צ'ילי גונזלס
| לידה |
20 במרץ 1972 (גיל: 52) מונטריאול, קוויבק, קנדה |
|---|---|
| שם לידה | ג'ייסון צ'ארלס בק |
| שם במה | גונזלס |
| עיסוק | מלחין, פסנתרן, בדרן, זמר, ראפר, מפיק מוזיקלי, פזמונאי, שחקן, תסריטאי |
| כלי נגינה | פסנתר, קלידים, שירה |
| חברת תקליטים | Gentle Threat |
ג'ייסון צ'ארלס בק (באנגלית: Jason Charles Beck; נולד ב-20 במרץ 1972) הוא מוזיקאי, פזמונאי ומפיק קנדי. כיום הוא מתגורר בפריז, צרפת, ולפני כן התגורר מספר שנים בקלן ובברלין.[1][2] הקריירה של גונזלס משתרעת על פני ז'אנרים רבים. הוא ידוע באלבומי הראפ שלו, בשיתופי הפעולה שלו עם זמרת הפופ פייסט והראפר דרייק, באלבומים של יצירות קלאסיות לפסנתר (כולל טרילוגיית Solo Piano), ובשיתופי הפעולה שלו עם המוזיקאים האלקטרוניים דאפט פאנק ובויז נויז, שאת האחרונים הוא גם מפיק תחת הכינוי Octave Minds.
גונזלס משדר סדרת רשת בשם Pop Music Masterclass ב-WDR, הסרט התיעודי Classical Connections ב-BBC Radio 1, את The History of Music on Arte ו-Music's Cool with Chilly Gonzales בתוכנית הרדיו Beats1 של אפל מיוזיק. הוא כתב מספר מאמרי דעה בעיתונים ובמגזינים בגרדיאן, Vice, בילבורד ואחרים.[3][4][5] הוא אחיו הצעיר של מלחין הסרטים כריסטוף בק.[6] גונזלס זכה בפרס גראמי על עבודתו על אלבום האולפן של דאפט פאנק משנת 2013, Random Access Memories.[7]
ב-10 וב-11 במרץ 2005, הופיע גונזלס בשתי הופעות בישראל, בתיאטרון גבעתיים ובזאפה תל אביב.
- ^ We are the official site of the GRAMMY Awards, Music's Biggest Night | GRAMMY.com, grammy.com
- ^ Michaels, Sean (2009-05-20). "Gonzales sets world record for longest solo concert". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-16.
- ^ Elias Leight, Chilly Gonzalez Explains Why the Classical Music World Should Stop Resisting Rap & Pop Music, Billboard, 2015-03-26 (ב־American English)
- ^ "Chilly Gonzales on musical tropes in 2014: when the chord progression died". The Guardian (באנגלית בריטית). 2014-12-31. ISSN 0261-3077. נבדק ב-2024-02-16.
- ^ i-D, i-d.co (ב־British English)
- ^ Chilly Gonzales By Thomas Chatterton Williams - The Fabulist | Aesop, Chilly Gonzales By Thomas Chatterton Williams - The Fabulist | Aesop (ב־)
- ^
Neil Mccormick, 'I got a Grammy for a 44-second piano solo', The Telegraph, 6 April 2015