פריאניק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פריאניק
пряник
Big Tula Gingerbread.JPG
An image of 11 circular pryaniks on a wooden cutting-board.
צורה נפוצה של פריאניקים
טולה פריאניק מסחרי
חנות פרניק בצ'כיה

פּרִיאַנִיקאוקראינית: пряник, ברוסית: пряник, בבלארוסית: пернік; בצ'כית ובסלובקית: perník; בפולנית: piernik; בקרואטית: paprenjak) מתייחס למגוון מוצרי מאפה מתוקים מסורתיים באוקראינה, רוסיה, בלארוס וכמה מדינות שכנות כמו פולין. זהו גם מאפה מתוק צ'כי וסלובקי פופולרי.

מאפיינים

באופן מסורתי, פריאניקים עשויים מקמח ודבש. בעוד שחלק מהמילונים הרוסיים-אנגלים מתרגמים את פריאניק כלחם זנגביל, הזנגביל (ג'ינג'ר) הוא מרכיב פריאניק אופציונלי, בניגוד לדבש.[1][2] סוכר משמש לעיתים קרובות במקום דבש בייצור פריאניקי תעשייתי ובבישול ביתי מודרני. קשור לפריאניק הוא ה"קובריז'קה" (коврижка), לחם מתוק עם מרכיבים דומים.

אטימולוגיה

המילה pryanik היא מהסלבית המזרחית העתיקה (אנ'), (пьпьрянъ), שם תואר מהסלבית המזרחית העתיקה пьпьрь "פלפל", מה שהופך אותה לדומה מבחינה אטימולוגית או קשורה ללבקוכן הגרמני. בגרמניה הוסיפו ג'ינג'ר לעוגיות חג המולד או של הפסחא – כך הופיע לחם הזנגביל הראשון, כלומר "לבקוכן". בצרפת, ממציא לחם הזנגביל נחשב לגרגוריוס מִניקופול, שבשנת 992 עבר לכאורה לצרפת מארמניה ולימד את הנזירים המקומיים את המתכון הזה.[3]

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פריאניק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "Тульский пряник: рецепт приготовления". SYL.ru. 2015-02-12. נבדק ב-2017-12-23.
  2. ^ Drey, Victoria (15 בספטמבר 2017). "Tula pryanik: How simple honey bread became a Russian gastronomic brand". Russia Beyond. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Buryko, O. M. (2020-04-22). "НОВІ ЧАСИ – НОВІ МОЖЛИВОСТІ, АБО НАВЧАННЯ В СМАРТФОНІ". Медсестринство (1): 42–43. doi:10.11603/2411-1597.2020.1.11039. ISSN 2415-3028.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

| תמונה = Big Tula Gingerbread.JPG