פורטל:תולדות עם ישראל
|
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של הקל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון איגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
||
_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F,_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg)
|
יהודה מגידוביץ - אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
בהלכה היהודית, טוּמאה היא הגדרה לחלות מסוימת ומצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, כגון מגע של האדם במת. כתוצאה מהגדרה זו נאסר על הטמא להתקרב לקודש, כדוגמת בית המקדש. טהרה היא העדר הטומאה, על ידי השמרות מהיטמאות או על ידי היטהרות מהטומאה לאחר שנוצרה, והיא תנאי בל יעבור לגישה אל הקודש.
הטומאה והטהרה תופסות חלק נכבד בהלכה היהודית, וכמה פרשיות במקרא עוסקות בהרחבה בטומאות ובהיטהרות מהן. בנוסף, עוסק בכך גם סדר שלם מששת סדרי המשנה - סדר טהרות. הטומאה נוצרת ממקורות שונים, שהמרכזיים שבהם קשורים למוות של אדם או בעלי חיים, ומהם היא יכולה לעבור לבני אדם או לחפצים ומזון. ניתן להיטהר מן הטומאה על ידי מעשים מסוימים, כמו טבילה במקווה, אך פעמים שתהליך ההיטהרות מורכב יותר ודורש משך זמן ומעשים נוספים.
להלכות הטומאה והטהרה השפעה מרובה על חיי עם ישראל כיחידים וכחברה, בעיקר בתקופת קיומו של בית המקדש הן במקדש הראשון והשני והן בשלישי אם וכאשר ייבנה, אך יש להן השלכות גם על החיים היהודיים עד ימינו, על הכניסה להר הבית, ולפי דעות מסוימות אסורה אף תחיבת היד באבני הכותל המערבי לטמאים בטומאות מסוימות.
אסירים במחנה הריכוז דכאו מריעים חיילי הצבא האמריקאי ביום שחרורם, 29 באפריל 1945; הצילום נוצר על ידי אחד החיילים ונשמר בארכיון צבא ארצות הברית
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל
שיבת ציון התרחשה מספר עשורים לאחר חורבן בית המקדש, בשנת ד'ת"ח, כשהורשו יהודי בבל לחזור לארץ ישראל. וזאת הודות להכרזת כורש, שליט האימפריה הפרסית אשר כבשה את האזור. כורש העניק ליהודים את הזכות לעבוד את אלוהיהם בירושלים, ולנהל בעצמם אוטונומיה יהודית, תחת שלטון פקידיו. בהצהרה, כפי שהובאה בספר דברי הימים קרא כורש לגולי בבל: "מי בכם מכל עמו ה' אלוהיו עמו ויעל". כ-50,000 איש עלו לארץ בעקבות הכרזת כורש, רובם, ככל הנראה, נמנו על עניי בבל. שכן, חלק גדול מהיהודים בחר להשאר בבבל מסיבות כלכליות. אך היהודים שלא עלו לארץ הביאו לעולים כסף וכלים יקרי ערך. תהליך שיבת הגולים ליהודה התחולל ב-110 השנים מאז הכרזת כורש, והוא ידוע בשם: "שיבת ציון".
לרשימה המלאה
מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב שוכן ב"בית הפקידוּת" אשר נבנה על ידי הברון רוטשילד. הבית נבנה בתקופת העלייה הרביעית, בשנת 1924, על ידי משה ורחל מינץ בקצה הרחוב הראשי של גדרה, רחוב הביל"ויים. 1986 שוחזר המבנה והיה למוזיאון המושבה. המוזאון כולל אוספי כלי עבודה ודמויות בעלי מקצוע מראשית ימיה של המושבה: הרופא, מסעד רופא השיניים, הנגר, הסנדלר ועוד. האוסף כולל כלי עבודה חקלאיים (בחצר יש אוסף נוסף של כלים כאלה). בחדר המרכזי יש אוסף של כלי בית לבשול, לאפיה, ללינה ושימושים נוספים.
העלייה השנייה (ספר), הוא כותר ספר קובץ מחקרים, מקורות וקורות חיים של אנשי העלייה השנייה. ראה אור בשלושה כרכים הוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1998. בחלק מחקרים קובצו 23 מאמרים על תקופת העלייה השנייה בעריכת ישראל ברטל. החלק הראשון "התקופה ורקעה", כולל מאמרים על האידאולוגיה של אנשי העלייה השנייה, על השלטון העו'מאני בארץ, על מדיניות ההסתדרות הציונית. החלק השני, "העלייה השנייה העובדת" כולל מאמרים על הזרמים הפוליטיים ביישוב ומפלגות הפועלים, כגון "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון"; על טיפוסים שונים בקרב העולים החלוצים והוותיקים; על הפועלות והחלוצות וארגניהן; על היחסים בין העולים והחלוצים לבין אנשיהיישוב הישן. החלק השלישי, "תרבות וחברה", עוסק במחקר התרבות החומרית וביצירה הספרותית, בתודעה העצמית של אנשי העלייה השנייה, בתהליכי היזום וההקמה של המוסדות החינוכיים, בתי הספר והטכניון, וטיפוחה של הלשון העברית כשפה יומיומית, ובהקמת ארגוני המגן והריגול: בר-גיורא, השומר וניל"י.
 |
חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר.
| |
| חסר כאן תוכן המתאים להופיע במכלול. אנא תרמו למכלול והשלימו את החסר. |
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
ארכיון צה"ל ומערכת הביטחון נמצא בסמוך ללשכת הגיוס בתל-השומר מחנה דורי.
הינו הארכיון המרכזי של צה"ל ומשרד הביטחון, ומהווה מאגר מידע ייחודי ומרכזי אודות הפעילות הביטחונית צבאית של מדינת ישראל. בארכיון אצורה המורשת הביטחונית של החברה בישראל. מעבר לנושאים הצבאיים ביטחוניים מצוי בארכיון צה"ל ומערכת הביטחון מגוון רחב של נושאים שהעסיקו ומעסיקים את החברה בישראל ובהם נושאים אופרטיביים, תורתיים, לוגיסטיים, חינוכיים, הדרכתיים, רפואיים, כלכליים ועוד בכל סוגי המדיה: תיקים, סרטים, קלטות קול, תצלומים, מפות ועוד. הארכיון משמש גם כמגנזה לצה"ל וכארכיון היסטורי של משרד הביטחון וצה"ל.
על פי חוק כל יחידה שולחת מדי שנה את כל המסמכים והחומרים הרלוונטיים (דוח"ות, מסמכים רפואיים, תיקים אישיים, חוברות וספרים חשובים) לארכיון, בארכיון עובר החומר סידור ממוחשב והשמה ידנית, לפי שם היחידה, תאריך המסמך וכדומה.
מגילות ים המלח מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בחפירות שנערכו במקום בין השנים 1947–1956. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבתן משוערת למאה השנייה והראשונה לפני הספירה ולפיכך מלבד קטע בודד של ברכת כהנים מכסף הן המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא. למרות שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו היטב בשל האקלים היבש השורר באזור ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית. בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי "כת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. רוב החוקרים מצביעים עליהם כאיסיים המוזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו, אך חלקם נוטים לזהות בהם את הכוהנים בני צדוק (ראו בהמשך על הפולמוס בין החוקרים באשר לזהות כותבי המגילות).
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)