סוליטריאו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוגמאות של אותיות האלף-בית בכתב סוליטריאו. איסטנבול, ראשית המאה ה-20.[1]

סוֹלִיטְרֵיאוֹ וגם סוֹלִיטְרֵיוֹלאדינו באותיות לטיניות: Solitreo; מכונה גם כתב "חצי קולמוס" או "כתב ספרדי") הוא סוג של כתב מחובר ליגטורי של אלפבית עברי שהיה בשימוש בקרב קהילות ספרדיות באזור הבלקנים, אסיה הקטנה, הלבנט וצפון אפריקה.

השימוש בכתב זה קדם לשימוש בכתב עברי רהוט והתבצע בשני אפיקים שונים: בקהילות דוברות לאדינו היה הסוליטריאו כתב היד הסטנדרטי לטקסטים בתחומים שונים, ואילו בטקסטים מודפסים נעשה שימוש בכתב רש"י; במדינות המגרב ובאזור הלבנט נעשה שימוש בסוליטריאו לכתיבת טקסטים בעברית ובערבית יהודית בניבים מקומיים כגון החכיתיה במרוקו הספרדית וה"מעאלק" או ה"מעארק" אצל, למשל, יהודי לוב[2] ויהודי תוניסיה.

עם תחיית השפה העברית, הכתב שהתקבע היה הכתב האשכנזי. במהרה הכתב נפוץ גם בקהילות הספרדיות, והשימוש בסוליטריאו התמעט. במהלך השואה חרבו קהילות ספרדיות רבות. בהמשך, הוקמה מדינת ישראל ושארית הפליטה עלתה אליה. וכך, השימוש בסוליטריאו כמעט ופסק. רק רבנים יחידים, כרב כדורי, וכהרב מאיר מאזוז עדיין משתמשים בכתב זה וקהילות בודדות כדוגמת ישיבת ''כסא רחמים'' ומוסדותיה עדיין משתמשים בכתב זה.[3]

ב-2012 בוצע באוניברסיטת סטנפורד פרויקט דיגיטציה של מסמכים ובכללם רשימות משלהי המאה ה-19 אשר נכתבו בסוליטריאו על ידי סוחרים יהודים מסלוניקי. מאגר זה איפשר את העמקת המחקר על סוג כתב זה.

איגרת בכתב "חצי קולמוס" ששלח הרב שמעון ועקנין לרב שלמה בן חמו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סוליטריאו בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דב הכהן, "הסוֹלֵיטְרֵיאוֹ, שימושיו וגלגוליו", מסורות, יט-כ (2019), עמ' 54.
  2. ^ מגזין יוצאי לוב בישראל, באתר livluv.org.il, עמוד 31.
  3. ^ כתב היד הספרדי, באתר judaismo-iberico.org.


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0