נמל התעופה לונדון סיטי
צילום אוויר של ממזרח נמל התעופה, 2007. מימין נראה נהר התמזה | |||||||||||
נתוני השדה | |||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
סוג השדה | ציבורי | ||||||||||
תקופת הפעילות | 1987–הווה (כ־37 שנים) | ||||||||||
מפעיל | London City Airport Ltd. | ||||||||||
עיר סמוכה | לונדון | ||||||||||
בסיס לחברות | BA סיטיפלייר | ||||||||||
גובה מעל פני הים | 6 מטר (19 רגל) | ||||||||||
מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
סטטיסטיקה (2018) | |||||||||||
מספר הנוסעים | 4,820,292 6.4% | ||||||||||
תנועות מטוסים | 78,036 1.9% | ||||||||||
קיבולת | |||||||||||
טרמינלים | 1 |
נמל התעופה לונדון סיטי (באנגלית: London City Airport) הוא נמל תעופה בינלאומי הממוקם במזרח מטרופולין לונדון, בירת בריטניה. הוא נמל התעופה היחיד מבין ששת נמלי התעופה העיקריים המשרתים את המטרופולין אשר ממוקם בתוכו. בשל מיקומו של הנמל בינות לבנייניה של לונדון ואורכו הקצר של מסלול הטיסה שבו הוא מוגבל מבחינת גודל המטוסים שביכולתו לשרת.
בשנת 2018 עברו בנמל 4,820,292 מיליון נוסעים במסגרת 78,036 תנועות מטוסים, והוא דורג בעומס פעילות במקום החמישי מבין ששת שדות התעופה של לונדון ובמקום ה-14 בבריטניה.
היסטוריה
נמל התעופה הוקם במעגנים המלכותיים שברובע ניוהאם בגדה הצפונית של נהר התמזה, בסמוך ממערב לחצי האי גריניץ' שבגדה הדרומית של הנהר. הוא ממוקם כ-11 קילומטר ממזרח לסיטי של לונדון וכ-5 קילומטר ממזרח לקנרי וורף - שני מרכזים גדולים של המגזר הפיננסי של לונדון, שהוא משתמש מרכזי בשירותי הנמל.
הרעיון להקמת נמל תעופה במעגנים המלכותיים הועלה לראשונה ב-1981 על ידי רג' וורד, שהיה מנכ"ל תאגיד הפיתוח של הדוקלנדס (LDDC), שהוקם מעט לפני כן על מנת לפתח את האזור. ב-27 ביוני 1982 הנחית טייס מחברת התעופה ברימון (Brymon) מטוס דאש 7 ברציפי הרון (Heron Quays) הסמוכים (נמצאים היום בקנרי וורף) על מנת להדגים את היתכנות הקמתו של נמל תעופה במקום. בשנת 1986 החלה בניית הנמל. המטוס הראשון נחת בנמל התעופה ב-31 במאי 1987. הנמל נפתח רשמית על ידי מלכת בריטניה אליזבת השנייה בחודש נובמבר 1987.
בראשית ימיו היה בנמל מסלול טיסה באורך של 1,080 מטר והנחיתה בו הייתה בזווית גלישה של 7.5 מעלות. עובדות אלו הגבילו מאד את מגוון דגמי המטוסים שהיו מסוגלים להשתמש בנמל. מספר הנוסעים שעברו בנמל היה נמוך (133,000 ב-1988, 230,000 ב-1990) ואף צנח בעקבות מלחמת המפרץ. במרץ 1992 נפתח לשימוש בנמל מסלול מוארך, אשר הקטין את זווית הגלישה ל-5.5 מעלות, באופן שדגמים רבים יותר של מטוסים היו מסוגלים לנצלו. ב-1995 עברו בנמל חצי מיליון נוסעים, וכעבור חמש שנים הגיע מספרם ל-1.58 מיליון.
בדצמבר 2005 נפתחה בנמל תחנה של הרכבת הקלה דוקלנדס ובכך נוצר חיבור מהיר של הנמל למערכת התחבורה הציבורית של לונדון. ב-2008 נפתחו בנמל הארכה נוספת למסלול הטיסה, וכן שערי עליה למטוס נוספים ורחבות חניה נוספות למטוסים, שנבנו על גבי שטח שיובש בתעלות המקיפות את הנמל. באותה שנה עברו בנמל 3.27 מיליון נוסעים. בספטמבר 2009 ערכה בריטיש איירווייז את הטיסה הטרנסאטלנטית הראשונה מהנמל אל נמל התעופה קנדי בניו יורק במטוס איירבוס A318 (עם חניית ביניים בשאנון שבאירלנד). בשנת 2015 עברו בנמל 4.319 מיליון נוסעים.
הבעלות על הנמל החליפה ידיים מספר פעמים ומאז 2016 היא מצויה בידי קונסורציום של חברות מקנדה ומכוויית. שווי עסקת הקנייה שלה היה כ-2 מיליארד לירות.
ב-13 בפברואר 2009 קרס גלגל החרטום של מטוס חברת BA סיטיפלייר במהלך נחיתתו בנמל. שלושה נוסעים נפצעו קל והמטוס ניזוק ללא תקנה.
ב-21 באוקטובר 2016 פונה הנמל וטיסות רבות בוטלו לאחר שאלמונים ריססו גז מדמיע בתוך הטרמינל על מנת לשבש את הפעילות בו. 27 אנשים נפגעו מהגז, שניים מהם באופן קשה, ומאות אחרים הראו סימנים קלים של חשיפה לגז.
מתקני הנמל
בנמל קיים מסלול טיסה אחד בכיוון מזרח-מערב ובאורך של 1,508 מטר. המסלול גובל בתעלות מים לכל אורך צידו הצפוני ובמחצית המערבית של צידו הדרומי. הטרמינל היחיד בנמל ממוקם מדרום למחציתו המזרחית של המסלול, כאשר רחבות החניה למטוסים ממוקמות בין שניהם.
בטרמינל יש שני מפלסים - מפלס תחתון לבידוק ומפלס עליון המיועד לבידוק ביטחוני, לאולם המתנה לנוסעים יוצאים ולחנויות. שלוחה צרה מתמשכת ממבנה הטרמינל העיקרי מזרחה ובה ממוקמים שערי העלייה למטוסים. אין בטרמינל גשרי עלייה למטוס ותנועת הנוסעים אל המטוסים החונים ומהם נעשית ברגל ואל חלק מרחבות החניה - באמצעות אוטובוסים.
בנמל מצויה כאמור תחנה של הרכבת הקלה דוקלנדס, ומשרתים אותו מספר קווי אוטובוסים. כמו כן קיימות בו חניות למכוניות לטווח קצר ולטווח ארוך.
מגבלות הפעלה
למטוסים הנוחתים בנמל ממערב למזרח יש יכולת לפנות דרך מסלולי הסעה קצרים בחציו המזרחי של המסלול אל תוך אזור רחבות החניה. לעומת זאת, עובדת אי קיומו של מסלול הסעה מקביל למסלול הטיסה מחייב מטוס הנוחת ממזרח למערב להסתובב על לולאה שנבנתה מדרום לקצה המערבי של המסלול ולהסיע מזרחה על מסלול הטיסה אל רחבות החניה (ובהתאם הסעה לקראת המראה ממערב למזרח מחייבת הסעה על מסלול הטיסה). עובדה זו מאריכה את משך השימוש במסלול למטוס בודד ומקטינה את מספר המטוסים המסוגלים להשתמש בו בזמן נתון.
בשל אורכו המוגבל מתאים השימוש במסלול הטיסה רק למספר מועט של דגמי מטוסי נוסעים, שהמשותף להם הוא היותם צרי גוף ודו-מנועיים. המטוס הגדול ביותר המורשה להשתמש בנמל הוא איירבוס A318. הנמל סגור לשימוש של מטוסים חד מנועיים ומסוקים.
בשל הגבלות רעש לרווחת האוכלוסייה המתגוררת בקרבת הנמל מותרות בו תנועות מטוסים רק מהשעה 06:30 ועד 22:30 ולפרקי זמן קצרים יותר בימי שבת וראשון.
יעדי טיסה
הנמל משרת עשר חברות תעופה ומהווה לשתיים מהן בסיס פעולה - בריטיש איירווייז ו-Flybe. יש ממנו ואליו קווי טיסה ליעדים בבריטניה, אירלנד, צרפת, הולנד, לוקסמבורג, גרמניה, שווייץ, צ'כיה, הונגריה, פולין, איטליה, ספרד, פורטוגל וארצות הברית (ניו יורק).
בשנת 2018 היו הקווים העמוסים ביותר אל הנמל וממנו ליעדים אמסטרדם, אדינבורו, דבלין, ציריך ומילאנו.
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של נמל התעופה לונדון סיטי
- אתר London City Airport Guide
שדות תעופה המשרתים את אזור לונדון | |
---|---|
|