מר שושני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מר שושני
מר שושני
מר שושני
לידה ככל הנראה: בריסק (ברסט), האימריה הרוסית.
שם לידה (ע״פ מחקרים-) כנראה הלל פרלמן
כינויים נוספים מר שושני, עייאן סושון (ויקטור)
תואר פרופסור
בת זוג התארס לשרה אביטבול- אך מעולם לא התחתנו (לפי האגדה נרצחה בידי גרמני בפריז.)

מר שושני (כונה גם פרופסור שושני או החכם שושני; בצרפתית: Monsieur Chouchani, וכן עאיין-ויקטור סושון;‏ י״ג בטבת תרנ"ה, 9 בינואר 1895 בריסק, – כ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, דוראסנו, אורוגוואי[1]) היה חכם ואינטלקטואל יהודי מסתורי, אשר העלים את זהותו האמיתית אך לטענת רבים שמו האמיתי הינו הלל פרלמן[2].

מר שושני לימד תלמידים רבים בכמה ארצות - בשיעורים ובאופן אישי, בהם אישים ידועים כמו אנדרה נהר, שלום רוזנברג, עמנואל לוינס, אלי ויזל, מניטו וג'ורג פולדס. הידיעות אודותיו מתארות אותו כאיש אשכולות, תלמיד חכם ופילוסוף פנומנלי, בעל ידיעות מופלגות בכל מקצועות היהדות ובייחוד בתלמוד ובקבלה, וכן במתמטיקה, פיזיקה, תולדות הפילוסופיה, דתות העולם, שפות, ספרות ועוד.

זהותו

מר שושני

"מר שושני" היה דמות מסתורית ששמה האמיתי ורבים מפרטיה הביוגרפיים אינם ברורים. הוא שמר בקנאות על פרטיותו ועל שמו, וכדי להסתיר את זהותו קרא לעצמו "שושני". יש המספרים כי מעולם לא ראוהו ״עולה לתורה״ (מלבד עדותו של אלי ויזל, להלן) כדי שלא ייוודע שמו האמיתי. ולכן מספר שמות נקשרו בדמותו:

הלל פרלמן

פרופ' שלום רוזנברג ואחרים סבורים כי מדובר בהלל פרלמן, כיוון שמר שושני סיפר לו כי למד אצל הרב קוק ונסע לארצות הברית, ובאגרותיו של הרב קוק מופיעה דמות בלתי מוכרת בשם זה שפרטיה מתאימים לתיאור זה. אמנם באיגרות אלו, הממוענות לפרלמן עצמו ולרב מאיר בר-אילן מכנה אותו הרב קוק "החתן", וככל הידוע מר שושני לא התחתן מעולם, (אולם כינוי זה משמש ביידיש גם עבור מי שהגיע לפרקו ועדיין לא השתדך). פרופ' רוזנברג, כמו גם נכדו של עמנואל לוינס, משוכנעים בזיהוי זה ושניהם אף קראו לאחד מבניהם "הלל" על שמו.

מרדכי רוזנבאום

אלי ויזל כתב באוטוביוגרפיה שלו כי שמו המקורי היה מרדכי רוזנבאום, (בסרט הדוקומנטרי ״חידת שושני״ סיפר ויזל כי חשף את שמו- מרדכי, כאשר בשבת כשקראו בתורה, ״כיבד״ את מר שושני בעלייה לתורה- מה שעל פי ההלכה מצריך את ה-״עולה״ לומר את שמו ואת שם אביו[3]).

אף על פי שלדבריו אסף פרטים רבים מאנשים שונים. ייתכן שמקור השם בעובדה שמר שושני השתמש מאז אוגוסט 1952 בתעודת לידה מרוקאית שנתן לו אדם בשם "מרדכי בן שושן" (רוזן = שושן).

יש הטוענים כי השתמש בכינוי זה כדי להזדהות עם מרדכי, 'איש יהודי' משושן הבירה.

ד"ר יעל לוין כתבה כי מסתבר שויזל העדיף לשמור על סודו של רבו, ולכן נקב בשם זה. היא טוענת שאלי ויזל עצמו ידע ששמו האמיתי הוא הלל פרלמן, ויזל עצמו כתב במאמר בצרפתית כי פגש את אחיינו של מר שושני לאחר מותו והוא סיפר לו את זהותו האמיתית, אחיין זה היה הרב מאיר מינץ ממונסי אחיינו של הלל פרלמן. מינץ מת בשנת תשמ"ח אך אשתו אישרה כי הוא זיהה את דודו.[4] במאמר אחר פרסמה לוין עדויות נוספות ביחס לשושני וכן תמונה בלתי מוכרת של פרלמן שצולמה בסביבות שנת 1912, המשמשת ראיה נוספת לזהות שבין פרלמן לשושני.[5]

עאיין-ויקטור סושון

שם אחר שנצמד לו הוא עאיין-ויקטור סושון[6] [7] לפי תיאוריה זו נולד סושון במרקש שבמרוקו למרדכי (מרקו) וללאה דוד ובחודש דצמבר 1889- שש שנים קודם גילו המזוהה עם תיאוריית הלל פרלמן (אך ככל הנראה אינו שמו האמיתי אלא עוד כיסוי שחי תחתיו 12 שנה[8]).

שמו האמיתי

משה נחמני וד״ר יעל לוין טוענים כי במחקריהם הוכח מעל לכל ספק ששמו האמיתי הוא הלל פרלמן[9] הוא אף לא הסתיר את שמו בערך עד גיל שלושים, מחקריהם בנושא הצליחו להתחקות אחרי חלק נכבד מחייו של פרלמן ולאתר את זהות משפחתו הביולוגית[10][11][12], בעקבות סיבה שאינה ידועה וייתכן שמחמת מצוקה נפשית כלשהי החל פרלמן (בערך בגיל 30 לחייו) להפסיק להזדהות בשמו ובדה לעצמו מספר שמות וכינויים[13].

שלום רוזנברג טען תדיר שזהו שמו האמיתי, כמו״כ אלי ויזל כתב בסוף ימיו שהוא נפגש עם אחיינו של שושני והלה סיפר לו הכל אודותיו.

חייו

לידתו ותקופת ילדותו

הלל פרלמן נולד בבריסק (ברסט, ליטא, האימריה הרוסית) בשנת 1895 (ה׳תרנ״ה)[14], עוד כילד התפרסם שמו של פרלמן כבעל זיכרון פנומנלי, עילוי מיוחד וכילד מחונן ומוכשר מאד ששלט בכל פסוקי התנ״ך ביד רמה, משה נחמני טוען[15].

עלייה ראשונה לארץ

לא ידוע בדיוק מתי עלה אך בוודאי עלה בתור ילד או נער צעיר לבד, ע״י משפחתו- בפעם הראשונה, בכדי שילמד תורה בארץ ישראל[16], את עובדת היות פרלמן בארץ ישראל כבר בשחר נעוריו- מצא משה נחמני כי שמו (ושם עיר מולדתו) מוזכר בפנקס רשומות של בית החולים ״ביקור חולים״ בנוסף לימי האשפוז- 10 במספר, בין השנים תרע״א (1910) ל- תרע״ג (1912) כשמר שושני היה בערך בגיל 15-17 (אם כי בוודאי היה בארץ שנים לפני כן שכן כשפתח הרב קוק את ישיבתו בשנת ה׳תרס״ט עבר אליה מר שושני מישיבת ״מאה שערים״)  :

  • כריכת פנקס הרשומות בו הופיע שמו של פרלמן. משנת תרע״א-תרע״ג

    כריכת פנקס הרשומות בו הופיע שמו של פרלמן. משנת תרע״א-תרע״ג

  • שמו של הלל פרלמן ברשומות בית החולים. (מופיע: הב׳ הלל פערלמאן מבריסק)

    שמו של הלל פרלמן ברשומות בית החולים. (מופיע: הב׳ הלל פערלמאן מבריסק)

בישיבת מאה שערים

לאחר עלייתו לארץ הגיע פרלמן לשערי ישיבת ״מאה שערים״ ללמוד, אצל ראש הישיבה הרב הורביץ, עדות לנוכחותו בישיבה קיימת בארכיון הישיבה ששמר הרב מנחם שלמה ראב, בה נמצא ספר עליו כתוב בכתב יד:

כתב ידו של פרלמן כפי שמופיע על הספר קל״ח שערי חכמה להרמח״ל

פרלמן והרב קוק

בישיבת מהר״י קוק

הלל פרלמן בצעירותו, (קרדיט: ד"ר יעל לוין, באדיבות משפחת מינץ)

בשנת ה׳תרס״ט מקים הרב קוק ביפו ישיבת בשם ״ישיבת מהרא״י קוק״ (זו אינה ישיבת ״אוצר חיים״, ישיבת אוצר חיים לא נפתחה מעולם בשל סכסוך רבני ביפו) לבחורים בגילאי 14-21 ובנו הרצי״ה שולח מכתבים לישיבות בארץ דאז: עץ חיים, תורת חיים, חיי עולם ומאה שערים, בבקשה שישלחו לאביו את הבחורים המחוננים ביותר בכל ישיבה (המכונים ״עילויים״) בכדי להקים ישיבה ללימודים רחבי היקף, בין היתר למדו בה: בבלי, ירושלמי, תנ״ך, קבלה, פילוסופיה, גאוגרפיה, היסטוריה וכו׳, כמו״כ בישיבה למדו שפות רבות: צרפתית, גרמנית, ערבית וטורקית, ובנוסף תלמידי הישיבה עסקו שעתיים כל יום בעבודות כפיים[17].

לישיבה עבר פרלמן ביחד עם בחור נוסף בשם מיכאל קיבלביץ׳ (שהיה החברותא של פרלמן בישיבת מאה שערים, תמונותיהם מתקופת הישיבה שמורים בארכיון של הרב ראב) מישיבת מאה שערים, ע״פ הארכיון של הרב מנחם שלמה ראב- פרלמן נשאר בישיבה עד לסגירתה ב- 1915 (ה׳תרע״ה) כשפרלמן בן 20.[18]

בבית הרב קוק

בערך בשנת 1915 ידוע כי פרלמן גר בביתו של הרב קוק בנווה צדק, הרב קוק עצמו כבר לא נכח בבית משום שב- 1914 נסע הרב קוק לאירופה להשתתף בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל (שבסוף כלל לא יתקיימה בגלל פריצתה של מלחמת העולם הראשונה), אולם משפחתו של הרב קוק (אשתו, בנו הראצי״ה ובנותיו הקטנות) נשארו בבית זה, תיעוד למגוריו של פרלמן בבית הרב קוק ניתן למצוא באגרות הרב קוק בעצמו שכתב לפרלמן:

ידידי החתן היקר, האברך כמדרשו חריף ושנון, נבון בהררי תורה וחכמה, מר הלל פרלמן נ״י שלו׳ שלו׳. ... אבקשך אהובי, כאשר היית איזה זמן בביתי הודיעני נא משלום כל בני ביתי שיחי׳. ביחוד אם ראית ילדותי אשר הנחנו בביתנו, את בתיה-מרים ואת הקטנה אסתר יעל שתחי׳. אין די באר את גודל המצוה כאשר תודיעני בפרטיות מה ידעת מהן, ומה ואיך מעשיהן. אולי היה לך ביחוד איזה הזדמנות לדבר עם הקטנה אסתר-יעל שהיא ילדה חכמה וטובת שכל יותר מכפי ערך שנותיה. תשיב בזה את רוחינו אם תוכל להודיענו דברים ברורים אודותיה הנ״ל

— אגרות הראי״ה, אגרת תשלד

לימים סיפר אלי ויזל כי ״מר שושני״ הראה לו מכתב שקיבל מהרב קוק בו הרב קוק כינהו ״רבי אלופי ומיודעי״, אמנם ויזל אמר זאת מהזכרון 30 שנה לאחר המקרה, אבל אי אפש׳ להתעלם מהתארים הנדירים שהרב קוק מכנה בהם את הלל פרלמן, דבר נוסף מתבאר- שויזל שראה את המכתב ידע שקוראים ל״מר שושני״ הלל פרלמן וכנראה ביקש ממנו להסתיר את זהותו ולא לספר על כך לאיש, יתכן גם כי לאחר מותו כשמספר תלמידים וביניהם שלום רוזנברג סיפרו ש״מר שושני הוא הלל פרלמן, זכר ויזל את בקשת רבו ורצונו להסתיר את זהותו ולכן ״המציא״ ויזל ששמו היה ״מרדכי רוזנבאום״ (ובאמת אין שום מכתב או מסמך רשמי או עדות נוספת לכך ששושני הזדהה בשם זה) בכדי שבתור אחד מתלמידיו החשובים ביותר יסמכו יותר על דעתו[19].

במכתבי הרב קוק

בשנת תרע״ה הרב קוק כתב איגרת לרב מאיר בר-אילן ובקש ממנו לסייע לפרלמן בארצות הברית, מלשון המכתב ניתן לראות את הערכתו המרובה לפרלמן:

...עתה באתי לטובת אחד הצעירים היותר מצויינים מבני ציון היקרים, הוא ידידי החביב החתן הרב הלל פרלמן נ״י, אשר מתגרת יד הזמן נדד מני קודש לאמריקה, ומשם נודעתי שהוא מאין מכיר ותומך. וצר לי מאד על כלי חמדה כזה, שלא יפותח חלילה ולא יוצי לפועלאת כשרונותיו הנפלאים, מכובד יד העניות אשר מנוולת כל יפה ונשגב. אבקש בזה את כבוד אהובי: יעשה נא כברכת ה׳ עליו בהשפעתו בחוג מכיריו ומוקיריו ומעריציו הרבים, בשבתו שם באמריקה, לכונן יסוד של התקרבות הגונה ומכובדה להצעיר היקר הנ״ל, למען תשיג ידו להוסיף לקח לתורה ולתעודה, ויהי׳ לברכה בישראל בעזה״י.

— אגרות הראיה, אגרת תשלג

לפי המכתב ובאם הרב בר-אילן נענה לו, עולה- כי בר-אילן הכיר באופן אישי את פרלמן.

אגרת נוספת כתב הראי״ה לשני תלמידיו יחד- הלל פרלמן ותלמיד נוסף בשם מאיר גולדברג (שם משפחתו של מאיר לא מופיע באיגרת, הרב בצלאל נאור שחקר את הסיפור התחקה אחר שם משפחתו) בו הוא עונה להם על מכתב ששלחו לו מאמריקה:

גמח״ט לכבוד ידיד נפשי החביבים איש איש כברכתו החתן היקר הרב החו״ב מוכתר במעלות ובמידות יקרות מו״ה הלל נ״י והחתן היקר המופלג בתורה ויראת שמים, צנוע ומעלי ומעוטר במידות ותכונות יקרות מר מאיר נ״י.

— אגררות הראי״ה, אגרת תשמ

חיי נדודים

משפרצה מלחמת העולם הראשונה ועם גירוש יהודי יפו גלו רוב הישיבה ורבניה (ובכלל הישוב היהודי)- למצרים, אך ההסתגלות למקום ולשפה הייתה קשה, ומשום כך רבים מאנשי הישיבה וביניהם הלל פרלמן ומאיר גולדברג היגרו לארצות הברית (ומתקופה זו ב׳ המתבים ששלח הרב קוק).

בשנת 1919 התפרסמה מודעה בעיתון יהודי אמריקאי בשם ״דער מארגען זשורנאל״ המבשרת על ״שיעור בפרשת תולדות מפי הרב ר׳ הלל פערלמאן העילוי מירושלים״:

הלל פרלמן מוזכר בעיתון ״⁨⁨דער מארגען זשורנאל״ בארצות הברית, 1947 תרגום (מיידיש): הנהלת תלמוד התורה ״לאטס״ מודיעה כי בשבת זו- פרשת תולדות תאמר ע״י הנואם המפוסם הרב הלל פערלמאן העילוי מירושלים, כולם מוזמנים, ההנהלה

במשך חייו הסתובב שושני כנווד ערירי ברחבי העולם: באירופה, בארץ ישראל, בארצות הברית, באורוגוואי, ובארצות נוספות.

בשנות השלושים של המאה העשרים שהה שושני באוראן ובערים אחרות במגרב. שם למד היטב את המנהגים של יהדות עדות המזרח ואת השפה הערבית.

ב-1942 שהה בפריז ומכיוון שלא היו לו מסמכים, נעצר על ידי הגסטאפו ועקב היותו נימול הואשם כיהודי. הוא הצליח לשכנע את חוקריו כי הוא מוסלמי ולכן נימול. לשם בירור הדברים הוזמן המופתי הראשי של צרפת לתאו לברר את טענותיו. בתום חמש שעות של שיחה, דרש המופתי לשחרר את האיש באמרו שהוא קדוש מוסלמי.[20]

בזמן מלחמת העולם השנייה לאחר פלישת הנאצים לצרפת- ברח שושני לשוויץ, שם, (ע״פ מסמכים מקומיים תחת השם ויקטור סושון) הזדהה כפרופסור לתאולוגיה ואובחן כבעל הפרעות נפשיות של פסיכופתיה ונוירוזה. הומלץ לא מהסגירו לידי הגסטאפו בצרפת.

בין השנים 1947–1952 שהה שושני בצרפת. באותן שנים שימש כמורה פרטי. באותן השנים לימד כמה מגדולי אנשי הרוח היהודיים של צרפת, בהם הפילוסוף עמנואל לוינס, פרופ' אנדרה נהר, הרב יהודה ליאון אשכנזי ("מניטו"). הוא קיים בביתו לימוד בספר נפש החיים לר' חיים מוולוז'ין. לימוד זה היה בתשלום, לדבריו במטרה שהתלמידים יעריכו את השיעור. השיעור היה מתחיל בשעות הקטנות של הלילה ונמשך עד הבוקר.

לאחר מכן הגיע לישראל, בעיתון מעריב שפורסם ב- 16 לאוקטובר 1952- פורסמה כתבה של העיתונאי דוד גלעדי אודות הרב-גוניות שבספינות העולים- בזה״ל:

באוניה הפליגו רבים וגם חשובים, פרופסורים ושופטים, קונסולים ושד״רים, אך האישיות הפופולרית ביותר הייתה אותו יהודי בשם ״בן-שושן״ שתמיד נמצאו שומעים את לקחו, בין שישב בסוכה- שהוקמה לכבוד חג הסוכות, ובין שעלה לסיפון העליון, שעל אחד מספסליו היה מבלה את לילותיו מכורבל במעילו מצינת הלילה. בן שושן זה הוא יליד אפריקה הצפונית והתעסקותו היא- היותו מטיף באחד מבתי הכנסיות הקטנים בפאריס הבירה, איש מוזנח בחיצוניותו, לבוש קרעים וממבט ראשון לא היית נותן בעדו פרוטה, כפי שאומרים. אך אין תוכו כברו, ותהייה קלה על קנקנו יעמידך על פירוש המימרה על הקנקן הישן עם היין הישן. זהו תלמיד-חכם שלא רבים דוגמתו, שוחה כשחיים אלוף בים התלמוד, המדרשים, מפרשים- ראשונים ואחרונים ומדעים חיצוניים, ואין לך שאלה שלא יתרצה בק״נ טעמים, ואין לך מימרה של יידע אותה כלשונה לפי הדף והעניין- אם זו אגדה או הלכה. וידיעותיו שופעות כמעיין המתגבר, ומדרשי הפליאה שלו מפליאים את אוזני ולב שומעיו, ודיבורו שוטף בריבוי לשונו פוליגלוטי, ואם על ידען אומרים שהוא ״עילוי״, הרי שעל כגון זה אומרים שהוא ״גאון״, ואין פלא שקמו לו חסידים באניה מכל המחלקות ומכל הגילים, והיה האיש כחידה בעיני כולם, מניין צץ פתאום? וכיצד לא ידענו עליו ולא שמענו את שמו? ומדוע אינו נחשב בין גאני ישראל שבדור הזה- העני כ״כ מאדירי-ידיעות ובבעלי כושר ביטוי כמהו? ולמה חצוניותו העלובה המביישת את פנימיותו העשירה?

על פי תאריך פרסום כתבה זו ידוע בערך תאריך עלייתו של מר שושני לארץ ישראל. בהמשך הכתבה מסופר שתכניתו של שושני הייתה לנסוע לחיפה, ואכן אחד מן הנוסעים הציע לו להתארח אצל קרוביו בחיפה.

לא ידוע אם אכן הגיע לחיפה, אך אם הגיע- שהה שם מעט זמן[21], על פי עדותו של פרופסור צבי בכרך- הופיע שושני באותה השנה (1952) בקיבוץ ״בארות יצחק״- שהה בו מספר חודשים ואז הדרים לקיבוץ ״סעד״, גם ע״פ עדות תלמידו- חנן גולן, (תושב ״סעד״ באותה תקופה)- היה שושני בעל זיכרון פנומנלי וידע עמוק בכל הספרות היהודית.

בין השנים 1955–1956 התגורר שושני שוב בצרפת, ולאחר מכן עבר לדרום אמריקה, והתגורר במונטווידאו.

שושני והרבי מליובאוויטש

קשר עלום ולא ברור היה לו עם האדמו"ר מליובאוויטש האחרון, רבי מנחם מנדל שניאורסון, אשר ישנן עדויות כי שוחח איתו מספר פעמים בצרפת בשנת תש"ז[22]. כמו כן דרש בשלומו על ידי אנשים שהכירוהו באורוגוואי ושלח לו טלית וסט ש"ס. בנוסף לכך, חלק ממחברותיו שפורסמו הן מחברות שהונפקו על ידי המרכז לענייני חינוך, ארגון בראשו עמד האדמו"ר.

פטירתו ומקום קבורתו

קברו של שושני במונטווידאו, אורוגוואי

מר שושני נפטר מהתקף לב בכ"ו בטבת תשכ"ח, 26 בינואר 1968, בדוראסנו (אנ') שבאורוגוואי, במהלך סמינר לחניכי בני עקיבא ולמורים דתיים. בשעת מותו היה על ידו תלמידו שלום רוזנברג. בכיסו נמצא פתק ובו מספר טלפון בשווייץ של אדם שהכירו. כאשר התקשרו למספר הטלפון, התברר כי אותו אדם נפטר ב-24 שעות קודם לכן. בכך נותרה אישיותו עלומה גם אחרי מותו.

מר שושני נקבר במונטווידאו שבאורוגוואי. על מצבתו נכתבו, על ידי הסופר אלי ויזל, בין היתר, השורות הבאות: "הרב והחכם שושני ז"ל / לידתו וחייו סתומים בחידה / נפטר ביום שבת קודש כו טבת תשכ"ח". בכל שנה ביום פטירתו עורכת הקהילה היהודית במונטווידאו טקס אזכרה לזכרו.

משפחתו

הוריו

הלל פרעלמאן נולד למנס (נולד ב- 1866 בבריסק לדוד ופייגא פערלמאן) ולפייגא (לבית ליכטנברג) פערלמאן לשניים נולדו ככל הידוע שלשה ילדים- הלל ופישל פערלמאן ושרה מינץ[23].

מנס נרצח בשואה בגיל 76[24].

אחיו ואחותו

אחותו של שושני- שרה מינץ נולדה גם היא בבריסק בשנת 1899 (הלל היה בן 4), נישאה לאשר מינץ ונרצחה בשואה בשנת 1942 בגיל 43[25]. לשרה ואשר נולד בן בשם מאיר מינץ, לימים הרב מאיר מינץ.

פרט נוסף (שלא פורסם כלל ע״י חוקר כלשהו) הוא שלהלל פרלמן היה אח בשם ״פישל״, לא ידוע עליו דבר מלבד שחיפש את אחיו (הלל) בארצות הברית באוגוסט 1947, חיפושו זה כלל מודעה במדור החיפושים של העיתון ״⁨⁨דער מארגען זשורנאל״:

אחיו של הלל מחפשו בארצות הברית: מודעה מעיתון באוגוסט 1947. תרגום המודעה (מיידיש): פערלמן הלל, (שם האבא ״מנס״), מבריסק ומניו יורק, מחפש את אחיו- פישעל פערלמאן ממינסק.

בשנה זו הלל כבר לא הזדהה בשם ״הלל פרעלמאן״ וכנראה אחיו לא ידע זאת.

אחיינו, ופגישתו עם אלי ויזל

כמה חודשים לאחר פטירתו של שושני הרב מאיר מינץ כתב מכתב לאלי ויזל וביקש לפוגשו, אלי ויזל במאמרו בצרפתית בספרו  Paroles d‘étranger, המקביל למאמרו בידיעות אחרונות משנת 1968. כתב לקראת סוף המאמר כי חודשים אחדים לאחר פטירת שושני קיבל מכתב מרב שחשף בפניו שהוא שאר בשרו הקרוב ביותר אליו; הוא אחיינו. רב זה ביקש לבקרו, וכשעשה כן חשף בפניו את סודו של שושני. ויזל מציין כי הודות לו בא להכיר את האמת עליו. לדבריו, אותו אחיין השביעו לבל יגלה את זהותו כדי לכבד את רצון דודו.

בקובץ “מונסיור שושני“ מרחיב ויזל את היריעה בעניין אחיין זה. לדבריו, הוא נפגש עמו במשך שעות רבות וזה סיפר על זהותו האמיתית. ויזל מעיר שנכח בדמיון החיצוני שהיה קיים בינו לשושני בהיותו צעיר יותר (עמ‘ 64–66). ויזל מגולל דברים אחדים עליו, ובנקודה מסוימת הוא אומר שאינו בטוח שהוא רשאי למסור פרטים על חייו האישיים. ויזל מציין כי דיבר על שושני עם בני אדם רבים באופן שהוא יודע פרטים רבים עליו, והוא מזכיר מידע כללי כלשהו, לרבות העובדה שנולד בליטא (עמ‘ 15–16). גם כאן הוא מעלה את השאלה האם מותר לו לחשוף את דמותו המסתורית (עמ‘ 214).

אחיינו של שושני מוזכר ב“מונסיור שושני“ בשמו בידי דניאל שנורמן, שהיה שכנו במונסי. באותה עת הוא כבר לא היה בין החיים, ושלמה מלכה שוחח עם רעייתו. הרבנית חשפה שהרב מינץ, בן אחותו של פרלמן, שמע על שושני באמצעות בני אדם ששבו ממונטווידאו ודיברו עליו, והוא זיהה מיד שמדובר בדודו האבוד. בין היתר סיפרה הרבנית שמוצא המשפחה מבריסק.

ע״פ מסמכים רשמיים (תחת השם ויקטור סושון) ידוע שהתארס לשרה אביטבול ממרקש בעיריית הרובע ה-11 בפריז, אך לעולם לא נישאו. (ע״פ שמועות בלבד- בטרם נישאו, היא נרצחה על ידי מתנקש גרמני נאצי ב-1939 עת טיילו יחדיו ברחובות פריז[26])

אישיותו

מר שושני לא היה אדם קל, והיה חריף ועוקצני. עמנואל לוינס, סיפר שמר שושני פתח בפניו את שערי התלמוד, כינה אותו בשם "מורה מופלא ואכזרי". אחד מתלמידיו סיפר שבתקופה שבה הכיר את שושני, הוא לא שמר על מראהו החיצוני, לא הקפיד להחליף בגדים ולא התרחץ. אשת לוינס לא הסכימה ששושני ילמד אותו בביתם, ולכן היו לומדים ברציפי הרכבת התחתית. לעומתו הרב קוק מתאר את הלל פרלמן כ"אחד הצעירים היותר מצוינים... חריף, בקיא, שלם ורב תבונות" ונעים הליכות. תלמידיו מציינים קודם כל את זכרונו המופלא, שלפי פרופ' רוזנברג הכיל את כל ספרי היסוד של היהדות בנוסף למתמטיקה, לפיזיקה ולפילוסופיה המודרנית.

מר שושני היה דמות נערצת על ידי מאות תלמידיו, עד שפרופ' שלום רוזנברג אמר כי "העולם נחלק לאלו שהכירו אותו, ולאלו שלא". כמורה הוא עורר אי-שקט בתלמידיו, ועודד אותם להשתפר ולהתקדם כל הזמן.

אלי ויזל כתב עליו ב'שיר המתים':

אף אחד לא ידע את שמו או את גילו, מאין בא, מה שימח אותו ומה היה טיבם של פחדיו, מה הוא ניסה להשיג או לשכוח, זאת לא ידענו. מוצאו נע בין מרקש לווילנה, בין קישינב לצפת, בין כלכותה לפירנצה. הוא שלט בכשלושים שפות עתיקות ומודרניות, כולל הינדית והונגרית. הצרפתית שלו היתה טהורה, האנגלית שלו מושלמת, והיידיש שבפיו הותאמה למבטא של בן-שיחו. הוא היה מדקלם בעל-פה מתוך הוֶודות ההודיות ומסֵפר הזוהר. מאחר שהיה יהודי נודד, הרגיש כבן-בית בכל תרבות. תמיד מלוכלך, מוזנח, הוא דמה לקבצן או לליצן. הוא היה חובש כובע פצפון, תמיד אותו הכובע, על ראש ענקי, עגול, תפוח. מי שנתקל בו ברחוב ולא הכירוֹ, התרחק בגועל, אגב, לסיפוקו הרב. במשך שלוש שנים, בפאריס, הייתי גם אני תלמידו. לצדו למדתי הרבה על סכנות השפה והתבונה, על דחפיו של החכם, וגם של המטורף, על דרך המסתורין של המחשבה לאורך המאות, על הפקפוק דרך המחשבות, אבל לא למדתי דבר על הסוד שייסר אותו או הגן עליו אל מול אנושיות חולה.

— אלי ויזל, שיר המתים.

תלמידו עמנואל לוינס מספר שכשראהו לראשונה לא התרשם ממראהו, אך לאחר פגישה זו אמר "מה שהאיש הזה יודע-איני יודע, אך כל מה שאני יודע-הוא יודע". לוינס העריץ את שושני עד סוף ימיו, ואמר עליו כך: "כשהיה מלמד לא היה מונח ספר לפניו. הוא ידע הכול בעל פה, וכשהייתי מפענח בקושי את האותיות הקטנות בתוספות, הוא היה מפסיק אותי: 'אתה שם, בסוף השורה דילגת על מילה' … היה למר שושני כח דיאלקטי בלתי רגיל: כמות המושגים שהיה מסוגל לתפוס ולהרכיב בבת אחת הייתה משאירה רושם של פראות, בתגליותיה הבלתי צפויות". לוינס למד ממנו בצורה אינטנסיבית במשך כמה שנים עד שזה נעלם.

פרופ' שלום רוזנברג שמתייחס אל מר שושני כאל מורהו המובהק, ורואה בדמותו אחד מגדולי העולם, כינה אותו "סוקרטס ללא אפלטון". בריאיון למקור ראשון הוא אמר "אם אתה שואל אותי איך היה נראה תנא, איך היה נראה הגאון מווילנה, אז אני יודע - הוא!".

כתבים

הסתרת כתביו

מר שושני לימד את תלמידיו בעל-פה, דוד רטנר, תלמידו של מר שושני, סיפר כי ראה את מר שושני כותב הרבה ולעיתים תכופות מאד אך תמיד לאחר מכן תמיד שרף את כתביו[27].

תלמידו, עימנואל לוינס טען שלא השאיר שורה אחת כתובה ״הוא היה כולה תורה שבעל-פה״- הוא סיפר. עם זאת בתחקיר של מיכאל גרינשפן על מר שושני (בעקבותיו ביים את הדוקומנטרי ״חידת שושני״) - חשף מיכאל מסמכים המעידים כי הייתה עמותה בצרפת שייעודה היה לשמר את כתביו של מר שושני ואחד החתומים עליה היה לוינס תחת התואר ״מזכיר ראשי״, מה שמעיד שכן היה מודע לכתביו הרבים וכנראה בכוונה שמר זאת בסוד.

חשיפת כתביו

גרינשפן נפגש עם תלמיד נוסף בשם משה שוובר אשר חשף בפניו כי הוא היה איש הקשר של העמותה בארץ, שוובר אף חשף בפניו כי כל כתבי העמותה נמצאים היום בידו למשמר- והעביר את כל הכתבים לידיו של גרינשפן, המחברות עוסקות בין היתר בתלמוד, תנ״ך, מוסר, מתמטיקה, מדעים ואף מסמכים וסיפורים של שושני על עצמו. חלק מהמחברות נמצאו ברשותו של תלמידו, פרופ' רוזנברג.

ב-2019 נמכרו שש מחברות במכירה פומבית תמורת כעשרים אלף דולר.[28]

בשנת 2021 נמסרו חלק ממחברותיו על ידי פרופ' רוזנברג לספרייה הלאומית, וצילומיהן הועלו לאתר אינטרנט ייעודי שכיום אפשר למצוא בו 106 מחברות[29].

הקושי שבהבנת כתביו

לאורך השנים, נערכו ניסיונות שונים על ידי תלמידיו ומלומדים נוספים, לפענח את המחברות או חלקים מתוכן, המחברות כתובות באופן תמציתי, מלאות רמיזות ודילוגים. זו הסיבה שקשה להבין ולקשר בין הדברים הכתובים בתוך המחברות. אך מתוך שלל הכתיבה והסימנים השונים במחברות, נראה שלמרות הקושי הגדול בהבנתן, הן מהוות עדות ללימודו של מר שושני ושיטתו בלימוד בתוכנן ובאופן כתיבתן.

סגנון כתיבתו של שושני מתאפיין בכתיבת מקורות רבים בזה אחר זה כשעל הקורא לפענח את הקשר ביניהם ולהבין את המחשבה העומדת מאחורי צירופם יחדיו, לעיתים, במהלך הכתיבה מודגש חלק מהציטוט, לעיתים חלק אחר מהציטוט מושמט ולעיתים מקורות מחוברים זה לזה. מקורות רבים (ובעיקר פסוקי תנ"ך) לא מובאים בלשונם אלא בהפניה למיקומם במקרא (לרוב הפניה מספרית) או לחילופין במילות מפתח על פי הבנתו של מר שושני. כמו כן, כתיבתו נעזרת בסימונים גרפיים, המוכרים מהשפה המתמטית. במעקב ועיון אחרי המקורות השונים המובאים, השמטות מתוך מקורות אלה, הדגשות בתוך המקורות וקישורם עם המקורות שסביבם, אפשר לנסות ולהתחקות אחר אופי לימודו של מר שושני ומתוך כך לנסות ולגלות מתוך ההקשרים הטקסטואליים את כוונותיו ופרשנותו.

תופעה נוספת במחברות, היא רשימות של מילים ומספרים. פעמים רבות מר שושני לא כתב את דבריו ברצף, אלא ערך רשימה. רשימות אלה ממוספרות, כאשר לאחר כל מספר מתוך הרשימה, מופיעות מספר הפניות למקורות. חלק מהרשימות הן רשימות מוכרות וידועות שכנראה מר שושני התייחס אליהן בלימודיו, וחלקן נראות כרשימות פרי יוזמתו ומחשבתו.

על פי רוב, המחברות כתובות בשורות לרוחב העמוד, אך לעיתים מופיעות מעין השלמות לכתוב או הערות עליו הכתובות במאונך. העמודים עצמם מחולקים לעיתים ליחידות שונות, הנפרדות על ידי מרווח בין הפסקאות או על ידי קו שחוצה את העמוד. לעיתים קרובות ניתן להבחין במחברות בגלישה של פסקה לעבר מקומה של הפסקה הבאה. גלישה זו לרוב מתוחמת על ידי קו שמבדיל בינה לבין הפסקה המקבילה. המחברות מלאות ברווחים בין הפסקאות. יכול להיות שהשארת מרווחים אלה נועדה לאפשר השלמה לאחר זמן של הפסקאות. תופעה נוספת שקשורה לרווחים היא דילוג על דפים. בחלק מן המחברות דילג מר שושני על דפים ועל עמודים. אפשר לראות דילוג זה לא כסתם טעות, אלא כהשארת מקום להרחבת הנושא הקודם בו עסק.

בתוך הפסקאות עצמן מצויים כמה סימנים גרפיים החוזרים על עצמם. סימנים אלה מושאלים מהעולם המתמטי ומשמשים במחברות כמעין צורת כתיבה מקוצרת. הסימנים הרווחים הם:

  • שלוש נקודות המופנות כלפי מעלה - משמעות סימן זה הוא "לפיכך". (סימון זה מופיע בתעתיק כמשולש כשקודקודו כלפי מעלה).
  • שלוש נקודות המופנות כלפי מטה- משמעות סימן זה הוא "מפני ש". (סימון זה מופיע בתעתיק כמשולש כשקודקודו כלפי מטה).
  • סימן שוויון- משמעות סימן זה הוא שהדברים שווים זה לזה.
  • סימן שוויון עם שלושה קווים (זהות)- משמעות סימן זה הוא שיש זהות בין כל המרכיבים.

שימושו של מר שושני בסימונים המתמטיים מעיד על אופי חשיבתו והקשר בין התחומים בהם עסק, שילוב בין מדעים מדויקים לבין עולם רוח ותרבות. כמו כן אפשר לראות שימוש זה כדוגמא נוספת לכתיבה התמציתית אך המובנית בתוך המחברות.

בחלק מן המחברות אפשר לזהות עטים שונים בהם כתב מר שושני. אפשר לשער ששימוש בעט שונה מעיד גם על זמן כתיבה שונה.


מתלמידיו

תחקירים

מחקרו של משה נחמני

החוקר משה נחמני החל לחקור את הפרשה מבלי ששמע כלל על מר שושני, מחקרו התמקד בכלל בעניין ישיבתו המסתורית של הרב קוק ביפו, שם נפגש לראשונה בשם ״הלל פרלמן״, הוא החל לחקור את הדמות וגילה על אדם גאון שעלה לארץ בתחילת המאה ה- 20 ולמד בישיבת מאה שערים ולאחמ״כ בישיבת הרב קוק וכו׳, בשלב מסויים כשחיפש חומרים נוספים על פרלמן- מצא שיש שטוענים שהוא מר שושני, הוא חקר את העניין וגילה שזה אכן הוא. נחמני מדגיש במחקריו כי כל הפרטים על הלל פרלמן הם עובדות מוגמרות וממוסמכות, מעבר לשאלת קישורו עם שושני[36].

מחקרה של יעל לוין

ד"ר יעל לוין פרסמה בספטמבר 2015 מאמר המביא את תוצאות המחקר הגניאולוגי שערכה, ובכלל זה חשיפה של תוכן תעודת הלידה של הלל פרלמן בבריסק, וכן מידע ביוגרפי על הוריו ובני משפחה נוספים, מהם שניספו בשואה מהם שניצלו. כמו כן הזכירה מסמך בנוגע למועמדותו האפשרית לגיוס לצבא ארה"ב במלחמת העולם הראשונה. למאמר צורפו תמונה של אביו ושל אחותו, מתוך מאגר תמונות גטו בריסק. במאמר נוסף שהתפרסם בראשית שנת 2018 הביאה עדויות ייחודיות נוספות הקשורות ב"מר שושני". כן כולל המאמר תמונה ייחודית של הלל פרלמן שצולמה בארץ ישראל בשנת 1912 לערך, תמונה המעוררת דמיון מובהק ביותר לתמונתו של מר שושני,

מחקרו של מיכאל גרינשפן

ב-2023 יצא לאור סרט דוקומנטרי בשם "חידת שושני" בבימויו של מיכאל גרינשפן. הסרט מתחקה אחר קורותיו של מר שושני ומנסה לפענח חלק מהחידות והמסתורין האופפים את דמותו. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים ה-39 בחיפה[37].

ב-4 במאי 2024 הסרט שודר בכאן 11 והועלה לעמוד היוטיוב של הערוץ, גרנשיפן לא יצא עם תובנה ברורה לגבי מוצאו של שושני ועיקר תחקירו הוקדש בסופו של דבר- לכתביו.

לקריאה נוספת

  • משה נחמני, נגלה ונסתר: מאמרים וסיפורים על מר שושני, צפת, תשפ"ד.
  • זאב הרוי, 'שושני על נבואת משה רבנו', בתוך: בנימין איש-שלום (עורך), בדרכי שלום: עיונים בהגות היהודית, מוגשים לשלום רוזנברג, ירושלים: בית מורשה בירושלים – מכללת רוברט מ. ברן, תשס"ז, עמ' 459–465 (ובמקורות שבהערות 1–2, 14).
  • מאשה טורנר, 'ערב אחד עם מר שושני: מעשה שהיה', בתוך: בדרכי שלום (תשס"ז), עמ' 467–468.
  • Salomon Malka, Monsieur Chouchani: l’énigme d’un maître du XXe siècle: entretiens avec Elie Wiesel, suivis d’une enquête, Paris: JC Lattès, 1994. (בצרפתית)
  • Shmuel Wygoda, 'Le maître et son disciple: Chouchani et Lévinas,' Cahiers d’Etudes Lévinassiennes 1 (2002), 149-183. (בצרפתית)

Hanooch Ben Pazi, A Philosopher in the eye of the Storm, Monsieur Chouchani and Levinas's Nameless Essay", AJS Review 41:2 (November 2017), 315–331

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תאריך הולדתו ופטירתו של שושני כפי שמופיע, באתר כתביו של מר שושני.
  2. ^ דביר עמר, 4 ראיות הזהב לכך שמר שושני הוא הלל פרלמן: החוקר ספי גלדצהלר מסביר בסרטון חדש את הראיות המוחצות שלדבריו פותרות את התעלומה: מי היה מר שושני?, באתר www.inn.co.il, ‏02/05/2024
  3. ^ אלי ויזל חושף כיצד חשף את שמו של שושני, באתר יוטיוב, חידת שושני
  4. ^ יעל לוין, תעלומת שושני: הפתרון, מקור ראשון, מוסף "שבת", 18 בספטמבר 2015, עמ' 12-13
  5. ^ יעל לוין, תעלומת הגאון, מקור ראשון, מוסף "שבת", 26 בינואר 2018, עמ' 8–9.
  6. ^ במסמכים רשמיים נכתב עאיין הידוע כויקטור סושון (לכך יש לכתוב את ״ויקטור״ בסוגריים)
  7. ^ סושאן-עייאן-ויקטור, שם שחי תחתיו 12 שנה, באתר יוטיוב, השם המדוייק נמצא בדוקו בדקה- https://youtu.be/06eNN3L9XFA?t=4326
  8. ^ מיכאל גרינשפן אומר זאת בדוקו, באתר יוטיוב, מיכאל גרינשפן, דקה-https://youtu.be/06eNN3L9XFA?t=4460
  9. ^ להוכחות המליאות לקשר בין שושני לפרלמן גלול מטה לתחקירים.
  10. ^ משה נחמני, מי כאן הלל?, באתר מקור ראשון
  11. ^ יעל לוין, תעלומת שושני: הפתרון, באתר מקור ראשון
  12. ^ משה נחמני וספי גלדצהלר, סיפורו המלא של הגאון, הנווד, המסתורי 'מר שושני' - הלל פרלמן., באתר יוטיוב
  13. ^ משה נחמני, פרלמן לא הסתיר את שמו כלל במשך 30 שנה, באתר יוטיוב
  14. ^ החוקר משה נחמני הסביר שמקור התאריך הוא מכיוון שה- ״חברותא״ של פרלמן מישיבת הרב קוק בוודאות נולד בשנה זו ובישיבה נהגו לקבוע חברותות באותם שכבות גילאים
  15. ^ משה נחמני, ילדותו של הלל פרלמן מפיו של מר שושני עצמו, באתר יוטיוב
  16. ^ משה נחמני, עלייתו לארץ של פרלמן וראיותיו לכך
  17. ^ משה נחמני, על ישיבת הרב קוק ביפו, באתר יוטיוב
  18. ^ משה נחמני, מעברו של פרלמן לישיבת הרב קוק, באתר יוטיוב
  19. ^ משה נחמני, שושני מראה לויזל מכתב מהרב קוק, באתר יוטיוב
  20. ^ קרוב אליך, גיליון 172, ט' אייר תשע"ז, מי אתה מר שושני? עמ' 12
  21. ^ הוא עלה באיזור אוקטובר 52, ובאותה שנה שהה גם בקיבוץ בארות יצחק, כך שמשך הזמן לשהותו בחיפה (אם שהה בה) הוא בערך חודש-חודשיים.
  22. ^ על קשר זה העיד הרב אהרן מרדכי זילברשטרום: "הוא (=שושני) היה בעל קומה בינונית, בקי בש"ס וראשונים על-פה. 'בעלי שמועה' סיפרו גם על בקיאותו בספרי-קבלה. לא גידל זקן. מעולם לא היה מעיין בספר. יודעי דבר סיפרו שחדשים לבקרים הוא נוהג להחליף את שמו. פעם הזדמן לי, לפגוש ביהודי 'מוזר' זה משוחח בבית הכנסת אחר התפילה עם הרבי כשהם מהלכים הלוך ושוב. הוא היה 'טיפוס' שלא מצא ענין לשוחח עם אנשים מן השורה, שלא היו ברי-שיחה מתאימים לפי ערכו". עוד העיד: "עד כמה שאני זוכר, השניים הסתגרו לפחות פעם אחת בחדר ספרייתו של ר' שניאור זלמן שניאורסון ז"ל או באולם ששימש אז בית מדרש, ובעת הפגישה - העומדים מחוץ לחדר שמעו קולות רמים. לא ידוע לי אם הפגישה הייתה יזומה ע"י אחד מהם או בהשגחה פרטית". מתוך הספר 'איש החינוך' על הרב אהרן מרדכי זילברשטרום עמ' 35-31. הוצאת משפחת זילברשטרום, ירושלים, תשע"ו.
  23. ^ יעל לוין, יעל לוין- אביו של שושני, באתר מקור ראשון
  24. ^ מנס פערלמאן, באתר יד ושם
  25. ^ שרה מינץ, באתר יד ושם
  26. ^ יעקב גולדברג- תלמידו של מר שושני מציין זאת בשם ״אני שמעתי שפעם...״, באתר יוטיוב
  27. ^ דוד רטנר על כתביו של שושני, באתר יוטיוב, הסרט הדוקומנטרי ״חידת שושני״
  28. ^ תגלית! שש מחברות עם כתביו ודברי תורתו של החכם המסתורי מר שושני, באתר ווינרס
  29. ^ אירוע לרגל מסירת המחברות, והאתר: כתביו של מר שושני.
  30. ^ ארכיון מר שושני (ARC. 4* 2076), באתר הספרייה הלאומית.
  31. ^ Prof Jacques Goldberg on his Master Shoshani, Chouchani.com
  32. ^ Martín Gamboa,“Peregrinajes nostálgicos” a la tumba de Monsieur Shoshani en Uruguay, Etnografía vol.3 no.1 Montevideo jun. 2018, n.15
  33. ^ הודיה סמט הר-שפי, אש שחורה על גבי אש לבנה: דרך לימודו של מר שושני כתבי היד של מר שושני, אפריל 2016, (עמ' 18)
  34. ^ YouTube full-color icon (2017).svg קטע מראיון של הרב אליהו אביחיל ז"ל על מר שושני - בן שושן - Monsieur Chouchani Bensoussan, סרטון בערוץ "ada4567", באתר יוטיוב (אורך: 08:29)
  35. ^ ראו כאן
  36. ^ משה נחמני, תחקירו של משה נחמני, באתר יוטיוב
  37. ^ חידת שושני, באתר פסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-39 חיפה
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מר_שושני&oldid=2563921"