מולדת (מפלגה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מולדת
Moledet.jpg
מנהיגים רחבעם זאבי, בני אלון, אורי בנק
אפיון מפלגה ימנית הדוגלת בפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות טרנספר מרצון
כנסות הכנסת ה-12 (1988) עד הכנסת ה-17
ממשלות 24, 29, 30
אותיות ט
שיא כוחה

3 מנדטים (כנסות 13, 14*)

*נוסף מנדט בעת כהונת הכנסת
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך האיחוד הלאומי ונפרדה, בסוף תקומה
מיקום במפה הפוליטית ימין
קובץ:מולדת.JPG
פתק בחירה במפלגת מולדת
ח"כים במפלגה בכנסות שבהן פעלה

מולדת (כיום, מולדת – תנועת נאמני ארץ ישראל ויוצאי התחיה) הייתה מפלגה ישראלית שהוקמה בשנת 1988 בידי רחבעם זאבי, מפלגת ימין ציונית המורכבת הן מדתיים והן מחילוניים. עיקר מצעה היה שניתן לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני באמצעות טרנספר מרצון[1] (העברה מסודרת של האוכלוסייה ומתן פיצוי כספי) של פלסטינים, כלומר העברתם למדינות אחרות. המפלגה, בגלגוליה השונים, יוצגה בכנסת במשך 21 שנים, למן הכנסת ה-12 ועד ה-17.

היסטוריית המפלגה

בפברואר 1988 נערך כנס הייסוד של מולדת כתנועה, שהתעסקה בדיון תאורטי סביב בעיות דמוגרפיות ובסוגיות הטרנספר. לקראת הבחירות לכנסת ה-12, נשמעו קולות בתנועה שקראו לרוץ בבחירות. רחבעם זאבי עצמו התנגד לרעיון, ותמך בקיומה של תנועתו כחוג רעיוני שיפיץ את רעיונותיו דרך מפלגה קיימת: התחיה, צומת, הליכוד ואפילו מפלגת העבודה. כל המגעים שניהל עם המפלגות הקיימות, נפלו על רעיון הטרנספר. לבסוף החליט זאבי לרוץ לכנסת עם מצע שדגל בטרנספר לערבי השטחים. יהודה, שומרון ורצועת עזה נתפסו בעיניה כשטחים חיוניים לביטחונה של ישראל, אך הבעיה הייתה היותם מיושבים על ידי מיליון וחצי פלסטינים. המפלגה פנתה אל ציבור הבוחרים של כ"ך שנפסלה מלרוץ לכנסת ה-12.

זאבי הצליח למשוך אליו מספר חברים מהתחיה, בהם צבי שילוח ויאיר שפרינצק, שהתאכזבו מיחסה המתון לארץ ישראל. בבחירות עצמן המפלגה קיבלה כארבעים וארבעה אלף קולות בוחרים, שהעניקו לה שני מנדטים.

לאחר בחירות 1988 נערך משא ומתן על כניסה לממשלת הליכוד, זאבי תבע את תיק המשטרה וכן ביצוע משאל עם על רעיון הטרנספר. לבסוף ביכר יצחק שמיר ללכת למהלך של ממשלת אחדות לאומית עם המערך. בשנת 1991, בימי מלחמת המפרץ צורפה מולדת לממשלתו של שמיר והיו"ר, רחבעם זאבי, מונה לשר בלי תיק. בשנת 1992 פרשה מהממשלה בעקבות שיחות על מהות האוטונומיה שנערכו בין ישראל למשלחת הפלסטינית בעקבות ועידת מדריד.

בבחירות 1992 עלה כוחה של מולדת והיא זכתה בשלושה מנדטים. ב-5 ביוני 1994 התאחדה תנועת התחיה ביחד עם מפלגת מולדת, לאחר שהתחיה כשלה ולא נכנסה לכנסת ה-13. במסגרת שלושת המנדטים של המפלגה, נכנסו חברי הכנסת שאול גוטמן והרב יוסף בא גד, לאחר זמן קצר נתגלעו חיכוכים בין היו"ר רחבעם זאבי לשניים שלא סרו למרותו וניהלו מדיניות פרלמנטרית עצמאית. כתוצאה מכך התפצלה המפלגה לשלוש סיעות יחיד. עם חתימת הסכמי אוסלו והתהליך המדיני הובילה המפלגה קו חריף כנגד מדיניות הממשלה. בבחירות 1996 צירף אליו רחבעם זאבי את הרב בני אלון ואת משולם עמית אך המפלגה ירדה לשני מנדטים. בנוסף הצטרפו למולדת מספר חברים ממפלגת התחיה, שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות 1992. החל משנת 1996 ועד לסוף ימי כהונתו בשנת 1999 תמכה התנועה בממשלת בנימין נתניהו מן האופוזיציה.

לקראת הבחירות לכנסת ה-15 ב-1999 התמודדה המפלגה במשותף עם מפלגת תקומה (שהורכבה מפורשי המפד"ל) ומפלגת חרות (שהורכבה מפורשי הליכוד) ברשימת האיחוד הלאומי, מתוך כוונה ליצור אלטרנטיבה ימנית יותר לליכוד, שאינה דתית במובהק. התקוות הגדולות שנתלו ברשימה החדשה נכזבו, כשזו זכתה ל-4 מנדטים בלבד. בעקבות הכישלון פרש מהחיים הפוליטיים מנהיג חרות וראש הרשימה המאוחדת בני בגין. במהלך כהונת הכנסת גדל כוחה של הסיעה המשותפת ל-7 מנדטים, עקב פרישת חרות מהאיחוד הלאומי, והצטרפות ישראל ביתנו.

בשנת 2001, בממשלת האחדות, צורפה המפלגה לממשלה, וזאבי מונה לשר התיירות. באותה שנה נרצח רחבעם זאבי בידי מחבלים פלסטינים מהחזית העממית לשחרור פלסטין והאיחוד הלאומי פרש כעבור חודשים ממשלת אריאל שרון. לאחר רצח זאבי נבחר בני אלון ליו"ר התנועה כאשר גבר בהתמודדות על יפתח פלמ"ח זאבי, בנו של רחבעם זאבי, 848 קולות לעומת 488 קולות.[2]

בשנת 2003 האיחוד בין מולדת לשאר מפלגות האיחוד הלאומי נשאר על כנו, וכמוהו גם מספר המנדטים. התנועה צורפה לממשלת שרון אבל פרשה בעקבות פיטוריו של השר אלון על רקע תוכנית ההתנתקות. במהלך כהונת הכנסת פרשה מפלגת ישראל ביתנו בהסכמה מהאיחוד הלאומי, מתוך מחשבה שריצה בנפרד בבחירות תגדיל את כוחן של שתי הסיעות. בבחירות לרשויות המקומית בשנת 2003 התמודדה מולדת ברוב הערים במסגרת האיחוד הלאומי, אך במספר ערים התמודדה לבד (אשדוד, טבריה, ערד וצפת), וזכתה בסופו של דבר רק במנדט אחד במסגרת בודדה בטבריה.

בבחירות לכנסת ה-17 התמודדה מולדת במסגרת רשימת האיחוד הלאומי והמפד"ל, הכוללת גם את מפלגת תקומה ומפלגת ציונות דתית לאומית מתחדשת כחלק מהאיחוד הלאומי, ואת המפד"ל. יו"ר מולדת בני אלון הנהיג את הרשימה שזכתה ל-9 מנדטים, מהם 2 למולדת.

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה החליטה מפלגת מולדת להתאחד עם המפלגות תקומה ומפד"ל ולהקים מפלגת ימין חדשה בשם הבית היהודי. חבר הכנסת אריה אלדד העדיף שלא להצטרף לאיחוד ועבר לתנועת התקווה, לאחר שדרישתו למפקד ופריימריס לבחירת חברי הכנסת לא נענתה, ולאור הדומיננטיות הדתית של המפלגה המאוחדת[3][4]. ב-18 בדצמבר 2008, בעקבות הצבתו של ראש מולדת, הח"כ בני אלון במקום ה-17 ברשימה, הודיעה מולדת על פרישתה ממפלגת הבית היהודי והצטרפותה לריצה משותפת עם מפלגת התקווה בראשות אריה אלדד[5]. הרשימה המשותפת, שכללה גם את מפלגת תקומה ואת ארץ ישראל שלנו נקראה האיחוד הלאומי, ובראשה הוצב יעקב כץ (כצל'ה). בבחירות עצמן זכה האיחוד בארבעה מנדטים ונציג מולדת אורי בנק, שמוקם במקום החמישי, נשאר מחוץ לכנסת, ומונה למנהל הסיעה. לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה התפרק האיחוד הלאומי למרכיביו ומולדת לא התמודדה בבחירות. בנק עצמו התמודד במסגרת הבית היהודי, רשימה שניסתה לאחד בין המפד"ל ותקומה (ששמה שונה ל"האיחוד הלאומי-תקומה") ובנק הוצב במקום ה-8 מטעם תקומה וה-19 ברשימה המשותפת לכנסת והוא נחשב באופן לא רשמי לנציג מולדת.

מאז הבחירות לכנסת ה-19 ב-2013 לא התמודדה המפלגה בבחירות לכנסת.

נציגי מולדת בכנסת ומועמדיה בבחירות

כנסת חברי כנסת הערות
הכנסת ה-12 (1988) 2 מנדטים: רחבעם זאבי, יאיר שפרינצק
הכנסת ה-13 (1992) 3 מנדטים: רחבעם זאבי, שאול גוטמן, יוסף בא-גד
הכנסת ה-14 (1996) 2 מנדטים: רחבעם זאבי, בנימין אלון, משה פלד
הכנסת ה-15 (1999) במסגרת האיחוד הלאומי 2 מנדטים (מתוך 4 לרשימה כולה): רחבעם זאבי, בנימין אלון
הכנסת ה-16 (2003) במסגרת האיחוד הלאומי 2 מנדטים (מתוך 7 לרשימה כולה): בנימין אלון, אריה אלדד
הכנסת ה-17 (2006) במסגרת האיחוד הלאומי והמפד"ל 2 מנדטים (מתוך 9 לרשימה כולה): בנימין אלון, אריה אלדד
הכנסת ה-18 (2009) במסגרת האיחוד הלאומי אורי בנק * בנק הוצב במקום ה-5 ברשימה ולא נבחר לכנסת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0