לבנה (עיר מקראית)
לִבְנָה הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת בתנ"ך.
העיר נזכרת תחילה בכיבושי יהושע בן נון, כעיר השוכנת בין מקדה ולכיש. כך, מובא בספר יהושע: ”וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִמַּקֵּדָה לִבְנָה וַיִּלָּחֶם עִם לִבְנָה וַיִּתֵּן ה' גַּם אוֹתָהּ בְּיַד יִשְׂרָאֵל וְאֶת מַלְכָּהּ וַיַּכֶּהָ לְפִי חֶרֶב וְאֶת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר בָּהּ לֹא הִשְׁאִיר בָּהּ שָׂרִיד וַיַּעַשׂ לְמַלְכָּהּ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לְמֶלֶךְ יְרִיחוֹ וַיַּעֲבֹר יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ מִלִּבְנָה לָכִישָׁה”[1].
רקע היסטורי
העיר נזכרת ברשימת 31 המלכים שהביס יהושע בן נון, לצד עדולם[2].
בהמשך ספר יהושע, העיר נזכרת ברשימת ערי השפלה שבנחלת שבט יהודה: ”לִבְנָה וָעֶתֶר וְעָשָׁן וְיִפְתָּח וְאַשְׁנָה וּנְצִיב וּקְעִילָה וְאַכְזִיב וּמָרֵאשָׁה עָרִים תֵּשַׁע וְחַצְרֵיהֶן”[3]. על פי הגורל שנערך במשכן שילה על ידי יהושע בן נון, אלעזר הכהן ונשיאי השבטים. העיר ומגרשיה עלתה בין השלוש עשרה ערי הכהנים, ובכך שימשה גם כעיר מקלט[4].
עם עלייתו לשלטון של יורם (מלך יהודה), מרדה בו אדום, באותה עת גם העיר לבנה מרדה במלכותו: ”בְּיָמָיו פָּשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה וַיַּמְלִכוּ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ. [...] וַיִּפְשַׁע אֱדוֹם מִתַּחַת יַד יְהוּדָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אָז תִּפְשַׁע לִבְנָה בָּעֵת הַהִיא”[5].
מאוחר יותר, מוזכרת כאחת מערי שפלת יהודה עליהן צר סנחריב מלך אשור[6]. כמו כן מוזכר כי אמם של המלכים יהואחז וצדקיהו הייתה "חֲמוּטַל בַּת יִרְמְיָהוּ מִלִּבְנָה"[7].
זיהוי המקום
אוסביוס, בחיבורו האונומסטיקון (תחילת המאה ה-4 לספירה), ציין כי בימיו היה כפר בשם "ליבנה" באזור בית גוברין[8].
כיום מקובל לזהות את העיר הקדומה עם תל בורנה ("תל ברנאט" במקור), צפונית מערבית לבית גוברין[9]. זכריה קלאי הציע בשנת תשל"א לזהות את לבנה בתל גודד[10]. צבי אילן שיער בשנות ה-70 שלבנה נמצאת בתל עירני[11]. יש המזהים את ליבנה בתל צפית[12].
הערות שוליים
- ^ ספר יהושע, פרק י', פסוקים כ"ט-ל"א.
- ^ ספר יהושע, פרק י"ב, פסוק ט"ו.
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוק מ"ב.
- ^ ספר יהושע, פרק כ"א, פסוק י"ג; ספר דברי הימים א', פרק ו', פסוק מ"ב.
- ^ ספר מלכים ב', פרק ח', פסוקים כ'-כ"ב.
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ט, פסוק ח'; ספר ישעיהו, פרק ל"ז, פסוק ח'.
- ^ ספר מלכים ב', פרק כ"ג, פסוק ל"א; ספר מלכים ב', פרק כ"ד, פסוק י"ח; ספר ירמיהו, פרק נ"ב, פסוק א'.
- ^ אונומסטיקון, 120, 25.
- ^ אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 421-423; דו"ח חפירות מתל בורנה: http://www.ariel.ac.il/allresearches/tel-burna-full.
- ^ "מורשת גת: הצעת זיהוי חדשה לתל חרסים", בתוך: ש' גבעון (עורך), עונת החפירות האחת עשרה בתל חרסים (נחל ברקאי) 2000, אוניברסיטת בר־אילן, המחלקה ללימודי ארץ־ישראל ע״ש מרטין (זוס), 2002, עמ' 35-49
- ^ צבי אילן, מקרית גת עד שער הגיא, דבר, 5 בספטמבר 1975
- ^ דעת מקרא לשגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:תנ"ך) אין ספר יהושוע.ספר יהושוע, פרק י', פסוק כ"ט
| ערי הכהנים בעת בית ראשון ושני | ||
|---|---|---|
| תשע ערים משבט יהודה ושמעון | חברון • לִבְנָה • יַתִּר • אֶשְׁתְּמוֹעַ • חלן • דְּבִר • עין • יֻטָּה • בית שמש | |
| ארבע ערים משבט בנימין | גבעון • גבע • עֲנָתוֹת • עַלְמוֹן | |
| כ"ד ערי הגליל בהן התיישבו משמרות הכהונה לאחר חורבן בית שני | מירון • ציפורי • פסוטה • עילוט • בית לחם הגלילית • יודפת • עיילבון • שדה עמודים • חירבת אירביד • כאבול • כפר כנא • צפת • תל מעון (טבריה) • שיחין • מע'אר • חרבת יבנית • כפר ממלח • נצרת • עראבה • מגדל • כוכב הירדן - כאוכב אל הווא • כפר ענאן • תל צלמון • חמי טבריה (חמת אריח) | |
