ישראל אליעזרי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ישראל אליעזרי

ישראל זאב אליעזרי (נולד ב-24 ביולי 1933) הוא גאולוג המומחה לנפט, אבני חן ויהלומים צבעוניים, ממייסדי שרין טכנולוגיות[1] – חברת מו"פ המונפקת בבורסה לניירות ערך של סינגפור (SGX) (אנ'), מייסד המוזיאון הגאולוגי ברמת השרון[2] ויקיר העיר רמת השרון[3], יקיר תעשיית היהלומים בישראל[4][5] ונשיא לשעבר של הארגון הבין-לאומי לאבני חן – ‏The International Colored Gemstone Association ‏(ICA)[6][7].

ביוגרפיה[8]

ילדות וחינוך

ישראל זאב אליעזרי נולד בירושלים בשנת 1933, בן לרב שמואל אליעזרי (קודם: שנדרוב) ובתיה (בתם של חוה לבית טייטלבוים והרב ישראל זאב הלוי איש הורוביץ). אביו, שהיה תלמידו של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כיהן כרב של שכונת בית וגן בירושלים. עם קום המדינה נקרא על ידי דוד בן-גוריון לקחת חלק בייסודה של הרבנות הצבאית. לאחר שחרורו מהצבא כיהן כדיין בבית הדין הרבני בתל אביב.

ישראל זאב אליעזרי הוא שלישי מבין חמשת ילדיהם של שמואל ובתיה אליעזרי: דינה, רות, ישראל זאב, אלי (אליעזר) וברוריה.

בהיותו בעל תפיסה מהירה נכנס לכיתה א' כבר בגיל חמש. בהיותו בן 12 נשלח לישיבת אור ישראל בפתח תקווה, בראשותו של הרב יעקב ניימן, וכשהיה בן 14 עבר לישיבה החקלאית של בני עקיבא בכפר הרא"ה, בראשות הרב משה צבי נריה. בהיותו בן 16 חזר לירושלים וסיים את לימודיו התיכוניים בבית הספר התיכון והסמינר למורים מזרחי.

שירות צבאי

בהיותו בן 15 השתתף אליעזרי במלחמת השחרור במסגרת הגדנ"ע. ביחד עם בני כיתתו סייע ליחידות השרון של צה"ל, עבר אימוני נשק והשתתף במשימות. באותם הימים מונה אביו לכהונת הרב הצבאי של מחוז ירושלים.

שלוש שנים לאחר מכן, ב-1951, התגייס אליעזרי לצה"ל במסגרת גרעין נח"ל. הוא סיים קורס סיירים, הדריך בקורס, ובתום שנה נשלח לקורס קצינים במחנה שמונים. לאחר הקורס שימש כמפקד מחלקה ולאחר מכן כשליש הגדוד. בשנת 1953 נשלח לפקד על הקמתה של היאחזות באזור ניצנה, במקום בו נמצא כיום בסיס קציעות. תחילה, נקראה ההיאחזות גבעת רחל[9][10], ולאחר מכן קיבלה את שמה הרשמי – היאחזות קציעות. ההיאחזות, שהתחזתה לאזרחית משום שהוקמה באזור שהוגדר בהסכם שביתת הנשק עם מצרים כמפורז, פעלה כיחידת אבטחה, האחראית על ניצנה וסביבותיה. חודשים אחדים לאחר מכן נשלח לפקד על היאחזות עין גדי, שלחופו המערבי של ים המלח, תפקיד אותו מילא עד שחרורו מהשירות הסדיר, באוקטובר 1954.

במסגרת שירות המילואים פעל, תחילה כסמ"פ בגדוד 161 בחטיבת ירושלים, ולאחר מכן כמפקד הפלוגה המסייעת. במלחמת ששת הימים השתתף בכיבוש ארמון הנציב, בית לחם ומדבר יהודה. את פרק שירותו הצבאי חתמה מלחמת לבנון הראשונה. אליעזרי השתחרר מצה"ל בדרגת רב-סרן.

השכלה אקדמית

בעל תואר ראשון ושני בגאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים. ב-1962 סיים לימודי תעודה במינהל עסקים, בשלוחת תל אביב של האוניברסיטה העברית.

עבודה בתחום הנפט

כבר בימי הלימודים החל לעבוד בחברת הנפט לפידות בשדה הנפט חלץ ובקידוחי נפט אחרים בדרום הארץ. לקראת סיום לימודיו באוניברסיטה העברית עשה את עבודת הגמר לתואר השני – מיפוי בגליל העליון - עבור חברת נפטא (חברה ישראלית לנפט בע"מ). במסגרת עבודתו בחברה השתתף בקידוחים בשדה הגז זוהר ובעמק החולה. בשנים 1960 – 1965 עבד בחברת הנפט הלאומית. בשנים 1966 – 1965 כיהן כגאולוג ראשי של חברת הנפט הלאומית. לאחר שנים אחדות כגאולוג עצמאי וכיועץ לחברת הנפט הלאומית. בשנים 1969 – 1975 כיהן כגאולוג הראשי וסגן נשיא חברת הנפט הלאומית שפעלה באותה העת באמצעות שתי חברות בנות - Omco ו-Pedco.

בתקופת עבודתו בתחום הנפט פעל בגאנה, גבון, אתיופיה, מדגסקר, הודו, וייטנאם והים הצפוני.

בתקופת פעילותו בתחום הנפט דבק בישראל אליעזרי השם אלי אליעזרי, משום הקושי לפעול בעולם הנפט כשנושאים שם ישראלי מובהק. שם זה גרם לעיתים לבלבול בינו לבין אחיו אלי (אליעזר), שנודע בזכות פעילותו רבת השנים במוסד ובארגון הג'וינט העולמי.

עבודה בתחום האבנים היקרות

בשנת 1975 עבר אליעזרי לתחום האבנים היקרות. הוא עסק בפיתוח מכרות, כרייה ורכישת אבני חן גולמיות במדינות רבות בדרום אמריקה, אפריקה ואירופה, ובהן ברזיל, זמביה, קולומביה, טנזניה, רוסיה, נמיביה, אפגניסטן, אוסטרליה, ווייטנאם, בייצור אבני החן ובשיווקן.

בשנת 1978 הקים את חברת כלג'ם בשותפות עם אילן ויסמן. במסגרת פעילותה ברחבי העולם גילתה החברה בנמיביה אבן חן חדשה – ספסרטין ממשפחת הגארנט בצבע כתום בלתי מוכר לחלוטין בשוק, שהווה תוספת נכבדה באיכותה לצבורייט (אנ') ולדמנטואיד (אנ'), אף הם ממשפחת הגארנט. צבעה הכתום זיכה אותה בשם מנדרין גארנט[11].

ב-1980 השתתף בהקמת חברת שרין מו"פ לפיתוח רובוט לליטוש אבני חן. ב-1987 נמנה עם מקימי שרין טכנולוגיות לפיתוח טכנולוגיות לעיבוד יהלומים. החברה הפכה למובילה בטכנולוגיות היהלומים בעולם, והונפקה בשנת 2006 בבורסה לניירות ערך של סינגפור.

בשנת 1996 נפרד מאילן ויסמן ויסד עם בנו, אורן אליעזרי, את חברת אבני החן כלג'ם אל 97 בע"מ. בשנת 1999 יסד את חברת כלדיאם, המתמחה ביהלומים צבעוניים.

שירות ציבורי

ישראל אליעזרי נמנה עם יוזמי הקונגרס הבין לאומי לאבני חן שהתקיים בישראל בשנת 1983[12]. בשנת 1984 ייצג את ישראל בכנס היסוד של ICA באקפולקו. בשנת 1985 נבחר לכהונת סגן נשיא (The International Colored Gemstone Association (ICA ובשנים 19992003 כיהן כנשיא הארגון.

ב-1985 הצטרף ל-IGC[13] – פורום בין לאומי של גמולוגים מקצועיים.

בשנים 19891999 כיהן כיו"ר איגוד יצרני האמרלד וכנציג האיגוד בוועד הפועל של התאחדות תעשייני היהלומים.

בשנים 19941999 כיהן כיו"ר המכון הגמולוגי לאבני חן ויהלומים בישראל.

בשנת 1995 יזם והקים, בשיתוף עם פרופ' עקיבא פלכסר, את המוזיאון הגאולוגי ברמת השרון.

בשנת 2000 קיבל את התואר יקיר רמת השרון.

בשנת 2010 העניקה לו התאחדות תעשייני היהלומים את התואר יקיר תעשיית היהלומים.

משפחה

בשנת 1959 נישא לשולה פיים לבית שלזינגר, שהלכה לעולמה בשנת 2001. לזוג שלושה ילדים: זהר אליעזרי (1961), אורן אליעזרי (1963) וורד גנשרוא (1968) ותשעה נכדים.

זוגתו מאז 2002 היא רחל ראשוני.

רשימת פרסומים

  • Eliezri I.Z. 1964 On the Structure of Israel's Coastal Plain Israel Journal of Earth Sciences Vol 13
  • Eliezri I.Z. 1965 The Geology of Beit-Jann Region (Galilee Israel) Israel Journal of Earth Sciences Vol 14 51-66
  • Eliezri I.Z. 1967 Oil Exploration in the Shefela Region Israel Proceeding of Israel Geological Meetings 159
  • Eliezri I.Z. 1987 Geological Evidence Supporting Identification of the Gemstones in the Breastplate of the High Priest, in the Bible, Proceedings IGC Congress Brazil 105-106
  • Eliezri I.Z. 1989 On the Question of the Boundary Between Ruby & Pink Sapphire & Between Emerald & Green Beryl, Proceedings IGC Congress Italy
  • Eliezri I.Z. 1992 Distribution of Gemstones in Relation to the Drifting Continents The Gemmologist 3–4
  • Eliezri I.Z. & Kolodny Y. 1997 The Isotopic Composition of Oxygen in Emeralds as an Indicator of Origin, Proceedings IGC Congress Idar Oberstein Germany
  • Moroz I. & Eliezri I.Z. 1998 Emerald Chemistry from Different Deposits: an Electron Microprobe Study Australian Gemmologist 20, 64–69
  • Moroz I. & Eliezri I.Z. 1999 Mineral Inclusions in Emeralds from Different Sources Journal Gemmology 26, 357–363
  • Moroz I. Vapnir Y. Eliezri I.Z. & Roth M. 2001 Mineral & Fluid Inclusion Study of Emerald from Lake Manyara & Sumbawanga, Tanzania
  • Journal of African Earth Sciences Vol 33 377–390
  • Vapnik Y. Moroz I. Roth M. Eliezri I.Z. 2006 Formation of Emeralds at Pegmatite-Ultramafic Contacts Based on Fluid Inclusions in Kianjavato Emerald
  • Mananjary Deposits, Madagascar Mineralogical Magazine Vol 70(2) 141–158
  • Eliezri I.Z. 2011 From the Rough to Report, Use of Technology Proceeding IGC Congress Switzerland
  • אליעזרי י.ז., הדולינה רום שבהר מירון, הטבע והארץ, חוברת ו–ז, 1961
  • אליעזרי ז. י, 24/7 מהרגע הראשון, הוצאה עצמית, יולי 2017

לקריאה נוספת

  • על שרין: שירה עמי, דור חדש במרכוז, היהלום 141, עמ' 60, בהוצאת מכון היהלומים הישראלי, 1994
  • על שרין: שירה עמי, שרין: הגלם במבט מבפנים, היהלום 205, עמ' 52, מכון היהלומים הישראלי, 2011
  • על מיקום מקורות היהלומים ואבני החן בעולם: ישראל אליעזרי, הקשר הסיבי-אוסטרלי, היהלום 135, מכון היהלומים הישראלי, 1993
  • על קונגרס ICA שהתקיים בישראל: ישראל אליעזרי, בקרוב – קונגרס ICA, היהלום 136, עמ' 67, מכון היהלומים הישראלי, 1993

הערות שוליים

  1. ^ שרין טכנולוגיות, באתר http://sarine.com/
  2. ^ מוזיאון גאולוגי, באתר עיריית רמת השרון
  3. ^ עיריית רמת השרון, יקירי רמת השרון לדורותיהם 1973-2012, באתר עיריית רמת השרון
  4. ^ שירה עמי, 11 היקירים, היהלום 199, מכון היהלומים הישראלי, יולי 2010, עמ' 124
  5. ^ ישראל אליעזרי – יקיר תעשיית היהלומים, באתר מכון היהלומים הישראלי
  6. ^ שירה עמי, קונגרס ה-ICA באוסטרליה, היהלום 166, מכון היהלומים הישראלי, עמ' 50
  7. ^ שירה עמי, ישראל אליעזרי מסיים כהונתו כנשיא ICA, היהלום 172, מכון היהלומים הישראלי, עמ' 50
  8. ^ ישראל זאב אליעזרי, 24/7 מהרגע הראשון, הוצאה עצמית, 2017
  9. ^ אמנון (בוצ'י) ליבנה, סיור נוסטלגי
  10. ^ מים בגבעת רחל
  11. ^ שירה עמי, הולנדין וכרום דיופסיד, היהלום 136, מכון היהלומים הישראלי, 1993, עמ' 55 (הערה: באותה העת נקראה האבן בשם הולנדין)
  12. ^ שירה עמי, ישראל אליעזרי: 500 אורחים מחו"ל צפויים בקונגרס ICA, היהלום 134, מכון היהלומים הישראלי, 1991, עמ' 47
  13. ^ IGC – International Gemmological Conference Windhoek (Namibia) 2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0