טיוטה:הפילוג בסיעת יהדות התורה 2018

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי, פירוט יתר, חוסר נייטרליות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי, פירוט יתר, חוסר נייטרליות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

הפילוג בסיעת יהדות התורה (2018) היא מחלוקת בין מפלגת דגל התורה למפלגת אגודת ישראל, שהגיעו לידי ריצה נפרדת בבחירות המוניציפליות במספר ערים. לאחר כמעט שלושים שנה שרצו יחד במסגרת סיעת יהדות התורה.

רקע

ברשימת יהדות התורה המשותפת ישנו ויכוח רב שנים על יחסי הכוחות בין שתי הסיעות המרכיבות אותה - 'דגל התורה' ו'אגודת ישראל', כאשר החלוקה ברשימה הארצית היא על עיקרון של 60/40 בעקבות ההסכם אליו הגיעו בבחירות לכנסת שנערכו בשנת ה'תשנ"ב, לאחר שבבחירות שנערכו קודם לכן קיבלה אגודת ישראל עם חסידות חב"ד חמשה מנדטים, ודגל התורה עם חסידות בעלזא קיבלה שני מנדטים. [יחס של 71/29]. ההחלטה התקבלה על ידי האדמו"ר הפני מנחם מגור, מנהיגה הרוחני של אגודת ישראל, ורבי אלעזר מנחם מן שך מנהיגה הרוחני של דגל התורה.

טענה נוספת שנטענה על ידי אנשי 'דגל התורה' היא שיחסי החלוקה נובעים מלאחר מערכת הבחירות שבה הרבי מלובביץ תמך בפומבי ב'אגודת ישראל' וכתוצאה מכך גדלו אחוזי התמיכה בה, אך כיום ללא תמיכתו, חלק מחסידי חב"ד ונאמני הרבי מצביעים גם למפלגות אחרות (בעיקר ימניות יותר).

הפילוג בירושלים

חלוקת יחסי הכוחות בלטה במישור המוניציפלי, בעיקר בעיר ירושלים, כאשר דגל התורה קבלה ייצוג של שלושה חברי מועצה בלבד מול חמשה ל'אגודת ישראל'. ב'דגל התורה' טענו לא פעם כי בירושלים החלוקה ודאי אינה הוגנת, כהוכחה לדבר הם הציגו שכונות חדשות וגדולות כמו בית וגן, שכונת רמות, רמת שלמה (רכס שועפט), נווה יעקב, קריית יובל וגילה, בהן מתגוררים רבים מהזוגות הצעירים המשתייכים לציבור הליטאי, לעומת קהילות 'אגודת ישראל' שמתגוררות בעיקר בשכונות שבמרכז העיר. ואילו הזוגות הצעירים בקהילות אגודת ישראל מעדיפים להתגורר בפריפריה. למרות טענות אלו ב'אגודת ישראל' העדיפו לשמור על הסטטוס קוו ולא לשנות את יחס חלוקת המנדטים. חלוקת מנדטים זו השפיעה גם על חלוקת תקציבים מעיריית ירושלים, כאשר תקציב שהופנה מעיריית ירושלים עבור תקצוב ישיבות בין הזמנים, התחלק על פי ייצוג המנדטים בעירייה.

במהלך השנים ובמקביל לחברותו בכנסת, שימש הרב מנחם פרוש כחבר מועצת העיר ירושלים, כאשר שובץ במקום הראשון של רשימת אגודת ישראל על תקן נציג הציבור הירושלמי. מקום זה נשאר גם לאחר שהציבור הליטאי בירושלים ברובו כבר לא ראה בשלומי אמונים את המפלגה המייצגת אותו, ובפועל בנו של מנחם מאיר פרוש מייצג בעיקר את הציבור הכלל חסידי.

הקרע והמאמצים לשלום

לפני כל בחירות איימו בדגל התורה שירוצו ברשימה נפרדת, אך בסופו של דבר, בכל פעם, יושרו ההדורים והסיעות נותרו מאוחדות תחת רשימה אחת. לקראת הבחירות המקומיות שנערכו בתשע"ט (2018), פרץ ויכוח עז בין הסיעות בשאלת המועמד החרדי לראשות עיריית ירושלים, כאשר בסיעת שלומי אמונים רצו להריץ את סגן ראש העיר ירושלים יוסי דייטש, שהיה אמור לזכות לטענתם בתמיכת כל הציבור החרדי, רוב הציבור הדתי לאומי וחלקים מהציבור החילוני.

לטענת שלומי אמונים (אגודת ישראל), בבחירות 2018, היה זה תורם להריץ מועמד בתמיכת דגל התורה, לאחר שבבחירות 2013 הם תמכו במועמד משה ליאון, שלהרצתו הייתה שותפה גם דגל התורה. מנגד בסיעה הליטאית טענו כי סיכום כזה לא קיים והוא היה חד פעמי, כאשר ב-2003 ראש עיריית ירושלים לשעבר, אורי לופוליאנסקי התמודד מטעמם בתמיכת שלומי אמונים ובתמורה ב-2008 מאיר פרוש נתמך על ידם, וכידוע הפסיד.

בנוסף, לטענת בכירים ב'דגל התורה', גם אם הסכם כזה היה קיים, אזי שחלקים באגודת ישראל הפרו אותו כאשר ב-2013 תמכו דווקא בניר ברקת והביאו לכישלונו של ליאון. בד בבד, בסיעה הליטאית טענו בנוסף, כי גם במקרה ודייטש יתמך על ידי כלל הציבור החרדי ככל הנראה ייוצר מצב בו המועמדים החילוניים יאחדו כוחות על מנת להכשיל את מועמדות יוסי דייטש החרדי.

הפילוג בתמיכה במועמד לראשות העיר

במהלך קיץ 2018, ערכו באגודת ישראל מגעים ארוכים עם דגל התורה, בניסיון להביא לתמיכתם ביוסי דייטש. ב'דגל' היו כאלה שחשבו בתחילה להריץ את יצחק פינדרוס מטעמם, רעיון שנגוז.

על אף שרבני המפלגה בירושלים, הרב ברוך סולובי'ציק והרב דוד כהן הפעילו לחצים להביא לתמיכה בדייטש, בהנהלה הארצית של דגל התורה שבבני ברק דחו את ההחלטה בעניין התמיכה מאחר שמנהיגה הרוחני של המפלגה רבי חיים קנייבסקי אמר, כי בעניין ירושלים לא כדאי לקחת סיכונים מיותרים ולגרום חלילה וחס לחילול השם. מנגד, בש"ס מלכתחילה דברו על תמיכה במועמד משה ליאון.

במהלך חודש אב, לאחר שקיבל אור ירוק ממזכירות אגודת ישראל, הכריז יוסי דייטש באופן רשמי על ריצתו לראשות העיר ירושלים. בדגל שהתמהמהו מלהצהיר כל כוונותיהם שיגרו רמזים בסגנון "אם אנחנו דורשים 50:50 מדוע ניתן לאגודת ישראל את הראשות?".

במהלך חודש אלול, התקיימו פגישות והתייעצויות רבות בין דייטש ו'דגל', כשבמקביל יו"ר ש"ס אריה דרעי הפעיל את לחציו על מנת שמנהיגה הרוחני של מפלגתו יתמוך בליאון ובכך לגרור את 'דגל התורה' אחריה לתמוך בו. לדרעי היתה סיבה נוספת משלו לתמיכה בליאון, מלבד אי הסיכויים שניתן למועמד החרדי. בשיחות סגורות הסביר, שמצפונו אינו מאפשר לו לא לתמוך בליאון – לאחר שהפסיד בסיבוב הקודם (2013) את ראשות העיר רק בגלל שהציבור החרדי לא התאחד סביבו, זאת על אף שעזב את מקום מגוריו והשתקע בירושלים למען מטרה זו.

בערב יום כיפור תשע"ט החליטו בדגל התורה לתמוך בליאון. למרות זאת החליטו באגודת ישראל להשאיר את מועמדותו של דייטש עד הסוף, בין היתר מאחר שקיוו כי ב'דגל התורה' וש"ס יחליטו בסופו של דבר להעביר את תמיכתם לדייטש. בנוסף, הם שקלו להוריד את מועמדות דייטש לטובת מועמדותו של השר להגנת הסביבה זאב אלקין, במטרה להכשיל את מועמדותו של ליאון, מה שגרם לאלקין להמשיך בהתמודדותו בתקווה כי ברגע האחרון אגודת ישראל תעביר אליו את תמיכתו.

ההתמודדות בשתי רשימות

ההחלטה של 'דגל התורה' לתמוך בליאון, העצימה את הוויכוח על חלוקת יחסי הכוחות בתוך רשימת "יהדות התורה המאוחדת". בסופו של דבר הצדדים הגיעו להסכמה של חלוקה שווה - 50:50, ובמקרה שהתוצאה תהיה אי זוגית, 'דגל התורה' תהיה ביתרון של נציג אחד.

אך אז פרץ ויכוח נוסף. בסיעה הליטאית דרשו מאגודת ישראל שיאשרו להם להשתתף באותיות המפלגה גם בקמפיין משה ליאון, כאשר בשלטים מסוימים יופיע הפתק הלבן עם האות ג' (יהדות התורה) לצד הפתק הצהוב של המועמד משה ליאון, דבר שאליו התנגדו נחרצות באגודת ישראל. בעקבות כך פירקה 'דגל התורה' את "יהדות התורה המאוחדת" והתמודדה למועצת העיר בנפרד.

תוצאות הבחירות למועצת העיר בירושלים

בבחירות שנערכו ב-30 באוקטובר 2018, קיבלה דגל התורה כ-61% מקולות יהדות התורה בירושלים, לעומת כ-39% לאגודת ישראל[1]. דגל התורה זכתה בשישה מושבים ורשימת אגודת ישראל נותרה עם שלושה מנדטים בלבד.

תוצאות הבחירות הראו כי בדגל התורה צדקו בטענת הקיפוח, ובמהלך חגיגת הניצחון של התנועה בעיר, נשמעו מפי הפעילים החוגגים שאגות "שש שלוש, שש שלוש", כשהם מתכוונים להישג מפלגתם (ששה מנדטים) לעומת 'אגודת ישראל' (שלושה מנדטים). הדבר עורר ביקורת רבה בקרב הציבור החסידי שראו בשירת "המה כרעו ונפלו" זלזול בכבודם של גדולי ישראל מנהיגי מפלגת אגודת ישראל. בדגל התורה התנערו מהשירה.

תוצאות הבחירות לראשות העיר

בבחירות לראשות העיר קיבל משה ליאון 32.76% מהקולות, אחריו קיבל עופר ברקוביץ' 29.40% מהקולות, אחריו זאב אלקין עם 19.99% מהקולות, ויוסי דייטש עם 17.01% מהקולות. אך מאחר שהמנצח לא עבר את רף ה-40% מהקולות כנדרש בחוק, התמודדו ליאון וברקוביץ בסיבוב שני שנערך ב-13 בנובמבר.

לפני הסיבוב השני ניסו בדגל התורה לגייס את תמיכת אגודת ישראל בליאון, אך הם סירבו בשל הזלזול במנהיגיהם שהתקיים לטענתם בחגיגות הניצחון. בסופו של דבר התקבלה החלטה במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל על 'שב ואל תעשה'. למרות זאת בחלק מהחסידויות הכריזו באופן עצמאי על תמיכה שקטה או גלויה בליאון. רבים אחרים תמכו בברקוביץ מהסיבה ש"מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול", וכן בעקבות הסכם בין אגודת ישראל לברקוביץ על שמירת הסטטוס קוו בעיר. לטענת החסידים רובם לא הצביעו בבחירות, ובחלקם יצאו להצביע לשני המועמדים, כשאלו שלא קבלו הוראה ברורה פעלו על פי צו מצפונם.

בסיבוב השני זכה משה ליאון ל-50.85% (הפרש של מספר אלפי קולות), ונבחר לראשות עירית ירושלים.

הפילוג בשאר הערים

חיפה

במשך הקדנציה שלאחר בחירות 2013, בעיר חיפה פרצה יריבות קשה בין חבר מועצת העיר מטעם דגל התורה מיכאל (מיכי) אלפר לראש העיר דאז, יונה יהב. בין השניים התעוררו ויכוחים לעיתים רבות, כשאלפר עמד והתעקש על זכויות הציבור החרדי בכלל ודגל התורה בפרט. בעקבות כך, לאחר מחצית קדנציה יהב אף היפר הסכם קואליציוני וסירב למנות את אלפר לסגן ראש העיר, על אף ההסכם הקואליציוני שנחתם עמו ולפיו דגל התורה ואגודת ישראל יקבלו את תפקיד סגנות ראש העיר ברוטציה.

ראש העיר עצמו העדיף להציג זאת כסכסוך אישי והצהיר כי אם דגל התורה תייעד נציג אחר לתפקיד הוא יקיים את ההסכם ויתן להם את תפקיד סגן ראש עיר. בדגל התורה התעקשו כי דווקא אלפר יתמנה לתפקיד וטענו כי יהב סימנו רק בשל מלחמותו למען ציבור שולחיו והתעקשותו על זכויותיהם.

בעקבות המלחמות הרבות שניהלו בדגל התורה מול יונה יהב כשהשיא היה בהפרת ההסכם, בסיעה הליטאית הבטיחו לשלם לו בקלפי ומאז הפרת ההסכם החלו לפעול להחלפתו, כשבמהלך הזמן אף פרצו מספר מאבקים שניהלו מוסדות חרדיים מול יהב ובראשם בית הספר 'נתיבות משה' של החינוך העצמאי בשכונת קריית שמואל בעיר, כאשר ראש העיר סירב לספק למוסד זה מבנה ראוי ותקין.

לקראת בחירות 2018, לאחר שנבחנו כל האופציות האפשריות, תמכו בדגל התורה במועמדת עינת קליש, שהתמודדה נגד ראש העיר המכהן יונה יהב - שנתמך על ידי רוב חלקי אגודת ישראל ומפלגת ש"ס, שנתנו לו גיבוי לכל אורך הקדנציה.

בעקבות חילוקי הדעות והפילוג בתמיכה לראשות העיר, הרשימה החרדית המאוחדת התפצלה אף שם ושלושה מרכיבותיה (ש"ס, דגל התורה ואגודת ישראל) רצו בנפרד. בסופו של יום הבחירות, דגל התורה רשמה גם שם ניצחון כפול, כאשר המועמדת שנתמכה על ידם, עינת קליש, ניצחה את הבחירות, ובמקביל הם הגדילו את כוחם והכניסו שני נציגים למועצת העיר לעומת אגודת ישראל שהכניסה נציג אחד. מפלגת ש"ס, שברשימה המאוחדת הייתה עם שני מנדטים ירדה מכוחו וקיבלה רק מנדט אחד[תוצאות בחירות 2018 משרד הפנים 1].

צפת

בעיר צפת התמודדו דגל התורה אגודת ישראל ומפלגה חסידית עירונית נוספת כבר בשנת 2013 כאשר המפלגה הכלל חסידית רצה ברשימה משותפת עם דגל התורה.

בשנת 2018 התמודדו שלוש מפלגות שקהל המצביעים שלהם נמנה עם יהדות התורה בבחירות הארציות, דגל התורה התמודדה ברשימה משותפת עם מפלגת יחד תחת האות ת', וזכתה בשתי מושבים במועצת העיר. מפלגת ריסט, בראשות אליעזר לזר - נציג הקהילות הכלל חסידיות בעירייה בקדנציה החולפת, שאף התמודד לראשות העיר, זכתה למושב אחד. מפלגת אגודת ישראל המזוהה בעיקר עם שלומי אמונים, בראשות נחמן גלבך, שאף התמודד לראשות העיר, זכתה במושב אחד.

בהתמודדות לראשות העיר תמכה דגל התורה במועמד מטעם הליכוד שוקי אוחנה לראשות העיר. מולו התמודדו כאמור נחמן גלבך ואליעזר לזר, לצד אילן שוחט וישי מימון. אוחנה זכה ב-37% אחוז מקולות הבוחרים ועלה לסיבוב שני מול מועמד אגודת ישראל נחמן גלבך שזכה ל-25% מקולות הבוחרים.

בשלומי אמונים נהלו מגעים עם דגל התורה לתמיכה בגלבך בצפת תמורת תמיכה בירושלים במשה ליאון. הרב גרשון אדלשטיין התבטא, כי "אין דוחים נפש בנפש" וממילא הורה לא להעביר את התמיכה לגלבך בתמורה לתמיכה בירושלים. שוקי אוחנה נבחר ברוב של 61% מסך הקולות.

אלעד

בשנת 2013 התמודדו דגל התורה ואגודת ישראל במשותף בעיר אלעד, לראשות העיר נבחר נציג שלומי אמונים ישראל פרוש. בתמיכת דגל התורה, בהסכם שנחתם בין דגל התורה לאגודת ישראל בשנת 2013 סוכם כי בתמורה לתמיכת דגל התורה בפרוש, אגודת ישראל תתמוך במועמד דגל התורה בשנת 2018, בשנת 2018 טענו בשלומי אמונים כי בדגל התורה הפרו את ההסכם ומשכך ההסכם בטל, דגל התורה וש"ס הריצו את יצחק פינדרוס לראשות העיר, אך בעקבות עתירה של שי נתן נציג הבית היהודי בעיר, מועמדותו של פינדרוס נפסלה לאחר שנטען כי פינדרוס לא עבר להתגורר בעיר בפועל, וכי הוא רק העביר את כתובתו.

דגל התורה הכניסה שלושה נציגים למועצת העיר, אגודת ישראל הכניסה ארבעה נציגים למועצת העיר. בחודש ניסן תשע"ט נכנסה דגל התורה לקואליציה של ראש העיר ישראל פרוש, ביוני 2019 נכנסה ש"ס לקואליציה.

ביתר עילית

בבחירות שנערכו בשנת 2013 התמודדו דגל התורה אגודת ישראל סיעת טוב וש"ס, ברשימת משותפת תחת השם גש"ס. בבחירות שנערכו בשנת 2018 התמודדו דגל התורה ש"ס ואגודת ישראל בנפרד, כדי למקסם את הכוח[דרוש מקור], אגודת ישראל קבלה ששה מושבים, דגל התורה ארבעה, וש"ס שלושה.

בית שמש

בחירות 2013, רצו בבית שמש שלוש רשימות נפרדות, רשימת ג' – אגודת ישראל קיבלה שני מנדטים, רשימת כח - שלומי אמונים קיבלה שני מנדטים, ורשימת חנ - דגל התורה שקיבלה שלושה מנדטים.

לקראת בחירות 2018, בעקבות התמודדתו החוזרת והכמעט בטוחה, של משה אבוטבול לראשות העיר. רצה משה אבוטבול לרוץ ברשימה עצמאית, מפלגת דרך השמש, על מנת להרויח מקום נוסף במועצת העיר. אך המפקח על הבחירות פסל והחזיר את רשימתו, מטעמים טכניים ולאחר שרשימת ש"ס כבר הוגשה. נותר אבוטבול ללא רשימה. וכתוצאה מכך גם ללא אפשרות להתמודדות לראשות העיר, על פי החוק על מנת להתמודד לראשות העיר, יש להתמודד גם למועצה. בלית ברירה פנה אבוטבול לנציגי יהדות התורה, שהמתינו לשמוע מראשי המפלגה אם רצים בנפרד או יחד, ולכן לא הגישו עדיין את רשימתם. וביקש מהם את המקום הראשון, (התכנית המקורית היתה, רשימת ריצ'רץ', כאשר הראשון ברשימה היה נציג אגודת ישראל, כפי שהוכח בבחירות 2013, אשר אגודת ישראל הינה המפלגה הגדולה בעיר), ראשי מפלגת דגל, שכבר תפרו חליפות, והיפילו גורלות להתמודד בעצמם לראשות העיר, לא הסכימו לוותר על מקומם לטובת אבוטבול, ולכן ויתר נציג אגודת ישראל על מקומו הראשון, וקיבל את המקום השלישי, (דגל לא רצתה לוותר על המקום השני), אך אגודת ישראל דרשה שאבוטבול יחתום על הסכם כי במידה ולא יבחר לראשות העיר, יפנה את מקומו במועצה לטובת נציג אגודת ישראל.

בבחירות ניצחה עליזה בלוך. בפער זעום של 533 קולות, לאחר הבחירות, דרשו בדגל הקמת גוש חוסם, של כלל המפלגות החרדיות נגד בלוך. באגודת ישראל דרשו בתמורה, התפטרות משה אבוטבול מהמועצה, (כפי שהתחייב לפני הבחירות), ותמיכת דגל במועמד החרדי נחמן גלבך לראשות העיר צפת. משלא הסכימו לתנאים אלו, חתמו אגודת ישראל על הסכמים קואליציוניים עם עליזה בלוך, אך דגל התורה נשארה באופוזיציה, כתוצאה מכך ובעקבות דיל בין דגל לשס, לא התפטר אבוטבול, בטענה שכך הורה לו הגר"ח וכך היה לדגל רוב בסיעה ובכך מנעה מאגודת ישראל, לקבל את הסגן המגיע לה, תוך שהיא מעבירה החלטה ברוב קולות במפלגה, לא לאשר קבלת תיק הסגנות לנציג אגודת ישראל. בסופו של דבר אגודת ישראל קיבלה את הסגן כאשר נציגיה נמנעים בהצבעה.

בעקבות הודעה זאת, הודיעה אגודת ישראל כי לא תיתן לדודי זלץ נציג דגל בביתר עילית בה מכהן כראש העיר נציג אגודת ישראל מאיר רובינשטיין, את סגנות ראש העיר בביתר עילית,עד קבלת הסגן בבית שמש. בעקבות כך, הודיעה דגל, כי לא תאפשר את כניסתה לקואליציה של אגודת ישראל, בירושלים ובחיפה. בסופו של דבר אגודת ישראל נכנסה לקואליציה גם בירושלים וגם בחיפה כשמצד שני גם דגל נכנסה לקואליציה של עליזה בלוך בבית שמש אחר שכל הקומבינות נגמרו, בינתיים הודיעה ש"ס כי במקום לקיים את ההסכם מלפני הבחירות על פיו יתפטר משה אבוטבול היושב על קולותיה ומקומה של אגודת ישראל, נציג מטעמה בסיעת ש"ס יתפטר לטובת נציג שלומי אמונים שייכנס למועצה במסגרת סיעת ש"ס מה שלא יועיל לשלומי אמונים למינוי הסגן ושינוי יחסי הכוחות ביהדוה"ת משום שאבוטבול יישאר בסיעת יהדות התורה ואילו נציג שלומי אמונים יהיה חבר סיעת ש"ס. לאחר כמה חדשים גם דגל התורה נכנסה לקואליציה ואחרי כשנה מהבחירות נכנסה גם שס לקואליציה.

הבחירות לכנסת

לפי תוצאות הבחירות המוניציפליות הוחלט לשנות את החלוקה ההיסטורית הקובעת כי לדגל התורה 40 אחוזים ולאגודת ישראל 60 אחוזים ולקבוע כי מעתה המקומות ברשימה הארצית יחולקו שוה בשווה, וכך יצא, שבמערכת בחירות אחת תקבל דגל את המקומות הראשונים ואילו אגודה תקבל זכות קדימה בבחירת התפקידם ואילו במערכת בחירות שנייה יתחלפו המפלגות בסדר הדברים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לפי ילקוט הפרסומים הרשמיים. החישוב הינו ללא מפלגת בני תורה

קטגוריה:אגודת ישראל קטגוריה:דגל התורה קטגוריה:2018 בישראל קטגוריה:2018 בפוליטיקה קטגוריה:ישראל: בחירות