טיוטה:ביטול בששים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ביטול בששים הוא שיעור ששיערו חכמים שכשיש פי ששים בדבר היתר מאיסור שנפל לתוכו פוסק טעם האיסור, וממילא הכל מותר.

ביטול בששים
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח עמוד א'
משנה תורה הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו
שולחן ערוך יורה דעה, סימן צ"ח,

מקור הדין

בתלמוד בבלי[1] נלמד מהפסוק שנאמר בקרבן איל נזיר 'ולקח הכהן את הזרוע בשלה'[2] שהזרוע של האיל שניתנת לכהן ואסורה לזרים, ושאר האיל שנאכל לבעליו, מתבשלים יחד, ונחלקו האמוראים בעניין יש אומרים שהאיל מותר אף שהתבשל עם הזרוע, כיוון שהזרוע בטלה במאה, שמשערים בשר ועצמות כנגד בשר ועצמות של הזרוע וקבלה ביד חכמים שהקרבן עם הבשר ועצמות הוא פי מאה מבשר ועצמות הזרוע, ויש אומרים שמשערים בשר כנגד בשר והאיל מותר כי יש פי ששים בבשר האיל מבשר הזרוע, וכך קיבלו חכמים שבשר הקרבן הוא פי ששים מבשר הזרוע, וכדעה זו נפסק להלכה וגם בשאר איסורים מבטלים בששים, ואף שנלמד מקרבן הנזיר ביאר תוספות[3] שלימוד זה הוא רק אסמכתא[א], ובאמת קבלה הייתה ביד חכמים שנאבד טעמו של איסור כשיש פי ששים כנגדו .

הצורך בביטול האיסור בששים מן התורה, הוא רק במין בשאינו מינו שנתנו טעם זה בזה[ב], אולם מדרבנן בכל תערובת נצרך ביטול בששים למעט במין בשאינו מינו יבש ביבש, שמתבטל ברוב[4].

פרטי הדין

  • קפילא - לדעת השו"ע אם ניתן לשער אם קיים טעם איסור, על ידי טעימה של קפילא, לא ניתן להסתמך על ביטול בששים, אולם דעת הרמ"א שתמיד משערים בששים[5],
  • מכירו - אם מכיר את האיסור או שניתן להסירו אסור לשער בששים[6].
  • טעמו חזק - אם היה ששים בההיתר יותר מאיסור ועדיין מרגישים את טעם האיסור, נאסר מדרבנן הכל, כל זמן שמרגישים את טעם האיסור[7].
  • ביטול לכתחילה - אסור לבטל לכתחילה בששים[ג] ואפילו נפל לתוך היתר ואין בו שיעור אין מוספים על ההיתר כדי לבטלו, ואם ביטל או ריבה עליו, בשוגג מותר ובמזיד אסור לו[ד], ולבני ביתו, וכן למי שנתבטל בשבילו וידע מזה, ולשאר כל אדם מותר, וכן הדין באיסור דרבנן שאסור לבטל לכתחילה, אבל אם נפל מעצמו מרבה עליו ומבטלו, אולם לדעת הרמ"א גם באיסור דרבנן אסור להרבות על ההיתר לבטל את האיסור[8].
  • ספק - באופן שנתערב האיסור בההיתר ונשפך, ולא נודע אם היה ששים, במין במינו שמדאורייתא בטל ברוב, הרי ספק דרבנן לקולא, ובשאינו מינו שמדאורייתא צריך ששים ספקו אסור, ובאיסור דרבנן אפילו מין בשאינו מינו, וספק היה ששים כנגדו מותר[ה], התערב במינו ובשאינו מינו ספקו מותר, במה דברים אמורים שנשפך אבל שהספק לפנינו ואי אפשר לעמוד על שיעורו אף באיסורים דרבנן אסור כיון שזה ספק התלוי בחסרון ידיעה[9].
  • חוזר וניעור - איסור שהתבטל בששים ואחר כך התוסף מהאיסור לתוך התערובת חוזר וניעור האיסור שהתבטל כבר, ונאסר[10].
  • אכילה לכתחילה - יש שכתבו שבעל נפש יחמיר ולא יאכל היתר שהתבטל בתוכו איסור בששים, וימכרנו לגוי, אמנם רבים חולקים שלא להחמיר, והשוו את מעשיו למינות[11].

אופן מדידת שיעור ששים

משערים ששים נגד כל חתיכת האיסור שנפלה להיתר, ולא רק כנגד מה שנפלט ממנה ואפילו מכיר את החתיכה האסורה והוציאה, לפי שאין אנו יודעים כמה נפלט ויצא ממנה[12]. אופן המדידה הוא לפי מידת נפח, וצריך למעך את המאכל שלא ישאר בו חללים, ואם האיסור ממין ההיתר יכול לשער אפילו במשקל, וכשיש חללים עדיף במשקל[13]. שההיתר התבשל בכלי אסור, וצריך לשער פי ששים מהכלי הביאו הראשונים, שניתן להכניס את הכלי האסור בכלי מלא מים, והמים היוצאים הם שיעור דופני הקדירה האסורה[14].

המצטרפים לשיעור ששים

כשאיסור נפל לההיתר ורוצים לדעת אם היה ששים בהיתר כנגד האיסור, משערים ברוטב ובקיפה[ו], בחתיכות, ובעצמות האיסור[ז], ובמין בשאינו מינו גם מה שנבלע מההיתר בקדירה מצטרף[ח], כמו כן אם נפל לההיתר ב' זיתים שונים של איסור , מצטרפים כל אחד עם ההיתר לבטל חבירו[15].

איסורים שלא בטלים בששים

איסורים שלא בטלים כלל במינם

חמץ בפסח, יין נסך, טבל, פירות שביעית לאחר הביעור, בריה, חתיכה הראויה להתכבד, דבר שבמניין, דבר שיש לו מתירין.

ביטול בששים להאסור משום סכנה

  1. ארס של נחש, יש מחמירים שאפילו יש כנגדו יותר מארבעים סאה אסור[20], ויש מתירים אם היה כנגדו ארבעים סאה[21].
  2. דבר שהוא אסור משום סכנה[י"א] יש אומרים שנאסר הכל, אפילו יש ששים כנגדו, שחמירא סכנתא מאיסורא[22], ויש שמתירים כשיש ששים כנגדו[23].

לקריאה נוספת

ביאורים

  1. ^ כיוון שאיל הנזיר הוא מין במינו שמדאורייתא בטל ברוב, ולא ניתן ללמד ממנו על מין בשאינו מינו.
  2. ^ להלכה שטעם כעיקר דאורייתא וצריך לבטל את הטעם
  3. ^ שחוששים שלא יבטל כהוגן ויבוא לידי איסור.
  4. ^ אם זה שלו.
  5. ^ ויש שמחמירים בבשר עוף אף שאיסורו מדרבנן - ט"ז ס"ק ה'
  6. ^ הדק של הבשר והתבלין המתאסף בשולי הקדירה
  7. ^ ללא מוח העצם, ורק שהאיסור נפל כשהוא לא מבושל, ויש שסוברים שאין מצטרפים
  8. ^ כיוון שמן התורה בטל ברוב הקלו, ודעת הט"ז שם שלא נוהגים כן, אבל מה שהתאדה לא מצטרף.
  9. ^ כינוי לדד של בהמה, בלשון חכמים.
  10. ^ לפי שיש ביצים גדולים וקטנים הוסיפו אחת.
  11. ^ כמו דג שנפל לבשר

הערות שוליים

  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף צ"ח עמוד א'
  2. ^ ספר במדבר, פרק ו', פסוק ט'
  3. ^ דה' ומאן. וכך מופיע בעוד ראשונים.
  4. ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן צ"ח
  5. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ח, סעיף א' ש"ך ס"ק ד'.
  6. ^ רמ"א, יורה דעה, סימן צ"ח, סעיף ד'
  7. ^ רמ"א, יורה דעה, סימן צ"ח, סעיף ח', ש"ך ס"ק כ"ט
  8. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ט, סעיפים ה'–ו'.
  9. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ח, סעיפים ב'–ג'.
  10. ^ רמ"א, יורה דעה, סימן צ"ט, סעיף ו'
  11. ^ פתחי תשובה סימן קט"ז י'
  12. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ח, סעיף ד'
  13. ^ פתחי תשובה צ"ח ב'
  14. ^ בית יוסף, יורה דעה, סימן צ"ח דה' ומה שכתב לפיכך, בשם המרדכי.
  15. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ט, סעיפים א'–ד'.
  16. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן צ"ח, סעיף ח'
  17. ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן פ"ו, סעיף ה'
  18. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה י"ג
  19. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מאכלות אסורות, פרק ט"ו, הלכה י"ד
  20. ^ ארבעה טורים, יורה דעה, סימן קט"ז
  21. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"א, הלכה י"ב
  22. ^ דרכי משה ס"ק ב.
  23. ^ ש"ך סי' קט"ז, בנקודות הכסף