וסילי סטסוב
 |
וסילי סטסוב (ברוסית: Васи́лий Ста́сов; 4 באוגוסט 1769 - 5 בספטמבר 1848) היה אדריכל רוסי מפורסם, שנולד למשפחת אצולה עשירה. אביו, פיוטר סטסוב, מקורו באחת המשפחות הוותיקות ביותר.
ביוגרפיה
סטאסוב נולד במוסקבה. הוא נסע הרבה בצרפת ובאיטליה, שם הפך לפרופסור באקדמיית סנט לוק ברומא. בשובו הביתה, הוא נבחר לאקדמיה הקיסרית לאמנויות (1811). אחת מיצירותיו המוקדמות, אחוזת גרוזינו ליד נובגורוד, נבנתה עבור הרוזן אלכסיי ארקצ'ייב בשנות ה-1810 ונהרסה כליל במהלך מלחמת העולם השנייה.
בזמן שפיתח קווים מנחים לאדריכלים אחרים, סטסוב דגל בהפיכת הבניינים הפשוטים ביותר - צריפים, מחסנים, אורוות - למבנים מרשימים ומונומנטליים. הוא פעל רבות כדי לייפות את צארסקו סלו, שם תכנן את הליציאום המפורסם של פושקין, וגם את משרדי המשטרה, שהוא עיבוד של הפרויקט שפותח על ידי האדריכל V.I. Geste. לאחר השריפה הגדולה של 1820, הוא הופקד לשפץ בסגנון נאו-קלאסי כמה אזורים של ארמון יקתרינה בסגנון הבארוק.
העבודות החשובות הראשונות של סטסוב בבירה היו קתדרלות השינוי והשילוש עבור הגדודים של המשמר הקיסרי הרוסי. גם עיטור הפנים של קתדרלת סמולני שייך לו.
סטסוב היה מבשר סגנון התחייה הרוסי של תקופת ניקולאי הראשון, עם כנסיית הזיכרון שלו אלכסנדר נבסקי בפוטסדאם וכנסייה הגדולה יותר בקייב (1828). האחרונה, מכילה כבר מאפיינים ביזנטיים ורוסים, הוקמה במקום הכנסייה הראשונה של קייבאן רוס והכילה את שרידי ולדימיר ה"קדוש" עד להשמדתה על ידי הבולשביקים בשנות ה-30.
בתקופת שלטונו של ניקולאי הראשון, תכנן סטסוב את שערי הניצחון של מוסקבה ושערי הניצחון של נרווה בסנט פטרסבורג ואת ארמון הנשיאות בווילנה. ב-1833 פנו אליו הקוזקים הסיבירים שביקשו ממנו לתכנן קתדרלה גדולה באומסק.
עבודתו האחרונה החשובה הייתה עיטור אולמות ארמון החורף לאחר השריפה ההרסנית של 1837.
הוא מת בסנט פטרבורג.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
