השאגס
| מוקד פעילות | פרימונט, ניו המפשייר, ארצות הברית |
|---|---|
| תקופת הפעילות | 1968–1975 (כ־7 שנים) |
| סוגה | אאוטסיידר |
| חברת תקליטים |
Third World Red Rooster Rounder |
| אתר רשמי | |
השאגס (באנגלית: The Shaggs) היא להקת רוק אנד רול אמריקאית, שפעלה בין השנים 1968 ל-1975.
סיפורם של השאגס הוגדר על ידי האתר Allmusic כ"אחד הסיפורים הגדולים של הרוק אנד רול". תחילתו בשלוש נבואות שניבאה אמו של אוסטין ויגין ג'וניור - הוא יתחתן עם אישה ג'ינג'ית, ייוולדו לו שתי בנות אותן לא תזכה לראות, ובנותיו יקימו להקה מצליחה. לאחר ששתי הנבואות הראשונות התגשמו, החליט ויגין לפעול להגשמת השלישית. באמצע שנות השישים רשם את שלוש בנותיו לשיעורי נגינה וקנה להן כלים. אף על פי שהאחיות לא הפגינו כישרון מוזיקלי כלשהו, החליט האב בשנת 1969 שהגיע הזמן להקליט להן אלבום.
ויגין סגר עסקה עם חברת הקלטות מקומית, ולקח את בנותיו ליום הקלטות מרוכז במהלכו הקליטו את אלבומם, מילות השירים נאיביות וסובבות סביב נושאים כמו כיבוד הורים, דת וכדומה. בשל חוסר מקצועיותן של האחיות, המקצב בכל השירים אינו אחיד, תפקידי הכלים אינם מתואמים, והגיטרות אינן מכוונות כהלכה. מסופר כי במהלך ההקלטות, האחיות היו מפסיקות מדי פעם לנגן בטענה כי אחת מהן עשתה טעות, והיו מבקשות להתחיל מחדש - מה שהתמיה מאוד את הטכנאים שלא הבינו כיצד האחיות מבחינות מתי נעשית "טעות".
התקליט הודפס ב-1,000 עותקים, 900 מתוכם נעלמו באופן מסתורי, ביחד עם בעלי חברת התקליטים. 100 העותקים הנותרים חולקו לתחנות רדיו אזוריות שלא גילו בהם עניין. עם מות האב ב-1975 התפרקה הלהקה.
במהלך השנים האלבום התגלגל לידיהם של חברי להקה נחשבת שהפכו למעריצים שלו. בשנת 1980, יותר מעשר שנים אחרי הוצאתו המקורית והכושלת, הצליחו שניים מהם לשכנע את חברת התקליטים שלהם לרכוש את הזכויות על האלבום ולהדפיס אותו מחדש. ההוצאה המחודשת זכתה לסיקור נרחב - הרולינג סטון הכריז עליה כ"קאמבק של השנה", בניו יורקר התפרסמה כתבת עומק על הלהקה, והוול סטריט ז'ורנל פרסם ביקורת. האלבום זכה לבחינה מחודשת, ורחבה יותר, של איכויותיו. בעוד רבים עדיין תפשו אותו כאלבום בלתי שמיע שהוקלט על ידי להקה שלא יודעת לנגן, והניו יורק טיימס אף הגדיל לעשות והכתיר את השאגס בתואר הלהקה הנוראית בעולם, רבים אחרים החלו לראות בו סוג של אמנות אוונגרדית בעלת איכויות נדירות. הטיב לתאר זאת המוזיקאי ומבקר המוזיקה קאב קודה שכתב -
לאחר שפרנק זאפה הודיע בריאיון לפלייבוי כי זהו האלבום השלישי האהוב עליו בכל הזמנים, הדרך לרכישת מעמד של אלבום קאלט הייתה קצרה, והתקליט בהוצאתו המקורית הפך עד מהרה לפריט אספנים מבוקש.
האלבום מופיע חמישי ברשימת חמישים האלבומים הטובים ביותר שערך קורט קוביין, אם כי לא ברור אם הרשימה מסודרת לפי סדר חשיבות.
