הרב אשר אריאלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אשר אריאלי
אשר אריאלי
אשר אריאלי
לידה 1957 (גיל: 67 בערך)
מדינה ישראלישראל ישראל
למד ב ישיבת פוניבז'
מקום פעילות ירושלים
השתייכות חרדים ליטאים
תחומי עיסוק ר"מ
רבותיו רבי נחום פרצוביץ
רבי שמואל רוזובסקי
רבי ישראל בן שלום

הגאון רבי אשר יהודה לייב אריאלי שליט"א (נולד בשנת 1957) הוא ראש ישיבת בית שלום בירושלים, בעבר היה ר"מ בישיבת מיר, בנוסף, הוא מראשי ישיבת תפארת צבי בירושלים, התפרסם במיוחד בשל שיעוריו הבהירים בגמרא, הנמסרים ע ידו מידי יום בפני מאות רבות של תלמידים.

ביוגרפיה

נולד לרבי חיים יעקב אריאלי[1] ולמרת שולמית, בת רבי אשר שטרנבוך מלונדון.

למד בישיבת פוניבז' אצל רבי שמואל רוזובסקי, ואחר כך בישיבת מיר בירושלים, שם היה תלמידו המובהק של הגאון רבי נחום פרצוביץ. לימים נשא לאישה את מלכה, בתו של הרב פרצוביץ ונכדתו של רבי חיים שמואלביץ.

מתגורר בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים.

שיעוריו

הגרא"א נחשב במשך שנים ארוכות לאחד הרמי"ם הידועים ביותר בישיבת מיר, בהיותו חתנו של ראש הישיבה הגאון העצום רבי נחום פרצ'וביץ זצ"ל, שיעורי הגרא"א משכו אליהם אלפים רבים של תלמידים מבני הישיבה ואף משאר עולם הישיבות הליטאי לצד תלמידים מבני הציונות הדתית (ישיבת מרכז הרב וכן ישיבת הכותל), בחורים ואברכים, נערים בוגרים ותלמידי חכמים, צורבים צעירים היושבים ומאזינים בשקיקה יחד עם מגידי שיעורים ישישי שיבה.

כיום הוא מעביר שיעור יומי ביידיש בישיבתו בירושלים[2]. שיעורו נמסר לפנה"צ ואורך כשעה 12:15 - 13:20 אליו מגיעים מידי יום למעלה משמונה מאות תלמידים, רובם בחורים, כמחציתם נמנים על המגזר הירושלמי והחסידי בדגש על תושבי חו"ל, והוא מועבר דרך ערוצי קול הלשון, כמו"כ דבריו מופיעים בתקציר המודפס ומופץ למחרת. מקומות הישיבה בשיעור כמו גם מקומות העמידה, מוקצים לבעלי 'חזקת מקום קבוע' ומשתתפים אחרים יכולים רק לעמוד מחוץ לאולם, מחוסר מקום משווע, מחזה נפוץ ונפרץ באחרונה, לראות צורב צעיר יושב על מדרגות הישיבה, בקומות מעל אולם השיעור, בעודו רכון על ספרו, כותב ביד אחת ואוחז במעקה בידו השנייה.

קצב הלימוד בשיעוריו מהיר ביחס לישיבות אחרות, וכולל עשרות דפים בזמן, בקצב ממוצע של דף לשבוע. שיטת לימודו מקבילה ומזכירה לשיטת חותנו, הגאון רבי נחום פרצוביץ זצ"ל.

הגרא"א בענוותנותו מתנגד באופן נחרץ להדפסת שיעוריו ברבים, ואף בין כתלי ישיבתו, עובדה הנובעת מהחשש שמא לא יובנו דבריו כדבעי.

במקביל לפתיחת ישיבתו, 'ישיבת בית שלום', החל למסור שיעור אף בעברית, בשעות הערב 20:45 - 21:40 בו משתתפים בני ישיבתו הישראלים שאינם דוברי יידיש, אליהם מתווספים בחורים מכלל עולם הישיבות החפצים להעשיר את השכלתם בסוגיות הנלמדות, ס"ה משתתפים בשיעור זה כמאה וחמישים תלמידים, בימי חמישי לא נמסר שיעור, עקב כך שישנה חבורה אותה מוסר הגרא"א למקורביו וותיקי תלמידיו, חלף זאת, נמסר השיעור בערש"ק 09:50 - 10:40, לאחר שיעור זה, עונה הגרא"א ומשיב בארוכה לשואלים.

בשבת קודש, לאחר הקידוש הנערך בהשתתפותו, מוסר הגרא"א דברי חיזוק והשקפה מפרשת השבוע וענייני השעה.

מלבד השיעור היומי, מוסר הגרא"א בימי שלישי חבורה לאברכים, החבורה נמסרת בעברית, והיא מתמצתת לחידושיו בשאר השבוע, החבורה נמסרת בישיבתו בשעה 18:20 - 19:00 ובה משתתפים גם תלמידים מישיבת מיר הסמוכה, הגרא"א מוסר שיעורים קבועים גם בישיבת תפארת צבי. בניגוד לשיעור בבית שלום, בשיעור זה עונה הוא לשאלות במהלך השיעור.

ישנם רבים מתלמידיו השומעים את שיעוריו בקביעות ורואים בו כרבם המובהק, ובשל כך הם קוראים לו הַרֶבֶּה (הרבי). מתוכם ישנם הנמנים על חוגי החסידים שבשל כך, נוהגים להופיע בחתונות ילדיו כשהם חבושים בשטריימל.  

בשנת תשע"ב מסר שיחה על הסכנה שבאינטרנט[3], בעקבות בקשתו של הרב חיים קניבסקי.

הגרא"א קורא בשיעוריו את כל דברי הגמרא, רש"י ותוספות ברצף ומבארם, בעודו צולל לעומקי הסוגיות בבהירות ובישרות הסברא, בין תלמידיו מקובל, כי באם לא הספיק מאן דהו להכין את הסוגי' כדבעי, חבל להשחית את זמנו בכניסה לשיעור, כי אע"פ שלעיתים נדמה לאורח המשתתף בשיעור כי ר' אשר נוגע בפשטות הדברים, הלומד הוותיק יודע גם יודע כי נוטל הוא את השומע כרועה הנושא גדי על כתפו, ומעבירו כברת דרך בין גאיות הסוגי', כ"ז רואה הלומד אחר ידיעתו לכל מפרציה וקשייה.

ישיבת בית שלום

החל מזמן אלול תשפ"ג, ולאחר מו"מ ממושך, נפתחה 'ישיבת בית שלום' בראשותו, בה לומדים שלוש קבוצות תלמידים, קבוצת ישראלים (ליטאים), קבוצת אירופאים (חסידים), קבוצת אמריקאים (ליטאים), כאשר כל אחת מהקבוצות מונה כ 90 בחורים, הישיבה בראשותו, נפרדת מישיבת מיר השוכנת בסמיכות גיאוגרפית אליה, ומהווה אוטונמיה, ישיבה בפני עצמה, אשר בוחנת ובוחרת את תלמידיה בקפידה רבה, לשם ולתפארת, אמנם צרכיה הלוגיסטיים והכלכליים משתייכים עדיין לישיבת מיר.

תלמידיה הישראלים נמנים על טובי בני עליה ממיטב ישיבות העילית, החל מישיבת תושיה (תפרח), ישיבת אור ישראל, ישיבת עטרת שלמה (סורוצקין), ישיבת יד אהרון, ישיבת שערי שמועות, ישיבת בית מתתיהו, ישיבת נתיב הדעת (קפלן), ישיבת נתיבות חכמה (וולפסון), ישיבת נחלת הלויים (חיפה), ועד לישיבת חברון (גבעת מרדכי).

כל אלו זוכים לקבל מתורתו והנהגתו, לצד הליכותיו והדרכתו, והלוא נודע הוא מכבר בשיעוריו המופלאים ובדרך לימודו הסדורה, ברם, ע"פ הוראתו, נע טווח הגילאים בין ועד שלישי לוועד חמישי (19 - 21), על אף הימצאות חריגים הזוכים להתקבל טרם הגיעם לוועד ג', אולם גורמים המקורבים לגרא"א חושפים כי בשנים הקרובות עם הרחבת השערים, ככל הנראה יוכלו להתקבל אף בני ועד ראשון וועד שני, וכי עוד חזון למועד.

משפחתו

סבו של הגרא"א הוא רבי יצחק אריאלי, המשגיח של ישיבת מרכז הרב. אביו הוא רבי חיים יעקב אריאלי, מחבר הספר "באר יעקב". אמו, שולמית, היא בתו של הרב אשר שטרנבוך מלונדון. שניים מאחיה הם הרב משה שטרנבוך, ראב"ד העדה החרדית ורבי אליהו שטרנבוך, ראב"ד קהילת מחזיקי הדת באנטוורפן. אחות אמו היא אשתו של הרב משולם דוד סולובייצ'יק. אחות נוספת היא אשתו של הרב חנוך ארנטרוי אב"ד בלונדון.  

אחיו הוא הוא הרב שמואל אריאלי - ראש ישיבת חברון החדשה. אחיו הצעיר, הרב שלמה אריאלי, חתנו של רבי רפאל טיקוצ'ינסקי, הוא ר"מ בישיבת טשעבין ומהדיר חידושי רבי עקיבא איגר על הש"ס. גיסו, הרב אברהם נובוגרוצקי, הוא ר"מ בישיבת אור ישראל בפתח תקווה. גיס נוסף, הרב אברהם לויסון, ר"מ בישיבת חברון.

לקריאה נוספת

  • תורה שלמדתי במרתף, אברהם ליבוביץ, משפחה, ט"ו בשבט תשע"ד

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מחבר הספר "באר יעקב". בנו של רבי יצחק אריאלי - משגיח ישיבת מרכז הרב.
  2. ^ מפורסם כי זהו השיעור הגדול בעולם מבחינת מספר השומעים.
  3. ^ ראה למשל: הרב אשר אריאלי, אינטרנט לצורך פרנסה? - אסור!


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0