הכנסייה הגדולה השלישית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל התקיימה בחודש אלול ה'תרצ"ז, בעיירה מרינבאד שבצ'כיה. כנסייה זו הייתה משמעותית מאוד, בגלל הנושאים שנידונו בה, בהם יחסה של אגודת ישראל להקמת מדינה יהודית, ויחסם להצעת החלוקה שהיתה על הפרק, וכן מאורעות תרצ"ו.

ישיבות הכנסייה

לפני פתיחת הכנסייה הגדולה נערכו שבעה ימים של דיונים מקדימים במסגרת הועד הפועל של אגודת ישראל, ביניהם שלוש ישיבות מקדימות של "אסיפת הוועד הפועל של מועצת גדולי התורה" שתיים מהם בח' באלול, והשלישית בט' באלול.

למחרת ביום שלישי י' באלול תרצ"ז בערב, נפתחה הכנסייה הגדולה השלישית, שנמשכה עד י"ח באלול. למרות שעיקר האירוע היה שבעת ימי הדיונים במסגרת הכנסייה הגדולה, הרי שדיונים מהותיים נערכו גם בשלושת הישיבות המקדימות של מועצת גדולי התורה, ולדיונים אלו הייתה השפעה מכרעת בגיבוש עמדת המועצת כלפי שאלת ארץ ישראל, עמדה שהובעה בשורת החלטות שהוקראה בסיום הכנסייה הגדולה.

ישיבות מועצת גדולי התורה

ישיבה ראשונה

בשלושת הישיבות הראשונות שימש רבי אהרן לוין כיושב ראש הישיבה. הישיבה הראשונה עסקה בעמדת היהדות החרדית לשאלת הקמת מדינה יהודית, והיחס לתוכנית החלוקה.

בישיבה הראשונה השתתפו האדמו"רים: רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב, והאדמורי"ם מפילץ סטריקוב וצ'ורטקוב. וכן רבי אלחנן וסרמן, רבי מנחם זמבא, רבי יהודה לייב צירלסון, המהרי"ץ דושינסקי, רבי אהרן קוטלר, רבי מאיר קרליץ ועוד.

ישיבה שניה

הישיבה השנייה נפתחה בתפילה לשלומו של נשיא מועצת גדולי התורה רבי חיים עוזר גרודזנסקי שלא השתתף מחמת חולשתו. הישיבה עסקה גם היא בשאלת ארץ ישראל.

ישיבה שלישית

בישיבה השלישית השתתף רבי אליעזר סילבר שהגיע במיוחד מארצות הברית ועבר בדרכו בוילנא אצל רבי חיים עוזר גרודזנסקי כדי לקבל את הסכמתו להצעותיו. הנואמים המרכזיים היו הרב סילבר רבי אלחנן וסרמן והרב צירלסון. בישיבה זו עסקו מלבד שאלת ארץ ישראל, במספר הצעות של הרב סילבר בנושאים שונים.

נאומים

רבי יהודה לייב צירלסון נאם כמה פעמים בעד הקמת מדינה יהודית שלדבריו: ”ואם איננו עוד אתחלתא דגאולה, אבל אצבע אלוקים היא”.

האדמו"ר מסוכטשוב נאם בעד ההצעה של הרב צירלסון, והוסיף שאע"פ שכיום החילונים שולטים בממסד, ”אין אנו יכולים לדון לפי המצב כעת, שיוכל להיות דור העתיד טובים וישרים, ובהדי כבשא דרחמנא למה לך. העיקר להשתדל שמדינת היהודים תתנהל ע"פ תורה”.

גם האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה נאם בעד הקמת המדינה, וסמך עצמו על דברי המדרש[1] כי בתחילה יתקבצו הגלויות ורק אח"כ יבוא ה' לשכון בציון כמו שמכינים חופה לפני בא הכלה[2]. כמו כן נאם בעד תוכנית החלוקה כיוון שלדבריו למרות שמציעים ליהודים חלק קטן, צריך לקבל את התוכנית בגלל המצב הקשה של היהודים באירופה. הוא הוסיף ש”העיקר לעשות חבורה אחת של יהודים שומרי תורה, ואזי שלטון התורה ימשול בארץ ישראל”.

הרב יעקב סנקויטש, זלמן ינקלביץ, יעקב הלפרין, בנימין מינץ, יונה צוובנר, ורבי דוד צבי זילברשטין, נאמו בחריפות על מצב היהדות הרעוע בארץ ישראל. מרדכי דובין חבר הפרלמנט הלטבי, ומשה בלוי, נשאו נאומים נגד הקמת מדינה יהודית שלדבריהם תהיה בשליטת החילונים, וגם הרב מרדכי רוטנברג, דיבר נגד מדינה יהודית.

יו"ר האסיפה שאל את האמרי אמת מגור, מה דעתו, והוא ענה שהתשובה לכך מובנת מפירוש הפסוק: ”וְקִבַּצְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם וְהוֹרַדְתִּים אֶל עֵמֶק יְהוֹשָׁפָט וְנִשְׁפַּטְתִּי עִמָּם שָׁם עַל עַמִּי וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פִּזְּרוּ בַגּוֹיִם וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ[3].

נאום הרב סילבר

רבי אליעזר סילבר היה מהנואמים המרכזיים בישיבת המועצת השלישית. הוא קרא לרבני אגודת ישראל לבוא לארצות הברית לחזק את מצב היהדות, ולא רק לשם איסוף כספים. לאחר מכן הציע מספר הצעות, שלדבריו קיבלו את הסכמת רבי חיים עוזר.

ההצעה הראשונה הייתה הצעה בשם רבני ארה"ב נגד חלוקת הארץ.

החלטה על דבר הגזירה הרעה של חלוקת הארץ, שכרעם נפל על עמנו, ואשר נכיר כגזל וחמס הנעשה לעמנו וכמפיר שבועת ה' אשר נשבע לאבותינו... ולא ירים איש ידו לותר אף כמלא שעל מארצינו, ואם אשכחך ירושלים תשכח ימיני.

הצעתו השניה היתה לכנס אסיפת רבנים מכל העולם שיתאספו מפעם לפעם, כדי להביע דעה על הנושאים שעל סדר היום, וביניהם חיזוק הישיבות, ושאלת ארץ ישראל. הוא הודיע שהוא קיבל את הסכמת רבי חיים עוזר, לכנס את האסיפה הראשונה בוילנא. הצעות נוספות היו לייסד תמיכה בשומרי השמיטה בארץ ישראל, ולהקים התאחדות של כלל הפועלים החרדים בארץ ישראל מאגודת ישראל ומהמזרחי כשההתאחדות תהיה רק לצורכי עבודה.

נאום הרב וסרמן

לאחריו נאם רבי אלחנן וסרמן, ובדבריו הוא אמר שאם תקום מדינה יהודית החילונים ישלטו, ובתי החינוך יהיו נגד התורה, וכן יקשו על חרדים לעלות לארץ ישראל.

אותם האנשים אשר אומרים כי זהו אתחלתא דגאולה, להם אנו מודיעים דעת תורה שזה אינו אתחלתא דגאולה, רק אתחלתא דגלות... אבל זהו יש לנו לומר שזהו קרבות הגאולה, והגאון מוילנא זצ"ל אמר אשר כל הצרות שבא לישראל מקרב הגאולה. וגם הצרה של מדינה יהודית, מחכים אנו אשר יקרב הגאולה.

למרות דברי הרב וסרמן, עלה הרב צירלסון להציג הצעת החלטה שתומכת בתוכנית החלוקה בשם מועצת גדולי התורה. בדבריו הוא הביע תמיכה בתוכנית החלוקה, אשר היא לדבריו ”התכוננות ממלכת ישראל לוא גם קטנה, אחרי היותנו משוללים ממנה קרוב לאלפיים שנה”. הוא אמר מספר נימוקים בעד תוכנית החלוקה, ואף הגיב לדברי רבי אלחנן וסרמן שהתנגד לתוכנית, ואמר שאין לחשוש שהחילונים ייקחו את רסן השלטון, הן מצד שסוף האמת לנצח, והן משום ”בהדי כבשי דרחמנא למה לך, מאי דמפקדת איבעי לך למיעבד ומאי דניחא קמיה דקוב"ה לעביד”[4].

הכנסייה הגדולה

הכנסייה הגדולה השלישית של אגודת ישראל, נפתחה בערב יום רביעי י"א באלול תרצ"ז, ונמשכה שבעה ימים עד יום שלישי י"ז באלול.

בצהרי יום שלישי, נערך מושב פתיחה חגיגי, עם תפילה ציבורית, ודברי חיזוק של רבי אלחנן וסרמן. ישיבת הפתיחה של הכנסייה התקיימה ביום שלישי בערב, כאשר הרב צירלסון נבחר ליו"ר הכנסייה, ומזמין את נשיא אגודת ישראל העולמית יעקב רוזנהיים לנאום הפתיחה, בו סקר את פעילות האגודה מיום הקמתה. אחריו נאם רבי אהרן לוין, ונשאו דברי ברכה, האדמורי"ם מגור, אלכסנדר, סוכטשוב, צ'ורטקוב, בויאן, וסדיגורא, וכן רבי עקיבא סופר מפרשבורג, המהרי"ץ דושינסקי, ורבי אליעזר סילבר.

אחריהם נאמו ד"ר יצחק ברויאר, ורבי מנחם זמבא שאמר בדבריו שוויתור על חלקים מארץ ישראל, כמוהו כמחיקת אותיות מספר תורה.

הישיבה המעשית הראשונה נערכה ביום רביעי, והישיבות נמשבו עד ליום שלישי שלאחר מכן.

ביום חמישי י"ב באלול התקיימו שתי ישיבות, כאשר במושב הבוקר שימש כיו"ר רבי יצחק מאיר לוין והמושב הוקדש למצב החינוך והישיבות. ובמושב הצהריים שימש כיו"ר רבי אליעזר סילבר, והמושב הוקדש לנושא הישיבות, ונערך בהשתתפות ראשי ישיבות רבים. בישיבה זו נאמו גם רבי אליהו מאיר בלוך הרב עקשטיין אב"ד סערט רבי ראובן בנגיס ורבי יצחק שוסטר.

במוצאי שבת לאורך כל הלילה, וביום ראשון, המשיכו הדיונים בדבר עמדתה של אגודת ישראל לשאלת ארץ ישראל.

החלטות מועצת גדולי התורה

ביום שני בערב נערכה ישיבה שבה הוקראו החלטות מועצת גדולי התורה בנושא חלוקת הארץ. ההחלטות הוקראו על ידי רבי זלמן סורוצקין. בהחלטות אלו יש התנגדות לחלוקת הארץ, התניית הקמת מדינה יהודית בכך שהיא תהיה מנוהלת על פי תורה, ודרישה שנציגי היהדות החרדית יהיו שותפים במשא ומתן.

ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם למען לחיות בה חיי התורה לשמה ולקיים מצוותיה, ועם ישראל קשור בה בכל רוחו ונשמתו לנצח נצחים, ומפני חטאינו גלינו מארצינו והשי"ת הבטיח לנו ע"י נביאיו הקדושים כי יגאלנו ע"י משיח צדקנו וזה עיקר מעיקרי דת קדשינו אשר כל בן ישראל מחוייב להאמין בה

זכות עם ישראל על הארץ הקדושה יסודה בתורה הקדושה וביעודי הנביאים, קיום מדינה יהודית אפשרי רק אם חוקת התורה מוכרת בה בתורת החוקה היסודית של הארץ, ושלטון התורה בהנהגת המדינה. מדינה של יהודים אשר אינה מיוסדת על חוקי ושלטון תורה היא התכחשות למקור ונצח ישראל, ושוללת את מהותו וצביונו של עם ישראל, וחותרת את יסוד קיום עמנו וחודלת להיות מדינה יהודית

הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה נתונה לעם ישראל עם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות הקודש הנתונה לנו ע"י הקב"ה בגבולותיה אין בו ממש

מועצת גדולי התורה מכירה, שכל מו"מ המתנהל על אודות גורל ארץ הק' בלי השתתפות שלוחי היהדות החרדית, אין לו יסוד משפטי

מועצת גדולי התורה פונה לכל בני ישראל בקריאה עזה, חוצבת להבות אש, לעזור בשעה חמורה ואחראית כזו לאגו"י בעבודת בנין אה"ק, בהגנת טהרת וקדושת א"י לחזק בה את הישוב החרדי, ולהטביע חותם שמירת התורה וקדושת הארץ על כל החיים באה"ק


לאחר הקראת ההחלטות, נעמד יעקב רוזנהיים והקריא רשימת החלטות נוספת שהראשונה שבהם היא ”הכנסייה הגדולה דוחה את המדינה היהודית המוצעת על ידי הועדה המלכותית, עם כל הכבוד שהיא רוחשת אליה בעד התאמצותה למצוא פתרון אובייקטיבי”[5]. דבריו של רוזנהיים שהיו מנוגדים לעמדת רבים מהאדמורי"ם וחברי אודת ישראל, עוררו סערה, והוא נאלץ להבהיר לאחר מכן שהדברים נאמרו על דעתו האישית, והאדמו"ר מסדיגורה ורבי זלמן סורוצקין אף הודיעו פומבית שהם מתנגדים לדבריו[6].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ילקוט שמעוני ישעיה מט
  2. ^ פסקי תשובה תחילת חלק ג'.
  3. ^ מתוך הפרדס, ההדגשה במקור
  4. ^ בבלי, ברכות י"א
  5. ^ קול ישראל שנה ט"ז גליון מ"ז
  6. ^ קול ישראל שנה יז גליון ה'