הדקירות בירושלים בין השנים 1997 ל-1999

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הדקירות בירושלים בין השנים 1997 ל-1999
תאריכים 19971999 (כשנתיים)
מקום ירושלים
מטרה פלסטינים
הרוגים 3
פצועים 6
מבצע לא ידוע
מספר מפגעים 1

הדקירות בירושלים בשנים 1997–1999 היו סדרה של רציחות וניסיונות רצח בהם נרצחו שלושה ערבים ונפצעו עוד שישה, שהתרחשו בעיקר בשכונת מאה שערים ובסביבתה.[1][2][3]

ב-2010 נעצר חיים פרלמן, פעיל ימין וחבר תנועת כך, בחשד שהוא הדוקר הסדרתי.[4] לאחר מכן הוא שוחרר ללא הגשת כתב אישום.[5]

נכדו של אחד הקורבנות, חאירי אלקם, שנקרא על שם סבו, ביצע ב-2023 את פיגוע הירי בנווה יעקב בו רצח שבעה יהודים.[6]

הדקירות

הדקירה הראשונה אירעה בנובמבר 1997. הדקירות התרחשו כולן בנסיבות דומות, והנדקרים היו ערבים שהיו בעבודה או בדרך למקום העבודה שלהם. שניים מהקורבנות מתו כתוצאה מהדקירה, ואילו האחרים נפצעו בדרגות חומרה שונות.[1]

משטרת ירושלים הגיעה למסקנה כי מדובר בסדרת "דקירות שיטתיות" של יהודי חרדי עם מניעים לאומניים ואנטי-פלסטינים.[1]

10 פיגועים נחשבו כקשורים ל"דוקר הסדרתי" על ידי משטרת ירושלים:[7]

  • 30 בנובמבר 1997: פלסטיני נדקר ונפצע באורח קל בפינת רחוב שמואל הנביא ושמעון הצדיק.[7]
  • 17 בפברואר 1998: חמזה עוביידה,[8] נער פלסטיני בן 14 משועפאט, עובד במכולת מקומית, נדקר ונפצע באורח קל ברחוב בתי ורשה במאה שערים.[7]
  • 10 במרץ 1998: נאצר בשאראת, נער פלסטיני בן 17 מג'בע,[8] אף הוא עובד בחנות מכולת, נדקר ונפצע באורח בינוני ברחוב ראשית חוכמה.[7]
  • 12 במרץ 1998: חסן כעאבנה,[8] פלסטיני בן 35, נדקר ונפצע באורח בינוני עד קשה במאה שערים.[7]
  • 29 באפריל 1998: ואאל סוואהרי, ירדני-פלסטיני שביקר את משפחתו במזרח ירושלים, נדקר ונפצע באורח קל[7] כשיצא מבית החולים ביקור חולים תוך כדי הליכה ברחוב מאה שערים.[8]
  • 7 במאי 1998: נאשד סלאח, אופה פלסטיני בן 38,[8] נדקר בשעה 5 לפנות בוקר בעת שהלך לעבודה ברחוב בית ישראל.[7][3] סלאח הצליח למסור למשטרה תיאור של התוקף שלו.[8] לפי חלק מהמקורות סלאח מת מפצעיו,[7] ולפי אחרים לא מת.[8]
  • 14 במאי 1998: ח'ירי אלקם, פועל בניין פלסטיני בן 51 ממזרח ירושלים, נדקר ונהרג ברחוב שמואל הנביא. התוקף, חמוש בסכין גדולה, תקף את אלקם מאחור לפנות בוקר, כשהיה בדרכו למקום עבודתו, אתר בנייה ברמות, לאחר שהתפלל במסגד אל-אקצא. התוקף דקר את אלקם שוב ושוב.[8] אלקם התמוטט ומת על המדרכה.[5] 25 שנים מאוחר יותר, נכדו של אלקם, שנקרא על שם סבו, היה אחראי לפיגוע הירי בנווה יעקב.[6]
  • 2 בדצמבר 1998: אוסאמה נתשה, מנקה רחובות פלסטיני בן 41 מאבו תור נדקר ונהרג ברחוב שמואל הנביא. הוא יצא לעבודה בסביבות השעה 5 בבוקר, נדקר כ-30 מטרים מביתו, והתמוטט על המדרכה.[3][9]
  • 13 בינואר 1999: פלסטיני מראס אל-עמוד נדקר.[7]

חקירה

רוב הניצולים מהפיגועים אמרו שהם לא ראו את פניו של התוקף שלהם. חלקם אמרו שפניו היו מכוסים, אבל הוא זוהה כיהודי אורתודוקסי.[8]

תושבי השכונות החרדיות בהן אירעו הפיגועים סירבו לשתף פעולה עם חקירת המשטרה.[8]

צוות החקירה של המשטרה גילה פרטים מסוימים זהים בכל הדקירות, מה שמחזק את ההנחה שאותו אדם עומד מאחורי כל הדקירות, עם מניעים לאומנים ואנטי-פלסטינים.[8]

בקשות לפיצויים

משפחתו של ח'ירי אלקם, בן 51 שעבד בו נהרג על ידי העבריין, ביקשה פיצויים מהמוסד לביטוח לאומי לפי "חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה", אך נדחתה בטענה שחוק זה חל רק על פיגועים נגד יהודים.[1] לאחר הליך ערעור ממושך, נפסקו פיצויים בסך 162,000 דולר על ידי ועדת משרד הביטחון, שהוקמה לאחר שריפת דירתן של שלוש נשים פלסטיניות בירושלים ב-1998, שלכאורה בוצעה על ידי יהודים. עם זאת, ארגון יהודי בשם "קורבנות הטרור הערבי הבינלאומי" פעל למניעת ביצוע התשלום.[10]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ועדי ןגיון: הפרת זכויות האדם של עובדי השטחים בישראל ובהתנחלויות, "דקירות בירושלים ואפליה על-פי חוק", page 34
  2. ^ Archives, L.A. Times (1999-01-13). "Jerusalem Knife Attack May Be Linked to Others". Los Angeles Times. נבדק ב-2023-01-29.
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "New Violence Prompts Netanyahu Warning on Pullout". The New York Times. 1998-12-03. נבדק ב-2023-01-29.
  4. ^ "המחבל היהודי" פרלמן: השב"כ ביים כמו בטרומן, באתר ynet, 14 ביולי 2010
  5. ^ 5.0 5.1 תעלומה בת 25 שנה: מי הדוקר הסדרתי שרצח את סבא של המחבל?, באתר ynet, 28 בינואר 2023
  6. ^ 6.0 6.1 אתר למנויים בלבד ניר חסון, סבו של המחבל שביצע את הפיגוע בנווה יעקב בירושלים נרצח בידי יהודי ב-1998, באתר הארץ, 28 בינואר 2023
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 7.7 7.8 Pedahzur, A.; Perliger, A. (2009). Jewish Terrorism in Israel. Columbia Studies in Terrorism and Irregular Warfare. Columbia University Press. p. 187-188. ISBN 978-0-231-52075-1. נבדק ב-2023-01-29.
  8. ^ 8.00 8.01 8.02 8.03 8.04 8.05 8.06 8.07 8.08 8.09 8.10 Kyzer, Liel (2010-07-15). "Jerusalem's Serial Stabber Confounded Cops for More Than a Decade". Haaretz.com. נבדק ב-2023-01-29.
  9. ^ פלשתיני מאבו טור נרצח; אחד מכיווני החקירה - הרוצח הסדרתי ממאה שערים, באתר גלובס, 3 בדצמבר 1998
  10. ^ Dellios, Hugh (2000-08-31). "'SERIAL STABBER' PERPLEXES ISRAEL". Chicago Tribune. נבדק ב-2023-01-29.