הגר
ערך זה עוסק בשפחתה של שרה. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו הָגָר היא שפחתה של שרה אמנו. היא הפכה לפילגשו של אברהם וילדה את ישמעאל. סיפורה מופיע בספר בראשית, בפרקים ט"ז וכ"א.
סיפור חייה
מוצאה של הגר במצרים. חז"ל ציינו במדרש שהייתה בתו של פרעה מלך מצרים, וכשזה התפעל משרה, נתן לשרה את בתו לשפחה כדי שתהיה בחברה טובה.[1] הגר היתה בבעלותה של שרה כנכסי מלוג שאין לבעל זכות בגופם אלא באכילת פירותיהם[2].
שרה נתנה את הגר לאברהם לאשה לאחר שראתה שהיא עצמה לא הצליחה ללדת. על פי הפירוש הפשוט שרה רצתה שהגר תלד והילד יחשב כאילו הוא שייך לגבירה[3]. ניתן לראות שיקולים דומים והקבלות לסיפור זה בסיפור על רחל, לאה ושפחותיהן אשר ניתנו ליעקב. על פי המדרש קיוותה שרה שבכך שהכניסה צרתה לביתה היא עצמה תזכה לבן לאחר שנים של עקרות. שרה משכנעת את הגר להסכים למהלך בהדגישה את הזכות שנפלה בחיקה להידבק באיש קדוש כאברהם אבינו[4]. הגר הרתה והחלה לזלזל בשרה. שרה, בתגובה, פנתה אל אברהם בתרעומת וספרה לו על הדבר. אברהם הותיר את ההחלטה בנושא בידיה של שרה וזו עינתה את הגר עד שברחה. פרשנים מייחסים למילה "ותענה" דרגות שונות של חומרה, מפירוש האומר כי עינוי הוא יחס של פקוד ומפקד. הפירוש המדרשי נשען על שימוש דומה שנעשה בשורש מאוחר יותר באותו פרק - "שובי אל גבירתך והתעני תחת ידה", עד לפירוש המקצין בחטא העינוי שעינתה שרה את הגר ורואה בעינויים של ישראל בעתיד על ידי בני הגר עונש על עינוי זה. שרה גם הטילה עין הרע בהריונה של הגר והיא הפילה את עוברה [5].
הגר ברחה אל המדבר ושם פגשה מלאך ששאל אותה למעשיה, הגר לא נבהלה מהגילוי משום שהיתה מורגלת לראות מלאכים בביתו של אברהם[6]. כששמע את תשובתה המלאך ברך אותה וציווה עליה לשוב אל שרה ולהתענות תחת ידה. על פי בשורת המלאך, היא תהרה שוב ותבורך בזרע רב, כמו כן מורה לה לקרוא לבנה ישמעאל וצופה כי הוא עתיד להיות פרא אדם. הגר קראה לבאר באר לחי ראי, ולה' א-ל ראי (שרואה בעלבונם של עלובים) וחזרה אל אברהם. רש"י מפרש כי בכל אמירה נגלה אליה מלאך אחר, כך שהגר דיברה עם ארבעה מלאכים באותו מעמד[7]. הרד"ק במקום מסביר כי הסיבה לכך שזכתה הגר לגילוי המלאכים היא לא בגלל זכותה העצמית אלא מרוב אהבתו של ה' לאברהם אבינו נשלח מלאך אפילו לשפחתו גם כשאינה בשליחותו[8].
לאחר הולדת יצחק, שרה ראתה את ישמעאל מצחק, לדעת רש"י הפירוש הוא שראתה אותו עובר על ג' העבירות החמורות ומכיוון שלא רצתה שישמעאל יירש את אברהם יחד עם יצחק, בקשה מאברהם לגרש אותו ואת הגר. אברהם שאל את ה', וה' הסכים עם שרה: ”כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה”, והגר נשלחה מבאר שבע. אברהם צייד אותה בלחם ומים. הגר חזרה לגילולי בית אביה [9], איבדה את דרכה במדבר, וכשנגמרו המים הניחה את ישמעאל בנה תחת שיח, והתיישבה במרחק מה ממנו כדי לא לראות במותו. ה' שמע את בכיו של ישמעאל והראה להגר באר מים[10]. הגר נשארה במדבר פארן, שם גדל בנה והפך לקשת, לוחם המתפרנס על ציד בחץ וקשת, והיא השיאה אותו לאישה ממצרים.
בהמשך חומש בראשית, כאשר רבקה מגיעה לביתו של יצחק כדי שישאנה לאישה, נאמר בפסוק ”וְיִצְחָק֙ בָּ֣א מִבּ֔וֹא בְּאֵ֥ר לַחַ֖י רֹאִ֑י” (ספר בראשית, פרק כ"ד, פסוק ס"ב) רש"י במקום מביא את המדרש שאומר שיצחק הלך להביא את הגר לאברהם אביו שישאנה. החזקוני מבאר כי היה זה אחרי שעזבה שוב את גילולי בית אביה וחזרה בתשובה[11].
חז"ל מוסרים לנו כי קטורה המוזכרת אף היא כפילגשו של אברהם היא הגר עצמה, שכונתה קטורה ”על שם שנאים מעשיה כקטֹרת, ושקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם”[12].
הגר היא הדמות הראשונה בתנ"ך שמסופר אודות בכיה[13]:
”וַתַּשְׁלֵךְ אֶת-הַיֶּלֶד, תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם ... וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד, וַתִּשָּׂא אֶת-קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ”
ראו גם
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל תנ"ך | ||
- עץ משפחה של אישים מהתנ"ך - מתרח ועד שלמה
לקריאה נוספת
- דורון לוריא, מלכים בשר ודם: התנ"ך באמנות המאות ה-16 עד ה-19, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2005, גירוש הגר וישמעאל, עמ' 32-28
- חנה ספראי, דמותה של הגר בספרות חכמים. בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 164-172.
- אביבה שוסמן, הגר וישמעאל באסלאם. בתוך רביצקי, רות, (עורכת). נשים ישראליות כותבות על נשות ספר בראשית .תל אביב: למשכל, 2008.עמ' 174-184.
- פנינה גלפז-פלר, ויולד – יחסי הורים בסיפור ובחוק המקראי. ירושלים: כרמל, 2006. עמ' 207-214.
- יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, גם כך לא כתוב בתנ"ך. תל אביב: ידיעות ספרים 2004. פרק ח' 'כרחם אב על בנים' :סיפור גירוש הגר וישמעאל ובמדרש פרקי דרבי אליעזר. עמ' 109-99.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בראשית רבה, לך לך, מה: "אמר רבי שמעון בן יוחי: הגר בת פרעה הייתה. כיוון שראה פרעה מעשים שנעשו לשרה בביתו, נטל בתו ונתן לה. אמר: מוטב תהא בתי שפחה בבית זה, ולא מטרונה (גבירה) בבית אחר".
- ^ מדרש רבה, פרשה מה, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ האברבנאל על ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק א'.
- ^ מדרש רבה, פרשה מה, ב, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ רש"י בראשית טז,ח
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ג.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק ט'.
- ^ הרד"ק על ספר בראשית, פרק ט"ז, פסוק י"ד.
- ^ רש"י על ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק י"ד.
- ^ ספר בראשית, פרק כ"א.
- ^ החזקוני על ספר בראשית, פרק כ"א, פסוק י"ד.
- ^ רש"י, בראשית, כ"ה, א'.
- ^ מאיר שלו, "ראשית": פעמים ראשונות בתנ"ך