הבחירות הפרלמנטריות בהולנד 2023
| |||||||||||
| הבחירות הכלליות בהולנד | |||||||||||
| 22 בנובמבר 2023 | |||||||||||
| שיעור ההצבעה | 77.8% | ||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| ||||||||||
| מועמד | חרט וילדרס | פרנס טימרמנס | |||||||||
| מפלגה | המפלגה למען החירות | מפלגת העבודה | |||||||||
| מספר הקולות | 2,414,657 | 1,589,045 | |||||||||
| מספר המושבים | 37 | 25 | |||||||||
| אחוזים | 23.69% | 15.59% | |||||||||
| הזוכה: המפלגה למען החירות | |||||||||||
ב-22 בנובמבר 2023 התקיימו בהולנד בחירות כלליות מוקדמות לבחירת חברי בית הנבחרים.[1][2] הבחירות היו צפויות להתקיים ב-2025, אך בחירות בזק נקראו לאחר נפילת הקבינט הרביעי של ראש ממשלת הולנד מארק רוטה ב-7 ביולי 2023 עקב חילוקי דעות על מדיניות ההגירה.[3] ראש הממשלה המכהן רוטה, ממפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה, (VVD) הודיע כי לא יוביל את מפלגתו לבחירות וכי הוא יפרוש מהפוליטיקה.[4] אף שהסקרים המקדימים הצביעו על מרוץ צמוד בין ה-PVV, המפלגה למען החירות של חרט וילדרס, והרשימה המשותפת של מפלגת העבודה ומפלגת הירוקים,[5] זכתה PVV במקום הראשון בפער ניכר, עם 23.7% מהקולות ו-37 מושבים (לעומת 17 בבחירות הקודמות). הרשימה של מפלגת העבודה-מפלגת הירוקים היא השנייה בגדולה עם 15.5% מהקולות ו-25 מושבים, ואילו ה-VVD איבדו 10 מושבים ונשארו עם 24 מושבים. הזוכה הגדול השני בבחירות הוא פיטר אומטזיכט, שמפלגתו החדשה חוזה חברתי חדש זכתה במקום הרביעי עם 20 מושבים.
רקע
הבחירות הכלליות של 2021 הביאו להקמת הקבינט הרביעי של רוטה, המורכב ממפלגת העם לחופש ודמוקרטיה (VVD), המפלגה הנוצרית דמוקרטית (CDA), דמוקרטים 66 (D66) והאיחוד הנוצרי (CU). מארק רוטה המשיך בתפקידו כראש ממשלה.[6]
הממשלה התפטרה ב-7 ביולי 2023 לאחר שארבעת הצדדים לא הצליחו להסכים על הגבלה מוצעת של איחוד משפחות לפליטים שנמלטו מעימות מזוין.[3][7]
תוצאות
| |||||
|---|---|---|---|---|---|
| מפלגה | מושבים | קולות | אחוזים | שינוי | |
| המפלגה למען החירות | 37 | 2,442,318 | 23.61% | 20
| |
| GroenLinks–PvdA (אנ') איחוד של מפלגת הירוקים ומפלגת העבודה | 25 | 1,620,792 | 15.67% | 8
| |
| מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה | 24 | 1,574,504 | 15.22 | 10
| |
| חוזה חברתי חדש | 20 | 1,329,698 | 12.86% | חדש | |
| דמוקרטים 66 | 9 | 647,297 | 6.26% | 15
| |
| תנועת האזרח החקלאי | 7 | 481,576 | 4.66% | 6
| |
| המפלגה הנוצרית-דמוקרטית | 5 | 343,529 | 3.32% | 10
| |
| המפלגה הסוציאליסטית (אנ') | 5 | 325,893 | 3.15% | 4
| |
| DENK (אנ') | 3 | 247,406 | 2.39% | 
| |
| מפלגה עבור בעלי החיים (אנ') | 3 | 230,058 | 2.24% | 3
| |
| הפורום למען הדמוקרטיה (אנ') | 3 | 230,058 | 22%.2 | 5
| |
| המפלגה הפוליטית הרפורמציטיבית (אנ') | 3 | 216,895 | 2.10% |
| |
| האיחוד הנוצרי (אנ') | 3 | 211,476 | 2.04% | 2
| |
| וולט (אנ') | 2 | 174,590 | 1.69% | 1
| |
| JA21 (אנ') | 1 | 70,621 | 0.68% | 2
| |
| מפלגות נוספות | 0 | 194,902 | 1.84% | ||
| סך הכל | 150 | 10,343,309 | 100% |
| |
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Dutch general election to take place on November 22". DutchNews.nl (באנגלית בריטית). 2023-07-14. נבדק ב-2023-11-06.
- ^ "Dutch voters will go to the polls on Nov. 22 after the fall of Mark Rutte's coalition". AP News (באנגלית). 2023-07-14. נבדק ב-2023-11-06.
- ^ 3.0 3.1 "Kabinet gevallen over asieldeal: Rutte weet nog niet of hij doorgaat als VVD-leider". ad.nl (בהולנדית). 2023-07-07. נבדק ב-2023-07-08.
- ^ "Rutte kondigt vertrek uit politiek aan: 'Niet meer beschikbaar als lijsttrekker VVD'". nos.nl (בהולנדית). 2023-07-10. נבדק ב-2023-07-10.
- ^ Peilingwijzer: VVD, PVV en GL-PvdA in de race om de grootste te worden, nos.nl, 2023-11-21 (בהולנדית)
- ^ "Huwelijk van kabinet-Rutte IV was gedoemd te mislukken". NOS (בהולנדית). 7 ביולי 2023. נבדק ב-9 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Hoe Rutte vriend en vijand verraste: reconstructie van de val van Rutte IV". NOS (בהולנדית). 8 ביולי 2023. נבדק ב-9 ביולי 2023.
{{cite web}}: (עזרה)
