גבעה (יהודה)
גִּבְעָה הייתה עיר מקראית בהר יהודה. העיר נזכרת בספר יהושע[1], כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה, ונמנית בקבוצה 7 של רשימת ערי יהודה, בספר המדבר הדרומי של הר יהודה: "נה מָעוֹן כַּרְמֶל וָזִיף וְיוּטָּה. נו וְיִזְרְעֶאל וְיָקְדְעָם וְזָנוֹחַ. נז הַקַּיִן גִּבְעָה וְתִמְנָה עָרִים עֶשֶׂר וְחַצְרֵיהֶן.[2]"
ברשימות היחש של יהודה נזכרת גִבְעָא[3] בין צאצאי כָּלֵב, לצד מַדְמַנָּה ועַכְסָה[4], ומקובל להניח כי מדובר גם כאן באותה גִּבְעָה, למרות הבדלי הכתיב.
לפי גרסה אחת במקרא, אימו של אֲבִיָּה / אֲבִיָּם מלך יהודה הייתה מִיכָיָהוּ בַת אוּרִיאֵל מִן גִּבְעָה[5], וייתכן שגם כאן מדובר באותו מקום, אך אין שום אינדיקציה ברורה לכך, ובשאר המקורות אימו של אביה היא מעכה בת אבישלום.
משמעות האזכור המקראי
גִּבְעָה נזכרת כאמור ברשימת ערי יהודה.
קבוצה 7 ברשימת ערי יהודה נמצאת כאמור בהר יהודה, בספר המדבר הדרומי שלו. באזור זה ידוע לנו על קיומן של משפחות כלֵביות, כגון נבל הכרמלי, "אִישׁ בְּמָעוֹן וּמַעֲשֵׂהוּ בַכַּרְמֶל", שהיה כלבי[6]; מקובל להניח כי שם העיר "הַקַּיִן", הנזכרת גם היא בקבוצה ובצמוד לגבעה, מעיד גם על משפחות קיניות שישבו כאן. ניתן איפוא להניח שגם יושבי גבעה היו בעלי שיוך משפחתי דומה. אזכורה של גבעא/גבעה ברשימות היחש מחזק הנחה זו; העובדה שגִּבְעָא נזכרת שם לצד עכסה[3] בת כלב, הקשורה בדביר שבקבוצה 7 של רשימת הערים, ויחד עם מַדְמַנָּה שמקובל לזהותה גם כן ביישוב בדרום יהודה, מחזקת מצידה את זיהוי גִּבְעָא של רשימות היחש עם גִּבְעָה שלפנינו, שגם היא נמנית עם קבוצה 7 של רשימת ערי יהודה.
הזיהוי
בעבר הוצע לזהות את גבעה זו עם אל-ג'בעה[7], במשולש הערקוב שבמורדות הר יהודה צפון מערבה, אל השפלה; אולם מיקום זה לחלוטין אינו מתאים להופעתה בקבוצה 7 של ערי יהודה, בדרום מזרח הר יהודה, ואכן משה כוכבי שלל זיהוי זה[8]. בהיעדר נתונים נוספים, יש לבקש את גבעה בסביבת האתרים הרבים מקבוצה 7 אשר מזוהים בוודאות: מָעוֹן, כַּרְמֶל, זִיף, יוּטָּה, הַקַּיִן. ניתן לצפות למצוא אותה על גבעה בולטת, כמשתמע משמה. מועמד אפשרי אחד הוא תל טוני: אתר סקר ישראל מס' 1/50/321{16-09}, נ"צ 1653.0908, גובה מוחלט 833 מ', גובה יחסי 50 (!) מ', תצפית מצוינת במידה יוצאת מגדר הרגיל. בסקר תשכ"ח לא נמצאו כאן שרידים קדומים[9]. מאוחר יותר דוד עמית ליקט באתר חרסים מתקופת הברזל 2ב-ד וגם בסקר הר יהודה הממצא דומה, אך ללא שרידים של ממש[10]. אפשר שאין כאן אלא פעילות הקשורה במעון הנשקפת מנגד, אבל אין לשלול לחלוטין את זיהוי העיר בגבעה כה בולטת זו. אפשרות אחרת היא כי תחום קבוצה 7 השתרע בספר הדרומי גם צפונה מעבר לקין, הצפוני ביישובים המזוהים בקבוצה. מצפון לקין ובאותו תחום גאוגרפי בא בחשבון האתר בכפר בני-נעים, שהתקיים בתקופת הברזל אם כי גם בו הממצא מתקופה זו דל. אין זו גבעה גבוהה במיוחד, אך היא משקיפה למרחקים עקב מיקומה, ובולטת מאד מכיוון המדבר. שמו העברי של יישוב זה בתקופה הביזנטית הוא כפר-ברוך, והשם בני נעים הוא תרגום של שם זה; אולם שם זה אינו מוכר במקרא ויש להניח כי השם המקראי היה שונה, ונשתכח במהלך הפער היישובי שכנראה התקיים באתר בין תקופות הברזל 2 לביזנטית.
בסקר הר יהודה העדיף הסוקר את זיהוי גבעה בבני נעים[11], אולם אין לשלול גם את אפשרות זיהויה בח' וטני. צפונה עוד יותר מצויים אתרי ספר רמת ההר, ח' עדיסה וח' רס א-טויל, כל אחד מהם בראש גבעה גבוהה, ולכן העלה גליל אפשרות של זיהוי גבעה כאן[12]; אולם אזור זה נבדל ושונה מספר הדרום בו מצויים היישובים המזוהים מקבוצה 7. בח' רס א-טויל יש לזהות בכל מקרה את בית ענות מקבוצה 8 ברשימת ערי יהודה, ובח' עדיסה יישוב אחר מקבוצה 8, כנראה אלתקן.
הערות שוליים
- ^ ט"ו, נ"ז.
- ^ ספר יהושע, פרק ט"ו, פסוקים נ"ה-נ"ז
- ^ 3.0 3.1 ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק מ"ט
- ^ ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוקים מ"ח-מ"ט
- ^ ספר דברי הימים ב', פרק י"ג, פסוק ב'
- ^ ספר שמואל א', פרק כ"ה, פסוקים ב'-ג'
- ^ אבל א: עמ' 333 = Abel, F.M. 1933-38. Géographie de la Palestine, tomes I-II (3ème édition, 1967). Paris.
- ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 28, אתר מספר 36.
- ^ משה כוכבי, הסקר בארץ יהודה. יהודה, שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח (עורך: משה כוכבי), תשל"ב, עמ' 78, אתר מספר 232.
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 29.
- ^ אבי עופר, הר יהודה בתקופת המקרא (עבודת ד"ר), 1993, עמ' 3: 30.
- ^ גרשון גליל, 'מחוזות ההר של ממלכת יהודה', ציון מט, תשמ"ד: עמ' 215.
