אשיר לכבוד חברים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אשיר לכבוד חברים
מאת רבי יעקב אבוחצירא

אשיר לכבוד חברים, ובראשם מלכם ארים, בר יוחאי עוקר הרים, ודורש טוב לעמו.

נחתם בכתר תורה, כלולים בו עשרה, ראו נא בעטרה, שעטרה לו אמו.

כביר בנו אחריו, רבי אלעזר אשריו, נכנם בא בחדריו, של המלך שלמה.

יקיר עם זכות אבות, השיג מעלות רבות, נגלו לו ל"ב נתיבות, בהם רבים יחכמו.

ידיד בעוז התאזר, רב רבי אבא חזר, הוא ורבי אלעזר, אחוזים בי-ה שמו.

עלה לעיר גיבורים, בה חמישים שערים, משם יוצאים נהרים, ויתהלכו למו.

קו חסד קנה, רבי יהודה חנה, והעולם בו בנה, עושה שלום במרומו.

בזה הוא ראש קדושה, רק לא בא אל שלושה, אך נכבד מן הששה, הייתה משרה על שכמו.

איש גבור בסוד תורה, רבי יצחק הארה, מדתו היא גבורה, צפיחית בדבש טעמו.

בפיהו אמת נכתם, רבי יוסי בר יעקב תם, עץ החיים בו נחתם, היא תפארת עוזמו.

ישר רבי חזקיה, בנצח נפשו חיה, גם הוד בו כלול נהיה, המשל ופחד עמו.

חברו רבי ייסא, הוד והדר בו נמצא, מדה טובה בה ישא, לראש סוכת שלומו.

צבאות בה נצמדים, שניהם יחד דודים, הם ווי העמודים, ישר יחזו פנימו.

יסוד ברבי חייא, כאן נמצא וכאן היה, משם יוצאה תושיה, אמרותיו כי נעמו.

רבי יוסי לו זכות, הוא זכה אל המלכות, כל תשע הם מלכות, שם כבוד ממקומו.

אשריהו לבר יוחאי, שהוא עד עת בוא משיחי, קיים הוא נפש כל חי, המה יאכלו בלחמו.

חזקו עדה כלולה. הרבו שמחה וגילה, ביום זה יום הילולא, דודים לכו לחמו.

מקום האידרא רבה בו התכנסו רבי שמעון ותלמידיו

אשיר לכבוד חברים הוא פיוט שחיבר רבי יעקב אבוחצירא לכבוד הילולת רבי שמעון בר יוחאי בל"ג בעומר, העוסק בשבח ה'חבריא' - עשרת המשתתפים באדרא רבא, שהם רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו שם גילה להם רבי שמעון את סודות התורה.

אודות

המחבר רמז את שמו באקרוסטיכון בראשי בתי הפיוט אנכי יעקב אביחצירא[1] חזק.

מבנה הפיוט הוא שבעה עשר בתים ופזמון. כל בית בנוי מארבע צלעות – שלש הצלעות הראשונות מתחרזות וסיומי הבתים מתחרזים ביניהם.

הפיוט פותח במילים "אשיר לכבוד חברים" המתארות את תוכן הפיוט, ובהמשך מוקדש בית לכל אחד מן התלמידים אשר כל אחד מתואר כנגד אחת מעשר הספירות, וכולם כלולים ברבי שמעון שהוא כנגד 'ספירת כתר' (רבי שמעון בר יוחאי - כתר, רבי אלעזר בן רבי שמעון - חכמה, רבי אבא - בינה, רבי יהודה - חסד, רבי יצחק - גבורה, רבי יוסי בן יעקב - תפארת, רבי חזקיה - נצח, רבי ייסא - הוד, רבי חייא - יסוד, רבי יוסי - מלכות). הבית החותם את הפיוט עוסק בהתכנסות ביום ההילולא בציונו של רשב"י.

הפיוט נדפס לראשונה בה'תרס"ב[2] בספר הפיוטים והבקשות של רבני משפחת אבוחצירא 'יגל יעקב'.

רבי מסעוד אבוחצירא בנו של רבי יעקב, חיבר שיר עם תוכן דומה בשם "אני היום אשירה".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ לימים שונה שם המשפחה לאבוחצירא (ראו: משפחת אבוחצירא.)
  2. ^ ועד עדת המערבים, מחקרים בתרבותם של יהודי צפון אפריקה, עמ' 56, שיר מספר 41.