ארטמיס 1

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארטמיס 1
Artemis 1
Exploration Mission-1 patch.png
נתוני משימה
מטרה מרכזית טיסת ניסוי
טיסת יעף לא מאוישת סביב הירח
חללית אוריון CM-002
כן שיגור LC-39B, מרכז החלל קנדי, פלורידה
שיגור 16 בנובמבר 2022, 06:47:44 UTC
נחיתה 11 בדצמבר 2022, 17:40:30 UTC
האוקיינוס השקט, מול חופי באחה קליפורניה
משך המשימה 25 ימים, 10 שעות ו-55 דקות
נתוני חללית
משגר SLS
משימות קשורות
משימה קודמת
EFT-1
משימה הבאה
ארטמיס 2

ארטמיס 1אנגלית: Artemis 1) הייתה טיסת ניסוי לא מאוישת של החללית אוריון אשר הקיפה את הירח, והטיסה הראשונה בתוכנית ארטמיס של נאס"א.[1] משימה זו הייתה טיסת הבכורה של משגר ה-SLS. הטיסה שוגרה ב-16 בנובמבר 2022 מכן השיגור 39B במרכז החלל קנדי שבפלורידה.

ארטמיס 1 נמשכה 25 ימים ובחנה את כל שלבי המשגר ואת החללית שבהם יעשו שימוש בהמשך תוכנית ארטמיס. לאחר השיגור למסלול וביצוע תמרון מעבר ירחי אשר שלח את החללית אוריון לכיוון הירח, החללית נכנסה למסלול סביב הירח ולאחר מכן חזרה לכדור הארץ וחדרה דרך האטמוספירה אל עבר צניחה במימי האוקיינוס השקט אל מול חופי באחה קליפורניה שבמקסיקו.

במשימות הבאות בתוכנית, ארטמיס 2 תבצע טיסת יעף מאוישת סביב הירח ובארטמיס 3 תתבצע נחיתה מאוישת על אדמת הירח, לראשונה מאז סיומה של תוכנית אפולו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20.

רקע

לאחר סיומה של תוכנית אפולו בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20, הועלו מספר הצעות לחזרה מאוישת לחקר הירח. בשנת 1989, ביום השנה ה-20 למשימת אפולו 11, נשיא ארצות הברית ג'ורג' הרברט ווקר בוש הכריז על יוזמת חקר החלל (Space Exploration Initiative) שמטרתה לשגר אסטרונאוטים בחזרה לירח ובהמשך למאדים. עם זאת, דו"ח שפורסם 90 ימים לאחר מכן העריך כי יוזמת חקר החלל תעלה 500 מיליארד דולר, סכום גבוה שהרתיע את הקונגרס אשר דחה את המימון לתוכנית.[2]

בשנת 2005, הנשיא ג'ורג' ווקר בוש הקים את תוכנית קונסטליישן, במטרה להנחית בני אדם על הירח עד שנת 2020.[3] במסגרת התוכנית פותחו המשגרים ארס 1 וארס 5 אשר תוכננו לשאת את הנחתת אלטאיר ואת חללית האוריון. בשנת 2009 אף שוגר קונספט מוקדם של המשגר ארס 1, במסגרת טיסת הניסוי ארס 1-X. עם זאת, כמו קודמתה, גם תוכנית זו בוטלה, על ידי הנשיא ברק אובמה בפברואר 2010 עקב חריגות בתקציב ועיכובים.[4] בשנים שלאחר מכן, תחת ממשל אובמה, נעשו מספר שינויים בתכנון ובמימון לתוכנית החלל האמריקאית והחקר המאויש, במסגרתם ניתן מימון לפיתוח משגר ה-SLS וחללית מאוישת המיועדת לטיסות שמעבר למסלול הלווייני הנמוך.

בשנת 2017, הנשיא דונלד טראמפ חתם על צו נשיאותי שבמסגרתו תמומן תוכנית מאוישת לחקר הירח ומאוחר יותר למאדים.[5] בשנת 2019, הוכרז שהתוכנית החדשה לחקר הירח תיקרא "ארטמיס" על שם אחותו של אפולו מהמיתולוגיה היוונית. מבין שלל החומרה שפותחה במסגרת תוכנית קונסטליישן, החללית אוריון היא השריד היחיד שהמשיך לתוכנית ארטמיס.

מטען

ארטמיס 1 בכן השיגור LC-39B,
17 באוגוסט 2022

נאס"א, בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל הישראלית והמרכז הגרמני לחקר החלל, בוחנת את אפודי AstroRad של חברת סטמראד הישראלית המספקים הגנה מקרינה קוסמית. הניסוי שנקרא Matroshka AstroRad Radiation Experiment ‏ (MARE), יספק מידע אודות יעילות ההגנה של האפוד מפני הקרינה בדרכה של החללית לירח.[6]

ארטמיס 1 נושאת שלוש בובות מבחן בגודל אנושי על סיפון חללית האוריון אשר בוחנות את השפעת השיגור, הטיסה והקרינה; בובת המבחן הראשונה, אשר נקראת "קפטן מוניקין קאמפוס" (ע"ש ארתורו קאמפוס, מהנדס לשעבר בנאס"א) יושבת במושב המפקד ותלבש את 'חליפת מערכת ההישרדות של אוריון' (Orion Crew Survival System). מוניקין מצויד בשני חיישנים אשר מתעדים את ההאצה והרעידות במהלך השיגור והטיסה. בובת המבחן השנייה נקראת זוהר והיא לובשת את אפוד "AstroRad" של חברת סטמראד הישראלית.[7] בובת המבחן השלישית, אשר נקראת הלגה, לא לובשת אפוד ובכך מאפשרת לבחון את השפעת הקרינה ואת איכות ההגנה של האפוד מקרינה.[8][9]

מחוץ למטען שבתוך החללית אוריון, מעליו מותקנים מספר לווייני קיובסאט קטנים אשר פותחו על ידי סוכנות החלל האיטלקית, הסוכנות היפנית לחקר החלל ומספר אוניברסיטאות ברחבי ארצות הברית. לוויינים אלו משמשים עבור מגוון רחב של משימות מחקר בתחומי קרינה, חקר המגנטוספירה של כדור הארץ, חיפוש קרח בקטבי הירח ועוד.

מלבד המטען הפונקציונלי, ארטמיס 1 נושאת גם סטיקרים, טלאים, דגלים וחפצים שונים משותפי נאס"א וסוכנויות חלל ברחבי העולם. מסוכנות החלל הישראלית נשלחו בין היתר שני דגלי ישראל, מזוזה אחת, זרעי עצים שונים ו-20 סטיקרים של סוכנות החלל הישראלית.[10]

משימה

שיגור SLS Block 1
מכן השיגור LC-39B,
16 בנובמבר 2022

המטרה המרכזית של טיסת ניסוי זו היא לאשר את כשירותם של משגר ה-SLS וחללית האוריון.[11] טיסה זו בוחנת בין היתר את תהליך החדירה לאטמוספירה של אוריון, נחיתתה וצניחתה במימי האוקיינוס. ארטמיס 1 שוגרה על ידי משגר SLS ‏ (Space Launch System) מסוג Block 1. השלב הראשון במשגר מורכב משלב הליבה ושתי רקטות האצה צידיות. בתחתית שלב הליבה ישנם ארבעה מנועי RS-25. יחדיו, שלב הליבה ושתי רקטות ההאצה, מספקות כוח דחף של 39,000 קילו־ניוטון בעת המראה.[12] השלב העליון של המשגר, מונע על ידי מנוע RL10 יחיד.

בעת הגעתו של המשגר למסלול ולאחר ניתוק השלב הראשון, יבצע השלב העליון של המשגר תמרון מעבר ירחי וישלח את החללית אוריון לכיוון הירח. לאחר תמרון זה, החללית אוריון תינתק מהשלב העליון ותמשיך בטיסה לא ממונעת אל עבר הירח. לאחר ניתוקה של אוריון מהשלב העליון, ייפרסו מספר לווייני קיובסאט אשר יבצעו מחקרים מדעיים שונים.

בעת הגעתה, אוריון תיכנס למסלול סביב הירח במשך מספר שבועות ובסיומם תחזור לכדור הארץ.

ציר הזמן של משימת ארטמיס 1

זמן שחלף מרגע השיגור אירוע גובה
0 שעות 00 דקות ו־00 שניות שיגור 0 ק"מ
מיקום: מרכז החלל קנדי
0 שעות 02 דקות ו־12 שניות ניתוק והיפרדות של שתי רקטות ההאצה הצידיות 45 ק"מ
0 שעות 03 דקות ו־19 שניות ניתוק מערכת המילוט 91 ק"מ
0 שעות 08 דקות ו־04 שניות הדממת המנוע הראשי של שלב הליבה 155 ק"מ
0 שעות 08 דקות ו־16 שניות ניתוק והיפרדות של שלב הליבה 157 ק"מ
0 שעות 18 דקות ו־20 שניות פריסת הפאנלים הסולאריים של החללית אוריון 484 ק"מ
0 שעות 51 דקות ו־22 שניות תמרון העלאת פריגיאה (יימשך 22 שניות) 1,791 ק"מ
שעה אחת, 38 דקות ו־03 שניות תמרון מעבר ירחי (בעירת מנוע שתימשך 17 דקות ו־59 שניות) 601 ק"מ
שעה אחת ו-46 דקות צניחת שלב הליבה אל מימי האוקיינוס
2 שעות 06 דקות ו־10 שניות ניתוק והיפרדות של השלב העליון (ICPS) מהחללית אוריון 3,849 ק"מ
1 – 4 ימים אוריון ממשיכה בטיסה לא ממונעת אל כיוון הירח 3,849 ק"מ ועד 394,501 ק"מ
4 ימים 7 שעות ו־18 דקות שימוש במקלעת כבידתית (שימוש בכוח המשיכה של הירח) מרחק מכדור הארץ: 401,643 ק"מ
מרחק מהירח: 100 ק"מ
10 ימים (נתון לשינויים) כניסה למסלול רטרוגרדי סביב הירח 348,931 ק"מ עד 437,321 ק"מ מכדור הארץ
24 ימים (נתון לשינויים) תמרון יציאה ממסלול רטרוגרדי
35 ימים (נתון לשינויים) תמרון ממונע חזרה 358,558 ק"מ
35 – 39 ימים (נתון לשינויים) חזרה לא ממונעת לכיוון כדור הארץ 364,804 ק"מ עד 67,257 ק"מ
39 – 42 ימים (נתון לשינויים) ניתוק והיפרדות תא הפיקוד מתא השירות 5,140 ק"מ
39 – 42 ימים (נתון לשינויים) תא הפיקוד חודר לאטמוספירת כדור הארץ 100 ק"מ
39 – 42 ימים (נתון לשינויים) הליך פריסת המצנחים 7,315 מטר
39 – 42 ימים (נתון לשינויים) נחיתה במימי האוקיינוס השקט 0 מטר[13]

גלריה

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ארטמיס 1 בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אשלי סטריקלנד, ‏ "NASA's mega moon rocket arrives at launchpad ahead of liftoff", ‏ 18 באוגוסט 2022, CNN
  2. ^ וונדי וויטמן קוב, ‏ "George H.W. Bush’s overlooked legacy in space exploration", ‏ 5 בדצמבר 2018, The Conversation
  3. ^ ‏ "Bush sets ‘new course’ for moon and beyond", ‏ 14 בינואר 2004, NBC News
  4. ^ ג'ונתן אמוס, ‏ "Obama cancels Moon return project", ‏ 1 בפברואר 2010, BBC
  5. ^ קנת' צ'אנג, ‏ "Trump Announces That the Moon Is Astronauts’ Next Destination", ‏ 11 בדצמבר 2017, ניו יורק טיימס
  6. ^ איתי נבו, "האפוד הישראלי בדרך לירח: השבוע בחלל", 18 באוגוסט 2022, מכון דוידסון לחינוך מדעי
  7. ^ עודד כרמלי, "גאווה ישראלית: בעוד שבוע "זוהר" הישראלית תמריא לירח עם ארטמיס 1", ‏ 21 באוגוסט 2022, סוכנות החלל הישראלית
  8. ^ אשלי סטריקלנד, ‏ "Snoopy, mannequins and Apollo 11 items will swing by the moon aboard Artemis I", ‏ 16 באוגוסט 2022, CNN
  9. ^ עודד כרמלי, מחר: נאס"א חוזרת לירח עם ארטמיס 1; על הסיפון: "זוהר" הישראלית, ‏ 28 באוגוסט 2022, סוכנות החלל הישראלית
  10. ^ ‏ "Artemis I Official Flight Kit", נאס"א
  11. ^ ‏ Artemis I Overview, ‏ אתר נאס"א
  12. ^ סטיבן קלארק, ‏ "NASA’s hopes waning for SLS test flight this year", ‏ 31 באוגוסט 2021, Spaceflight Now
  13. ^ ‏ NASA Artemis I Press Kit - בחלק "Ascent & Mission Timeline",‏ אתר נאס"א


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0