חסידות רחמסטריווקה
מרכז החסידות בישראל | |
מידע | |
---|---|
מקום ייסוד | רוטמיסטריווקה, האימפריה הרוסית |
תאריך ייסוד | המאה ה־19 |
מייסד | רבי יוחנן טברסקי |
מרכזי פעילות | ישראל, ארה"ב |
חסידות רחמסטריווקה (נכתב גם: ראחמיסטריווקא או רחמסטריבקה או רחמסטריווקה), הקרויה על פי שמה היידי של העיירה רוטמיסטריווקה[1] (במחוז צ'רקאסי, אוקראינה), היא חצר חסידית מבית צ'רנוביל. מייסד החצר הוא רבי יוחנן טברסקי (מכונה גם: "רבי יוחנ'טשע"), בנו השמיני והצעיר ביותר של רבי מרדכי טברסקי, המגיד מצ'רנוביל.
כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים, ובני ונכד דודו רבי חי יצחק טברסקי מכהנים כאדמו"רים בארצות הברית. ברשימות שהוכנו באגודת ישראל לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתים שויכו לחסידות בישראל מעל 1,300 בעלי זכות בחירה[2].
תולדות החסידות
- ערך מורחב – רבי יוחנן טוורסקי (רחמסטריווקא)
רבי יוחנן נולד בשנת ה'תקע"ו לרבי מרדכי טברסקי בנו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל ולרבנית פייגא בת רבי דוד לייקעס, תלמידו של הבעל שם טוב. נישא לרבנית חנה בתו של רבי פנחס מקולק (בן רבי זאב וולף מז'יטומיר). לאחר פטירת אביו בכ' באייר ה'תקצ"ז (1837) החל רבי יוחנן לכהן כאדמו"ר בעיירה רחמסטריווקה. נודע בענוותנותו הרבה. רבי יוחנן לא אמר דברי תורה בטיש, שלא כמנהגם של אביו וסבו. ארבעת בניו כיהנו באדמו"רות, שלושה מהם בעיירה רחמסטריווקה ואחר כך בארץ ישראל.
חסידות זלטיפולי (רבי דוד מזלטיפולי ומשפחתו)
הגדול מבני רבי יוחנן, רבי דוד מזלטיפולי (תקצ"ד - י"א בטבת תרע"ה, 1915) כיהן בזלטיפולי, ורוב חסידי אביו נסעו אליו[דרוש מקור]. היה חתנו של רבי אהרן (השני) מקרלין. נהג בצומות וסיגופים. חתנו היה אחיינו רבי ישראל מסטולין.
- בנו וממלא מקומו היה רבי מרדכי יוסף מזלטיפולי (תרכ"ג - כ"ו באייר ה'תרפ"ט, 1929). רבי מרדכי יוסף היה חתנו של קרובו, רבי אברהם יהושע השיל טברסקי מסקווירא. בזמן מלחמת העולם הראשונה כשהיו פוגרומים באזורו, ברח לקייב ומשם לוורשה שם נפטר[3]. חתניו היו אחיינו רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין, רבי מנחם מנדל מאוטיניא ובזיווג שני רבי שלום יוסף ממילניצא ורבי ישראל אלעזר מקוז'ניץ.
- שלושת בניו כיהנו באדמורו"ת:
- רבי מנחם נחום טברסקי, מילא את מקום אביו בוורשה. היה חתנו של קרובו רבי יוסף מאיר ממחנובקה. נרצח בשואה ובשעת הוצאתו להורג דיבר על כך שצריכים להיות שמחים בכך שמקדשים שם שמים.
- רבי צבי אריה טברסקי (תר"נ, 1890 - י"ח באב ה'תשכ"ח, 1968). נישא לרבנית חוה, בתו של רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב והתגורר בצל חותנו עד לפטירתו, כיהן כאדמו"ר מזלטיפולי בווינה, לימים עלה לארץ והתגורר ברחוב מרכז בעלי מלאכה בתל אביב. בשנת תשי"ז, לאחר פטירת אחיינו רבי שלמה מצ'ורטקוב מונה לכהן גם כאדמו"ר מצ'ורטקוב, ונקרא האדמו"ר מזלטיפולי-צ'ורטקוב. חיבר ספר בשם "הטוב והתכלית", והיה מנשיאי ישיבת רוזין בירושלים. נקבר בהר הזיתים. נכדו, הרב חיים מיכאל ביברפלד, מכהן בלונדון כאדמו"ר מזלטיפולי-צ'ורטקוב.
- רבי זאב, חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז. כיהן כאדמו"ר מזלטיפולי בקראקא. נרצח בשואה.
רבי מרדכי מרחמסטריווקה ומשפחתו
בנו השני של רבי יוחנן, רבי מרדכי טברסקי (ה'ת"ר, 1840 - י"ז באייר ה'תר"פ, 1920) כיהן ברחמסטריווקה. בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים. נפצע במאורעות תר"פ בדרכו חזרה מהכותל בחג הפסח ונפטר מפצעיו לאחר מספר שבועות בי"ז באייר ה'תר"פ[4]. נטמן באוהל אדמו"רי רחמיסטריווקה בהר הזיתים. את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום.
שני בניו כיהנו באדמו"רות באירופה:
- רבי משה טברסקי מאודסה, חתן רבי דוד מסאווראן ובזיווג שני חתן רבי יחיאל מקרילוביץ (חתנו של רבי יהושע רוקח מבעלז). חתנו היה רבי שלום יוסף טברסקי, האדמו"ר מלויעב שדה לבן.
- רבי פנחס טברסקי מאוסטילא, חתנו של רבי ישכר דב רוקח (הזקן) האדמו"ר מבעלזא. כיהן באוסטילה ובפשמישל, ונרצח בשואה. חתנו היה רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירא.
רבי מנחם נחום מרחמסטריווקה ומשפחתו
בנו השלישי של רבי יוחנן, רבי מנחם נחום ("רבי נחומטשע"; ה'ת"ר (1840) - כ"ח בשבט ה'תרצ"ו, (1936)) כיהן ברחמסטריווקה. נישא לרבנית חוה בתו של רבי זאב אוירבך מצאצאי רבי אברהם דב מחמלניק, ובשנית נישא לבתו של רבי יעקב יוסף הורנשטיין מברדיצ'ב. בשנת ה'תרפ"ו עלה לירושלים ומילא את מקום אחיו רבי מרדכי לאחר הירצחו. נטמן בהר הזיתים. חתנו היה רבי חיים משה צבי טברסקי מהורניסטייפול (בן רבי מרדכי דב מהורניסטייפול).
בניו שמילאו את מקומו הם :
- בנו רבי אברהם דב מרחמסטריווקה (ראו להלן).
- בנו רבי דוד מרחמסטריווקה (ראו להלן).
בנים נוספים:
- בנו רבי יעקב יוסף מסטניסלב (תר"ל - י"ג באייר ה'תרצ"א). נשא בזיווג ראשון את בתו של רבי ישראל שלום יוסף מבוהוש, בזיווג שני את בתו של רבי נחום מרדכי מצ'ורטקוב ובזיווג שלישי את בתו של רבי מתתיהו קטן מסטניסלב, שילדה לו את בנו יחידו, יוחנן. מילא את מקום חמיו באדמו"רות סטניסלב ובימי מלחמת העולם הראשונה עבר לווינה. לאחר הצהרת בלפור היה חבר ב"חברת יישוב ארץ ישראל" יחד עם כמה מאדמו"רי בית רוז'ין. לאחר כמה שנים, התמזגה החברה עם סניף המזרחי בווינה ורבי יעקב יוסף מונה לנשיא המזרחי באוסטריה, יחד עם רבי שלמה חיים פרידמן מסדיגורא. התכונן לעלות לארץ ישראל, אך נפטר קודם שהספיק לעשות זאת. נטמן בבית הקברות היהודי בווינה.
- בנו משה. היה חתנו של רבי יצחק מבוהוש.
רבי אברהם דב ורבי דוד מרחמסטריווקה
שנים מבניו של רבי מנחם נחום - רבי אברהם דב ורבי דוד - מילאו יחד את מקומו בירושלים. הם ניהלו שולחנות (טישים) משותפים, ובבלאנק המכתבים הרשמי הופיעו שמותיהם יחדיו.
- רבי אברהם דב מרחמסטריווקה (ה'תרכ"ה - כ"ט באב ה'תש"ה 1945), היה חתנו של רבי אפרים מרגליות ממאציב (חתן רבי אברהם המגיד מטריסק), בעל בתו הרבנית שבע טברסקי. היה בקי בפילוסופיה יהודית. נחשב למאופק ומיעט להתבטא. משפחתו נותרה ברוסיה. נטמן בבית הקברות בהר הזיתים[5].
- רבי דוד טברסקי מרחמסטריווקה (הראשון) (ה'תרל"ב 1872 - י"ג בתמוז ה'תש"י 1950). נישא לרבנית שפרה, בת רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי מסקווירא. סגנון הנהגתו היה עממי. נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים[6], מקום קבורתו נחשב למקום סגולי לישועות ורבים עולים לציונו.
רבי יוחנן (השני) מרחמסטריווקה-ירושלים
- בנו של רבי דוד, רבי יוחנן (י"ז באב ה'תרס"ג, 1903 - כ' בכסלו ה'תשמ"ב, 1984) מילא את מקום אביו באדמו"רות רחמסטריווקה. היה חתנו של הרב נחמן יוסף ווילהלם, הקים את ישיבת מאור עיניים של החסידות (על שם ספרו של ראש שושלת צ'רנוביל, סב האדמו"ר הראשון), וקומם מחדש את חסידות רחמסטריווקה בישראל. עמל רבות לחנך את חסידיו לתפילה בקול באיטיות ובחמימות.
רבי ישראל מרדכי ורבי חי יצחק מרחמסטריווקה
- בניו של רבי יוחנן שמילאו את מקומו הם:
- רבי ישראל מרדכי (ז' בסיוון תרפ"ט, 1929 - כ"ב בסיוון תשס"ד, 2004) מילא את מקום אביו. יחד עם אביו הקים את ישיבות "מאור עיניים".
- רבי רבי חי יצחק (ד' באלול תרצ"א, 1931 - כ"ט באב תשפ"ג, 2023), בנו השני של רבי יוחנן, חתנו של רבי יעקב יוסף טברסקי מסקווירה. כיהן כראש ישיבת סקווירא בשיכון סקווירא, ולאחר פטירת אביו עבר לבורו פארק ופתח בית מדרש ושם מילא את מקומו באדמו"רות רחמסטריווקה בארצות הברית. הקים תלמודי תורה בבורו פארק, מונסי ולייקווד, ישיבה קטנה וישיבה גדולה בבורו פארק בשם "עסק התורה", וכן בית ספר לבנות, וכוללי אברכים.
רבי זאב מרחמסטריווקה ומשפחתו
בנו הרביעי של רבי יוחנן, רבי זאב טברסקי (ה' באדר ה'תר"י - כ' בסיוון ה'תרצ"ז) כיהן אף הוא ברחמסטריווקה. נשא את בת שבע בתו של בן דודו רבי ישעיה משולם זוסיא טברסקי מצ'רנוביל ולאחר פטירתה, שנתיים לאחר נישואיהם, נשא בשנית את בתו של רבי יעקב שמשון חודרוב מבופולי[7]. היה בעל ידע בפילוסופיה יהודית. כיהן ברבנות במספר עיירות, בהן טולטשין. עלה לארץ ישראל בסיוע הראי"ה קוק אחרי שנת ה'תר"צ. בשנות ה-2000 התגלו כתבי יד רבים שלו. בשנת ה'תשע"ד יצא חוברת מתוך ספרו בשם "זוהר אור בהיר".
- אחד מבניו היה האדמו"ר רבי נחום משה אב"ד קובלה, חתן דודו רבי יעקב אריה לייב טברסקי מטריסק, שנספה בשואה עם משפחתו.
- חתנו, בעל בתו הרבנית מרגלית (מרגליא), היה רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ.
החסידות כיום
בארץ ישראל
כיום מכהן רבי דוד טברסקי כאדמו"ר בירושלים. בהוראתו הפסיקה ישיבת מאור עיניים לקבל תקציבים ממדינת ישראל[8]. בניגוד לאביו שהיה מורה לחסידיו להשתתף בבחירות, הוא אינו מביע עמדה בנושא, בנימוק שאינו מעוניין להתערב בפוליטיקה. בפועל, רוב אנשי החסידות - כולל בני משפחתו הקרובה - מצביעים בבחירות[דרוש מקור].
לחסידות יש ישיבה גדולה ושתי ישיבות קטנות (בשם 'מאור עיניים'), אחת בירושלים בשכונת מקור ברוך והשניה בביתר עילית.
מרכז מוסדות החסידות ממוקם בשכונת גבעת משה בירושלים, ושוכנים בו בית הכנסת המרכזי, היכל טישים, הישיבה הגדולה, כוללים ומקווה. האדמו"ר מתגורר בבניין מגורים סמוך, ושוהה רוב היום בחדרו שבמרכז המוסדות.
ארגון הגג של החסידות נקרא "ממלכת התורה והחסידות ראחמיסטריווקא", בניהול בן דודו של האדמו"ר - הרב יצחק פנחס טברסקי[9]. הארגון מנהל את פעילות בית המדרש שבמרכז החסידות ואת מוסדות החינוך והחסד שלה. מכון "מעיין הברכה" מוציא לאור את דברי התורה של האדמו"ר, כולל גיליון שבועי בשם "מילין קדישין". כן יוצאים לאור גליונות נוספים (אחד מהם בשם "דברי אלוקים חיים"), על ידי אנשים פרטיים.
לחסידות בתי כנסת נוספים: חמישה בבית שמש, שלושה בביתר עילית, שניים בבני ברק, בית כנסת במודיעין עילית ובית כנסת באלעד.
בארצות הברית
בעת פטירת רבי חי יצחק מנתה החסידות כ-1000 משפחות ברחבי ארצות הברית, רובם דור ראשון בחסידות. לאחר פטירתו הוכתרו בניו ונכדו הגדול לאדמו"רים:
- אחיו הרב אברהם דב מכהן כאב"ד רחמסטריווקה במונסי לצד חתנו רבי יעקב יוסף טברסקי שמכהן כאדמו"ר בבית מדרשו
- רבי דוד משה טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה בורו פארק.
- רבי ישכר דב טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה לייקווד.
- רבי אברהם יהושע העשיל טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה מונסי.
- רבי ישעיהו משולם זושא, מכהן כאדמו"ר מראחמיסטריווקא ויליאמסבורג.
- רבי יעקב יוסף טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה לינדן.
- רבי מנחם נחום טברסקי, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה אוק־ענד־וויין שבלייקווד.
- רבי יעקב יוסף טברסקי, נכדו הגדול של רבי חי יצחק, מכהן כאדמו"ר מרחמסטריווקה ספרינג וואלי.
חסידים בולטים
בארץ ישראל
- הרב יצחק משה ארלנגר, משפיע ומחבר ספרים.
- הרב דוד טווערסקי[10], רב החסידות.
- הרב יעקב וינגרטן, מחבר הביאור "הסידור המפורש" ועוד, ר"מ בישיבת מאור עינים.
- הרב אברהם סלונים, עסקן ציבורי.
בארצות הברית
- הרב בנציון פעלדמאן, משפיע בעיר מאנסי
- הרב לייבל וויליגער, מראשי ישיבת תורה ודעת
- רבי יהושע (דזיגעלע) יאקאבאוויטש
קישורים חיצוניים
- אתר האינטרנט הרשמי של מפעל החסד
והחזקת בו
ראחמיסטריווקא - חסידות רחמסטריווקה, דף שער בספרייה הלאומית
- שמחת הנישואין בבית האדמו"ר מרחמסטריווקה, באתר בחדרי חרדים, ט"ו באב תשע"א, אוגוסט 2011
- משה ויסברג, גלריה: מעמד כבוד התורה למען הכוללים של רחמסטריווקא, אתר בחדרי חרדים, 29 ביוני 2022
הערות שוליים
- ^ בין סמילה לשפולה
- ^ חשיפה: מסמכי הויקיליקס של אגודת ישראל מייתרים את הפריימריז באתר בחדרי חרדים.
- ^ ראו:
- ^ דף לזכר מרדכי טברסקי, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ לווית האדמו"ר מרכמיסטריבקה, הצופה, 9 באוגוסט 1945
- ^ בשונה משאר אדמו"רי החסידות שנפטרו בארץ ישראל הקבורים בבית הקברות היהודי בהר הזיתים, וזאת מפני שליטת ירדן בהר הזיתים.
- ^ חתנו של רבי גדליה אהרן מסוקלובקה.
- ^ בדו"ח הכספי של עמותת ישיבת רחמסטריווקא לא מופיעות הכנסות ממשרד החינוך וממשרד הדתות בשנת 2008, בניגוד לשנת 2007
- ^ בן רבי חיים משה טברסקי, בן [[רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקא (השני)|]]
- ^ בן רבי זאב בן האדמו"ר רבי יוחנן
אדמו"רי רחמסטריווקה | |||||
---|---|---|---|---|---|
הקודמים לשושלת | הבעל שם טוב • המגיד ממזריטש • רבי מנחם נחום מצ'רנוביל • רבי מרדכי טברסקי מצ'רנוביל | ||||
דור ראשון | רבי יוחנן טברסקי | ||||
דור שני | חסידות זלטיפולי • רבי מרדכי טברסקי • רבי מנחם נחום טברסקי • רבי זאב טברסקי | ||||
דור שלישי |
| ||||
דור רביעי | רבי יוחנן טברסקי | ||||
דור חמישי |
| ||||
דור שישי |
|