הלל נשיאה
מקום פעילות | ארץ ישראל | ||
---|---|---|---|
תקופת הפעילות | הדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל | ||
אב | רבי יהודה נשיאה השלישי | ||
צאצאים | רבן גמליאל השישי | ||
|
הלל נשיאה (הנשיא, בארמית), המכונה גם הלל השני והלל האחרון, היה נשיא הסנהדרין בדור החמישי לאמוראי ארץ ישראל. על פי המסורת המעבר ללוח העברי המחושב נקבע על ידו.
תקופתו
הלל חי בארץ ישראל, במקביל לזמן בו חיו ופעלו אביי ורבא בבבל, ומעט אחריהם. קרוב לתקופתו של הלל זכתה הנצרות בהכרתו של הקיסר קונסטנטינוס, ולהגמוניה באימפריה הרומית ששלטה בארץ ישראל. הדבר הביא לרדיפות נגד היהודים, המתוארות באיגרתו של רב שרירא גאון, לחורבן רבות מישיבות ארץ ישראל, להגירה יהודית החוצה מארץ ישראל ולפגיעה במעמדה של ההנהגה היהודית בארץ ישראל. שיאן של רדיפות אלו היו במסגרת מה שמכונה מרד גאלוס שבמהלכם הוחרבו ציפורי וערים נוספות על ידי הצבא הרומי. לא ברור הזמן המדויק שבו הלל עלה לנשיאות אך נראה שהוא כיהן עדיין כנשיא עד זמנו של יוליאנוס הכופר. במכתב שכתב הקיסר יוליאנוס ל"קהילת היהודים" (Ad Communitatem Iudaeorum), הוא מציין כי הזהיר את "אחי יולוס, הפטריארך (נשיא) המכובד ביותר שלכם", שיש לאסור את הטלת המס שהיהודים מעבירים לנשיאות בארץ ישראל. מקובל לזהות את הפטריארך יולוס עם הלל נשיאה[1][2][3].
המקורות על הלל
הלל אינו מוזכר במפורש באף אחד מן התלמודים. רבי יצחק אייזיק הלוי מסביר שהסיבה שהוא לא מופיע בתלמודים היא שלאחר דיכוי מרד גאלוס לא נשארו חכמים בישיבות ארץ ישראל ולא היה משא ומתן בין הלל השני לאמוראים[4]. מה שידוע עליו מגיע מדברי רב האי גאון ומדברי הראשונים, כך שהמידע הקיים הוא מועט.
כל "הלל" שנאמר בתלמוד כוונתו להלל הזקן, או לרבי הלל נכדו של רבי יהודה הנשיא (שחי בדור הראשון לאמוראים). במקום אחד בתלמוד הבבלי, במסכת פסחים[5], יש אזכור של השם הלל אשר היעב"ץ שיער בהגהותיו על התלמוד שמדובר בהלל נשיאה, אך רבים גורסים שם בגמרא "רב הלל". ישנו גם רבי הלל בן וולס, המוזכר בתלמוד הירושלמי[6]שנדרש לשאלה שרבן גמליאל ברבי כבר ענה עליה, ולא סביר שזהו בנו, אלא דור מאוחר יותר שנדרש לדון מחדש בשאלת כלאי דלעת יוונית.
הלל היה צאצא למשפחת הנשיאים של רבן גמליאל ורבי יהודה הנשיא, השושלת של הלל הזקן. בכתבי הגאונים והראשונים הוא נזכר כ"הלל בנו של רבי יהודה נשיאה", אבל יש השערות שונות לגבי הייחוס המדויק שלו. יש הטוענים שהוא היה בנו של רבי יהודה נשיאה הראשון, אחרים שיערו שהיה בנו של רבי יהודה נשיאה השני (נכד של הנ"ל), אך רבי יצחק אייזיק הלוי ועוד הוכיחו וקבעו כי היה בנו של רבי יהודה נשיאה השלישי.
הכינוי "הלל נשיאה", או "הלל השני", בא להבדילו מראש המשפחה, הלל הזקן. יש שמכנים אותו "הלל השלישי", כיון שקדם לו הלל בן רבן גמליאל ברבי אחי רבי יהודה נשיאה הראשון.
תיקון הלוח העברי
- ערך מורחב – גיבוש הלוח העברי הנוכחי
המסורת על תיקון הלוח
הלל נשיאה מפורסם בעיקר כמי שהוביל את מעבר הלוח העברי לקביעוּת על פי חשבון, במקום על פי ראיית הלבנה, כפי שהיה מקובל עד אז.
לפי המסורת, שמובאת לראשונה בספר העיבור[7] בשם רב האי גאון. תקנה זו תיקן הלל בשנת ד'קי"ט (359). תאריך זה מקובל גם לפי ראיות היסטוריות עקיפות.
הרמב"ן, בחיבורו "ספר הזכות", מציין זאת גם כן: "מימי הלל בנו של רבי יהודה נשיאה, שנת תר"ע לשטרות, בטלה (סמכות) הסנהדרין בארץ ישראל, ובטלו ממנה מומחים, והוא שתיקן סדר העיבור ומנה שנים וקידש חדשים לדורות".
צורך השעה
תקנתו זו של הלל הייתה צורך השעה. הצרות התגברו, וגזירות שמד רבות נגזרו על היהודים. בנוסף לכך, היו ניסיונות שונים של הנוצרים לשבש את קידוש החודש ואת קביעתם של התאריכים והמועדים היהודיים. גם סמכויותיה של הסנהדרין קוצצו ונשללו ממנה בזו אחר זו.
לנוכח כל הצרות הללו, שתכפו ובאו, ריחפה סכנה ממשית מעל האפשרות שהעם המתפזר בגלות יוכל להמשיך ולשמור על המועדים, בהיעדר סמכות תורנית עליונה שתמשיך את קביעת ראשי החודשים והשנים, וכתוצאה מכך עלול להתבלבל התאריך האחיד שלפיו נקבעים המועדים, ולא יהיה אפשרי לחגוג אותם בזמנם.
רבי יצחק אייזיק הלוי טוען שבעקבות מרד גאלוס התפזרו החכמים והסנהדרין לא יכלה להתכנס והיה חשש שיפסק עיבור השנים שיכול להעשות רק על ידי הסנהדרין ולכן ניצל הלל השני את זמן מלכותו של יוליאנוס הכופר שהיה נוח ליהודים כדי לכנס את הסנהדרין ולקדש את החודשים לכל השנים הבאות מחשש שיחזרו זמנים שבהם הסנהדרין לא תוכל להתכנס[8].
תיקונו של הלל
בראות הלל את כל זאת, עמד הוא ובית דינו ותיקנו, שמעתה לא ייקבע ראש החודש על פי מופעי הירח, אלא לפי חשבונות מסודרים וקבועים, שיסודם הוא המולד ומהלך הירח הממוצע (="אמצעי" בלשון הראשונים). גם קביעת השנה המעוברת נתונה לחשבון קבוע, במקום בית דין שישב ודן בכל פעם האם לעבר את השנה.
ראשונים רבים דנו בתקנת הלל, ויש מחלוקות מה בדיוק היה כלול בה, ומנין הייתה להלל הסמכות לכך. יש שטוענים, שהסמכות לכך היא מתוקף הלכה למשה מסיני, שקובעת שהלוח ייקבע לפי חשבון במקרים מסוימים או בכלל. אולם יש שטוענים שלהלל הייתה סמכות לכך מכח היותו נשיא הסנהדרין, בית דין של סמוכים היכולים לקדש את החודש, והלל קידש את כל החודשים והשנים העתידים מראש.
רמת פירוט הלוח של הלל שבוצע על ידו
גם בנושא זה היו מחלוקות במשך הדורות.
ואולם, מניתוח של מסמכים שנתגלו בגניזה הקהירית ומראָיות אחרות עולה, שכללי הלוח התגבשו במשך השנים מאז תקנתו של הלל ובמשך הדורות, והגיעו לחתימה סופית רק כחמש מאות שנה אחריו. בתוך תקופה זו, ומעט אחריה, היו הכללים שמורים בסוד, ולכן קשה לעקוב אחרי התפתחות הפרטים, וחוקרים שונים העלו כמה השערות בנושא זה.
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן הימן, "הלל האחרון", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, באתר ויקיטקסט
- הלל נשיאה, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הלל נשיאה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- רחמים שר-שלום, מתי נוסד הלוח העברי? מתי תוקן ומתי נחתם? - פרקים בהיסטוריה של הלוח העברי, סיני, כרך ק"ב, ניסן-אייר תשמ"ח, עמ' כ"ו-נ"א
הערות שוליים
- ^ צבי גרץ, תרגום: שאול פנחס רבינוביץ, דברי ימי ישראל חלק שני, וורשה: דפוס ה. ישראל אלאפין, תרנ"ג, עמ' 425
- ^ Menahem Stern (מנחם שטרן), Greek and Latin Authors on Jews and Judaism, Jerusalem 1980, Vol.2, CXXXVI. Julian, pp. 562-563
- ^ יש המפקפקים בזיהוי זה וטוענים כי הפטריארך המוזכר במכתב הוא רבי יהודה נשיאה השני, ראה למשל רבי זכריה פרנקל במבוא הירושלמי, דף קמ"ו, עמוד ב', ברסלאו, תר"ל, באתר היברובוקס
- ^ ר' יצחק אייזיק הלוי, כרך חמישי, סוף המשנה עד חתימת התלמוד, 1901, דורות הראשונים, עמ' 394
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף קט"ו עמוד א'
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת כלאים, פרק ב', הלכה ח'
- ^ מאמר שלישי שער שביעי
- ^ רבי יצחק אייזיק הלוי, ארבעים, דורות הראשונים, עמ' 394
סנהדרין | ||
---|---|---|
מונחים | נשיא • אב בית דין • סנהדרין גדולה • סנהדרין קטנה • בית דין • משפט עברי • שבעים הזקנים • כנסת הגדולה • סמיכת זקנים | |
נשיאי הסנהדרין | יוסי בן יועזר • יהושע בן פרחיה • שמעון בן שטח ויהודה בן טבאי • שמעיה • (בני בתירא) • הלל הזקן • רבן שמעון בן הלל • רבן גמליאל הזקן • רבן שמעון בן גמליאל הזקן • רבן יוחנן בן זכאי • רבן גמליאל דיבנה • (רבי אלעזר בן עזריה) • רבן שמעון בן גמליאל • רבי יהודה הנשיא • רבן גמליאל ברבי • רבי יהודה נשיאה • רבן גמליאל הרביעי • רבי יהודה נשיאה השני • רבן גמליאל החמישי • רבי יהודה נשיאה השלישי • הלל נשיאה • רבן גמליאל השישי | |
מקומות מושב הסנהדרין | לשכת הגזית • חנות • ירושלים • יבנה • אושא • יבנה • אושא • שפרעם • בית שערים • ציפורי • טבריה | |
שונות | מסכת סנהדרין (ומסכת מכות) • עדות • ארבע מיתות בית דין • זקן ממרא • חידוש הסנהדרין • הסנהדרין של פריז • קברי הסנהדרין שבגן הסנהדרין בשכונת סנהדריה • פר העלם דבר של ציבור |
אמוראי ארץ ישראל | ||
---|---|---|
הדור הראשון (עד 250) | אבא כהן ברדלא • אבא יודן • רבי אושעיא • רבי אפס • בר קפרא • רבי בנאה • רבן גמליאל ברבי • רבי הלל • רבי חייא • רבי חנינא בר חמא • חזקיה • רבי זכאי דכבול • יהודה בן רבי חייא • רבי יהודה נשיאה • רבי יצחק מגדלאה • רבי יוסי בן פטרוס • רבי יוסי בן שאול • רבי יונתן בן אלעזר • רבי ינאי • רבי יהודה בן קנוסא • רבי ירמיה (הראשון) • רבי יהושע בן לוי • רבי יוסי בן זמרה • רב כהנא (הראשון) • לוי בר סיסי • רבי נחוניא דמן חוורן • פנחס בר חמא • רבי שמעון בן יהוצדק • רבי שבתי • רב חמא בר חנינא (הראשון) • רבי חנינה בר סיסי | |
הדור השני (עד 280) | אבא דמן יפו • רבי אבא בר אבינא • רבי אבא בר זבדא • רבי אבא בר אחא • רבי אלעזר בן פדת • רב אושעיא • אילפא • רבי אביתר • רבי אפטוריקי • בר פדא • רבן גמליאל הרביעי • זעירי • רבי חייא בר יוסף • רבי חנינא תורתייא • רבי יוחנן • רבי יהושע אוניא • רבי יהודה בר נחמני • רבי יאשיה (אמורא) • רבי יצחק נפחא • רבי יוסי בר חנינא • רבי יעקב בר אידי • רב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי • רב כהנא (השני) • רבי לוי • רבי מנחם • רבי סימון • ריש לקיש • רבי שמעון בר אבא • רבי שמואל בר נחמני • רבי שמלאי • רבי שמעון בן אליקים • רבי שמעון חסידא • רבי תנחום • רבי תנחום בר חנילאי • רבי חנינא קרא • רבי שמואל אחוה דרבי ברכיה | |
הדור השלישי (עד 310) | רבי אמי • רבי אסי • רבי אבהו • רבי אבין • רבי אבדימי דמן חיפה • רבי אייבו • רבי אבא בר פפא • אמי ורדינאה • אבא בר קורייה • רבי אבא דמן עכו • רבי אבא הראשון • רבי אלכסנדרי • אבימי בר פפי • רבי אלעאי • רבי אבא מקרטיגנא • רבי אחא בר חנינא • רבי אבא בר ממל • רבי בנימין בר יפת • רבי חלבו • רבי חמא בר עוקבא • רבי חנינא בן עגיל • חנינא בר פפא • רבי חנינא בן פזי • רב הושעיא • רבי זירא • רבי חייא בר אבא • רבי חנינא בר פפי • רב חנינא • רבי ירמיה (השני) • רבי יהודה נשיאה השני • רבי יוסי דמן יוקרת • רבי יודן בן ישמעאל • רבי יהודה בן פזי • רבי יצחק בר אבא • רבי יצחק • רבי יצחק עטושיא • רבי כרוספדאי • עולא • רב עוירא • רבי ענני בר ששון • רבי פדת • רבה בר בר חנה • רבי שילא איש כפר תמרתא • רב שמואל בר יהודה • רב שמואל בר רב יצחק תחליפא בר מערבא • וסטיני • רב שמואל בר אמי • רבה בר נתן | |
הדור הרביעי (עד 340) | רבי אחא • רבי אבא בר זבינא • רבי אבא בר כהנא • רבי אבא בר פפי • רב אויא • אבימי בריה דרבי אבהו • אבימי בר טובי • רבי ברכיה • רבן גמליאל החמישי • רבי הושעיא איש טריא • רבי זריקא • חסא דאשתמוע • רבי חלקיה • רבי חזקיה • רבי ירמיה • רבי יונה • יצחק בן אלישיב • רבי יוסנא • רבי יהודה בר טיטס •רב יהודה בר שילא • רבי יהושע דסכנין •רבי יוסי צידוניא • יעקב איש כפר נבוריא • רב נחמן בר כהן • רבי שמואל בר סוסרטי | |
הדור החמישי (עד 380) | הלל נשיאה • רב חנניה • רבי יוסי ברבי בון • רבי יוסי בר זבידא • רבי יונה בוצרייא • רבי יוסטא בר שונם • רבי מנא • רבי מתניא • רבי שמעון בר כרסנא | |
הדור השישי (עד 410) | רבי אבא (השלישי) • רבי יהודה נשיאה השלישי • רבי תנחומא • רבי שמואל בן רבי יוסי ברבי בון | |
לרשימת אמוראי בבל |