רבי אהרן דוד דייטש
 | |||||
| לידה |
1811 ה'תקע"ב רודניץ | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1878 (בגיל 67 בערך) כ"ג בניסן ה'תרל"ח בלשדיארמט | ||||
| כינוי | ה'גורן דוד' | ||||
| מקום קבורה | בלשדיארמט | ||||
| למד ב | ישיבת פרשבורג | ||||
| מקום מגורים | אירשא, בודפשט, פרשבורג, שעביש, בלשדיארמט | ||||
| מקום פעילות | בודפשט, שעביש, בלשדיארמט | ||||
| רבותיו | סבו רבי יוסף דייטש והחתם סופר | ||||
| תלמידיו | ראה פסקת תלמידיו | ||||
| בני דורו | הכתב סופר, רבי חיים מצאנז, רבי מאיר איזנשטטר | ||||
| חיבוריו | גורן דוד | ||||
| אב | רבי אהרן | ||||
| אם | רייזל | ||||
| |||||
רבי אהרן דוד דייטש (ה'תקע"ב, 1811[1] - כ"ג בניסן ה'תרל"ח, 1878) (מכונה ה'גורן דוד' על שם ספרו) היה מגדולי רבני הונגריה בדורו, שימש כרבן של בלשדיארמט (יארמוט) וערים נוספות. היה בין ראשי המפלגים בין האורתודוקסים והניאולוגים בעת הקרע ביהדות הונגריה ומהלוחמים נגד הרפורמים והניאולוגים. מחבר ספר שו"ת גורן דוד.
ביוגרפיה
נולד ברודניץ בבוהמיה, כבן בכור לרבי אברהם אהרן ולרייזל. בברית נקרא בשם 'דוד' - על פי חלום של אמו שצדיק בשם זה שנפטר לחשוך בנים נגלה אליה בחלום וביקש ממנה שיקרא לבנה הנולד על שמו. השם 'אהרן' נוסף לו מאוחר יותר, כשנחלה בגיל 50.
בבחרותו למד תורה אצל סבו, אבי אביו, רבי יוסף דייטש - רבה של רודניץ. בשנת תקפ"ז עם פטירת סבו, והוא בן 13, כתב עליו דברי הספד.
לאחר פטירת סבו היגר לפראג ולמד בישיבתו של רבי מאיר הלוי שלזינגר מגלוגא ואצל רבי רפאל שולהף. עם פטירת רבי מאיר שלזינגר[2] עזב את הישיבה ונסע לפרשבורג ולמד בישיבת החתם סופר. הוא היה בין הסועדים בשבת בביתו של החתם סופר[3], שהעריכו והפליג בשבחו[4]. בבחרותו הרבה בסיגופים.
בשנת ה'ת"ר נישא לבתו של רבי נתן אליהו הרמן, רב באירשא. לאחר נישואיו התגורר באירשא למשך שנה. בתוך השנה הראשונה נפטרה אשתו, לאחר פטירתה עבר לגור בבודפסט שם שימש כמגיד מישרים[5] ולימד תורה לתלמידים. לאחר שנה שב לפרשבורג שם נשא בזיווג שני את רחל הינדל[6] בת רבי מנדל כץ[7], סופר בפרשבורג[5].
רבנות
בשנת תר"ו מונה לרבה של שעביש (מחוז שארוש, הונגריה) והגלילות. בשנים אלו עסק בשתדלנות מול הממשל במטרה להאבק כנגד הרפורמים והניאולוגים, יחד עם ידידו רבי שבתי דיאמנט רבה של פצ'י-ניידרף[8].
במשך השנים הוצעה לו משרת הרבנות בפאפא, אך הוא התנגד לכך בעקבות כך שהבימה של הספר תורה בבית הכנסת המרכזי בעיר לא עמדה במרכז בית הכנסת, אלא בראשו לצד ארון הקודש, כמנהגם של המתחדשים באותה עת, הוא ראה בזה פרצה ועקירת ההלכה[9].
בשנת תרי"א, מונה לרבה של בלשדיארמט. הוא הקים בעיר מוסדות לימוד וישיבה לבחורים, הוא עמד בראשות הישיבה ומסר בה שיעורים. בישיבה זו העמיד תלמידים רבים שהיו לגדולי הדור[10]. בשנת תרכ"ו הקים שם בית כנסת גדול, ובמעמד חנוכת הבית השתתף הכתב סופר. כן ייסד תקנות לחברא קדישא המקומי.
בעת הפולמוס על כשרות תרנגולי ההודו היה בין ראשי האוסרים, דבריו נידונו בין גדולי אותו דור[11].
התכתב בהלכה עם גדולי רבני דורו, ביניהם; הכתב סופר[12], המהר"ם שיק[13], רבי שמואל פרנקל[14], רבי מאיר איזנששטר, מהר"י אסאד[15], רבי הלל ליכטנשטיין[16], רבי חיים מצאנז[17].
בגיל 50, בחודש שבט תרכ"ב נחלה אנושות, אז הוסיפו לו את השם אהרן והוא נרפא ממחלתו. באסרו חג של יום טוב שני של פסח של כ"ג ניסן ה'תרל"ח נפטר ונקבר בבלשדיארמט. החתן סופר הספידו[18].
מלחמתו בניאולוגים
כרבו החתם סופר ותלמידיו נקט בשיטת התבדלות ומלחמה כנגד הניאולוגים והרפורמים.
בשנת תרכ"ה נערך בבודפשט על ידי הממשלה הקונגרס שמטרתו היתה לקבוע תקנות בקהילות היהודיות, והיהודים הניאולוגים הצליחו להשתלט עליו ולמנות את רוב החברים מקרב אנשיהם. רבי אהרן דוד לחם נגדם והורה לנציגים החרדים לפרוש מחברות בקונגרס, ואף אסר להשתתף בבחירות אליו. הוא התכתב בנידון עם המהר"ם שיק[19]. כן השתתף במשלחת הרבנים שנפגשו עם פרנץ יוזף בשנת תרכ"ט ושדלו אותו שלא יתן לניאולוגים להשתלט על הקהילות היהודיות.
בשנת תר"ל בעת ה'טיילונג' היה בין ראשי הפועלים לאישור תקנות היסוד של הקהילות החרדיות, בפעלות זו תמכו רבי חיים מצאנז ורבי צבי הירש מליסקא, רבי מנחם מנדל פנט מדעעש והמחנה חיים.
בשנת תרל"ב היה בין החותמים נגד קהילות הסטטוס קוו אנטה. בשנת תרכ"ט היה בין האוסרים לבוגרי הסמינר לרבנים להתמנות למשרה רבנית. יש שמונים את רבי אהרן דוד כאחד מאלו שנפגשו עם פרנץ יוזף בשנת תרכ"ד במטרה למנוע העברת כספים שנלקחו מהיהודים לצורך הקמת הסמינר. בענין זה שיגר מכתב למהר"ם שיק שיצרף למלחמתם את גדולי החסידות, כמו הצמח צדיק מויז'ניץ ואחיו רבי יעקב שמשון מקוסוב ורבי יצחק אייזיק מזידיטשוב[20].
משפחתו
- אחיו רבי שמעון דייטש.
- בנו רבי יוסף ישראל, ממלא מקום אביו ברבנות בלשדיארמט, מחבר ספר 'בן גרני'.
- בנו רבי חיים אהרן דוד דייטש רבה של בלשדיארט, מחבר ספר 'תבואת גורן'[21].
- בנו רבי משה, אב"ד שאלגא-טאריאן, מחבר ספר 'דרושי וחידושי הרמבא"ד'.
תלמידיו
- רבי אשר אנשיל וייס[22].
- רבי יהודה גרינוולד.
- רבי מאיר יונגרייז, אב"ד רימא-סאמאבט[23].
- רבי שמואל דוד יונגרייז, אב"ד פהרגיארמט[24].
- רבי משה יונגרייז, אב"ד קאשוי[25][26].
- רבי דוד צבי פעטעני[27].
- רבי שמעון סופר מערלוי[28].
- רבי יצחק לורינץ, אב"ד נדאראסי[29].
- אחיינו[30] רבי משה נחום ולנשטיין[31].
- רבי יוסף בנימין שמענוביץ.
ספרו
- רבי אהרן דוד דייטש, גורן דוד, פאקש: רבי יוסף ישראל דייטש, תרמ"ה, אורח חיים, חלק א', באתר אוצר החכמה.
לקריאה נוספת
- רבי משה דייטש, "הקדמה שניה מהרב מו"ה משה נ"י בנו של המחבר", בתוך ספר שו"ת גורן דוד, עמ' 4.
- רבי יוסף ישראל דייטש, "ואלה תולדות" בתוך בן גרני, תש"ע, עמ' טו, מהדורה חדשה, חלק א', באתר אוצר החכמה.
- "דבריהם הם זכרונם" בתוך עלון אמרתך חייתנו, עמוד 3, חג הפסח תשפ"ד.
קישורים חיצוניים
- רבי אהרן דוד דייטש, באתר mytzadik
- חידושים על מסכת בבא מציעא מאת הגאון רבי אהרן דוד דייטש בעל "גורן דוד" בכתב יד תלמידו באתר ווינרס.
הערות שוליים
- ^ או בה'תקע"ד (1813).
- ^ בכ"ח באב ה'תקפ"ט, בשעת שהספיד את רבי מרדכי בנט נפטר מרוב צער
- ^ אינפלד, נתן חיים, מנחת נתן - אגדה, תשס"ז, עמ' רפג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ התבטא עליו בבחרותו שהוא "בחור ירא"; למעלה מן השמש, עמ' 107, <מסילות במחשבת ישראל> - כא, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום); בשעת תפילתו הוא סומך על תפילתו של רבי דוד, ושהוא מזומן לחיי העולם הבא.
- ^ 5.0 5.1 שבעת הרועים, תשנ"א - תשנ"ב, עמ' קעה, דברי ימי סענדרא ותולדות שבעת רועיה, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ עלתה לישראל, התגוררה בירושלים ונפטרה בי' בטבת תרס"א.
- ^ הכתב סופר העיד עליו שהינו אחד מהל"ו צדיקים שבדור
- ^ חתנו של רבי שלמה גנצפריד
- ^ סופר, אברהם יעקב בן ישראל מרדכי אפרים, משפחת סופרים, תשס"ח, עמ' קעג, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ ראה פסקת רבי אהרן דוד דייטש#תלמידיו שלמדו בישיבתו.
- ^ לדוגמא בשו"ת האלף לך שלמה לרבי שלמה קלוגר חלק יורה דעה סימן קמ"א ובשו"ת דברי חיים חלק ב' יורה דעה סימן מ"ו
- ^ שו"ת כתב סופר, אורח חיים סימן ט'.
- ^ ראה לקמן.
- ^ ברוין, חנניה יום טוב ליפא בן ישראל ברוך, תפארת שמואל, תשי"ב, עמ' ל, באתר אוצר החכמה.
- ^ רבי יהודה אסאד, תשובות מהרי"א יהודה יעלה, תשע"ח, עמ' יא, <מהדורת מכון שלמה אומן> - אבן העזר, חושן משפט, באתר אוצר החכמה.
- ^ בשו"ת בית הלל, סימן ק"ז.
- ^ עוד על קשריו עם גדולי דורו, בענין הטיילונג ראה: צפונות גליון יח מכתב לרבי שמשון רפאל הירש; תולדות רבי מנחם כ"ץ פרוסטיץ; באר מרים שבראש שו"ת מכתב סופר לרבי שמעון סופר מקראקא; שאול שאל לרבי שאול בראך מקאשוי; על קשריו בענינים שונים ראה: בית אהרן וישראל גליון לח לרא"ש אסאד אב"ד סערדעהלי; האהל (שנה כו עמוד 77) בענין הפולמוס סביב תרנגולי ההודו.
- ^ ארנפלד, שמואל בן דוד צבי, חתן סופר, עמ' קכג, מקנה וקניינים, חלק א', באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ געלב, יהודה צבי הכהן, חומת אש, תשע"ז, עמ' לז, באתר אוצר החכמה.
- ^ נתן אליהו רוט, נזר החיים, תשנ"ו, עמ' שלד, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
- ^ רבו של רבי יוחנן סופר מערלוי
- ^ סאלאז - סילאדי - תולדותיהם, קהלותיהם, תשמ"ט, עמ' 74, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ הקדשה מהגאון הרב אהרן דוד דייטש בעל גורן דוד לתלמידו הרב מאיר הלוי יונגרייז אב"ד רימא-סאמבאט, באתר אפעל.
- ^ ברוין, חנניה יום טוב ליפא בן ישראל ברוך, תולדות אנשי מופת, תש"ד, עמ' ע, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
- ^ אחיו של המנוחת אשר.
- ^ ארליך, ישראל בן שמעון הלוי, שאול בחיר ה', תשל"ו, באתר אוצר החכמה.
- ^ מאיער, יוסף, תולדותיהם של צדיקים, תשס"ז, עמ' 11, פרק א', באתר אוצר החכמה.
- ^ 'החתם סופר ותלמידיו' עמ' מט.
- ^ לורינץ, יוסף אריה בן שלמה זלמן, פלאות עדותיך, תשס"ח, חלק א', באתר אוצר החכמה.
- ^ חתן אחיו רבי שמעון דייטש.
- ^ ברלין, חיים בן נפתלי צבי יהודה, נשמת חיים, תשס"ח, עמ' עב, יורה דעה, "אוצר רבי חיים ברלין" - מפתחות, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).