https://www.hamichlol.org.il/w/api.php?action=feedcontributions&user=%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%AA&feedformat=atomהמכלול - תרומות המשתמש [he]2024-03-28T21:15:22Zתרומות המשתמשMediaWiki 1.39.6https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&diff=627748אבי ריבקינד2019-05-29T14:56:04Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{אין תמונה|גבר}}<br />
'''אבי ריבקינד''' (נולד ב-[[1949]]) הוא [[כירורג]] ישראלי, [[פרופסור]] ל[[כירורגיה]], ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]]. כיהן כ[[מנהל מחלקה (רפואה)|מנהל המחלקה הכירורגית]] (1999-2012), ייסד ומנהל את יחידת ה[[טראומה גופנית|טראומה]] במחלקה הכירורגית ב[[בית החולים הדסה עין כרם|בית החולים הדסה ירושלים]], מנהל אגף רפואה דחופה ו[[רפואת חירום|חירום]] בבית החולים הדסה ירושלים מאוגוסט 2013{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3610583,00.html "סבב מינויים בהדסה: פרופ' אבי ריבקינד מונה לראש אגף רפואה דחופה"] [[כלכליסט]], גדעון חזני, 20 באוגוסט 2013 }}<br />
<br />
בנוסף לעיסוקו ב[[טראומטולוגיה (תחום רפואי)|טראומטולוגיה]] {{אנ|Traumatology}}, תחומי התענינותו העיקרים של ריבקינד הם: [[ניתוח]]י [[לפרוסקופיה]], ניתוחי [[ושט]]-[[קיבה]], [[גידול|גידולים ממאירים]], גידולי [[המעי הגס]], וכירורגיה של [[סרטן השד|השד]].<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
אברהם אבי ריבקינד נולד ב[[ראשון לציון]], בשנת [[תש"ט]]. ריבקינד בן יחיד{{הערה|[http://www.gen-mus.co.il/person/?id=29855 אבי אברהם ריבקינד ]אלבום משפחות - מוזיאון ראשון-לציון - ריבקינד אברהם אבי }} לאביו מנחם מנדל (מוניה), יליד [[ביאליסטוק]] מצאצאיו של ה[[אדמו"ר]] [[מנחם מנדל מקוצק]] אשר איבד בשואה את אשתו הראשונה, שהייתה הבת של הרב הראשי של ביאליסטוק, הרב גדליה רוזנבאום, ולאימו לוסיה (לבית אפשטין) ילידת [[גרודנו]] ב[[פולין]]{{הערה|[https://www.kan.org.il/program/?catid=1203 כאן 11 בתוכנית "70 פנים" תוכנית ראיונות אחת על אחד, עם [[ליאת רגב]] שמראיינת את פרופ' אבי ריבקינד], שודר ב 8 בפברואר 2018}}. אביו היה מהנדס טקסטיל{{הערה|קורות משפחת ריבקינד בשואה - לפי עדות של ההיסטוריונית פרופ' [[שרה בנדר]]}}<br />
<br />
ריבקינד למד בבית הספר הממלכתי דתי "סיני" במושבה, ובבית הספר התיכון הדתי ב[[רחובות]].<br />
<br />
לאחר שרות צבאי ב[[מצ"ח]] יצא ריבקינד ללימודי רפואה ב[[איטליה]], לאחר שנה התקבל ריבקינד ללמודי רפואה באוניברסיטה העברית ב[[ירושלים]].<br />
<br />
לאחר סיום לימודיו התמחה ריבקינד בכירורגיה כללית ב[[מרכז רפואי הדסה|מרכז הרפואי הדסה]].<br />
<br />
בשנת [[1980]] השתלם ריבקינד ביחידת הטראומה של [[אוניברסיטת מרילנד]] ב[[בולטימור]], [[ארצות הברית]] ובניתוחי [[ושט]]-[[קיבה]] וטראומה באוניברסיטת USC-LAC ב[[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].<br />
<br />
בחוזרו לארץ, הקים ריבקינד בבית החולים הדסה עין כרם, ירושלים, את יחידת הטראומה הראשונה בארץ.<br />
<br />
בין השנים [[1999]]–[[2012]] ניהל ריבקינד את המחלקה לכירורגיה כללית{{הערה|[https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3632994,00.html ראיון עם אבי ריבקינד] [[כלכליסט]], [[שאול אמסטרדמסקי]], 19 ביוני 2014 }}<br />
<br />
התמחויותיו הייחודיות של ריבקינד סייעו גם בטיפול רפואי לנפגעי פיגועי טרור בחוץ-לארץ: ב[[מומבסה]] ב[[קניה]], ב[[בואנוס איירס]] ב[[ארגנטינה]] וב[[סרי לנקה]] אחרי אירוע ה[[צונמי]].<br />
<br />
לאורך השנים המשיך ריבקינד לעסוק בטיפול במחלות ושט-קיבה בבית החולים הדסה עין כרם.<br />
<br />
ריבקינד מנהל יחידת הטראומה במחלקה הכירורגית בבית החולים הדסה ירושלים<br />
{{הערה|[http://www.hadassah.org.il/%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%95%D7%A4-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93-%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D.aspx פרופ' אבי ריבקינד - בית חולים הדסה עין כרם]}}.<br />
<br />
בשנת 2012 נקלע ריבקינד למחלוקת עם הנהלת הדסה. הסכסוך בין הצדדים פרץ בעקבות החלטת המנכ"ל החדש של בית החולים, פרופ' [[אהוד קוקיה]], לפרסם מכרז חדש לתפקיד מנהל המחלקה הכירורגית{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1618964?= "פרופ' ריבקינד דורש לכהן עד גיל הפרישה"] [[הארץ]], דן אבן, 17 בינואר,2012 }}{{הערה|[https://www.atzuma.co.il/profrivkind עצומה - אבי רבקינד] atzuma.co.il/profrivkind }}. המחלוקת עם הנהלת "הדסה" הגיעה לסיומה באפריל 2012, בפשרה בין הצדדים{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/352/620.html רפואה משלימה: פשרה בין פרופ' ריבקינד לביה"ח הדסה] [[זמן ירושלים]], משה הלר, 2 באפריל 2012 }}<br />
<br />
באוגוסט 2013 מונה ריבקינד למנהל אגף רפואה דחופה וחרום בבית החולים הדסה ירושלים.<br />
<br />
בין מטופליו: [[צדוק יחזקאלי]]{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3762501,00.html "רסיסי חיים" - צדוק יחזקאלי ]17 לאוגוסט, 2009, ynet }}<br />
<br />
==תפקידי ניהול, אקדמיה, והדרכה==<br />
ריבקינד ניהל קורס להחייאה מתקדמת בטראומה (ATLS) ופיתח דרכים חדשניות לטיפול. ריבקינד עסק בזיהוי [[פגיעת פיצוץ|פציעות הדף]] ובטיפול בהן.<br />
<br />
ריבקינד לקח חלק בארגונים ובוועדות, ביניהם הוועדה הלאומית לטראומה וועדת ההיגוי למלחמה ב[[תאונות דרכים]].<br />
<br />
מאז שנת [[2005]] מוביל ריבקינד, יחד עם מטה הבטיחות העירוני של [[עיריית ירושלים]], פעילות לתלמידי תיכון בנושאי נהיגה זהירה. המודל שפיתח נלמד היום גם בערים אחרות בארץ.<br />
<br />
בנוסף, ריבקינד חבר מערכת של כתבי עת מקצועיים, כמו כן ריבקינד חבר באגודות כגון האגודה האמריקאית לטראומה, האקדמיה למדעים ב[[ניו יורק]], החברה הישראלית לכירורגיה של הקולון והרקטום{{הערה|[https://d-r.co.il/profiles/3023-%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93 החברה הישראלית לכירורגיה של הקולון והרקטום - פרופ' אבי ריבקינד]}} והאגודה לרפואה ולמשפט בישראל.<br />
<br />
ריבקינד פרופסור לכירורגיה בפקולטה לרפואה, ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית בירושלים]], ומרצה בכירורגיה כללית ובטראומטולוגיה.<br />
<br />
ריבקינד הופיע בפני "ועדת גרמן"{{הערה| ועדת גרמן בראשות שרת הבריאות, [[יעל גרמן]] עסקה בסוגיות המרכזיות במערכת הבריאות}} ב-14 בנובמבר 2013{{הערה|[https://www.health.gov.il/Services/Committee/German/Documents/p14112013.pdf פרופ' אבי ריבקינד מציג לפני ועדת גרמן, לשכת שרת הבריאות, משרד הבריאות]}}<br />
<br />
באוגוסט [[2008]] מונה ריבקינד כיו"ר הוועדה המייעצת הרפואית ל"[[איחוד הצלה]]"{{הערה|[http://rotter.net/forum/mada/15035.shtml איחוד הצלה - ריבקינד יו"ר הוועדה המייעצת הרפואית]}}{{הערה|[http://www.datili.co.il/index.php?id=24176 פרופסור אבי ריבקינד מונה לכהן כיו"ר הוועדה הרפואית של ארגון "איחוד הצלה"]המגזר - אתר חדשות למגזר הדתי, עירית לוין, 19 ביוני 2008 }}, מטרתה של הוועדה הרפואית היא לפקח ולשדרג מקצועית את 1,300 מתנדבי הארגון הפרוסים בארץ ופועלים להצלת חיים.<br />
<br />
בזמן ביקור [[נשיא ארצות הברית|נשיאי ארצות הברית]] בישראל היה ריבקינד אחראי על הערכות החרום של שירותי הרפואה בבית החולים "הדסה"{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4358902,00.html "הרופא הישראלי שמוכן לנתח את אובמה", נועם (דבול) דביר, ynet], עשרים במרץ, 2013}}<br />
<br />
ריבקינד הופיע בפני "ועדת גרמן"{{הערה| ועדת גרמן בראשות שרת הבריאות, [[יעל גרמן]] עסקה בסוגיות המרכזיות במערכת הבריאות}} ב-14 בנובמבר 2013{{הערה|[https://www.health.gov.il/Services/Committee/German/Documents/p14112013.pdf פרופ' אבי ריבקינד מציג לפני ועדת גרמן, לשכת שרת הבריאות, משרד הבריאות]}}<br />
<br />
ריבקינד מארגן, מדי שנה, מזה 11 שנים, את "ועידת ישראל לרפואה", המתקיימת בירושלים.<br />
<br />
==פרסים==<br />
בנובמבר 2017 הוענק לרביקנד "אות אזרח יקיר הבטיחות בדרכים"{{הערה|[https://www.kolhair.co.il/jerusalem-news/%D7%90%D7%91%D7%99-%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93/ "אות אזרח יקיר הבטיחות בדרכים" לפרופ' אבי ריבקינד] כל העיר, יובל ניסני, 15 בנובמבר 2017}}<br />
<br />
ב-2018 הוענק לו תואר "[[יקיר ירושלים]]"{{הערה|[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5077258,00.html פרופ' אבי ריבקינד מהדסה יקבל את פרס "יקיר ירושלים"] ynet רינה זיסמנוביץ, 28 בינואר 2018 }}{{הערה|[https://www.jerusalem.muni.il/Municipality/Msg_84/Pages/yakir_Hair.aspx בשנת חגיגות ה-70 למדינת ישראל, 12 יקירי ירושלים חדשים כולל פרופ' אברהם (אבי) ריבקינד יקבלו את העיטור מראש העיר ניר ברקת, בסמוך ליום ירושלים ([[תשע"ח]]) ] }},<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [http://www.bhol.co.il/Articlesearch.aspx?sCond=%D7%90%D7%91%D7%99%20%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93&tid=39809 פרופ' אבי ריבקינד] (בחדרי חדרים)<br />
* [http://www.israelhayom.co.il/article/359291 הקרב על הפצועים] ([[ישראל היום]], בריאות, מיטל יסעור בית-אור, 24 בפברואר,2016)<br />
* [http://tags.walla.co.il/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%A9%D7%9C_%D7%90%D7%91%D7%99_%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%93 פרופ' אבי ריבקינד - תמונות] (וואלה)<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* {{יוטיוב|rVHUaK10K6Y}} (פרופ' אבי ריבקינד: טראומה-טיפול במצבי אי וודאות)<br />
* {{יוטיוב|gSVXd4nH1vc}} (פרופ' [[רפי קרסו]] עם פרופ' אבי ריבקינד: על מחלת ה[[אכלזיה]] ועל הניתוח החדש לטיפול בה)<br />
* {{יוטיוב|bY-DyGtE0MY}} (פרופ' אבי ריבקינד משוחח עם תלמידים על חדר הטראומה, בתוכנית: "מנת משכל")<br />
* {{יוטיוב|pz7jPJVooNE}} (פרופ' ריבקינד מתראיין במוסף הערוץ הראשון על מצבה של "הדסה", 6 באוגוסט 2008)<br />
* [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed?dispmax=20&pmfilter_EDatLimit=added+to+PubMed+in+the+last+0+i&cmd_current=Limits&orig_db=PubMed&cmd=Search&term=Rivkind+A&doptcmdl=DocSum ממחקריו של ריבקינד באתר PubMed]<br />
* {{יוטיוב|סוג=בראיון ל[[ליאת רגב]], [[70 פנים]] בערוץ [[כאן 11]], [[ינואר]] - [[אפריל]] [[2018]],|w0aKaZ0iVdI}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
{{בקרת זהויות}}<br />
{{מיון רגיל:ריבקינד, אבי}}<br />
[[קטגוריה:רופאים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:כירורגים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:מומחים ישראלים לרפואה דחופה]]<br />
[[קטגוריה:סגל מרכז רפואי הדסה]]<br />
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: רפואה]]<br />
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]<br />
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1949]]<br />
[[קטגוריה:יקירי ירושלים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=אבי ריבקינד|גרסה=25427683|דרגה=עבר סינון}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94_%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D&diff=627680הצלה ירושלים2019-05-29T14:53:53Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[הצלה ישראל]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=הצלה ירושלים|גרסה=19316659|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%97%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%A6%D7%9C%D7%94&diff=627679איחוד הצלה2019-05-29T14:52:29Z<p>חרדית: הגהה</p>
<hr />
<div>{{ארגון<br />
|שם= איחוד הצלה<br />
|סמל=[[קובץ:UHNewLogo.svg|230px]]<br />
|כיתוב סמל=ה[[לוגו]] של '''איחוד הצלה'''<br />
|תחום=[[רפואת חירום]]<br />
|מטה הארגון=ירמיהו 78, ירושלים<br />
|שנת הקמה=אוגוסט [[2006]]<br />
|מקום פעילות=כל הארץ<br />
|מייסדים=[[אלי ביר]], אלי פולק וזאב סופר<br />
|מנכ"ל=משה טייטלבוים<br />
|דף הבית=[http://www.1221.org.il www.1221.org.il]<br />
}}<br />
[[קובץ:Ichod.svg|200px|ממוזער|הלוגו הקודם של איחוד הצלה]]<br />
'''איחוד הצלה''' הוא [[תאגיד]] המאחד [[חובש]]ים, [[פרמדיק]]ים ו[[רופא]]ים מרחבי [[ישראל]] כגוף [[התנדבות]]י המאגד כונני רפואת חירום, למתן שירותי [[עזרה ראשונה]]. באיחוד הצלה מתנדבים אלפי אנשים ונשים, אשר רובם מתנדבים בפעילות ככונני חירום, וחלקם הנוסף בפעילות הלוגיסטית והמבצעית של הארגון. נשיא הארגון ומייסדו הוא [[אלי ביר]].<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
רעיון "הצלה" הוקם ב[[ניו יורק]] לפני כמה עשורים. בשנת [[1991]] נוסד הגרעין הראשון של מתנדבי הצלה בירושלים על ידי קבוצת אזרחים שהתאגדו תחת [[הצלה ירושלים]] ויצאו ללמוד קורס [[עזרה ראשונה]] במטרה לטפל בהתנדבות עד להגעת [[אמבולנס]] במקרי חירום רפואיים המתרחשים באזור מגוריהם. בשנת [[2004]] התאחדו תחת השם [[הצלה ישראל]] עם גוף דומה שפעל ב[[בני ברק]] בשם "הצלה בני ברק". ב[[אוגוסט]] [[2006]] אלי ביר וקבוצת מתנדבים מהצלה ישראל הקימו את "איחוד הצלה" בעקבות סכסוכים בתוך הארגון שגרמו לפיצולו. כאשר בהתחלה נקרא שמו "ארגון מתנדבי הצלה בישראל". עם השנים התפתח הארגון, והיום, בנוסף למתנדבים ה[[יהדות חרדית|חרדים]], בארגון חברים מאות מתנדבים שאינם דתיים, ואף צוות של ערביי [[מזרח ירושלים]].<br />
<br />
באוגוסט [[2008]] מונה פרופ' [[אבי ריבקינד]] כיו"ר הוועדה המייעצת הרפואית ל"איחוד הצלה"{{הערה|[http://rotter.net/forum/mada/15035.shtml איחוד הצלה - פרופ' אבי ריבקינד יו"ר הוועדה המייעצת הרפואית]}}.<br />
<br />
נכון לשנת 2018 מונה הארגון כ-5,000 חובשים, פרמדיקים ורופאים ברחבי הארץ{{הערה|[https://1221.org.il/branch מתוך אתר איחוד הצלה]|שם=מהאתר}} והוא מאושר כגוף מסייע רשמי בשעת חירום על ידי משרד הבריאות, וכך יוכל לקבל מידע עדכני על אירועי חירום, הן ממשפחות המטופלים והן ממוקדי הביטחון והחירום בישראל.<br />
המתנדבים מגישים סיוע רפואי לחולים ולפצועים הזקוקים לטיפול וסיוע רפואי מיידי. חלק מהמתנדבים בארגון פועלים במסגרת [[רשות השירות הלאומי-אזרחי]].<br />
<br />
המתנדבים פעילים בכל שעות היממה ובכל ימות השנה, ומטפלים במגוון אירועי חירום עד להגעת צוות ה[[אמבולנס]].<br />
<br />
== חזון הארגון ==<br />
"איחוד הצלה" יעניק לכל נזקק ללא הבדל דת גזע ומין בכל רחבי הארץ, טיפול רפואי ראשוני בתוך 90 שניות, בעזרת ציוד רפואי מתקדם, על-מנת להציל חיים ולמזער נזק בלתי הפיך, ויפעל לשפר מצב הרפואה הדחופה הטרום אשפוזית במדינת ישראל.<br />
<br />
== פעילות מבצעית ==<br />
[[קובץ:איחוד הצלה.jpg|ממוזער|קטנוע של הארגון]]<br />
מ-[[1 בספטמבר]] [[2011]] החל איחוד הצלה להפעיל מוקד חירום מקביל ל[[מגן דוד אדום]] שעונה לקריאות חירום 24 שעות ביממה, המוקד מופעל על ידי חובשים ופרמדיקים מהארגון שעברו קורס תורני מוקד ייעודי, המוקד מקבל את קריאת החירום, מזניק אליו את מתנדביו ובמקביל מעביר את הקריאה למוקד מגן דוד אדום להזנקת אמבולנס לאירוע החירום.<br />
<br />
לכל מתנדב בארגון רכב פרטי, או חברות ביחידת האופנועים. החובשים מקבלים את קריאות החירום דרך מוקד החירום של איחוד הצלה. הקריאות מתקבלות במוקד דרך מוקדי חירום אחרים, וגופי ביטחון והצלה שונים ברחבי הארץ, כמו גם פניות ישירות ל[[מוקד חירום טלפוני]] של איחוד הצלה במספר 1221{{הערה|[http://www.b144.co.il/EmergencyNo.aspx מספרי החירום בישראל]}}. המתנדבים יוצאים להגיש סיוע הרפואי עד להגעת האמבולנס לאירוע.<br />
<br />
הארגון מאבזר כל מתנדב במכשיר [[מירס]] באמצעותו מתבצעת הפעילות בשטח, וכך יכול הכונן להתעדכן בכמות המתנדבים שיצאו למקרה, ובאם יש צורך במתנדבים נוספים, בדיווח על [[אירוע רב-נפגעים|אירועים רבי-נפגעים]], וכדומה. עמותת קרן ישראלייף היא העמותה העומדת מאחורי איחוד הצלה, והכספים לפעילות איחוד הצלה עוברים דרכה.<br />
<br />
הארגון מצייד את כל מתנדבי הארגון בציוד רפואי. ומעניק להם תיקי החייאה, בהם כל הציוד הרפואי הנדרש עבור הכוננים המגיעים ראשונים למקרי חירום בשטח, ובנוסף העניק למרבית הכוננים מכשיר [[דפיברילטור]].<br />
<br />
== פרויקטים נוספים ==<br />
* קורס "משפחה בטוחה" בן ארבע שעות שמטרתו לתת להורים ידע בסיסי במקרי חירום.<br />
* התקנת ערכות [[החייאה]] במקומות הומי אדם.<br />
* "תן כבוד" - במיזם זה מתנדבים בעלי הכשרה רפואית ומבקרים קשישים בביתם, כדי למדוד להם מדדים חיוניים בסיסיים, והעברתם למוקד מעקב המפנה אותם במידת הצורך למרפאה או יוצר קשר עם הרופא האישי.<br />
* "יחידת חוסן" - בשנת 2016 הוקמה בארגון יחידת חוסן (השם מורכב מראשי התיבות "חירום וסיוע נפשי") שמטרתה להגיש עזרה ראשונה נפשית באירועים בהם ישנם נפגעי חרדה או הלם, וכן במקרים המצריכים סיוע נפשי. ביחידה חברים עובדים סוציאלים ופסיכולוגים. בנוסף, קיים בארגון קורס הכשרה לטיפול נפשי ראשוני.<br />
* שילוב מתנדבים ב[[חדר מיון|חדרי מיון]] בבתי החולים בישראל.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
{{אתר רשמי}}<br />
* [https://www.facebook.com/uh1221?fref=ts איחוד הצלה] ב[[פייסבוק]]<br />
<br />
'''כתבות על הארגון'''<br />
* {{TheMarker|שוקי שדה|"קרדיט ברק שרעבי חובה!!"; הכאוס של ארגוני ההצלה|markerweek/1.2886601|18 במרץ 2016}}<br />
* {{נענע10|אריק וייס|זה ייגמר בדם: הקרב בין ארגוני ההצלה בישראל על גבם של המטופלים|1200568|23 ביולי 2016||10tv}}<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ארגוני רפואת חירום בישראל]]<br />
{{קרד}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%96%D7%93%D7%94&diff=616200מזדה2019-05-08T10:25:29Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[מאזדה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מזדה|גרסה=2258881|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Delphi&diff=616199Delphi2019-05-08T10:23:51Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[דלפי (שפת תכנות)]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=Delphi|גרסה=454063|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%94&diff=616198ויסטה2019-05-08T10:23:47Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[Windows Vista]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ויסטה|גרסה=2058138|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Integrated_Development_Environment&diff=616197Integrated Development Environment2019-05-08T10:23:45Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[סביבת פיתוח משולבת]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=Integrated Development Environment|גרסה=3735112|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_WAVL&diff=616196עץ WAVL2019-05-08T09:56:09Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{מבנה נתונים<br />
| שם = עץ WAVL<br />
| תמונה = [[קובץ:Wavl tree.png|ממוזער|wavl tree]]<br />
| תאריך המצאה = 2009<br />
| חיפוש ממוצע = ( O(log n<br />
| חיפוש במקרה הגרוע = ( O(log n<br />
| הכנסה ממוצע = ( O(1 בניתוח לשיעורין<br />
| הכנסה במקרה הגרוע = ( O(log n<br />
| הוצאה ממוצע = ( O(1 בניתוח לשיעורין<br />
| הוצאה במקרה הגרוע = ( O(log n<br />
}}<br />
'''עץ WAVL''' (אנגלית - WAVL tree או weak AVL tree) הוא [[מבנה נתונים|מבנה הנתונים]] ב[[מדעי המחשב]]. זהו [[עץ חיפוש|עץ חיפוש בינארי]] ששומר על איזון באופן דינאמי ועצמאי. הוא קרוי על שם מבנה הנתונים [[עץ AVL|AVL]] ופועל בצורה דומה למבנה זה ו[[עץ אדום שחור|לעץ אדום-שחור]]. בדומה ליתר עצי החיפוש המאוזנים, עץ WAVL תומך בפעולות [[חיפוש (אלגוריתם)|חיפוש]], הכנסה ומחיקה ב[[סיבוכיות זמן|סיבוכיות]] זמן <math>O(\log n)</math>.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:0|{{צ-ספר|שם="4.4 Weak AVL Trees", Algorithm Design and Applications, Wiley, pp. 130–138.|מו"ל=Goodrich Michal T.; Tamssia, Roberto|שנת הוצאה=2015}}}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1|{{קישור כללי|כתובת=http://sidsen.azurewebsites.net/papers/rb-trees-talg.pdf|הכותב=Haeupler, Bernhard; Sen, Siddhartha; Tarjan, Robert E.|כותרת=ACM Transactions on Algorithms, 11 (4): Art. 30, 26, Ranked balanced trees,|אתר=|תאריך=}}}} עצי WAVL הוצגו על ידי חוקרי האלגוריתמים Haeupler, Sen &Tarjan בשנת 2009.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}<br />
<br />
==ביצועים==<br />
עצי WAVL פותחו על מנת לשלב את התכונות הטובות של עצי AVL ועצים אדומים-שחורים. יתרון אחד שיש לעץ AVL על פני עצים אדומים-שחורים, הוא שעצי AVL מאוזנים יותר: הגובה שלהם חסום ע"י: <math>{\displaystyle \log _{\varphi }n\approx 1.44\log _{2}n} </math>, כאשר <math>n</math>הוא מספר האיברים ו-φ [[יחס הזהב]], בעוד עצים אדומים שחורים חסומים בגובהם על ידי <math>2\log_2 n</math>. אם עץ WAVL נוצר על ידי סדרה של הכנסות איברים בלבד וללא מחיקות אז גובהו הוא כמו זה של AVL. מצד שני, לעצים אדומים-שחורים יש יתרון במספר פעולות האיזון הנמוך שהם דרושים לבצע. לעומת עצי AVL - שמבצעים מספר [[לוגריתם|לוגריתמי]] של פעולות איזון לאחר מחיקה, עצים אדומים שחורים הם בעלי פעולת מחיקה פשוטה יותר - שדורשת מספר קבוע של פעולות איזון. עצי WAVL הם גם בעלי תכונה זו, ואף הקבוע שמתקיים עבורם הוא קטן יותר.<br />
<br />
==דרך פעולת העץ==<br />
כמו עצים בינארים כלליים, עץ WAVL שומר את איברים כאוסף צמתים משני סוגים - פנימיים וחיצוניים. לכל צומת פנימי יש מפתח, והוא מאחסן פריט מידע מסוים. בנוסף לצומת פנימי יש שלושה מצביעים לצמתים אחרים - להורה שלו, לבנו הימני ולבנו השמאלי. שורש העץ הוא יוצא דופן במקרה זה שכן אין לו הורה. לצמתים חיצוניים אין פריטי מידע, ויש להם מצביע אחד להוריהם שבעץ - הם בעצם משמשים כעלים של העץ.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=(Goodrich & Tamassia (2015|שם=Chapter 3 Binary Search Trees, pp. 89–114|כתב עת=}}}} בדומה לעץ בינארי, פריטי המידע מסודרים בעץ כך שאם נסרוק אותו ב[[עץ חיפוש|סדר תוכי]] (in-order traversal) תניב רשימה ממוינת של המפתחות.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Goodrich & Tamassia (2015)|שם=Chapter 3 Binary Search Trees, pp. 89–114.|כתב עת=}}}}<br />
<br />
מה שמייחד עצי WAVL מעץ בינארי רגיל הוא השימוש בדרגות (ranks). דרגה של צומת, היא מספר שמאחסן כל צומת, והיא נותנת אומדן למרחק בינו ובין הצאצא הכי רחוק שלו. בעץ WAVL תקין הדרגות של כל הצמתים עונות לדרישות הבאות{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:0}}:<br />
* לכל עלה חיצוני יש דרגה 0{{הערה|In this we follow Goodrich & Tamassia (2015). In the version described by Haeupler, Sen & Tarjan (2015), the external nodes have rank −1. This variation makes very little difference in the operations of WAVL trees, but it causes some minor changes to the formula for converting WAVL trees to red–black trees.|שמאל=כן}}<br />
* לכל צומת שאינו השורש ודרגתו <math>r</math>, הדרגה של ההורה שלו היא <math>r+1</math>או <math>r+2</math>.<br />
* לכל צומת פנימי ששני בניו הם חיצוניים יש דרגה 1 בדיוק. (ניתן לאפיין צומת זה כ"עלה פנימי").<br />
<br />
===פעולת חיפוש===<br />
חיפוש איבר עם מפתח k בעץ WAVL זהה כמעט לחלוטין (אולי למעט התייחסות לעלים חיצוניים) לחיפוש בעץ בינארי רגיל. הפעולה מתחילה בשורש של העץ - בצורה [[רקורסיה|רקורסיבית]] משווים בין k לבין המפתח בצומת אליו הגענו - אם הם שווים - סיימנו, אחרת, k אותו אנחנו מחפשים נמצא בתת-העץ הימני אם הוא גדול מהמפתח בצומת, או בתת-העץ השמאלי אם קטן ממנו. אם לא נמצא צומת בעל מפתח k, החיפוש מסתיים בעלה חיצוני. משמעות מקרה זה היא ש-k לא נמצא בעץ, והעלה החיצוני בו סיימנו הוא המיקום בעץ אליו k יכנס (אם תבוצע פעולת הכנסה כזו).{{הערה|Goodrich & Tamassia (2015), Section 3.1.2 Searching in a Binary Search Tree, pp. 95–96.|שמאל=כן}}<br />
<br />
===פעולת הכנסה===<br />
הכנסת המפתח k לעץ WAVL מבוצעת באופן הבא:<br />
* על ידי חיפוש המיקום בו k צריך להיכנס - חיפוש זה יחזיר עלה חיצוני.<br />
* החלפת איבר זה בצומת פנימי עם מפתח k, ששני בניו הם עלים חיצוניים.<br />
* איזון (rebalancing) העץ.<br />
<br />
איזון העץ לאחר ההכנסה יכול להתבצע מלמעלה למטה (up-down rebalancing) או מלמטה למעלה (down-up rebalancing). השיטה השנייה דומה יותר לאיזון עצי AVL.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:0}} הפעולה הראשונה באיזון העץ לאחר ההכנסה, היא השמת דרגת הצומת החדש, שנכנס כ"עלה פנימ", כ-1, ולאחר מכן עלייה לאורך הדרך בין כל צומת לאביו, ובמקרה הצורך - אם לצומת ולאביו אותה דרגה - הגדלת הדרגה של האב ב-1 (קידום), עד שנגיע לאחד מתנאי העצירה הבאים:<br />
* אם הגענו לשורש - פעולת האיזון הסתיימה.<br />
* אם הגענו לצומת שהפרש הדרגות מאביו הוא 2 (כלומר הפרש דרגות 1 אחרי קידום הבן) - פעולת האיזון הסתיימה.<br />
* אם האלגוריתם מקדם את הצומת <math>x<br />
</math>, כך שדרגתו תהיה שווה לזו של אביו <math>y</math>, אך לבן השני של <math>y</math>יש דרגה שקטנה ב-2 מזו של <math>y</math>, ולכן לא ניתן לקדם את <math>y</math>, ונאלץ לעצור את פעולת האיזון. במקרה זה ביצוע שני גלגולים לכל היותר יאפשר ארגון של צמתי העץ שליד <math>x</math>ו-<math>y</math>, כך שדרגות הצמתים יקיימו את האילוצים על הפרשי הדרגות בעץ WAVL, וללא שינוי הדרגה של שורש תת-העץ בו בוצעו הגלגולים (גם אם השורש עצמו השתנה, הדרגה נשארה זהה) ולכן העץ תקין.<br />
<br />
לכן בסה"כ, פעולת ההכנסה מורכבת מחיפוש, יצירת צומת חדש, מספר לוגריתמי של שינויי דרגות, ומספר קבוע של גלגולים.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:0}}<br />
<br />
===פעולת מחיקה===<br />
כמו בעצים בינארים אחרים, פעולות מחיקה על צומת <math>x</math> שבן אחד או שניים שלו הם עלים חיצוניים יכולות להתבצע ישירות על ידי הסרת <math>x</math>מהעץ, וחיבור מחדש בנו (אם קיים כזה) להורה של <math>x</math>. אם שני הבנים של <math>x</math>הם צמתים פנימיים, נשים במקום <math>x</math>את העוקב שלו בעץ (האיבר בעל המפתח העוקב - successor), ונמחק את העוקב. פעולה זו תצליח כיוון שבנו השמאלי של העוקב <math>y</math>הוא עלה חיצוני (אם היה לו בן שמאלי פנימי אז הבן היה העוקב).{{הערה|Goodrich & Tamassia (2015), Section 3.1.4 Deletion in a Binary Search Tree, pp. 98–99.|שמאל=כן}}<br />
<br />
לאחר כל אחד משני המקרים שלעיל, מכיוון ששינינו את מבנהו של העץ, יש לבצע איזון מחדש שלו. כמו במקרה ש להכנסה, ניתן לבצע זאת על ידי עלייה לאורך העץ והורדה ב-1 של הדרגות לאורך הדרך, עד שמגיעים לאחד משלושת המצבים האפשריים הבאים:<br />
* מגיעים לשורש ולכן העץ מאוזן.<br />
* מגיעים לצומת שהפרש הדרגות מהבן שלו תקינה ולכן שוב העץ מאוזן.<br />
* מגיעים לצומת שלא ניתן לשנות את דרגתו - כיוון שזה יפר את תנאי הפרש הדרגות עם הבן האחר שלו. במקרה זה מספר קבוע של גלגלולים משלים את שלב האיזון.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:0}}<br />
<br />
כלומר בסה"כ, בצורה דומה להכנסה, פעולת המחיקה מהעץ מורכבת מחיפוש (ואולי המשך של חיפוש העוקב), הסרה של הצומת מהעץ, מספר לוגריתמי של שינויי דרגות, ומספר קבוע של גלגולים. באופן שונה מעץ AVL, פעולות איזון בצורת גלגול הן סופיות, ולכן עבור שני עצים זהים, אחד מהם AVL והשני WAVL, השני עשוי לאזן את עצמו הרבה יותר מהר.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:0}}<br />
===ניתוח סיבוכיות===<br />
כל פעולת חיפוש, הכנסה או מחיקה בעץ WAVL, מכילה מעבר לגובהו של העץ, וביצוע מספר קבוע של פעולות בכל צומת בדרך. בעץ WAVL עם <math>n</math>איברים בעל פעולות הכנסה בלבד, הגובה המקסימלי הוא <math>\log_{\varphi} n\approx 1.44\log_2 n</math>. עבור עץ שמאפשר גם מחיקות וגם הכנסות, הגובה המקסימלי הוא <math>2\log_2 n</math>. לכן בשני המקרים, הסיבוכויות במקרה הגרוע (worst-case) עבור חיפוש, הכנסה או מחיקה היא <math>O(\log n)</math>. יתר על כן, היתרון הגדול של עץ WAVL על מספר עצים בינארים אחרים, הוא שהסיבוכיות של פעולות האיזון ב[[ניתוח לשיעורין]] הוא <math>O(1)</math>, כלומר עבור סדרת פעולות, במקרה הגרוע הסיבוכיות ממוצעת לפעולה תהיה קבועה. יתר על כן, בהינתן מצביע לצומת אותו רוצים להכניס או למחוק, כלומר במקרה בו לא צריך לבצע חיפוש, גם פעולות ההכנסה והמחיקה תהיינה בסיבוכיות זו.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}<br />
===מבני נתונים קרובים===<br />
עצי WAVL הם בעלי קרבה הדוקה לעצי AVL ולעץ אדום-שחור. כל עץ AVL ניתן להפוך לעץ WAVL ללא שינויי דרגות הצמתים, כלומר הדרישות על הפרשי הדרגות בעץ AVL מחמירות יותר, וכל עץ AVL עונה על הדרישות של עץ WAVL. ההפך לא נכון, כיוון שלא ניתן להפוך עץ שמכיל הפרשי קשתות 2-2 לעץ AVL. באופן דומה, ניתן לצבוע את צמתיו של כל עץ WAVL, ולשנות את דרגותיו, כך שיתקבל עץ אדום שחור תקין. הכיוון השני אינו נכון, כלומר לא כל עץ אדום שחור ניתן להפוך לעץ WAVL.<br />
====עץ AVL====<br />
עץ AVL הוא עץ חיוש בינארי מאוזן, בו גובהם של שני ילדיו של כל צומת פנימי, נבדלים לכל היותר ב-1.{{הערה|Goodrich & Tamassia (2015), Section 4.2 AVL Trees, pp. 120–125.|שמאל=כן}} הגובה של צומת חיצוני הוא אפס, וגובהו של כל צומת פנימי הוא אחד ועוד המקסימום של גבהי ילדיו. לכן, [[פונקציה|פונקציית]] הגובה של עץ AVL עומדת בדרישות של עץ WAVL, וכך ניתן להפוך כל עץ AVL לעץ WAVL על ידי שימוש בגובהו של כל צומת כדרגה שלו בצורת WAVL.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:0}} ההבדל המשמעותי בין עץ WAVL לעץ AVL מגיע כאשר לצומת מסוים יש שני בנים בעלי אותו גובה/דרגה. בעץ AVL אם לשני הבנים יש אותו גובה <math>h</math>, אז גובהו של הצומת עצמו הוא בדיוק <math>h+1</math>. לעומת זאת, בעץ WAVL אם לצומת <math>x</math>, יש שני בנים בעלי דרגה זהה <math>r</math>, אז דרגתו של <math>x</math>יכול להיות <math>r+1</math>או <math>r+2</math>. הגמישות הגדולה הזו בדרגות מובילה לצורות גמישות יותר של העץ, ולכן בעצי WAVL מסוימים לא ניתן להמיר את הדרגות בגבהים כך שיתקבל עץ AVL תקין - כי הפרש הגבהים בין שני בנים של אותו צומת עלול להיות גדול מ-1.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}<br />
<br />
אם עץ AVL נוצר על ידי פעולות הכנסה בלבד, אז מבנהו יהיה זהה לזה של עץ AVL שנוצר על ידי אותן הפעולות, ודרגותיו יהיו זהות לגבהי ה-AVL. ההבדל נוצר בפעולות המחיקה. בפרט, משמעות הדבר שאם עץ WAVL נוצר על ידי פעולות הכנסה בלבד, אז גובהו הוא לכל היותר <math> {\displaystyle \log _{\varphi }n\approx 1.44\log _{2}n}</math>(זהו גובהו המקסימלי של עץ AVL).{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}<br />
<br />
====עץ אדום שחור====<br />
עץ אדום שחור הוא עץ בינארי מאוזן בו לכל צומת יש צבע (אדום או שחור), שעונה על התנאים:<br />
* צמתים חיצוניים צבועים בשחור.<br />
* אם צומת פנימי הוא אדום, אז שני ילדיו שחורים.<br />
* כל הדרכים מהשורש עד לצומת חיצוני בעץ הן בעלי מספר זהה של צמתים שחורים.<br />
<br />
ניתן להגדיר עצים אדומים שחורים בצורה שקולה במונחי דרגות של הצמתים, כך שהדרגות יענו על הדרישות הבאות:<br />
* הדרגה של צומת חיצוני היא תמיד 0, והדרגה של אביו היא תמיד 1.<br />
* הדרגה של כל צומת שאינו שורש שווה לדרגה של אביו, או לדרגה של אביו פחות 1.<br />
* אין שתי קשתות רצופות בדרך בין השורש לעלה עם הפרש דרגות 0.<br />
<br />
ניתן לראות את השקילות בין הגדרת הצבעים להגדרת הדרגות על ידי צביעת כל צומת בשחור אם דרגתו קטנה מזו של אביו, ובאדום אחרת. בכיוון השני, ניתן להמיר צבעים בדרגות על ידי הגדרת הדרגה של צומת שחור כמספר הצמתים השחורים בדרך לצומת חיצוני, והדרגה של צמתים אדומים כדרגה של הוריהם.{{הערה|Goodrich & Tamassia (2015), Section 4.3 Red–black Trees, pp. 126–129.|שמאל=כן}}<br />
<br />
ניתן להמיר דרגות צמתי WAVL כך שיתאימו לדרישות עץ אדום שחור, על ידי חלוקת כל דרגה ב-2 ועיגול כלפי מעלה.{{הערה|In Haeupler, Sen & Tarjan (2015) the conversion is done by rounding down, because the ranks of external nodes are −1 rather than 0. Goodrich & Tamassia (2015) give a formula that also rounds down, but because they use rank 0 for external nodes their formula incorrectly assigns red–black rank 0 to internal nodes with WAVL rank 1.}} לכן, עבור כל עץ WAVL קיים עץ אדום שחור תקין בעל אותו מבנה. מכיוון שגובהם המקסימלי של עצים אדומים שחורים הוא<br />
<br />
<math> {\displaystyle 2\log _{2}n}</math>, עובדה זו נכונה גם לגבי עצי WAVL. עם זאת, קיימים עצים אדומים שחורים שאת דרגתם לא ניתן להמיר לדרגות WAVL.<br />
<br />
למרות העובדה שעצי WAVL הם מקרה פרטי של עצים אדומים שחורים, פעולות האיזון של הם שונות. גלגולי העץ שמבוצעים באיזון עצי WAVL עשויים לגרור שינויים שיפרו את איזונו של עץ אדום שחור, כיוון שהם יגרמו למעשה לשינוי הצבעים בתת-עץ גדול של העץ במקום על מסלול יחיד. עובדה זו מאפשרת לעצי WAVL לבצע פחות פעולות איזון במקרה הגרוע מאשר עץ אדום שחור.{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20190119100850:0}}<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[רשימה מקושרת]]<br />
* [[עץ B+]]<br />
* [[ערימה]]<br />
<br />
==לקריאה נוספת==<br />
* [http://www.cs.tau.ac.il/~zwick/Data-Structures-2018/WAVL.pptx עצי AVL ו-WAVL], אונ' תל אביב<br />
* [https://wikivisually.com/wiki/WAVL_tree עצי WAVL] ב-ויקיויזואלי<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [http://sidsen.azurewebsites.net/papers/rb-trees-talg.pdf "Ranked balanced trees"] (PDF), Haeupler, Bernhard; Sen, Siddhartha; Tarjan, Robert E. (2015)/ [https://dl.acm.org/citation.cfm?doid=2756876.2689412 10.1145/2689412]<br />
<div class="mw-content-rtl"><br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:מבני נתונים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=עץ WAVL|גרסה=24999294|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_B%2B&diff=616194עץ B+2019-05-08T09:55:52Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[עץ B Plus]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=עץ B+|גרסה=2587676|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%93%D7%95_%D7%AA%D7%95%D7%A8&diff=616192דו תור2019-05-08T09:55:15Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[דו-תור]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=דו תור|גרסה=6791850|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%A7-%D7%94%D7%93%D7%91%D7%A7&diff=612295העתק-הדבק2019-04-30T18:41:16Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[גזור, העתק והדבק#העתק והדבק]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=העתק-הדבק|גרסה=18235956|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%91%D7%93%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%91%D7%97%D7%95%D7%9F&diff=612291מדדים לבדיקות אבחון2019-04-30T18:36:05Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>ב[[רפואה]] מרבים להשתמש בבדיקות כדי לאבחן מחלות או במסגרת בדיקות סקר. לעיתים קרובות, הבדיקות הרפואיות פחות מדויקות ויותר מתאימות לתפקידן: כאשר בדיקה מדויקת יכולה להתבצע לדוגמה רק במסגרת [[ניתוח]] או [[נתיחה שלאחר המוות]] או שמחירה גבוה מדי, היא איננה תמיד מעשית בשימוש קליני. לכן נפוצות בדיקות רפואיות אחרות, מעשיות יותר ומדויקות פחות.<br />
<br />
רמות הדיוק והיכולת האבחנתית של הבדיקות הרפואיות נמדדות בהשוואה לבדיקה מדויקת (הידועה בכינוי [[מדד הזהב]]) וניתנות בצורה של מדדים שונים. '''המדדים לבדיקות אבחון''' הנפוצים ביותר הם [[רגישות (מדד)|רגישות]] ו[[סגוליות]] וכן [[ערך ניבוי חיובי]] ו[[ערך ניבוי שלילי]]. מדד מודרני יותר הוא [[יחס נראות]].<br />
<br />
== חישוב המדדים ==<br />
נהוג לתאר את תוצאות הבדיקה הרפואית ומדד הזהב בטבלה פשוטה. במקרה של בדיקה לזיהוי מחלה, אם לפי הבדיקה המטופל חולה, נאמר שתוצאות הבדיקה חיוביות; אם לפי הבדיקה המטופל בריא נאמר שתוצאות הבדיקה שליליות. האבחון של הבדיקה מושווה לאבחון של מדד הזהב, הקובע אם המחלה קיימת או לא קיימת. תוצאות חיוביות מאומתות מכונות חיוביות אמיתיות (true positives) ותוצאות חיוביות שקריות מכונות חיוביות שגויות (false positives). באותה דרך, מכונות תוצאות שליליות מאומתות שליליות אמיתיות (true negatives) ותוצאות שליליות שקריות מכונות שליליות שגויות (false negatives).<br />
<br />
[[קובץ:Binary-classification-file.svg|ממוזער|תיאור גרפי של תוצאות הבדיקה.{{ש}}<br />
באיור, כל אחת מהנקודות מייצגת אדם בודד. החולים נמצאים משמאל לקו הישר, והבריאים – מימינו.{{ש}}<br />
האליפסה מתארת את הבדיקה: האנשים בתוך האליפסה סומנו על ידי הבדיקה כחולים, ומחוץ לה – כבריאים.]]<br />
{| class="wikitable" style="text-align:center; border:none; background:transparent;" <br />
|colspan="2" rowspan="2" style="border:none;"|<br />
| colspan="2" style="background: #eeb;" | '''קיום התופעה'''{{ש}}'''כפי שנקבע על ידי מדד הזהב'''<br />
| rowspan="2" style="border:none;"|<br />
|-<br />
| style="background: #eeb;" |'''קיים''' <br />
| style="background: #eeb;" |'''לא קיים'''<br />
|-<br />
| rowspan="2" style="background: #ceecec;"| '''תוצאת{{ש}}הבדיקה''' <br />
| style="background: #ceecec;"|'''חיובית''' <br />
| style="background:#b9ffc5;color:#070"|חיובית אמיתית<br />
| style="background:#ffcbcb;color:#700"|חיובית כוזבת<br />
| style="background:#d0eec7;color:#284f00"| ← [[ערך ניבוי חיובי]]<br />
|-<br />
| style="background: #ceecec;"|'''שלילית''' <br />
| style="background:#e0e0e0;"|שלילית כוזבת<br />
| style="background:#ffebad;color:#a15800"|שלילית אמיתית<br />
| style="background:#f5e7be;color:#6b3b00" | ← [[ערך ניבוי שלילי]]<br />
|-<br />
| colspan="2" style="border:none;"|<br />
| style="background:#c6f5ce;color:#002800"| ↓<br>[[רגישות (מדד)|רגישות]]<br />
| style="background:#ffe0b7;color:#933b00"| ↓<br>[[סגוליות]] <br />
|style="border:none;"|<br />
|}<br />
המדדים (קרי: [[אמידה|אומדים]]) לנכונות הבדיקה מתארים [[הסתברות|הסתברויות]] שונות:<br />
* '''רגישות''' - ההסתברות לזיהוי הנבדק כחולה על ידי הבדיקה, אם הוא אכן [[חולה]].<br />
* '''סגוליות''' - ההסתברות לזיהוי הנבדק כבריא במידה על ידי הבדיקה, אם הוא אכן בריא.<br />
* '''ערך ניבוי חיובי''' - ההסתברות שהנבדק אכן חולה, אם תוצאת הבדיקה חיובית.<br />
* '''ערך ניבוי שלילי''' - ההסתברות שהנבדק אכן בריא, אם תוצאת הבדיקה שלילית.<br />
והם מחושבים לפי הנתונים שהתקבלו בטבלה:<br />
:{{מת-גדול|רגישות {{=}} {{שבר עברית|&#35;חיוביות אמיתיות|&#35;חיוביות אמיתיות+&#35;שליליות כוזבות}}}}<br />
:{{מת-גדול|סגוליות {{=}} {{שבר עברית|&#35;שליליות אמיתיות|&#35;שליליות אמיתיות+&#35;חיוביות כוזבות}}}}<br />
:{{מת-גדול|ערך ניבוי חיובי {{=}} {{שבר עברית|&#35;חיוביות אמיתיות|&#35;חיוביות אמיתיות+&#35;חיוביות כוזבות}}}}<br />
<br />
:{{מת-גדול|ערך ניבוי שלילי {{=}} {{שבר עברית|&#35;שליליות אמיתיות|&#35;שליליות אמיתיות+&#35;שליליות כוזבות}}}}<br />
<br />
== שימוש במדדים ==<br />
דוגמה לנחיצותה של בדיקה לא מדויקת אך יעילה היא בדיקת [[דם סמוי בצואה]] לאבחון של [[סרטן המעי הגס]]. הדרך המדויקת ביותר לאבחון הסרטן היא [[קולונוסקופיה]] אלא שמדובר בבדיקה לא נוחה ויקרה. לעומתה, בדיקת דם סמוי בצואה פשוטה יותר לביצוע (נערכת על דגימת צואה בעזרת נייר טבול בחומרים כימיים המשנה את צבעו בבואו במגע עם דם) ויכולה לשמש כבדיקת סקר בחלקים גדולים יותר מהאוכלוסייה.<br />
<br />
תוצאות ההשוואה בין הבדיקות שנערכו ב־203 אנשים מוצגות בטבלה:<br />
{| align="center" border="1" cellpadding="0" style="text-align: center"<br />
| colspan="2" rowspan="2" | <br />
|colspan="2"| '''סרטן המעי הגס'''{{ש}}'''כפי שאובחן בעזרת'''{{ש}}'''קולונוסקופיה (מדד הזהב)''' <br />
|-<br />
| ''קיים''<br />
| ''לא קיים''<br />
|-<br />
| rowspan="2"|'''בדיקת דם'''<br />'''סמוי בצואה'''<br />
| ''חיובית''<br />
| 2<br />
| 18<br />
|-<br />
| ''שלילית''<br />
| 1<br />
| 182<br />
|}<br />
לאחר חישוב המדדים, מתקבלות התוצאות הבאות:<br />
<br />
רגישות <math>0.67=2/(1+2)=</math><br />
<br />
סגוליות <math>0.91=182/(182+18)=</math><br />
<br />
ערך ניבוי חיובי <math>0.10=2/(2+18)=</math><br />
<br />
ערך ניבוי שלילי <math>0.99=182/(182+1)=</math><br />
<br />
=== רגישות וסגוליות ===<br />
על פי תוצאות אלו, לבדיקת סקר של דם סמוי בצואה רגישות של 67%, כלומר הבדיקה תזהה נכונה סרטן בשני שלישים מהחולים. סגוליות של 91% מעידה כי הבדיקה תזהה תשעים ואחד אחוזים מהבריאים כבריאים.<br />
<br />
תאורטית, רגישות וסגוליות אינן תלויות זו בזו וניתן להעלות את ערכיהן. אך במציאות, ניסיון להעלות את רגישות הבדיקה, למשל על ידי שינוי הסף הנקבע כמבדיל בין בדיקה חיובית לשלילית (דוגמה נפוצה היא הורדת ערך ה[[BMI]] כאינדיקציה ל[[השמנה]]) אומנם יעלה את מספר התוצאות החיוביות אמיתיות ויפחית את מספר התוצאות השליליות שגויות, אך באותו הזמן הוא יפחית את מספר התוצאות השליליות אמיתיות ויעלה את מספר התוצאות החיוביות שגויות או במילים אחרות יפחית את סגוליות הבדיקה.<br />
<br />
ערכי רגישות וסגוליות נשארים בדרך כלל קבועים. אם הבדיקה נבדקה באוכלוסיות אחידות מבחינה קלינית ותערך באותן אוכלוסיות, הערכים לא ישתנו. שימוש שגוי בבדיקות יגרום לשינויים בערכים. לדוגמה, בדיקה שנועדה לאבחן [[זאבת]] בקרב חולים המציגים תסמינים אופייניים איננה יכולה לשמש באוכלוסייה כללית שכן מספר התוצאות החיוביות שגויות יגדל באופן דרמטי. באותה דרך, הרגישות והסגוליות של בדיקות שנועדו לאוכלוסייה כללית יכולות להשתנות בבדיקת אנשים שהופיעו בהם תסמיני מחלה.<br />
<br />
חסרונם העיקרי של מדדים אלו הוא בחוסר יכולתם לענות על השאלה המתבקשת "הבדיקה שלי חיובית, האם אני חולה?". התשובה לשאלה טמונה בערכי הניבוי של הבדיקה.<br />
<br />
=== ערכי ניבוי ===<br />
ערכי הניבוי מעידים על נכונות התוצאות לגבי נבדקים שלא ידוע מצבם לפני הבדיקה (המצב המעשי): משמעותו של ערך ניבוי חיובי של 10% היא שרק עשרה אחוזים מהנבדקים שנמצאו חולים בסרטן הם אכן חולים, כלומר שבמידה והבדיקה הייתה משמשת לאבחון סרטן המעי הגס, שמונה עשרה אנשים בריאים (תשעים אחוזים מאלו שבדיקתם חיובית) היו מקבלים את הבשורה השגויה שהם חולים בסרטן. מאידך, על פי ערך הניבוי השלילי 99% מהנבדקים שנמצאו בריאים הם אכן בריאים. מכאן שבדיקת דם סמוי בצואה איננה שימושית לאבחון המחלה אך יש לה ערך גבוה בשלילת המחלה. כל נבדק שנמצא בריא יחשב לבריא ואלו שנמצאו חולים ישלחו לבירור נוסף ומדויק יותר. אם במקרה הזה היו משתמשים בבדיקת דם סמוי בלבד, 203 אנשים היו נבדקים בקלות יחסית, ל־183 מתוכם היו מבשרים כי הם בריאים (אחד מהם [0.55%] יקבל הודעה שגויה והוא כן חולה) ורק 20 אנשים (כעשרה אחוזים) היו נאלצים לעבור בדיקה נוספת.<br />
<br />
חסרונם העיקרי של ערכי הניבוי נמצא ברגישותם ל[[שיעור הימצאות]] המחלה הנבדקת היכול להשתנות מאוכלוסייה אחת לאחרת. בטבלאות הבאות מוצגים נתוני בדיקת [[איידס]] בשתי אוכלוסיות שונות:<br />
{| align="left" border="0"<br />
|-<br />
|<br />
{| class="wikitable" style="text-align:center; border:none; background:transparent;"<br />
|+'''אוכלוסייה א''''<br />
|-<br />
| colspan="2" rowspan="2" | <br />
| colspan="2" | '''איידס''' <br />
|-<br />
| ''קיים''<br />
| ''לא קיים''<br />
|-<br />
| rowspan="2" |'''בדיקה'''<br />
| ''חיובית''<br />
| 10,000<br />
| 1,000<br />
|-<br />
| ''שלילית''<br />
| 10<br />
| 1,000,000<br />
|}<br />
|<br />
{| class="wikitable" style="text-align:center; border:none; background:transparent;" <br />
|+'''אוכלוסייה ב''''<br />
|-<br />
| colspan="2" rowspan="2" | <br />
| colspan="2" | '''איידס''' <br />
|-<br />
| ''קיים''<br />
| ''לא קיים''<br />
|-<br />
| rowspan="2" |'''בדיקה'''<br />
| ''חיובית''<br />
| 1,000<br />
| 1,000<br />
|-<br />
| ''שלילית''<br />
| 1<br />
| 1,000,000<br />
|}<br />
|}<br />
הרגישות והסגוליות של הבדיקה באוכלוסייה א' כפי שעולה מנתוני הטבלה גבוהות (כ־99.99%). גם ערכי הניבוי גבוהים ותוצאות חישוביהם הם כ־91% לערך ניבוי חיובי ו־99.99% לערך ניבוי שלילי. במידה ובדיקת אדם מסוים באוכלוסייה א' נמצאה חיובית, ישנה הסתברות של תשעים ואחד אחוזים שהוא אכן חולה (או תשעה אחוזים להיותו בריא).<br />
<br />
באוכלוסייה ב' התמונה משתנה. ערכי הרגישות והסגוליות נשארים גבוהים עם ערכים של כ־99.99% וכך גם ערך הניבוי השלילי, אבל ערך הניבוי החיובי יורד בצורה דרמטית ל־50%. במידה ובדיקת אדם באוכלוסייה ב' נמצאה חיובית, ישנה הסתברות של חמישים אחוזים שהוא בריא.<br />
<br />
ההבדל בין שתי האוכלוסיות הוא שיעור ההימצאות של המחלה. באוכלוסייה א' ישנם כעשרת אלפים חולים בקרב כמיליון בני אדם, שיעור הימצאות של כאחוז אחד. באוכלוסייה ב' ישנם רק כאלף חולים בקרב מיליון בני אדם, שיעור הימצאות של כעשירית אחוז. ככל ששיעור ההימצאות יורד, כך פוחת ערך הניבוי החיובי ועולה ערך הניבוי השלילי. לבדיקה המסוימת שהודגמה יהיו ערכי ניבוי חיובי גבוהים יותר למשל במדינה מוכת איידס או בקרב משתמשים בסמים המשתמשים במזרקים.<br />
<br />
==יחס נראות==<br />
{{ערך מורחב|יחס נראות}}<br />
יחס נראות (מסומן בדרך כלל באותיות LR שהן ראשי התיבות למונח האנגלי Likelihood Ratio) עדיף על ערכי המדדים המסורתיים יותר של בדיקות אבחון. רגישות וסגוליות למשל, מוגבלים ביכולתם להעריך רק בדיקות שתוצאותיהן דיכוטומיות, בעוד שיחסי נראות יכולים לתאר בדיקה עם מספר רב של תוצאות. כאשר מספר רב של תוצאות מחולק ונבדק בצורה דיכוטומית אובדת אינפורמציה על הבדיקה.<br />
<br />
ניתן לחשב את יחסי הנראות לפי הרגישות והסגוליות בדרך הבאה:<br />
{| align="center"<br />
|-<br />
|{{מת-גדול|1=יחס נראות חיובי (LR+&lrm;) = {{שבר עברית|רגישות|סגוליות - 1}}}}<br />
|{{רווח קשיח|10}}<br />
|{{מת-גדול|1=יחס נראות שלילי (LR-&lrm;) = {{שבר עברית|רגישות - 1|סגוליות}}}}<br />
|}<br />
<br />
יחסי נראות עולים על רגישות וסגוליות גם בתכונתם לקבוע את ההסתברות לקיום המחלה על פי תוצאות הבדיקה בעוד שהאחרונים מוגבלים לקביעת ההסתברות לקיום המחלה על פי קיומה בנבדקים. תכונה דומה מתקיימת בערכי ניבוי, אלא שאלו, שלא כמו יחסי נראות, רגישים לשיעור הימצאות המחלה ולכן לעיתים אינם שימושיים.<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* אורי גבאי, '''אפידמיולוגיה קלינית, אבחון, אמצעי אבחון ואסטרטגיית האבחון''', Virtual TAU, אוניברסיטת תל אביב<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* [http://www.musc.edu/dc/icrebm/sensitivity.html Sensitivity and Specificity], Medical University of South Crolina<br />
* Altman DG, Bland JM. [http://www.bmj.com/cgi/content/full/308/6943/1552 '''Diagnostic tests. 1: Sensitivity and specificity.'''] ''British medical journal''. 1994 Jun 11;308(6943):1552. {{PMID|8019315}}<br />
* Altman DG, Bland JM. [http://www.bmj.com/cgi/content/full/309/6947/102 '''Diagnostic tests 2: Predictive values.'''] ''British medical journal''. 1994 Jul 9;309(6947):102. {{PMID|8038641}}<br />
</div><br />
<br />
[[קטגוריה:ביוסטטיסטיקה]]<br />
[[קטגוריה:רפואה]]<br />
<br />
[[en:Binary classification]]<br />
[[de:Beurteilung eines Klassifikators]]<br />
[[fa:ردهبندی بیزی]]<br />
[[ja:二項分類]]<br />
[[vi:Phân loại nhị phân]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מדדים לבדיקות אבחון|גרסה=22352552|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=612290שיעור הימצאות2019-04-30T18:33:59Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[אפידמיולוגיה#מושגים באפידמיולוגיה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=שיעור הימצאות|גרסה=2509454|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%93%D7%93_%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91&diff=612289מדד הזהב2019-04-30T18:33:38Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>ב[[רפואה]], '''מדד הזהב''' (ב[[אנגלית]]: '''gold standard test''') הוא השם לבדיקת אבחון הנחשבת למדויקת ביותר בנמצא לקביעת קיומה של [[מחלה]]. בהרחבה, מדד כזה יתן תמיד תשובה מדויקת לשאלה בינארית בכל תחום, לאו דווקא ברפואה.<br />
<br />
למדד זהב תאורטי יש [[רגישות (מדד)|רגישות]] של 100% ו[[סגוליות]] של 100% (אם אין מדד כזה הרי שהכינוי יוכל להתייחס למדד הקרוב ביותר לכך), כלומר הבדיקה תזהה את כל החולים כחולים ואת כל הבריאים כבריאים ללא תוצאות חיוביות שגויות או שליליות שגויות.<br />
<br />
לרוב מדדי זהב אינם אפשריים או בעייתים לביצוע במסגרת אבחון חולים. חלקם יקרים ומורכבים לביצוע, אחרים מסוכנים וכרוכים בתהליכים פולשניים כמו [[ניתוח]]ים או [[ביופסיה|ביופסיות]] וחלקם נערכים בצורה שאינה מאפשרת טיפול יעיל כמו בדיקה הכוללת מעקב לאורך זמן או [[נתיחה שלאחר המוות]]. את מדדי הזהב מחליפות בקליניקה הפרקטית בדיקות אבחון אחרות, מעשיות יותר, שרמת דיוקן ויכולת הניבוי שלהן מוערכות ביחס למדדי הזהב.<br />
<br />
כאשר נמצאות בדיקות אבחון מדויקות יותר ממדדי הזהב הקיימים, הן מחליפות אותם והופכות למדדי הזהב החדשים.<br />
<br />
==ראו גם==<br />
* [[דיוק ונכונות]]<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* אורי גבאי, '''אפידמיולוגיה קלינית, אבחון, אמצעי אבחון ואסטרטגיית האבחון''', Virtual TAU, אוניברסיטת תל אביב<br />
<br />
[[קטגוריה:ביוסטטיסטיקה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מדד הזהב|גרסה=17434991|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%97%D7%A1_%D7%A0%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA&diff=612288יחס נראות2019-04-30T18:33:09Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{שכתוב|נושא=מדעי הטבע|סיבה=מושג כללי בסטטיסטיקה ולא רק ב"ביוסטטיסטיקה"}}<br />
'''יחס [[נראות (סטטיסטיקה)|נראות]]''' הוא מדד המשמש להערכת כוחן או יעילותן של בדיקות [[אבחנה|אבחון]] בזיהוי קיומם של מצבים או בזיהוי העדרם. יחס נראות הוא ה[[יחס (בין מספרים)|יחס]] בין [[הסתברות]] תוצאות בדיקה מסוימת באנשים חולים להסתברות תוצאות הבדיקה באנשים בריאים.<br />
<br />
מבחן אבחון עשוי להצביע על קיומה של מחלה או לזהות את העדרה, אולם כאשר מבחן האבחון איננו [[מדד הזהב]] (הידיעה המדויקת ביותר לגבי קיומה של מחלה) לאבחון המחלה, חלק מתוצאות המבחן יהיו שגויות (חיובי שגוי או שלילי שגוי). יחס נראות מתאר פי כמה סביר שנבדקים עם המחלה ימצאו חולים מאשר נבדקים ללא המחלה.<br />
<br />
אדם מופנה לבדיקת אבחון כאשר כבר ישנה הסתברות מסוימת לקיומה של המחלה בגופו, בעזרת ערך יחס נראות ניתן לחשב את ההסתברות לקיומה של המחלה לאחר הבדיקה. כאשר יחס הנראות שווה ל־1, לא חל כל שינוי בהסתברות קיום המחלה לפני ואחרי הבדיקה, גם טווח מעט גדול יותר (0.5<יחס נראות<2) מצביע על שינוי לא משמעותי בהסתברות. יחס נראות גדול מ־10 או קטן מ־0.1 משפיע מאוד על הסתברות קיום המחלה לאחר הבדיקה ונחשב אינדיקציה טובה ליכולתה של הבדיקה לזהות או לשלול מחלה. <br />
<br />
יחס נראות מסומן בדרך כלל באותיות ,LR שהן ראשי התיבות למונח האנגלי Likelihood Ratio.<br />
<br />
== דוגמה מעשית ==<br />
{| border="1" align="left" cellpadding="3"<br />
|+ '''בדיקת מיפוי ריאות לאיתור תסחיף ריאתי'''<br />
| <br />
| <br />
| colspan="2" align="center"|'''<big>זיהוי תסחיף ריאתי{{ש}}באמצעות אנגיוגרפיה</big>'''<br />
<br />
|-align="center"<br />
| <br />
| <br />
| '''קיים'''<br />
| '''לא קיים'''<br />
| יחס נראות (LR)<br />
|-align="center"<br />
| rowspan="4"|'''<big>תסחיף ריאתי{{ש}}על פי תוצאות{{ש}}מיפוי ריאות</big>'''<br />
| '''סבירות{{ש}}גבוהה'''<br />
| <math>\ 102</math><br />
|<math>\ 14</math><br />
| <math>{102/251 \over 14/630}=18.3</math><br />
|-align="center"<br />
| '''סבירות{{ש}}ביניים'''<br />
| <math>\ 105</math><br />
| <math>\ 217</math><br />
| <math>{105/251 \over 217/630}=1.2</math><br />
|-align="center"<br />
| '''סבירות{{ש}}נמוכה'''<br />
| <math>\ 39</math><br />
| <math>\ 273</math><br />
| <math>{39/251 \over 273/630}=0.36</math><br />
|-align="center"<br />
| '''תוצאה{{ש}}נורמלית'''<br />
| <math>\ 5</math><br />
| <math>\ 126</math><br />
| <math>{5/251 \over 126/630}=0.1</math><br />
|-align="center"<br />
| <br />
| סה"כ<br />
| <math>\ 251</math><br />
| <math>\ 630</math><br />
|}<br />
בדוגמה להלן נבדקת יכולת בדיקת מיפוי ריאות בזיהוי [[תסחיף ריאתי]]{{הערה|1='''Value of the ventilation/perfusion scan in acute pulmonary embolism. Results of the prospective investigation of pulmonary embolism diagnosis (PIOPED). The PIOPED Investigators.''' ''the journal of the American Medical Association''. 1990 May 23-30;263(20):2753-9. {{PMID|2332918}}}}. המיפוי הצביע על ארבע דרגות סבירוּת לקיומו של תסחיף ריאתי ותוצאותיו הושוו ל[[אנגיוגרפיה]] של הריאות. תוצאות אנגיוגרפיה נחשבות למדויקות ביותר בזיהוי תסחיף ריאתי, אך הסיכון בביצוע מיפוי ריאות נמוך יותר מזה של אנגיוגרפיה. מכאן הטעם בביצוע מיפוי ריאות והצורך לבחון את דיוק הבדיקה.<br />
<br />
יחס הנראות לכל דרגת סבירות על פי המיפוי יתקבל מחלוקת ההסתברות לזיהוי החולים כחולים (102 נבדקים בקטגוריה של סבירות גבוהה מתוך סך של 251 חולים) בהסתברות לזיהוי בריאים כחולים (14 נבדקים באותה קטגוריה מתוך סך של 630 בריאים). כך ימצא שיחס נראות לסבירות גבוהה לתסחיף ריאתי על פי מיפוי הריאות הוא 18.3. ערכו הגבוה מ־10 מעיד על יכולת משמעותית של הבדיקה לזהות תסחיף ריאתי (כאשר הסבירות על פיה גבוהה). באותה דרך, חישוב יחס נראות לתוצאות נורמליות יגלה תוצאה של 0.1 ומכאן שתוצאה נורמלית של מיפוי ריאות יכולה לשלול קיומו של תסחיף ריאתי.<br />
<br />
לשאר דרגות הסבירות של בדיקת מיפוי ריאות יחסי נראות המעידים על יכולת נמוכה של הבדיקה לזהות או לשלול תסחיף ריאתי, במיוחד אמורים הדברים לתוצאות של סבירות ביניים שלהם מחושב יחס נראות של 1.2 המעיד על הסתברות דומה לזיהוי תסחיף בחולים ולזיהוי תסחיף בבריאים.<br />
<br />
===הסתברות לאחר בדיקה===<br />
בדרך כלל קיימת הסתברות מסוימת לקיומו של תסחיף ריאתי כבר לפני הבדיקה. ההסתברות יכולה לנבוע, למשל, ממצבו הרפואי הידוע של הנבדק. חישוב ההסתברות לתסחיף ריאתי לאחר הבדיקה (<math>\ P_2</math>) על פי ההסתברות לתסחיף לפני הבדיקה (<math>\ P_1</math>) נעשה בדרך הבאה:<br />
*ההסתברות תומר ל Odds בצורה הבאה <math>\ O_1=P_1/(1-P_1)</math><br />
*ה Odds לאחר הבדיקה יתקבלו מהכפלת ה Odds שלפני הבדיקה ביחס נראות <math>\ O_2=O_1*LR</math><br />
*ה Odds שלאחר הבדיקה יומרו בחזרה להסתברות <math>\ P_2=O_2(1+O_2)</math><br />
על פי נתוני הדוגמה, אפשר לחשב את ההסתברות לקיומו של תסחיף ריאתי לאחר הבדיקה בנבדק שההסתברות לפני הבדיקה הייתה 70 אחוזים ושמיפוי הריאות זיהה תסחיף ריאתי בסבירות גבוהה (יחס נראות של 18.3), ולגלות שהיא עלתה ל־97 אחוזים. או בנבדקת עם הסתברות זהה לפני בדיקה אך שתוצאות מיפוי הריאות שלה נורמליות (יחס נראות של 0.1) ולחשב שההסתברות עתה היא 19 אחוזים בלבד.<br />
<br />
דרך פשוטה יותר לחישוב הסתברות לאחר בדיקה עושה שימוש בנומוגרמה של פאגאן (Fagan). הנומוגרמה מורכבת משלושה קווי אורך מקבילים שעל שני הקיצוניים שבהם מופיעים ערכי הסתברויות (לפני בדיקה ואחרי בדיקה) ושעל הקו המרכזי שבהם מופיעים ערכי יחס נראות (ראו דוגמאות ב[[#מקורות|מקורות]]). המשכו של קו ישר שיימתח מערך ההסתברות לפני בדיקה, דרך ערך יחס נראות, יחצה את קו ההסתברות לאחר בדיקה בערכה המחושב.<br />
<br />
===יחס נראות ומדדים אחרים לבדיקות אבחון===<br />
<br />
{| border="1" align="left" cellpadding="3"<br />
|-<br />
|<br />
|<br />
|colspan="2"|'''''תסחיף ריאתי'''''<br />
|-<br />
| <br />
| <br />
| '''קיים'''<br />
| '''לא קיים'''<br />
|-align="center"<br />
| rowspan="2"|'''''מיפוי{{ש}}ריאות'''''<br />
| '''סבירות{{ש}}גבוהה'''<br />
| 102<br />
| 14<br />
|-align="center"<br />
| '''סבירות{{ש}}אחרת'''<br />
| 149<br />
| 616<br />
|-align="center"<br />
| <br />
| סה"כ<br />
| 251<br />
| 630<br />
|}<br />
יחס נראות עדיף על ערכי מדדים אחרים, מסורתיים יותר, של בדיקות אבחון. [[רגישות (מדד)|רגישות]] ו[[סגוליות]] למשל, מוגבלות ביכולתן להעריך רק בדיקות שתוצאותיהן דיכוטומיות, בעוד שיחסי נראות יכולים לתאר בדיקה עם מספר רב של תוצאות. כאשר התוצאות דיכוטומיות, יחושב יחס נראות חיובי (מסומן LR+&lrm;) לזיהוי המחלה ויחס נראות שלילי (LR-&lrm;) לשלילתה. אם בדוגמה הנוכחית, יתוארו התוצאות בצורה דיכוטומית על ידי קביעת הרף בין תוצאות בסבירות גבוהה לשאר התוצאות, תישמר יכולת זיהוי המחלה (יחס נראות חיובי של 18.3), אך תאבד יכולת הבדיקה לשלול תסחיף ריאתי (יחס נראות שלילי הוא היחס בין ההסתברות לתוצאה שלילית בחולים להסתברות לתוצאה שלילית בבריאים ובמקרה זה יחס נראות של 0.61 המצביע על שינוי לא משמעותי בהסתברות). באותה דרך, קביעת כל רף דיכוטומי אחר תגרום לאיבוד אינפורמציה.<br />
<br />
ניתן לחשב את יחסי הנראות לפי הרגישות והסגוליות בדרך הבאה:<br />
רגישות רגישות - 1<br />
יחס נראות חיובי = ------------- יחס נראות שלילי = ------------<br />
סגוליות - 1 סגוליות<br />
יחסי נראות עולים על רגישות וסגוליות גם בתכונתם לקבוע את ההסתברות לקיום המחלה על פי תוצאות הבדיקה בעוד שהאחרונים מוגבלים לקביעת ההסתברות לקיום המחלה על פי קיומה בנבדקים. תכונה דומה מתקיימת בערכי ניבוי ([[ערך ניבוי חיובי|חיובי]] ו[[ערך ניבוי שלילי|שלילי]]) אלא שאלו, לא כמו יחסי נראות, רגישים ל[[שיעור הימצאות]] המחלה ולכן לרוב אינם שימושיים.<br />
<br />
== מקורות ==<br />
<div style="direction: ltr;"><br />
* Deeks JJ, Altman DG. [http://www.bmj.com/cgi/content/full/329/7458/168 '''Diagnostic tests 4: likelihood ratios.'''] ''British medical journal''. 2004 Jul 17;329(7458):168-9. {{PMID|1525807}}<br />
* Jaeschke R, Guyatt GH, Sackett DL and the Evidence Based Medicine Working Group. [http://www.cche.net/usersguides/diagnosis.asp '''How to Use an Article About a Diagnostic Test.'''] Centre for Health Evidence<br />
</div><br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[מדדים לבדיקות אבחון]]<br />
* [[מבחן יחס הנראות]]<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ביוסטטיסטיקה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=יחס נראות|גרסה=23550455|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94&diff=609940קוביה2019-04-28T14:03:29Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[קובייה]]<br />
<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=קוביה|גרסה=474808|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%9E%D7%A0%D7%97%D7%9D_%D7%9E%D7%A0%D7%93%D7%9C_%D7%98%D7%90%D7%95%D7%91&diff=609906רבי מנחם מנדל טאוב2019-04-28T12:03:33Z<p>חרדית: הגהה</p>
<hr />
<div>{{אדמו"ר<br />
|תמונה=[[קובץ:Kaliver rebbe.jpg|165px|האדמו"ר מקאליב, הרב מנחם מנדל טאוב]]<br />
|תאריך לידה עברי=[[תרפ"ד]]<br />
|תאריך פטירה=[[כ"ג ניסן תשע"ט]]<br />
|מקום לידה=[[מרגיטה]], [[טרנסילבניה]]<br />
|חסידות=[[חסידות קאליב]]<br />
}}<br />
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - The Rabbi of Kalib (1).jpg|ממוזער|האדמו"ר מקאליב, 1978]]<br />
רבי '''מנחם מנדל טאוב''' (נולד ב[[תרפ"ד]] [[1923]] - כ"ג [[ניסן]] [[תשע"ט]]), היה ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות קאליב|קאליב]], [[ניצול השואה]], שהקדיש את ימיו למען הנצחתם של קדושי [[השואה]].<br />
<br />
==קורותיו==<br />
נולד ב[[מרגיטה]] שב[[טרנסילבניה]] למשפחת אדמו"רים צאצאי רבי יצחק אייזיק מקאליב. נישא לחנה שרה שפרה טאוב ([[תרע"ח]], [[1918]] -[[כ"ד בכסלו]] [[תשע"ב]], דצמבר [[2011]]), בתו של רבי פנחס שפירא מ[[חסידות קוריץ|קעכניא]]. ב-[[1939]] נפטר אביו בהותירו אחריו 7 יתומים. לאחר כיבוש [[הונגריה]] על ידי ה[[גרמניה הנאצית|גרמנים]] ב-[[1944]], מנחם מנדל עם כל אחיו ואחיותיו נשלחו ל[[אושוויץ]] וכל אחיו נספו שם. הוא שרד אך עבר עינויים קשים, בהם טיפול כימי אשר מנע מזקנו לצמוח.<br />
לאחר השואה עבר ל[[שוודיה]], שם התאחד עם אשתו שפרה (נפטרה בשנת ה'תשע"ב). לאחר מכן עבר ל[[ארצות הברית]]. ב-[[1963]] הקים את מרכז חסידי קאליב ב[[ראשון לציון]] (קריית קאליב) ובשנת [[1980]] עבר ל[[בני ברק]], שם הקים את מרכז חסידות קאליב ברחוב חגי ולאחר מכן ברחוב אהרונוביץ. בשנת תשס"ב חנך ב[[ירושלים]] ברחוב חנה בית מדרש חדש ועבר להתגורר על ידו.<br />
<br />
האדמו"ר מקאליב היה אחד מגדולי [[הנצחת השואה|מנציחי השואה]] בימיו. הוא תיקן את אמירת [[שמע ישראל]] בסיום כל תפילה לזכר הניספים, וכמו כן עודד אמירת "שמע ישראל" כזכר לקדושי השואה בסיום עצרות המוניות בציבור ה[[דתי]] וה[[חרדי]]. בשנים האחרונות לחייו הוא החל במפעל [[אנציקלופדיה]] לשואה לציבור החרדי ופעל להקמת מוזיאון לשואה עבור הציבור החרדי, שיהיה מוזיאון משלים ל[[יד ושם]], לאחר שלדבריו לא מנציחים מספיק את גבורתם הרוחנית של היהודים שמסרו נפשם לקיים מצוות גם בשנים ההן.<br />
<br />
האדמו"ר גם היה מלחין פורה, ונהג לשיר בציבור באירועים שונים כולל בחתונות אליהם הוא הוזמן.<br />
<br />
מפעל נוסף של האדמו"ר מקאליב הוא תוכנית בשם "[[בר בי רב דחד יומא]]" שפעלה בעבר במקומות רבים ברחבי הארץ, במסגרתה היו קובעים מדי תקופה יום עיון ("יום שכולו תורה") ובו רצף של שיעורים ודרשות עבור הציבור הרחב שאין תורתו אומנותו. כמו כן, מדי שנה, לקראת [[כ"ד באלול]], יום פטירתו של [[רבי ישראל מאיר הכהן]] מראדין ה"חפץ חיים", היה יוצא בקריאה לציבור הרחב ולתלמידי מוסדות החינוך לערוך בו [[תענית דיבור]].<br />
<br />
באייר תשע"ב, לאחר פטירת אשתו הראשונה, והוא בן 89, התחתן בשנית עם שיינדיל מלניק (נולדה בשנת [[תש"ט]]) מוויניצא אוקראינה ואחר מכן מבני ברק.<br />
<br />
== ספריו ==<br />
* קול מנחם<br />
* פניני קול מנחם<br />
* שו"ת קול מנחם, ששה כרכים<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/137/117.html 'יד ושם' חרדי] על האדמו"ר מקאליב ומפעלו להנצחת השואה - באתר nrg<br />
* {{וואלה!|מוטי לוי|האדמו"ר מקאליב: מה התכל'ס בעמידה בצפירה כשלעצמה?|1819646|2 במאי 2011}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:טאוב, מנחם מנדל}}<br />
[[קטגוריה:אדמו"רים ישראלים]]<br />
[[קטגוריה:יהודים בשואה: הונגריה]]<br />
[[קטגוריה:זיכרון השואה בישראל]]<br />
[[קטגוריה:אסירים במחנה הריכוז אושוויץ]]<br />
[[קטגוריה:ניצולי השואה]]<br />
[[קטגוריה:קליבלנד: רבנים]]<br />
[[קטגוריה:חסידות קאליב]]</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8_%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99&diff=602338מחקר איכותי2019-04-08T21:01:44Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[מחקר איכותני]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מחקר איכותי|גרסה=3228373|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A7&diff=602337ראיון עומק2019-04-08T21:00:56Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>'''ראיון עומק''' הוא כלי [[מתודולוגיה|מתודולוגי]] במסגרתו מראיינים אדם באמצעות סדרה של שאלות. מתוך הטקסט הארוך של השאלות והתשובות מחלצים יחידות אינפורמציה (תמות), המתגבשות לכדי רעיונות ותובנות בנוגע לשדה המחקר. ראיון עומק הוא כלי המחקר העיקרי ב[[מחקר איכותי|שיטות מחקר איכותניות]] המתבצעות במסגרת [[מדעי החברה]]. כמו כן הריאיון הוא שיטה לאיסוף מידע על האישיות, ומשתמשים בה רופאים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים, מורים ואנשי מקצוע אחרים.<br />
<br />
==מהותו של ראיון עומק==<br />
<br />
ראיון העומק יונק את שורשו מהמסורת הפנומנולוגית, במסגרתה החוקרים מנסים להבין את המציאות כפי שהיא נתפסת בעיני הנחקרים. ראיון העומק הוא אחת הדרכים השכיחות והבולטות ביותר בעזרתן החוקרים יכולים לנסות ולהבין את בני האדם. מטרתו של ראיון העומק אינו לקבל תשובות לשאלות או לבחון השערות מסוימות - בחלק המרכזי של ראיון העומק עומד הרצון להבין את החוויה של אנשים אחרים ואת המשמעות שהם מייחסים לחוויה הזו. הראיון מאפשר נגישות להקשרים התרבותיים של [[התנהגות]] בני האדם, וכך מספק לחוקרים אפשרות בהבנת המשמעות וההתנהגות הזו. ניסוח השאלות וקבלת תשובות להן מהוות משימה לא פשוטה. גם אם החוקר מנסח את השאלות בתשומת לב רבה, ומקודד את תשובות הנחקרים בזהירות, במילה הכתובה או הנאמרת תמיד נוצר שובל של חוסר בהירות. <br />
<br />
כל ראיון הוא סוג של אינטראקציה בין מדבר ומקשיב. בראיון עומק ישנן שיחות שבהן המרואיין (המדבר) וגם השואל (המקשיב) מפתחים את המשמעות במשותף. התיאור ההולם את ראיון העומק הוא סדרה של שיחות חברתיות. במהלך שיחות אלה, החוקרים מנווטים בזהירות רבה את המרואיינים ולפי הצורך מציעים היבטים חדשים אשר יוכלו לסייע למרואיינים בתגובותיהם. בעזרת שיתוף פעולה בתהליך המחקרי החוקרים והמרואיינים מחברים יחדיו חלקים שונים ונפרדים של סיפור ומשמעות לסיפור אחד בעל משמעות מסוימת. אם כך הראיון אינו רק מכשיר לאיסוף מידע, אלא תהליך של [[הבניית מציאות]] ששני הצדדים תורמים לו וגם מושפעים ממנו.<br />
<br />
==מאפיינים טכניים==<br />
<br />
בכל מחקר מספר ראיונות שונה, בהתאם לשדה המחקר. גם מספר הפעמים בהם אינפורמנט ירואיין משתנה משדה מחקר אחד לשני. במחקרים פנומנולוגים נהוג לראיין פעם אחת. במחקרים אנתרופולוגים, יותר. באופן כללי, הדבר תלוי במטרה ובהיקף של כל פרויקט מחקרי. <br />
<br />
משך הזמן האופטימלי לראיון הוא כ- 90 דקות. ראיון הנמשך פחות משעה, אינו מאפשר בדרך כלל לאינפורמנטים להבנות מחדש את חוויותיהם, למקם אותן ולחשוב על משמעותן. ראיון של שעתיים או יותר, עלול להיות ארוך מדי עבור מרבית האינפורמנטים. דברים אלו כמובן יכולים להשתנות מאינפורמנט לאינפורמנט וממקרה למקרה. <br />
<br />
ראיונות העומק נפתחים לרוב בשאלת פתיחה כללית המאפשרת לאינפורמנטים לספר את סיפורם. סיפור המרואיינים אינו מופרע על ידי שאלות נוספות, אך זוכה לעידוד, לא מילולי, על ידי ביטויים של עניין ותשומת לב. תפקיד החוקרים הוא להקשיב לסיפור בקשב רב. <br />
<br />
==סוגי ראיונות==<br />
ראיונות עומק נחלקים לשלושה סוגים: ראיון מובנה, ראיון חצי מובנה וראיון פתוח, וכך גם השאלונים המנחים אותם. <br />
<br />
'''בראיון המובנה''', החוקר צריך להיות נאמן לניסוח השאלות ולסדרן. המראיין אינו משנה את סדר השאלות בעקבות גירויים המתקבלים במהלך הריאיון. סוג זה של ריאיון פורמלי, לפעמים הכרחי בהבטחת האחידות של נושאי הראיון. אחידות אשר תושג על ידי שימוש בשאלות כלליות וסטנדרטיות. השאלון המנחה את ראיון זה נקרא שאלון מובנה.<br />
<br />
לראיון המובנה יתרונות רבים: <br />
:* אחידות - מכיוון שכל המרואיינים נשאלים את אותן השאלות ובאותו הסדר. כתוצאה מאחידות זו, החוקר יכול לוודא מראש שהשאלון ימצא את עולם התוכן שאותו הוא מבקש לבדוק.<br />
:* המעיין בתשובות ידע איזה שאלות העלו אותן.<br />
:* לחוקרים מתאפשר לחזור על הראיון שוב ב[[מדגם|מדגמים]] נוספים.<br />
:* ישנה תלות קטנה מאוד בין איכות התגובות של המרואיין לבין אופיו, התנהגותו או אישיותו של המרואיין.<br />
:* השימוש בראיון זה מצריך מעט משאבים של כסף וזמן.<br />
:* ניתוח הנתונים בשאלון מובנה הוא יחסית פשוט ובעקבות כך גם מהיר, והפירוש לתוצאות הוא בדרך כלל מובן מאליו ואינו תלוי בעמדותיו של החוקר ובתפיסותיו האישיות.<br />
:* פשוט מאוד להשוות בין התגובות של המרואיינים השונים.<br />
:* לא נדרשים מראיינים ברמה גבוהה מאוד.<br />
<br />
החיסרון המשמעותי של הראיון המובנה הוא חוסר הגמישות שלו, ומכאן המוגבלות שלו להכיל את מלוא המורכבות ועולם המשמעויות של כל מרואין.<br />
<br />
'''בראיון הפתוח''', החוקר אינו מגיע לראיון עם שאלות מוכנות מראש, אלא מתחיל בשאלה כללית ומשם זורם עם האינטראקציה. בראיון זה תגובות המרואיין הן אלו שקובעות כיצד יתפתח הריאיון. החוקר קובע את סדרן של השאלות בהתאם למצב. סוג זה של ראיון דומה יותר לשיחה מאשר ראיון מובנה ופורמלי. החוקר מתמקד במספר נושאים כללים כדי לסייע לאינפורמנטים לחשוף את הסיפור שלהם ולהציג את משמעותו. השאלון המנחה ראיון זה נקרא שאלון לא-מובנה (פתוח).<br />
<br />
יתרונו המשמעותי של הראיון הפתוח הוא ביכולתו לעמוד בצורה מושלמת יותר על עולם המשמעויות של כל מרואיין ומרואיין. חסרונותיו של הראיון הפתוח נוגעים למורכבות של הראיון. בשל מורכבות זו קשה יותר להשוות בין מרואיינים שונים ולנתח את דבריהם, ונדרשת יכולת ראיון גבוהה מאוד מצד החוקר.<br />
<br />
'''בראיון החצי מובנה''' החוקר צמוד למספר שאלות הקבועות מראש, אך הוא רשאי לשנות את סדרן ולהוסיף שאלות נוספות, שאלות המשך, בהתאם להתפתחות הראיון. <br />
<br />
הראיון החצי מובנה הוא סוג הראיון הנפוץ ביותר, בהיותו ראיון המשלב גם את הגמישות של הראיון הפתוח וגם את המסגרת של הראיון המובנה.<br />
<br />
== לקריאה נוספת == <br />
* ניסים כהן ותמר אריאלי (2013). [http://davis.huji.ac.il/.upload/%20%D7%A2%D7%9D%20%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA.pdf סביבת קונפליקט כשדה מחקר: אתגרים ומדגם כדור השלג]. פוליטיקה, 22: 26-2.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שיטות מחקר במדעי החברה]]<br />
[[קטגוריה:מחקר איכותני]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ריאיון עומק|גרסה=25253271|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=602336ראיון2019-04-08T20:59:35Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>'''ראיון''' הוא שיחה עם אדם שעיקרה שאלות המופנות אליו ותשובותיו לשאלות אלה. במשמעות הנפוצה, מדובר בראיון לאחד מאמצעי התקשורת.<br />
{{פירושונים|<br />
;סוגים של ראיונות:<br />
* [[ריאיון עיתונאי]] – ראיון המיועד להתפרסם ב[[אמצעי תקשורת]] כלשהו, על מנת לקבל מידע בנושא מסוים לשם הצגתו לציבור, או כדי להציג את דעותיו של המרואיין<br />
* [[ראיון עבודה]] – ראיון בין נותן עבודה לדורש עבודה, לשם בחינת התאמתו של דורש העבודה למשרה פנויה, או לשם גיבוש דעה של המראיין על המרואיין<br />
* [[ריאיון עומק]] – כלי [[מתודולוגיה|מתודולוגי]] שבמסגרתו מראיינים אדם באמצעות סדרה ארוכה של שאלות, כדי להגיע לתובנות בנושא שדה המחקר<br />
;פירושים נוספים:<br />
* [[ראיון (חלוקה מנהלית)]] – אחד משני סוגי תת-מחוזות בשפותיהן של [[מדינות ברית המועצות לשעבר]]; יכול להיות [[מחוז]] או [[נפה (פרובינציה)|נפה]]<br />
* [[עלייה לרגל#עלייה לרגל ביהדות|מצוות ראייה]] – מצווה להיראות לפני ה' ב[[שלוש רגלים]]<br />
}}<br />
[[en:Interview]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ריאיון|גרסה=25253467|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%91%D7%AA_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A8%D7%94&diff=602060ישיבת ברכת התורה2019-04-08T10:13:57Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה גבוהה לבני חו"ל|אחר=ישיבה גבוהה - הסדר ביישוב [[שבי שומרון]]|ראו=[[ישיבת ברכת התורה (שבי שומרון)]]}} <br />
[[קובץ:ירושלים25.12.2010 095.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ישיבת ברכת התורה]]<br />
{{מיקום מפורט בישראל|שם=ישיבת ברכת התורה|רוחב=31.77560000|אורך=35.230900|כותרת=כן}}<br />
<br />
'''ישיבת ברכת התורה''' היא ישיבה גבוהה המיועדת לתושבי חו"ל דוברי אנגלית. <br />
<br />
הישיבה נוסדה בשנת [[1989]] בבניין המקורי של [[ישיבת עץ חיים]], הממוקם מול [[בית הכנסת החורבה]] בעיר העתיקה. הישיבה משכה אליה בתחילה בעיקר בעלי מקצועות בלי רקע תלמודי חזק. בשנת 2000 עברה הישיבה למבנה חדש ברחוב אור החיים, סמוך ל[[קארדו]].<br />
<br />
החל משנת 2005 לומדים בישיבה גם תלמידים אמריקאים צעירים יותר שכבר למדו שנה בישראל. בשנת [[2009]] פתחה הישיבה גם תוכנית לתלמידי שנה א'. התלמידים מגיעים מ[[ארצות הברית]], [[קנדה]], [[אירופה]] ו[[דרום אפריקה]]. <br />
<br />
בלימוד ה[[גמרא]] נוקטת הישיבה בשיטה ייחודית המבוססת על הספר "דרכי הגמרא" מאת הרב [[יצחק קנפנטון]] ועל הספרים "דרך תבונות" ו"ספר ההיגיון" מאת רבי [[משה חיים לוצאטו]]. הרב גרין פיתח שיטה זו לבקשתו של הרב מרדכי גולדשטיין. כל תוכניות הלימוד כוללות בחינות חובה.<br />
<br />
חלק מצוות הישיבה הם בוגריה.<br />
<br />
הישיבה מקיימת מדי כחודשיים ימי עיון לנשים שאורכם כשבוע.<br />
<br />
==גלריית תמונות==<br />
{| align=center<br />
|<gallery widths="200px" heights="180px" perrow="3"><br />
קובץ:ישיבת ברכת התורה (2).JPG|מקום השיעורים<br />
קובץ:ישיבת ברכת התורה (3).JPG|הכניסה לישיבה <br />
קובץ:ישיבת ברכת התורה (1).JPG|לימודים בישיבה<br />
<br />
</gallery><br />
|}<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://www.bircas.org/ האתר הרשמי של הישיבה] {{אנגלית}}<br />
{{קצרמר|יהדות}}<br />
<br />
[[קטגוריה:ישיבות בעיר העתיקה]]<br />
[[קטגוריה:הרובע הארמני]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ישיבת ברכת התורה|גרסה=20778425|דרגה=עבר סינון}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A2%D7%A5_SPLAY&diff=593554עץ SPLAY2019-03-25T15:05:27Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[עץ Splay]]<br />
<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=עץ SPLAY|גרסה=13317545|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%9C%D7%90%D7%A9_(%D7%96%D7%99%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%91%D7%96%D7%A7)&diff=591334פלאש (זיכרון הבזק)2019-03-18T17:36:09Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[זיכרון הבזק]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=פלאש (זיכרון הבזק)|גרסה=1847935|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A8_(%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D)&diff=591333גופר (פירושונים)2019-03-18T17:36:02Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{פירושונים|<br />
* טבע:<br />
** [[צב גופר]] (Gopherus) - סוג של [[צבים יבשתיים|צב יבשתי]] הנפוץ ב[[צפון אמריקה]]<br />
** [[גפר (עץ)|גֹפֶר]] – עץ הנזכר פעם אחת במקרא, בסיפור [[תיבת נח]]. יש המזהים אותו עם ה[[אדר (עץ)|אדר]]<br />
* טכנולוגיה:<br />
** [[גופר]] (Gopher) - [[פרוטוקול תקשורת]] לחיפוש ואחזור מסמכים באינטרנט<br />
** SA-13 גופר - כינויו של ה-[[9K35 סטרלה-10]], טיל נ"מ סובייטי<br />
* תרבות:<br />
** "גופר" - כינויו של בורל סמית, דמות מהסדרה [[ספינת האהבה]]<br />
** גופר (פו הדב) - דמות בסדרת הספרים [[פו הדב]]<br />
** גופר (Gaufre) - [[ופל]] ב[[צרפתית]]<br />
* אישים ששם משפחתם '''גופר''':<br />
** [[אמנון גופר]] – טייל ישראלי, מורה דרך, וחוקר התרבות הגלילית<br />
** [[ברוך גופר]] – [[שוטר]] ומנהל [[גן החיות של תל אביב]]<br />
** [[רועי גופר]] – שחקן [[כדורסל]] [[ישראל|ישראלי]]<br />
}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שמות משפחה עבריים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=גופר (פירושונים)|גרסה=23264015|דרגה=עבר סינון}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A6%D7%9C%D7%9E%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98&diff=591332מצלמת אינטרנט2019-03-18T17:35:22Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[מצלמת רשת]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מצלמת אינטרנט|גרסה=13594686|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=MSN_Messenger&diff=591331MSN Messenger2019-03-18T17:35:18Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[Windows Live Messenger]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=MSN Messenger|גרסה=3249495|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A8&diff=591330גופר2019-03-18T17:34:46Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{פירוש נוסף|נוכחי=פרוטוקול תקשורת}}<br />
'''גופר''' (ב[[אנגלית]]: '''Gopher''') הוא [[פרוטוקול תקשורת]] לחיפוש ואחזור מסמכים ב[[אינטרנט]]. לפרוטוקול גופר כמה תכונות שאינן נתמכות באופן טבעי ברשת האינטרנט והוא כופה סידור [[היררכיה|היררכי]] נוקשה של המידע המאוחסן בו. התפריטים וממשק המשתמש הם טקטסטואליים ומתאימים מאוד לסביבת עבודה שבה המשתמשים מרוחקים מהמחשבים, סביבת עבודה שהייתה נפוצה בעת המצאת הפרוטוקול. פרוטוקול הגופר היה בשימוש עד שהוחלף על ידי פרוטוקול ה-[[HyperText Transfer Protocol]]. <br />
<br />
הסיבות לשמו של הגופר:<br />
# באנגלית המחפש אומר למערכת "go for" (דמיון פונטי). <br />
# מערכת האינטרנט נראית כמו סבך של מאורות חפרפרת (gopher).<br />
# הגופר הומצא ב[[אוניברסיטת מינסוטה]]. מינסוטה נקראת "Gopher State" וכן קבוצות ה[[ספורט]] של ה[[אוניברסיטה]] נקראות "חפרפרות הזהב" ("Golden Gophers").<br />
<br />
{{קצרמר|מחשבים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פרוטוקולי תקשורת]]<br />
[[קטגוריה:מנועי חיפוש]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריה של האינטרנט]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=גופר|גרסה=18290289|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9_%D7%90%D7%A8%D7%A6%27%D7%99&diff=591329מנוע החיפוש ארצ'י2019-03-18T17:34:36Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[ארצ'י (מנוע חיפוש)]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=מנוע החיפוש ארצ'י|גרסה=4312050|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%93%D7%95%D7%98_%D7%A7%D7%95%D7%9D&diff=591328דוט קום2019-03-18T17:34:26Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[.com]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=דוט קום|גרסה=7425316|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=RAND&diff=591327RAND2019-03-18T17:34:24Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[מכון ראנד]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=RAND|גרסה=20733686|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Advanced_Research_Projects_Agency&diff=591326Advanced Research Projects Agency2019-03-18T17:34:23Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[DARPA]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=Advanced Research Projects Agency|גרסה=9270984|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A0%D7%A7%D7%95%D7%93%D7%94_%D7%90%D7%99%D7%99_%D7%90%D7%9C&diff=591325נקודה איי אל2019-03-18T17:34:11Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[.il]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=נקודה איי אל|גרסה=19143578|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%A8%D7%A6%27%D7%99_(%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%A2_%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9)&diff=591324ארצ'י (מנוע חיפוש)2019-03-18T17:34:04Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>'''ארצ'י''' (ב[[אנגלית]]: '''Archie''') הוא כלי לאינדוקס וחיפוש בשרתים של ארכיוני [[FTP]], אשר מאפשר לאנשים למצוא קבצים מסוימים. ארצ'י נחשב ל[[מנוע חיפוש|מנוע החיפוש]] האינטרנטי הראשון. הוא נכתב לראשונה בשנת 1990 על ידי אלן אמטייג' ופיטר ג' דאוטץ', סטודנטים ב[[אוניברסיטת מקגיל]] יחד עם ביל הילן. <br />
<br />
==היסטוריה==<br />
שירותיו של מנוע החיפוש ארצ'י החלו כפרויקט עבור סטודנטים ומתנדבים בבית הספר למדעי המחשב באוניברסיטת מקגיל בשנת 1987, כאשר נתבקשו שלושת הממציאים לחבר את המחשבים של בית הספר לאינטרנט. שמו של מנוע החיפוש "ארצ'י" נובע מן המילה "ארכיון" באנגלית (Archive). הגרסה הראשונית של ארצ'י אשר נכתבה על ידי אמטייג' יצרה קשר באופן פשוט עם רשימה של ארכיוני [[FTP]] על בסיס קבוע (תוך חיבור של כל אחד אחת לחודש לערך, כדי לא "לבזבז" יותר מידי משאבים של השרת), וביקשה רישום אינדקס של הארכיונים. רשימות אלה אוחסנו על קבצים מקומיים על מנת שאלו יוכלו לעבור חיפוש באמצעות פקודת ה-[[Unix]]{{כ}} [[grep]]. <br />
<br />
האלין ודאוטץ' כתבו את הקוד בצורה אשר אפשרה לאנשים להתחבר, לחפש ולאסוף מידע באמצעות פרוטוקול הרשת [[telnet]] תחת הכתובת "archie.mcgill.ca", לצורך בקשת סריקה על פי שם הקובץ. לאחר מציאת הקבצים היה צריך להפעיל שירות [[FTP]] כדי למשוך אותם למחשב היעד. השירות, שנחשב איטי, לא אפשר פתיחת הקבצים במחשב המארח אלא רק את מציאתם. מאוחר יותר, פותחו עזרים מקלים יותר כמו פונטים וסגירת קצוות נוספים, וכך המערכת התפשטה מכלי מקומי של האוניברסיטה למשאב רשת נרחב, עם שירות פופולרי שהיה נגיש גם מחוץ לרשת האוניברסיטאית. <br />
<br />
הגישה לשרתים התאפשרה במספר דרכים: שימוש בלקוח פנימי (כמו ארצ'י או xarchie), שימוש בפרוטוקול הרשת [[telnet]] לחיבור ישיר לשרת, שליחת שאילתות באמצעות הדואר האלקטרוני, או מאוחר יותר, באמצעות ממשק ה-[[World Wide Web]]. בשיאו של מנוע החיפוש, ארצ'י היווה כ- 50% מתעבורת האינטרנט במונטריאול.<br />
<br />
ב-1992, יצרו אמטייג' ודאוטץ', באמצעות סיוע כלכלי של אוניברסיטת מקגיל, את [[Bunyip Informatiom Systems]], החברה הראשונה בעולם אשר נוסדה במטרה לספק שירותי מידע אינטרנטי באופן בלעדי. הפעם מנוע החיפוש יצא בגרסה עם רישיון מסחרי של מנוע החיפוש ארצ'י, אשר עשו בו שימוש מיליוני אנשים ברחבי העולם. הילן עקב אחר השניים הראשונים לתוך הפרויקט מיד לאחר מכן, ויחד עם ביב עלי וסנדרו מאזוקאטו היה חלק מ"קבוצת ארצ'י". הקבוצה עדכנה בצורה משמעותית את מסד הנתונים של ארצ'י ואינדקסה עמודי אינטרנט. בשנות ה-90 המאוחרות מנגנון ארצ'י נדחק חלקית עד העלמתו הסופית, על ידי [[פרוטוקול תקשורת]] [[Gopher]] לחיפוש ואחזור מסמכים ב[[אינטרנט]] ומנוע החיפוש [[ורוניקה (מנוע חיפוש)|ורוניקה]]. מאוחר יותר הוחלף ארצ'י על ידי מנועי חיפוש מתקדמים יותר.<br />
<br />
שרתי ארצ'י נותרו פעילים לצורכי מורשת במרכז הבינתחומי למידול מתמטי ומחשבי באוניברסיטת וורשה בפולין.<br />
<br />
==שרתי החיפוש המודרניים==<br />
שנה לאחר פיתוח [[מנוע החיפוש ארצ'י]], פותח [[Gopher]], אשר אפשר למשתמשים לחפש אונליין בתוכן של קובצי plain text. <br />
ב-1993 פותחו מספר מנועי חיפוש מבוססי סריקה, תחת הכינויים "[[robots]]", "[[spiders]]" או "[[crawlers]]", כמו: "[[Wandex]]", "[[WebCrawler]]". הבסיס של מנועי חיפוש אלה אשר עדיין פופולריים הוא לעקוב אחר קישורים מאתר אחד לשני ולשלוף את התוכן שלהם תוך בניית אינדקס.<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*[http://archie.icm.edu.pl/archie-adv_eng.html שרת ארצ'י בפולין]<br />
<div class="mw-content-ltr"><br />
* [http://people.lis.illinois.edu/~chip/projects/timeline/1990archie.htm The First Search Engine, Archie]<br />
* [http://wayback.archive.org/web/jsp/Interstitial.jsp?seconds=5&date=1182435110000&url=http%3A%2F%2Fisrl.uiuc.edu%2F~chip%2Fprojects%2Ftimeline%2F1990archie.htm&target=http%3A%2F%2Fweb.archive.org%2Fweb%2F20070621141150%2Fhttp%3A%2F%2Fisrl.uiuc.edu%2F~chip%2Fprojects%2Ftimeline%2F1990archie.htm Archived]<br />
* [http://www1.chapman.edu/gopher-data/archives/Internet%20Information/whatis.archie Peter Deutsch: archie - An Electronic Directory Service for the Internet]<br />
* [http://www.webology.ir/2008/v5n2/a54.html Search Engines and Power: A Politics of Online]<br />
</div><br />
<br />
[[קטגוריה:מנועי חיפוש]]<br />
[[קטגוריה:פרוטוקולי אינטרנט]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריה של האינטרנט]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=ארצ'י (מנוע חיפוש)|גרסה=22709331|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%94%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%94&diff=591323הרשת העמוקה2019-03-18T17:33:24Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{עריכה|פסקה=זחילה ברשת העמוקה, סיווג משאבים, עתיד ופתרונות|סיבה=שפה לא אינציקלופדית}}<br />
<br />
<br />
'''הרשת העמוקה''' (נקראת גם '''הרשת הבלתי נראית''' או '''הרשת התחתית'''{{מקור}}), מתייחסת למידע ברשת [[אינטרנט]] שאינו ניתן למיפוי על ידי [[מנוע חיפוש|מנועי חיפוש]].<br />
אין לבלבל בין המושג הזה לבין רשתות [[דארקנט]] והשירותים הנסתרים של [[Tor]]. אמנם רשתות אפלות הן חלק מהרשת העמוקה, אך הן רק חלק קטן מרשת זו.<br />
<br />
מייק ברגמן, מייסד BrightPlanet{{כ}},{{הערה|שם=bergman2000|{{cite book |first= Michael K | last= Bergman | title = The Deep Web: Surfacing Hidden Value | publisher = BrightPlanet LLC | url = http://brightplanet.com/wp-content/uploads/2012/03/12550176481-deepwebwhitepaper1.pdf<br />
|date= July 2000}}}} טבע את המושג,{{הערה|שם=wright2009|{{cite news<br />
| last = Wright<br />
| first = Alex<br />
| title = Exploring a 'Deep Web' That Google Can’t Grasp<br />
| work = The New York Times<br />
| date = 2009-02-22<br />
| url = http://www.nytimes.com/2009/02/23/technology/internet/23search.html?th&emc=th<br />
| accessdate = 2009-02-23}}}} באמירתו המפורסמת כי "חיפוש באינטרנט כיום ניתן להשוואה לגרירת רשת דייגים על פני מי האוקיינוס: ניתן לתפוס לא מעט ברשת, אבל ישנו מידע רב שנמצא עמוק ולכן מתפספס". רוב המידע ברשת נמצא בעמודים דינמיים, כאלו שמוגנים על ידי סיסמה או כאלו שמוגנים [[CAPTCHA]] ולכן [[זחלן רשת|זחלני רשת]] לא מסוגלים לארכב אותו. עמודים דינמיים אלו הם עמודים הנוצרים באופן אוטומטי על ידי פעולתו של [[שפת תסריט|סקריפט]] רשת (לדוג' עמוד תוצאות החיפוש במנוע החיפוש [[גוגל (מנוע חיפוש)|גוגל]]) ומתקיימים זמן מועט בלבד, ולכן לא ניתן לארכב אותם. מספר העמודים ברשת העמוקה הוערך בשנת [[2001]] כגדול פי 500 מהרשת הגלויה.{{הערה|שם=bergman2001|{{cite journal |first= Michael K | last= Bergman | title = The Deep Web: Surfacing Hidden Value | journal = The Journal of Electronic Publishing | volume = 7 | issue = 1 | url = http://quod.lib.umich.edu/cgi/t/text/text-idx?c=jep;view=text;rgn=main;idno=3336451.0007.104 |doi=10.3998/3336451.0007.104<br />
|date= August 2001}}}}<br />
<br />
== נפח ==<br />
הערכות מחקר שנערך ב[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי]] בשנת 2001, שיערו כי הרשת העמוקה הכילה אז מידע בנפח של כ-7,500 טרה בייט.{{הערה|שם=bergman2001}} ד"ר שסטקוב ואחרים זיהו בשנת 2004 כ-300,000 אתרי רשת עמוקה באינטרנט בכללותה.{{הערה|שם=he07|{{cite journal |first=Bin |last=He |author2= Patel, Mitesh|author3= Zhang, Zhen|author4= Chang, Kevin Chen-Chuan | title = Accessing the Deep Web: A Survey | journal = Communications of the ACM (CACM) | pages = 94–101 | volume = 50 | issue = 2 | url = http://doi.acm.org/10.1145/1230819.1241670 |doi=10.1145/1230819.1241670<br />
|date= May 2007}}}} לפי שסטקוב, היו 14,000 אתרים עמוקים במרחב הרוסי בלבד בשנת 2006.{{הערה|שם=shestakov11|[http://www.mendeley.com/profiles/denis-shestakov/ Shestakov, Denis], (2001). [http://www.mendeley.com/download/public/1423991/4300016182/a07080a3191f90cc97cf60fcd21566b1b915d894/dl.pdf ''Proceedings of the 22nd International Conference on Database and Expert Systems Applications (DEXA)'']. Springer. pp. 331-340. Retrieved on June 23, 2012}}<br />
<br />
== מקור השם ==<br />
ברגמן, במאמר שפרסם אודות הרשת העמוקה ב-Journal of Electronic Publishing, ציין כי ג'יל אלסוורת' השתמשה במושג הרשת הבלתי נראית ב-1994 כדי להתייחס לאתרים שלא היו רשומים במנוע חיפוש כלשהו. ברגמן ציטט מאמר של פרנק גרסיה מינואר 1996:<br />
:"זה יהיה אתר שסביר להניח שעוצב כהלכה, אך בעליו לא טרחו לרשום אותו באף מנוע חיפוש. אז, אף אחד לא יכול למצוא אותו! אתר חבוי. אני קורא לזה, הרשת הבלתי נראית".<br />
<br />
שימוש מוקדם נוסף במונח הרשת הבלתי נראית היה על ידי ברוס מאונט ומתיו ב. קול מ-Personal Library Software, בתיאור של כלי הרשת עמוקה שנמצא בפרסום לעיתונות מדצמבר 1996.{{הערה|שם=PLS|@1 started with 5.7 terabytes of content, estimated to be 30 times the size of the nascent World Wide Web; PLS was acquired by AOL in 1998 and @1 was abandoned. [http://web.archive.org/web/19971021232057/www.pls.com/news/pr961212_at1.html ''PLS introduces AT1, the first 'second generation' Internet search service'']. Personal Library Software, December 1996. Retrieved on June 23, 2012.}}<br />
<br />
השימוש הראשון במונח רשת עמוקה, שכעת מוסכם על הכל, הופיע במאמר של ברגמן, משנת 2001.{{הערה|שם=bergman2001}}<br />
<br />
== סוגי תכנים ברשת העמוקה ==<br />
ניתן לסווג את תוכני הרשת העמוקה לאחת או יותר מהקטגוריות הבאות:<br />
* תוכן דינמי: דפים דינמיים הנוצרים כתשובה לשאילתה שנשלחה, או שניתן לגשת אליהם רק דרך טופס, במיוחד אם משתמשים באלמנטים של קלט של שרת פתוח (כמו שדות טקסט); קשה לנווט בשדות כאלו ללא ידע בשרת. לדוגמה עמוד תוצאות חיפוש במנוע חיפוש.<br />
* תוכן לא מקושר: דפים שלא מקושרים מאף דף אחר, מה שעשוי למנוע גישה לתוכן ל[[זחלן רשת]]. מתייחסים לתוכן הזה כדפים ללא קישורים מפנים (או קישורים תומכים).<br />
* תכנים מוגנים בסיסמה: אתרים שדורשים רישום וכניסה או הרשאה ספציפית. לדוגמה עמוד פייסבוק שהוגדר כפרטי.<br />
* רשת לפי הקשר: דפים עם תוכן המשתנה לפי הקשרי גישה שונים (לדוגמה, טווחים של כתובות IP, או רצף ניווט קודם).<br />
* תוכן מוגבל גישה: אתרים שמגבילים את הגישה לדפים שלהם בדרך טכנית (לדוגמה אתרים שמוגנים ב- [[CAPTCHA]], או ב-HTTP headers מונעי מטמון, שמונעים ממנועי חיפוש לגלוש בהם וליצור עותקי מטמון{{הערה|{{cite web|title = HTTP 1.1: Header Field Definitions (14.32 Pragma)|work = HTTP&nbsp;— Hypertext Transfer Protocol|publisher = [[World Wide Web Consortium]]|year = 1999|url = http://www.w3.org/Protocols/rfc2616/rfc2616-sec14.html#sec14.32 pragma:no-cache/cache-control:no-cache|accessdate = 2009-02-24}}}}).<br />
* תוכן סקריפטים: דפים שניתן לגשת אליהם רק דרך קישורים המיוצרים על ידי [[JavaScript]], כמו גם תוכן המורד בדינמיות משרתי רשת דרך פתרונות [[פלאש (זיכרון הבזק)|פלאש]] או [[AJAX (תכנות)|Ajax]].<br />
* תוכן טקסט המשתמש בפרוטוקול [[גופר]] וקבצים המאוחסנים על שרת FTP שאינם מאונדקסים על ידי רוב מנועי החיפוש. מנועים כגון גוגל לא מאנדקסים דפים מלבד [[Hypertext Transfer Protocol|HTTP]] או HTTPS{{כ}}.{{הערה|{{Cite web|archiveurl=http://www.webcitation.org/60RCHAbNK|archivedate=25 July 2011|url=http://talkgeektome.us/gopher.xhtml|accessdate=25 July 2011|date=29 November 2009|title=Gopher&nbsp;— DeepGeek|publisher=www.talkgeektome.us}}}}<br />
* [[רשת אפלה|רשתות אפלות]]: רשתות שניתן לגשת אליהן רק באמצעות פרוטוקולי גלישה לא תקניים, ושלרוב משתמשות בטכנולוגיית אנונימיות כמו רשת [[Tor]].<br />
<br />
== גישה ==<br />
כדי לגלות תוכן על הרשת, מנועי חיפוש משתמשים בזחלני רשת שעוקבים אחרי [[קישור|היפר-קישורים]] דרך פרוטוקול מספרי פורטים וירטואליים ידועים. השיטה הזו אידיאלית לגילוי משאבים ברשת שעל פני השטח, אולם לרוב לא אפקטיבית במציאת משאבי רשת עמוקה. לדוגמה, הזחלנים לא מנסים למצוא דפים דינמיים שהם תוצאה של שאילתות מסדי נתונים עקב המספר האינסופי של שאילתות אפשריות.{{הערה|שם=wright2009}} ניתן לפתור זאת חלקית על ידי מתן קישורים לתוצאות השאילתה, אבל הדבר יכול לנפח באופן בלתי מכוון את הפופולריות של אתר ברשת העמוקה.<br />
<br />
ב-2005, [[Yahoo!|יאהו!]] הפכה חלק קטן מהרשת העמוקה לאפשרי לחיפוש על ידי שירות Yahoo! Subscriptions. מנוע החיפוש הזה מחפש בכמה אתרים הדורשים רישום כמנוי בלבד. חלק מאתרי המנוי מציגים את התוכן המלא שלהם לרובוטי מנוע החיפוש כך שהם יוצגו בחיפושי המשתמש, אולם אז מציגים למשתמשים דף כניסה או רישום כשהם לוחצים על דף בתוצאות החיפוש.<br />
<br />
== זחילה ברשת העמוקה ==<br />
חוקרים בדקו כיצד ניתן לזחול ברשת העמוקה בדרך אוטומטית. ב-2001, סריראם רגהאבאן והקטור גרסיה-מולינה{{הערה|שם=raghavan2000|{{cite journal<br />
| author = [http://www.almaden.ibm.com/cs/people/rsriram/ Sriram Raghavan]<br />
| author2= Hector Garcia-Molina<br />
| title = Crawling the Hidden Web<br />
| publisher = Stanford Digital Libraries Technical Report<br />
| url = http://ilpubs.stanford.edu:8090/456/1/2000-36.pdf<br />
| format = PDF<br />
| accessdate = 2008-12-27<br />
|date= 2000}}}}{{הערה|Raghavan, Sriram, & Garcia-Molina, Hector, (2001). [http://www.dia.uniroma3.it/~vldbproc/017_129.pdf ''Proceedings of the 27th International Conference on Very Large Data Bases (VLDB)'']. pp 129-138. Retrieved on June 23, 2012.}} הציגו מודל אדריכלי לזחלן של הרשת הנסתרת שמשתמש במושגי מפתח המסופקים על ידי המשתמשים או נאספים מממשקי השאילתה כדי לתשאל טופס אינטרנט ולזחול במשאבי הרשת העמוקה. אלכסנדרוס נטולס, פטרוס זרפוס, וג'ונגו צ'ו מאוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, יצרו זחלן רשת עמוקה שיצר באופן אוטומטי שאילתות בעלות משמעות עבור טופסי חיפוש.{{הערה|{{cite journal<br />
| first = Ntoulas<br />
| last = Alexandros<br />
| author2= Petros Zerfos<br />
| author3= Junghoo Cho<br />
| title = Downloading Hidden Web Content<br />
| publisher = [[UCLA]] Computer Science<br />
| url = http://oak.cs.ucla.edu/~cho/papers/ntoulas-hidden.pdf<br />
| format = PDF<br />
| accessdate = 2009-02-24<br />
|date= 2005}}}} ניסיון נוסף היה DeepPeep, פרויקט של [[אוניברסיטת יוטה]], שמומן על ידי קרן המדע הלאומית בארצות הברית, שאסף משאבי רשת חבויה (טופסי רשת) בשרתים שונים בהתבסס על שיטות זחלן ממוקדות {{כ}}.{{הערה|{{cite journal<br />
| first = Luciano<br />
| last = Barbosa<br />
| author2 = Juliana Freire<br />
| title = An Adaptive Crawler for Locating Hidden-Web Entry Points<br />
| publisher = WWW Conference 2007<br />
| url = http://www.cs.utah.edu/~lbarbosa/publications/ache-www2007.pdf<br />
| format = PDF<br />
| accessdate = 2009-03-20<br />
|date= 2007}}}}{{הערה|{{cite journal<br />
| first = Luciano<br />
| last = Barbosa<br />
| author2 = Juliana Freire<br />
| title = Searching for Hidden-Web Databases.<br />
| publisher = WebDB 2005<br />
| url = http://www.cs.utah.edu/~lbarbosa/publications/webdb2005.pdf<br />
| accessdate = 2009-03-20<br />
|date= 2005}}}}<br />
<br />
מנועי חיפוש מסחריים החלו לחקור שיטות אלטרנטיביות לזחול ברשת העמוקה. פרוטוקול Sitemap (שפותח לראשונה על ידי גוגל) ו-mod oai הם מנגנונים המאפשרים למנועי חיפוש ולגופים מעוניינים אחרים לגלות משאבי רשת עמוקה על שרתי רשת מסוימים. שני המנגנונים מאפשרים לשרתי אינטרנט לפרסם את כתובות ה-[[URL]] הנגישות בהם, ובכך לאפשר גילוי אוטומטי של משאבים שאינם מקושרים אוטומטית לרשת שעל פני השטח. מערכת ה"הגחה" של הרשת העמוקה של גוגל מחשבת מראש שאילתות לכל טופס HTML ומוסיפה את דפי ה-HTML הנוצרים לאינדקס של מנוע החיפוש. התוצאות ה"מגיחות" מוערכות באלף שאילתות לשנייה של תוכן רשת עמוקה.{{הערה|{{cite journal<br />
| first = Jayant<br />
| last = Madhavan<br />
| author2= David Ko<br />
| author3= Łucja Kot<br />
| author4= Vignesh Ganapathy<br />
| author5= Alex Rasmussen<br />
| author6= Alon Halevy<br />
| title = Google’s Deep-Web Crawl<br />
| publisher = VLDB Endowment, ACM<br />
| url = http://www.cs.cornell.edu/~lucja/Publications/I03.pdf<br />
| format = PDF<br />
| accessdate = 2009-04-17<br />
|date= 2008}}}} במערכת הזו, החישוב המקדים של שאילתות מבוצע על ידי שלושה [[אלגוריתמים]]:<br />
#בחירת ערכי קלט עבור קלט המקבל מילות מפתח<br />
#זיהוי קלטים שמקבל רק ערכים מסוג מסוים (לדוגמה, תאריך)<br />
#בחירה של מספר קטן של קומבינציות קלט שמייצרות כתובות URL המתאימות להיכלל באינדקס החיפוש<br />
<br />
== סיווג משאבים ==<br />
קשה לקבוע אוטומטית האם משאב רשת הוא חלק מהרשת שעל פני השטח או מהרשת העמוקה. אם משאב מאונדקס על ידי מנוע חיפוש, הוא לא בהכרח חלק מהרשת שעל פני השטח, מפני שייתכן שהמשאב נמצא על ידי שיטה אחרת (לדוגמה, פרוטוקול Sitemap, mod oai, OAlster) במקום זחילה מסורתית. אם מנוע חיפוש מספק קישור מפנה למשאב, ניתן להניח שהוא ברשת שעל פני השטח. לרוע המזל, מנועי חיפוש לא תמיד מספקים קישורים מפנים למשאבים. אפילו אם קישור מפנה קיים, אין דרך לקבוע אם המשאב המספק את הקישור הוא בעצמו ברשת שעל פני השטח, ללא זחילה על פני כל הרשת. זאת ועוד, משאב עשוי להימצא ברשת שעל פני השטח, אבל הוא טרם נמצא על ידי מנוע חיפוש. לכן, אם יש לנו משאב שרירותי, לא נוכל לדעת באופן מלא אם המשאב נמצא ברשת שעל פני השטח או בזו העמוקה ללא זחילה מלאה של הרשת.<br />
<br />
רוב עבודת סיווג תוצאות החיפוש היא קטלוג הרשת שעל פני השטח לפי נושאים. לשם קטלוג משאבי הרשת העמוקה, איפיירוטיס ואחרים.{{הערה|Ipeirotis, Panagiotis G.; Gravano, Luis; Sahami, Mehran, (2001). [http://qprober.cs.columbia.edu/publications/sigmod2001.pdf ''Proceedings of the 2001 ACM SIGMOD International Conference on Management of Data'']. pp. 67-78. Retrieved on June 23, 2012}} הציגו אלגוריתם שמסווג אתר רשת עמוקה לקטגוריה שמייצרת את המספר הגדול ביותר של בחירות של שאילתות שנבחרו בקפידה לפי נושאים. תיקיות רשת עמוקה תחת פיתוח כוללות את OAlster ב[[אוניברסיטת מישיגן]], Intute ב[[אוניברסיטת מנצ'סטר]], Infomine{{כ}}{{הערה|[http://infomine.ucr.edu UCR.edu]}} ב[[אוניברסיטת קליפורניה בריברסייד]], ו-DirectSearch (על ידי Gary price). הסיווג הזה מציב אתגר בסריקת הרשת העמוקה, בו נדרשות שתי רמות של קטלוג. הרמה הראשונה היא קטלוג אתרים לנושאים אנכיים (לדוגמה, בריאות, נסיעות, כלי רכב) ותתי-נושאים לפי טבע התוכן הנמצא במסדי הנתונים שלהם.<br />
<br />
האתגר המסובך יותר הוא לקטלג ולמפות את המידע שנלקח ממספר משאבי רשת עמוקה לפי צורכי משתמש הקצה. דוחות חיפוש ברשת העמוקה לא יכולים להציג כתובות URL כמו דוחות חיפוש מסורתיים. משתמשי הקצה מצפים שכלי החיפוש שלהם לא רק ימצאו את מה שהם מחפשים במהירות, אבל גם יהיו אינטואיטיביים וידידותיים למשתמש. כדי להיות בעלי משמעות, דוחות החיפוש חייבים להציע עומק לטבע התוכן הנמצא במשאבים הללו, אחרת משתמש הקצה יילך לאיבוד בתוך אינסוף כתובות URL שלא מצביעות על התוכן הנמצא בהן. המבנה בו תוצאות חיפוש מוצגות משתנה לפי נושא החיפוש ולפי סוג המידע המוצג. האתגר הוא למצוא ולמפות פרטי מידע דומים ממשאבים מרובים שונים, כך שתוצאות החיפוש יוצגו במבנה אחיד בדו"ח החיפוש, ללא קשר למקור שלהם.<br />
<br />
== עתיד ופתרונות ==<br />
ספקיות החיפוש הגדולות, כמו גם חברות מתמחות בנושא כמו BrightPlanet של ברגמן המוזכר לעיל, מנסות כל הזמן להפוך כמה שיותר מן התוכן של הרשת העמוקה לגלוי ואפשרי לחיפוש עבור גולשי האינטרנט. צעדים רבים בנושא נעשו החל מ[[העשור הראשון של המאה ה-21]]. חלק מן הפתרונות הם כלהלן:<br />
* חיפוש בקבצים ומסמכים המאוחסנים על גבי שרתי רשת. אם בעבר מסמכים כגון קובצי Word, מצגות PowerPoint או מסמכי PDF היו בלתי נראים למנועי החיפוש ולגולש הנעזר בהם, כיום מנועי החיפוש מסוגלים לחפש בתוכן שלהם ולהציג אותו לצד תוצאות החיפוש הרגילות.<br />
* חיפוש בתמונות מתוך אתרי אינטרנט. מנועי חיפוש כיום מסוגלים לחפש תמונות רלוונטיות לפי הטקסט הקשור אליהן, וטכנולוגיה נוספת שמתפתחת היא חיפוש לפי תמונה, ואף זיהוי פנים בתמונה. האפשרויות הללו הופכות את התמונות המאוחסנות על גבי שרתי רשת לנגישות יותר מבעבר.<br />
* חיפוש במנועי חיפוש ייעודיים, המתמחים בנושא מסוים (חיפוש אנכי). גולש המודע לעובדה שמנוע חיפוש כללי לא מסוגל לאתר חומרים מן הרשת העמוקה, בין היתר כאלו המוגנים בסיסמה או נוצרים על ידי שאילתה דינמית, עליו להיעזר במנוע חיפוש ייעודי, המחפש אך ורק בתוכן אותו הוא מחפש. לדוגמה, מנוע חיפוש של מאמרים אקדמיים, מנוע חיפוש של חנות מקוונת, וכן הלאה.<br />
<br />
הגבולות בין תוכן מנוע החיפוש והרשת העמוקה החלו להיטשטש, כאשר שירותי חיפוש התחילו לספק גישה לחלק או כל התוכן שפעם היה מוגבל. חלק הולך וגדל של תוכן הרשת העמוקה נפתח לחיפוש חופשי, כאשר מוציאים לאור וספריות חותמים על הסכמים עם מנועי חיפוש גדולים. בעתיד, תוכן הרשת העמוקה עשוי להיות מוגדר פחות על ידי האפשרות לחפש בו, ויותר על ידי דמי גישה או סוגים אחרים של זיהוי.<br />
<br />
רבים קושרים את נושא הרשת העמוקה ל[[הפער הדיגיטלי|פער הדיגיטלי]]. הטענה היא, כי גם גולש מיומן היודע להשתמש במנוע חיפוש באופן מתקדם, עדיין עלול שלא להצליח להגיע למידע אותו הוא מבקש, עקב החסמים המוזכרים לעיל. כיוון שהפער הדיגיטלי מורכב מכמה רמות, כאשר הבסיסית היא נגישות לטכנולוגיה והשנייה היא יכולת שימוש בה, נניח כי לגולש יש נגישות, אולם כל עוד מנועי החיפוש, המהווים את הדלת שלנו לעולם האינטרנט, לא מציגים את מרב המידע, הפער עתיד להישמר. אך, האם כאשר יצליחו ל[[קיטלוג|אנדקס]] את מירב המידע, האם לא יהיה עוד פער דיגיטלי? שאלה זו, אם התנאים לה יתרחשו בעתיד, מעסיקה את השואפים לביטול הפער ההולך וגדל בין כמות המידע לבין האנשים המסוגלים לגשת אליו.<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}[https://www.youtube.com/watch?v=9TljCTk80-k סרטון מבוא לרשת העמוקה] : סקירת ספרות<br />
<br />
* {{TheMarker|ניו יורק טיימס|האינטרנט שגוגל לא מכיר|technation/1.1759234|24 בפברואר 2009}}<br />
<br />
== הערות שוליים ==<br />
<div class="mw-content-ltr">{{הערות שוליים}}</div><br />
<br />
[[קטגוריה:אינטרנט]]<br />
[[קטגוריה:מידע]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=הרשת העמוקה|גרסה=24733163|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A0%D7%98%D7%A8%D7%A0%D7%98_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%99&diff=591322איגוד האינטרנט העולמי2019-03-18T17:32:10Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Internet Society logo and wordmark.png|ממוזער|שמאל|לוגו האיגוד]]<br />
'''איגוד האינטרנט העולמי''' (ISOC - Internet Society) הוא ארגון בינלאומי [[מוסד ללא כוונת רווח|ללא מטרות רווח]] שנוסד בשנת 1992 שמטרותיו לפעול להבטחת התפתחות ה[[אינטרנט]] באופן שקוף ומוסדר ולאפשר נגישות לאינטרנט לטובתם של כל האנשים ברחבי העולם. <br />
<br />
==מבנה הארגון==<br />
<br />
המטה הראשי של ארגון האינטרנט העולמי שוכן ברסטון, [[וירג'יניה]], [[ארצות הברית]], ומשרדיו נמצאים ב[[ז'נבה]], [[שווייץ]]. לארגון יש בסיס חברים המונה למעלה מ-130 ארגונים ולמעלה מ-55,000 חברים פרטיים. החברים גם מתחלקים ל"סניפים" (chapters) המתבססים על מיקום גאוגרפי או תחומי עניין משותפים. ישנם למעלה מ-90 סניפים ברחבי העולם.<br />
<br />
לאיגוד קיימת שלוחה בארץ - [[איגוד האינטרנט הישראלי]].<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
איגוד האינטרנט העולמי הוכרז רשמית בשנת [[1992]] על ידי [[וינט סרף]] ו[[בוב קאהן]] כשאחת מכוונותיו היא להוות מבנה תאגידי שיתמוך בתהליך התפתחות סטנדרטי האינטרנט. שניהם יחד עם [[לימן צ'אפין]] פרסמו מסמך בשם "הכרזת איגוד האינטרנט" (Anouncing ISoc), אשר הסביר את הטעם להקמת האיגוד. המסמך גם מהווה את אמנת האיגוד, הכוללת את העקרונות הבאים:<br />
<br />
איגוד האינטרנט יהיה ארגון ללא מטרות רווח ויפעל למען מטרות צדקה, מדע, והשכלה בינלאומית, אשר ביניהן:<br />
* להקל ולתמוך בהתפתחות הטכנית של האינטרנט כתשתית למחקר ולהשכלה ולקדם מעורבות של הקהילות האקדמיות והמדעיות (בין היתר) בהתפתחות האינטרנט.<br />
* ללמד את הקהילה המדעית, הקהילה האקדמית והציבור על אודות הטכנולוגיה, השימוש והיישומים של האינטרנט.<br />
* לקדם יישומים מדעיים וחינוכיים של האינטרנט לרווחת מוסדות חינוך מכל הרמות, תעשיות, והציבור הרחב.<br />
* להוות קבוצת דיון בנוגע למחקר יישומי אינטרנט חדשים, ולפתח שיתופי פעולה בין ארגונים שונים בתהליכי ניתוח האינטרנט ושימוש בו.<br />
<br />
בנובמבר 1999 החל לשמש כגוף המפקח על כלל הארגונים לרישום שמות מתחם, כגון [[איגוד האינטרנט הישראלי]] (ISOC), המקצה כתובות עם הסיומת [[נקודה איי אל| il.]].<br />
<br />
== קישורים חיצוניים ==<br />
* [http://www.internetsociety.org/ אתר איגוד האינטרנט העולמי]<br />
<br />
{{קצרמר|מחשבים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:אינטרנט]]<br />
[[קטגוריה:ארגונים בינלאומיים]]<br />
[[קטגוריה:היסטוריה של האינטרנט]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=איגוד האינטרנט העולמי|גרסה=21792046|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=SVN&diff=591315SVN2019-03-18T17:21:13Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[Apache Subversion]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=SVN|גרסה=16874246|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Microsoft_Visual_Studio&diff=591314Microsoft Visual Studio2019-03-18T17:21:07Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[ויז'ואל סטודיו]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=Microsoft Visual Studio|גרסה=6297518|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%9E%D7%A8%D7%95%D7%A8_%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%A8&diff=588187תמרור עצור2019-03-10T17:07:31Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:Israel road sign 302.svg|שמאל|ממוזער|200px|תמרור עצור ב[[ישראל]]]]<br />
[[קובץ:Israel road sign 302 (historic).svg|שמאל|ממוזער|200px|הִיסטוֹרִי תמרור עצור בישראל]]<br />
<br />
'''תמרור עצור''' או '''שלט עצור''' הוא תמרור הממוקם לרוב ב[[צומת]] או במפגש רחובות, המורה לנהגים לעצור את רכבם עצירה מלאה, ולהתקדם לאחר העצירה אך ורק אם הדרך פנויה. עם זאת, על פי תקנות התעבורה בישראל, תמרור עצור המוצב בצד השמאלי של הכביש מטיל חובת עצירה עבור הפונים שמאלה או מבצעים פניית פרסה שמאלה בלבד. <br />
<br />
==תיאור השלט==<br />
השלט ייחודי בין השלטים בצורתו ה[[מתומן|מתומנת]]. השלט [[אדום]] מלבד פס [[לבן (צבע)|לבן]] בסמוך לגבולות השלט, ובמרכז השלט מופיע [[יד]] לבנה או המילה "עצור" בשפת המקום או בשפה ה[[אנגלית]] ("stop"). הסיבה לצורה המיוחדת היא על מנת שכל נהג המגיע לצומת מכל כיוון יוכל לראות, גם מאחורי השלט, שלנהג בכיוון נגדי או ניצב, יש "עצור" (לכן גם צורתו יוצאת הדופן של התמרור תן [[זכות קדימה (תחבורה)|זכות קדימה]] כמשולש הפוך).<br />
<br />
==שימושים==<br />
שלטים אלה נפוצים בכל רחבי העולם. ב[[ישראל]] וב[[אירופה]] נעשה שימוש בשלטים אלה בעיקר בצמתים בהם נדרש מתן זכות קדימה ולא ניתן להציב שלט זה בשל [[שדה ראייה]] מוגבל.<br />
<br />
===צפון אמריקה===<br />
בצפון אמריקה משמש תמרור עצור כאמצעי לניהול תנועה בצמתים בהם מטעמי חיסכון (ותנועה נמוכה) הוחלט שלא להתקין רמזורים. כמו כן התמרור משמש כאמצעי להגברת הבטיחות בדרכים באמצעות האטת התנועה, ולכן מוצב התמרור באזורים בהם חוצים את הכבישים ילדים (בסמוך לבתי ספר, גני ילדים, ומגרשי משחקים), וזאת אף אם אין מדובר בצמתים.<br />
<br />
מאפיין נוסף הנפוץ בצפון אמריקה ואינו מקובל באזורים אחרים הם צמתים בהם מוצב השלט בכל דרכי הגישה לצומת (All-way stop או three- אוfour-way stops), כך שכל הבאים לצומת צריכים לעצור ולתת זכות קדימה למי שהגיע לצומת לפניהם.<br />
[[קובץ:Thomas School Bus Bus.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אוטובוס המסיע תלמידים לבית הספר המציג שלטי עצור מתקפלים.]]<br />
<br />
[[אוטובוס בית ספר|אוטובוסי בית ספר]] (School Bus) המשמש באופן ייעודי להסעת תלמידים לבתי ספר וגנים, כולל לרוב בצדדיו שלטי עצור מתקפלים המיועדים אף הם להגברת הבטיחות בעת חציית תלמידים. בעת שהאוטובוס עוצר להעלאה והורדת נוסעים מוצאים שלטי העצור, וכל התנועה משני עברי הרחוב עוצרת עד לקיפול השלטים.<br />
<br />
==היסטוריה==<br />
השימוש בתמרורי עצור החל ב[[ארצות הברית]] בראשית המאה ה-20. השלט הראשון המתועד הותקן בשנת [[1915]] ב[[מישיגן]]{{הערה|1=[http://signalfan.freeservers.com/road%20signs/stopsign.htm ההיסטוריה של תמרורי העצור בארצות הברית]}}. תמרורים אלה היו קטנים בגודלים מהתמרורים המקובלים כיום, ונכתבה בהם המילה "עצור" בצבע שחור על רקע לבן. ככל שהשלטים הפכו נפוצים יותר, גבר הצורך להסדירם. ועדה שהוקמה ביוזמת האיגוד האמריקאי לדרכים ראשיות מדינתיות ולתחבורה (American Association of State Highway and Transportation Officials) התכנסה בשנת [[1922]] במטרה לקבוע צורה אחידה לשלטים. הוועדה בחרה את הצורה ה[[מתומן|מתומנת]] האופיינית להם. צורה זו נבחרה על מנת להקל על נהגים המגיעים מהעבר השני של התמרור לדעת שמדובר בתמרור עצור, ועל מנת למנוע בלבול בין תמרור זה לתמרורים אחרים. סיבה נוספת לבחירת צורה זו הייתה להקל על זיהוי השלט בשעות החשיכה, שכן בשנים אלה טרם החל השימוש בתמרורים מחזירי אור.<br />
[[קובץ:Yellow stop sign.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תמרור עצור בעל רקע צהוב שהיה נפוץ בין השנים [[1924]]–[[1954]] ב[[ארצות הברית]].]]<br />
האיגוד הלאומי האמריקאי לבטיחות בדרכים (The National Conference on Street and Highway Safety), ארגון מתחרה באיגוד האמריקאי לדרכים ראשיות מדינתיות ולתחבורה, הציעה שלט קטן יותר בצורתו, בצבעי אדום על צהוב. עם איחוד שני הארגונים לארגון אחד - הוועדה המשותפת להסדרת אמצעי השליטה בתנועה (Joint Committee on Uniform Traffic Control Devices) בארצות הברית, פורסם בשנת [[1935]] מדריך המתאר את מפרט השלט.<br />
<br />
המדריך המתאר את השלט שונה שמונה פעמים בין השנים [[1935]]–[[1971]], וקבע כללים שונים בארצות הברית למיקום השלט וצורתו. בין השנים [[1924]]–[[1954]] נעשה בארצות הברית שימוש בשלטים בהם המילה "Stop" כתובה בצבע [[שחור]] על רקע [[צהוב]]. החל משנת [[1954]] הוחלט על שימוש בכיתוב [[לבן (צבע)|לבן]] על רקע [[אדום]].<br />
<br />
בשנת [[1966]] הוסדרה צורת השלט בחקיקה ב[[ארצות הברית]] ובשנת [[1968]] הוסדרה צורת השלט על ידי [[מועצת וינה לשלטי רחוב ותמרורים]] במסגרת פעולת [[הנציבות הכלכלית של ארגון האומות המאוחדות לאירופה]] להסדרת התנועה ב[[אירופה]]. המועצה קבעה כי ברחבי אירופה תיכתב על השלט המילה "Stop" ב[[אנגלית]] או בשפת הלאום של המדינה, וצורתו של השלט תהא בהתאם לצורתו בארצות הברית.<br />
<br />
צורת השלט נפוצה בכל רחבי העולם, כאשר ישנן מספר הבדלים, כך לדוגמה ב[[ישראל]] נעשה שימוש בצורת [[יד]] לסמל עצירה, ולא נכתבת המילה "עצור" בשפה האנגלית או בשפת המדינה, וזאת על מנת למנוע צורך בכיתוב תלת לשוני (אנגלית, עברית וערבית).<br />
<br />
בחלק מארצות [[אמריקה הלטינית]] ([[קולומביה]], [[קובה]], [[צ'ילה]], [[אקוודור]], [[אורוגווי]], [[ונצואלה]], [[בוליביה]], [[ברזיל]], [[ארגנטינה]] ו[[פוארטו ריקו]]) נכתבת המילה "PARE" ("עצור" ב[[פורטוגזית]] ו[[ספרדית]] ואילו ב[[מקסיקו]] וארצות [[מרכז אמריקה]] נכתבת המילה "ALTO" ("עצור" ב[[ספרדית]]) במקום "PARE".<br />
<br />
ב[[קוויבק]] שב[[קנדה]] נעשה שימוש לרוב במילה "ARRÊT" ("עצור" ב[[צרפתית]]) אף שגם הצורה "STOP" מצויה שכן גם המילה האנגלית מקובלת בשפה הצרפתית.<br />
<br />
ב[[ארצות ערב]] מקובל השימוש בכיתוב: "قف", ב[[הרפובליקה העממית של סין|סין]]: "停", ב[[מלזיה]]: "BERHENTI", ב[[מונגוליה]]: "ЗОГС" וב[[טורקיה]]: "DUR".<br />
<br />
ב[[יפן]] נעשה שימוש בתמרור בצורה שונה - משולש אדום הפוך מסמל תמרור עצור. וב[[זימבבווה]] תמרור ובו צלב שחור על רקע לבן.<br />
<br />
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4"><br />
תמונה:IqaluitStop.jpg|תמרור עם כתוב ב[[אינוקטיטוט]] ו[[אנגלית]]<br />
תמונה:Arret.jpg|תמרור מ[[קוויבק]] ב[[צרפתית]]<br />
File:Mistassini roadsign.jpg|תמרור מ[[קוויבק]] המשלב [[אנגלית]], [[צרפתית]] ו[[קרי (שפה)|קרי]]<br />
תמונה:Stop sign China.svg|תמרור מ[[הרפובליקה העממית של סין]] ובו הכיתוב 停 ("טינג")<br />
תמונה:Stop sign UAE.jpg|תמרור מ[[איחוד האמירויות הערביות]]<br />
תמונה:Stop sign.jpg|תמרור עצור ב[[ישראל]]<br />
תמונה:Japan road sign 330-B.svg|תמרור עצור מ[[יפן]]<br />
תמונה:Stop_sign_in_Zimbabwe.jpg|תמרור עצור מ[[זימבבווה]]<br />
תמונה:Stad_Irish_stop_sign.jpg|תמרור עצור ב[[אירלנד]]<br />
תמונה:ColombiaStopSign.JPG|תמרור עצור ב[[קולומביה]]<br />
תמונה:Ethiopian Stop Sign.svg|תמרור עצור אתיופיה<br />
תמונה:Libyan stop sign.svg|תמרור עצור לוב<br />
</gallery><br />
<br />
==קטגוריה==<br />
{{מיזמים|ויקישיתוף=Stop|שם ויקישיתוף=גלריית תמרורי עצור}}<br />
* [[תמרור]]<br />
* [[תמרורים בישראל]]<br />
* [[הכוונת תחבורה]]<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.pbase.com/bmcmorrow/stopsigns גלריית תמרורי עצור ברחבי העולם]<br />
* [http://www.mycrazyhobby.com/stop/ גלריית תמרורי עצור]<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תמרורים]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תמרור עצור|גרסה=24927587|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%94_%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A6%D7%99%D7%AA&diff=588186משטרת התנועה הארצית2019-03-10T17:07:19Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[אגף התנועה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=משטרת התנועה הארצית|גרסה=16471305|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%90%D7%95%D7%98%D7%95%D7%91%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D&diff=588185תחנת אוטובוסים2019-03-10T17:06:15Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[תחנת אוטובוס]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תחנת אוטובוסים|גרסה=10351992|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%94&diff=588184הכוונה2019-03-10T17:05:57Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#REDIRECT [[הכוונת_תחבורה]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=הכוונה|גרסה=17523214|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%94&diff=588183שיעור לחיצה2019-03-10T17:04:33Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>'''שיעור לחיצה''' (CTR, click-through rate) הוא מדד מקובל להצלחה של קמפיין [[פרסום מקוון]]. הוא מבטא את היחס בין מספר החשיפות שמקבלת [[פרסומת]] לבין מספר הלחיצות עליה. לפי מדד זה, הפרסום נחשב לאפקטיבי יותר ככל ששיעור הלחיצה על פרסומת גדול יותר. על פי רוב ניתן ערך ה-CTR ב[[אחוז|אחוזים]]. לדוגמה, אם על כל מאה חשיפות לפרסומת היא מקבלת לחיצה אחת, ה-CTR שלה הוא 1%.<br />
<br />
מדידת ה-CTR היא תוצאה של הצורך של המפרסמים להבין את תגובת המשתמשים למסרים המוצגים להם. בהיעדר יכולת להעריך במדויק את התגובה הרגשית ואת ההשפעה של המסר על המשתמש, שיעור הלחיצה מפורש כביטוי כמותי מדיד של הצלחתה של פרסומת לעורר במשתמש עניין. מטרתם של מפרסמים (שמטרותיהם מסחריות או אחרות) היא כמעט תמיד לגרום למשתמש לעשות פעולה כלשהי: לקנות מוצר או שירות, להירשם או למסור מידע, להשתמש בשירות כלשהו, להוריד תוכנה, להיחשף לתוכן כלשהו, וכדומה. לחיצה על פרסומת המביאה אותם ליעד המבוקש או לעשיית הפעולה הרצויה פירושה שהחשיפה לפרסום הצליחה לסקרן או לעניין את המשתמש.<br />
<br />
במהלך השנים ירד שיעור הלחיצה על פרסומות באינטרנט. המשתמשים למדו להתעלם מפרסומות שהם רואים (תופעה הנקראת "[[עיוורון כרזות|עוורון באנרים]]"). כיום שיעור לחיצה של למעלה מאחוז אחד על [[באנר]] נחשב לגבוה. אך שיעור הלחיצה הרצוי (ובהתאם לכך התגמול שמוכנים המפרסמים תמורת הלחיצות) תלוי בגורמים שונים. לדוגמה, שיעור לחיצה גבוה אשר אינו מוביל בסופו של דבר למכירה הוא מצב פחות רצוי למפרסמים משיעור לחיצה נמוך יותר אך עם שיעור גבוה יותר של [[מכירה|מכירות]] בעקבות הלחיצות שהפרסום מצליח להשיג.<br />
<br />
שיעור לחיצה גבוה יותר מושג כאשר הפרסום נעשה באתר המושך קהל יעד מוגדר המתעניין בנושא הפרסום. לדוגמה, פרסום של מוצר לרכב צפוי להשיג שיעור לחיצה גבוה יותר באתר העוסק ברכב מאשר באתר כללי או העוסק בנושא אחר לגמרי. פרסום במנועי חיפוש מניב שיעור לחיצה גבוה ככל שהוא רלוונטי למונחי החיפוש ולכוונות החיפוש של המשתמש, וככל שהפרסומת נראית אינפורמטיבית יותר. לדוגמה, כאשר בעקבות חיפוש מקבל המשתמש פרסום המציע בדיוק את המוצר שאותו חיפש, או פרטים שימושיים על אודות עסק המוכר אותו, שיעור הלחיצה נוטה להיות גבוה.<br />
<br />
השימוש ב-CTR אינו מוגבל רק לאתרי אינטרנט. הוא נכון ללחיצות באפליקציות למכשירים ניידים ובמיוחד למדידת הצלחה של [[דיוור אלקטרוני]] שיווקי. גם במקרים אלה מושפע שיעור הלחיצה מגורמים שונים, ביניהם השעה והיום בשבוע, מאפייני קהל הנמענים ומידת ההומוגניות שלהם, ניסוח וצורת ההבלטה של הקישור, ורבים אחרים.<br />
<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
*מאמר בנושא [http://www.webclub.co.il/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D-%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/ קידום ממומן מול קידום אורגני] המסביר ביתר הרחבה את המושג CTR ואיך יש להסתכל על הדברים כמערכת שלמה.<br />
<br />
<br />
[[קטגוריה:פרסום באינטרנט]]<br />
[[קטגוריה:התנהגות צרכנית]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=שיעור לחיצה|גרסה=22009559|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%9C%D7%97%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%94&diff=588182עלות לחשיפה2019-03-10T17:04:05Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{עריכה|ויקיזציה|נושא=מחשוב}}<br />
'''עלות לחשיפה''' (CPI, cost per Impression) או '''עלות לאלף חשיפות''' (CPM, cost per mille) הם כינויים לשיטת תשלום על [[פרסום באינטרנט]] שבה משלם המפרסם לגורם המציג את ה[[פרסומת|פרסומות]] מטעמו בהתאם למספר החשיפות שהפרסומת מקבלת. כמספר, CPI או CPM מבטאים את המחיר שמשלם המפרסם תמורת חשיפה יחידה או תמורת אלף חשיפות. <br />
<br />
תמחור לפי מספר החשיפות דומה יותר משיטות תמחור מקובלות אחרות במדיה הדיגיטלית לאלה הנהוגות במדיה המסורתית (ב[[עיתונות]] המודפסת, ב[[טלוויזיה]] וב[[רדיו]]), שם בדרך כלל מבוסס מחיר הפרסום על הערכה של גודל הקהל שייחשף לפרסומת.<br />
<br />
בעוד ש-CPI או CPM מקובלים בפרסום במודעות רגילות, בפרסום בווידאו המדד המקובל הוא CPV (מחיר לצפייה, cost per view).<br />
<br />
הבעיות בשיטת התשלום לפי מספר חשיפות כוללות [[הונאה]] ובעיות מדידה, וכן את השאלה כיצד מוגדרת חשיפה. בעיית ההונאה נובעת מן האפשרות שמפעילי האתרים המציגים את הפרסומות ינסו לנפח את רווחיהם על ידי הגדלה מלאכותית של מספר הפעמים שבהן נטענת פרסומת.<br />
<br />
בעיות המדידה וההגדרה בשיטת CPI קשורות אלה באלה. הן עלולות להתעורר, למשל, במקרים שבהם משתמש מרענן את ה[[דף אינטרנט|דף]] שהוא צופה בו, או עובר בין דפים שבהם מוצגת אותה הפרסומת. ספירת כל טעינה של אותה הפרסומת כחשיפה נוספת עלולה להיות מצב לא רצוי למפרסם, ולכן מתעורר הצורך להגדיר אם חשיפות חוזרות ונשנות של אותו המשתמש לאותה הפרסומת ייחשבו לאותה החשיפה. אם לא, נחוצים מעקב וסינון אשר יבדילו בין חשיפות חדשות וחוזרות או בין חשיפות לעיני משתמשים שונים.<br />
<br />
שאלות דומות מתעוררות בנוגע לפרסומות שאמנם נטענות יחד עם דף מסוים, אך בשל מצב הגלילה של הדף אינן נחשפות לעיני המשתמש. מלבד הצורך באמצעים טכניים לזיהוי המצבים האלה, גם במקרה זה נחוצה [[הגדרה]] של חשיפה. העדר הגדרות מוסכמות בכל ענף הפרסום הוא עדיין בעיה בענף הפרסום הדיגיטלי, אך גופים מובילים בענף הפרסום, כמו ה-Interactive Advertising Bureau וה-Media Rating Council, פועלים לפיתוח סטנדרטים אחידים ולקדם את קבלתם. הגדרות שהוצעו על ידי ה-Media Rating Council לחשיפה של פרסומת רגילה הוא שלפחות 50% משטחה (או 30% משטחה כשמדובר בפרסומת גדולה) יהיה חשוף לעיני המשתמש למשך לפחות שנייה אחת. לגבי פרסומות וידאו ההצעה היא שלפחות 50% משטח הפרסומת יהיה גלוי לעיני המשתמש למשך לפחות שתי שניות{{הערה|[http://www.mediaratingcouncil.org/063014%20Viewable%20Ad%20Impression%20Guideline_Final.pdf MRC Viewable Ad Impression Measurement Guidelines], נצפה ב-13.10.2017}}.<br />
<br />
==הערות שוליים==<br />
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פרסום באינטרנט]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=עלות לחשיפה|גרסה=23340452|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%9C%D7%97%D7%99%D7%A6%D7%94&diff=588181תשלום לפי לחיצה2019-03-10T17:03:13Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{להשלים|}}<br />
<br />
'''תשלום לפי לחיצה''' (PPC, pay per click) או '''עלות ללחיצה''' (CPC, cost per click) הוא מודל [[פרסום באינטרנט]] שבו מפעילי אתר אינטרנט מציגים [[פרסומת|פרסומות]] ומקבלים תשלום מן המפרסם לפי מספר הלחיצות על הפרסומת. כמספר, PPC או CPC הם כינוי להוצאה של המפרסם על לחיצה על הפרסומת שלו.<br />
<br />
המחיר שמשלם המפרסם ללחיצה יכול להיות קבוע או משתנה. מחיר קבוע על לחיצה על פרסומת הוא הסדר שכיח באתרי תוכן. מחיר משתנה נגבה על ידי [[מנוע חיפוש|מנועי חיפוש]] ו[[אתר אינטרנט|אתרים]] המשתמשים בפלטפורמות פרסום, והוא נקבע על פי רוב בתהליך של בידינג — [[מכרז]] בין מפרסמים שונים המוכנים לשלם מחירים שונים בהתאם לפרמטרים מוגדרים, כגון מילות מפתח בחיפוש. הצורה האופיינית שבה מופיע פרסום בשיטת PPC במנועי חיפוש היא של תוצאות חיפוש או מודעות הנבחרות לפי מילות חיפוש נבחרות ומסומנות כ"קישור ממומן" או כ"מודעה ממומנת".<br />
<br />
השימוש בתשלום לפי לחיצה יכול להיות במסגרת מודל של [[שיווק שותפים]] (affiliate marketing), שבו המפרסמים (בעצמם או באמצעות פלטפורמות פרסום) מציעים לאתרים שונים תמריץ להפוך לשותפיהם ולהציג פרסומות מטעמם בדרך שתעודד לקוחות להגיע אליהם תמורת שיעור מסוים מן הרווחים. במקרים כאלה המפרסם משלם לשותף לאו דווקא תמורת כל לחיצה, אלא תמורת לחיצות המובילות למכירות. כאשר לחיצה מובילה למכירה, השותף זכאי לתשלום קבוע או לחלק יחסי מן הרווח.<br />
<br />
[[הונאה]] היא בעיה שכיחה בפרסום המבוסס על תשלום לפי לחיצה מכיוון שהוא מספק לאתרים המציגים את המודעות פיתוי לחולל לחיצות מכוונות או לנפח בדרך מלאכותית אחרת את מניין הלחיצות כדי לזכות בתשלום גדול יותר (click fraud). כדי למנוע בעיה זו מיישמים שחקנים בענף הפרסום הן פתרונות טכנולוגיים והן פתרונות בצורת מדיניות כמו שיווק שותפים, המזכה את מפעילי האתרים בתשלום רק תמורת לחיצות המובילות למכירה.<br />
== ראו גם ==<br />
* [[שיעור לחיצה]]<br />
* [[שיווק באינטרנט]]<br />
* [[עלות לחשיפה]]<br />
<br />
[[קטגוריה:פרסום באינטרנט]]<br />
[[קטגוריה:קצרמר תקשורת]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תשלום לפי לחיצה|גרסה=22893122|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%AA_%D7%A8%D7%A9%D7%AA&diff=588180תעבורת רשת2019-03-10T17:02:57Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>[[קובץ:PlotPageviewsEN.png|360px|ממוזער|גרף המציג את תעבורת הרשת בוויקיפדיה האנגלית בין השנים 2008 עד 2015]]<br />
'''תעבורת רשת''' (ב[[אנגלית]]: Web traffic) היא כמות הנתונים שנשלחת ומתקבלת אצל גולשי אינטרנט שנכנסים ל[[אתר אינטרנט]] מסוים.<br />
<br />
באתרי אינטרנט רבים מתבצע כל העת רישום של מידע רב אודות המבקרים באתר, בהם מידע אודות סך כמות המבקרים באתר, כאשר בטווח הארוך מידע זה עוזר לבעלי האתר להבין מהם החלקים או הדפים הכי פופולריים באתר, ומסייע ללמוד אם ישנן מגמות ברורות בקרב קהל הקוראים באתר או בדף מסוים על סמך נתוני תעבורת הרשת של האתר - כגון מציאת דף מסוים באתר שזוכה בעיקר לצפיות מאנשים שנמצאים במדינה מסוימת או ישוב מסוים. <br />
<br />
ישנם חברות פרסום רבות כיום אשר משלמות לבעלי אתרים פופולריים בתמורה להצבת [[פרסומת|פרסומות]] במיקום בולט באתר, בתנאי שאכן תעבורת הרשת (כמות המבקרים הקבועה) של האתר גבוהה למדיי. בשל כך, לעיתים רבות בעלי אתרי אינטרנט חותרים כל העת להגדיל במידה ניכרת את תעבורת הרשת באתר על ידי שיפור מהותי של מיקומי דפי האתר בתוצאות החיפוש של מנועי החיפוש לביטויי החיפוש הנשאלים על ידי שוקי היעד של האתר (ראו [[קידום אתרים במנועי חיפוש]]).<br />
<br />
== ראו גם ==<br />
* [[כריית מידע]]<br />
<br />
{{קצרמר|תקשורת}}<br />
<br />
[[קטגוריה:שיווק באינטרנט]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תעבורת רשת|גרסה=22380270|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9D_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%95%D7%9F&diff=588179פרסום מקוון2019-03-10T17:02:41Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[פרסומת]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=פרסום מקוון|גרסה=17982695|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%A4%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=588178תשלום לפי פעולה2019-03-10T17:02:32Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>'''תשלום לפי פעולה''' (PPA, pay per action) או '''עלות לפעולה''' (CPA, cost per action) היא מודל תשלום מקובל ב[[פרסום באינטרנט|פרסום מקוון]] שבו משלם המפרסם תמורת פעולה מוגדרת: חשיפה (impression), לחיצה, קנייה, הורדת קובץ, שליחת פרטים או הירשמות לשירות או לרשימת תפוצה וכדומה. כמספר, העלות לפעולה היא המחיר שמשלם המפרסם לאתר המציג את הפרסומת תמורת כל השלמה של הפעולה המבוקשת. CPA הוא גם קיצור של cost per acquisition — ביטוי המתייחס לסוג הפעולה שעבורה משלם המפרסם, שלעיתים קרובות היא רכישה של דבר מה.<br />
<br />
הפעולה המבוקשת היא בדרך כלל מקוונת, דרך האינטרנט, אך יכולה להיות גם בצורות אחרות, כגון שיחת טלפון. כדי לדעת מתי זכאי האתר המפנה לתשלום מן המפרסם נחוצים אמצעים למעקב אחר הפעולות. כאשר כל הפעולות מקוונות משתמשים באמצעים כגון [[עוגייה (אינטרנט)|עוגיות]] (cookies) כדי לזהות את המשתמש שעושה את הפעולה כאותו המשתמש שנחשף לפרסומת. כדי לעקוב אחר פעולות בלתי מקוונות הנעשות בעקבות [[פרסום מקוון]] ניתן להשתמש באמצעים אחרים. שיטה מקובלת היא מתן הטבה ב[[אתר אינטרנט]] שהמשתמש צריך לספקו לגורם המפרסם כדי לקבל הטבה כלשהי. שיטה אחרת היא שימוש ב[[מספר טלפון]] מיוחד הניתן רק למי שנחשפים לפרסומת, כך שביצוע שיחה אליו יכולה להיספר כפעולה המזכה את הגורם המפנה בתשלום.<br />
<br />
המונח eCPA הוא כינוי למדד לאפקטיביות של פרסום בשיטת CPA ומבטא את ההבדל בין עלויות הפרסום בשיטת CPA לבין עלות פרסום בשיטה אחרת כגון [[תשלום לפי לחיצה]] (CPC).<br />
<br />
[[קטגוריה:פרסום באינטרנט]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תשלום לפי פעולה|גרסה=22378994|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%A8_%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%90%D7%9C%D7%99&diff=588177סיור וירטואלי2019-03-10T17:02:14Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>{{עריכה|סיבה=א. ניסוח שאינו תואם את הערכים הכתובים בוויקיפדיה. ב. עיצוב שאינו תואם את הערכים הכתובים בוויקיפדיה (כותרות וכותרות משנה, ועוד). ג. חסרים קישורים פנימיים. ד. חסרים קישורים חיצוניים. ה. חסרות ראיות בערך לקיומו של דיון ציבורי על המושג, באופן המצדיק ערך אנציקלופדי|נושא=מחשוב}}<br />
<br />
'''סיור וירטואלי''' הוא [[סימולציה]] של מיקום קיים, בדרך כלל מורכב מרצף של תמונות סטילס, הסיורים עשויים להשתמש גם ברכיבי [[מולטימדיה]] אחרים, כגון אפקטים קוליים, [[מוזיקה]], [[קריין|קריינות]] ו[[טקסט]].<br />
<br />
== שימושים ==<br />
הביטוי "סיור וירטואלי" משמש לעיתים קרובות לתיאור מגוון רחב של [[צילום וידאו|צילומי וידאו]] מבוססי מדיה. פנוראמה מציינת נוף רצוף, פנוראמה יכולה להיות סדרה של תמונות או קטעי וידאו פנוראמיים. עם זאת, משפטים כגון "סיור פנוראמי" ו- "סיור וירטואלי" קשורים בעיקר לסיורים וירטואליים שנוצרו באמצעות מצלמות סטילס. סיורים וירטואליים כאלה בנויים ממספר תמונות שנלקחו מנקודת תצפית אחת. את המצלמה ואת העדשה מסובבים סביב מה שמכונה נקודת קטרי (הנקודה המדויקת בחלק האחורי של העדשה שבה מתכנס האור). סיור וידאו הוא סיור בתנועה מלאה של מיקום. שלא כמו סיור וירטואלי סטטי שנותן תחושה של עטיפה מסביב, סיור וידאו מדמה כאילו אתה הולך דרך המיקום. באמצעות מצלמת וידאו, מיקום מצולם תוך כדי תנועה ממקום למקום. סיורי וידאו נמצאים בתנועה מתמדת ומצולמים בקצב הליכה.<br />
<br />
== היסטוריה ==<br />
השימוש הראשון של סיור וירטואלי גזירת השם היה בשנת [[1994]] פרשנות המבקר במוזיאון, מספק "ללכת דרך" של שיקום [[מרחב תלת-ממדי|3D]] של דאדלי טירה באנגליה כפי שהיה בשנת [[1550]]. זה כלל דיסק מערכת מבוקרת מחשב מבוסס לייזר תוכנן על ידי המהנדס הבריטי ומבוסס על קולין ג'ונסון.<br />
אחד המשתמשים הראשונים של סיור וירטואלי הייתה הוד מלכותה אליזבת השנייה, כאשר היא פתחה באופן רשמי את מרכז המבקרים בחודש יוני 1994. משום שאנשי המלכה ביקשו כותרות, תיאורים והוראות של כל הפעילויות, המערכת נקראה ותוארה כ: "סיור וירטואלי, הכלאה בין מציאות מדומה וסיור רויאלי" פרטים על הפרויקט המקורי ניתן לצפות באופן מקוון.<br />
המערכת הוצגה בכנס שנערך על ידי [[המוזיאון הבריטי]] בנובמבר 1994 ולאחר מכן בעיתון טכני.<br />
<br />
== נדל"ן ==<br />
סיורים וירטואליים הם פופולריים מאוד בענף הנדל"ן מספר סוגים של סיורים כאלה קיימים, כוללים אפשרויות פשוטות כגון תוכניות הרצפה אינטראקטיביות, ואפשרויות מתוחכמות יותר, כגון שירות מלא סיורים וירטואליים. תוכנית אינטראקטיבית של הרצפה, תמונות של הנכס בעזרת תוכנית הרצפה, חיצים כדי לציין את המיקום כל נקודה. לחיצה על חצים מציגה למשתמש איפה המצלמה הייתה ובאיזו דרך המצלמה הייתה מכוונת. סיורים וירטואלים נוצרים בדרך כלל על ידי צלם מקצועי אשר יבקר בנכס הנמכר, ייקח מספר תמונות, ויהפוך אותן באמצעות תוכנה ייעודית לסיורים וירטואליים מלאים. שקופיות מחופשות לסיורים וירטואליים - בשנים האחרונות, הצגת שקופיות הפכו לא ברורות וחדלו מלשווק אותן כמו "סיורים וירטואליים" הצגת שקופיות יהיה להחליק ימינה ושמאלה, להתקרב ולהתרחק. לעומת זאת סיור וירטואלי יאפשר למשתמש להיכנס הביתה, ללחוץ על העכבר כדי לנוע מעלה, מטה ומסביב ולנווט עם החץ כדי לעבור אל המיקום הבא. זהו "סיור וירטואלי". כמובן שישנם סיורים מתקדמים יותר אשר כוללים מפות, רדארים (מכא"מ), אובייקטים תלת ממדיים, סרטונים ועוד. <br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
{{ויקישיתוף בשורה}}<br />
<br />
[[קטגוריה:תיירות]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=סיור וירטואלי|גרסה=22373705|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D_%D7%9C%D7%A4%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%AA_%D7%9C%D7%91&diff=588176תשלום לפי תשומת לב2019-03-10T17:01:36Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>בפרסום מקוון, '''תשלום לפי מעורבות''' (CPE, cost per engagement) הוא מודל שבו משלם המפרסם לגורם המציג פרסומת מטעמו כאשר משתמש מעורב בצורה מבוקשת כלשהי בפרסומת. שיטה זו דומה ל[[תשלום לפי פעולה]] (CPA). "מעורבות" (engagement) יכולה להיות פעולה, אינטראקציה או זמן שמוקדש לצפייה ב[[פרסומת]] או במידע.<br />
<br />
דוגמאות אופייניות ל"מעורבות" מדידה שמפרסם יכול לרצות לשלם עליה היא אינטראקציה עם פרסומת המגיבה ללחיצה או להשהיה של הסמן עליה בחשיפת מידע נוסף, השתתפות במשחק או ב[[סקר]], צפייה בסרטון, ב[[מצגת]], או הקדשת זמן ל[[סיור וירטואלי|סיור מודרך]] וירטואלי המציג למשתמש מוצר או שירות.<br />
<br />
{{קצרמר|תקשורת}}<br />
<br />
[[קטגוריה:פרסום באינטרנט]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=תשלום לפי תשומת לב|גרסה=23207370|דרגה=נקי}}</div>חרדיתhttps://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=Outlook&diff=588172Outlook2019-03-10T16:59:10Z<p>חרדית: ייבוא מוויקיפדיה העברית, ראה רשימת התורמים</p>
<hr />
<div>#הפניה [[מיקרוסופט אאוטלוק]]<br />
{{וח}}<br />
{{מיון ויקיפדיה|דף=Outlook|גרסה=16506035|דרגה=נקי}}</div>חרדית