שמואל מסטצ'קין
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.
שמואל מֶסְטֶצְ'קִין (1908 – 2 ביוני 2004) היה אדריכל ישראלי, חניך הבאוהאוס, ממובילי זרם "הסגנון הבינלאומי" בתל אביב של שנות ה-30.
ביוגרפיה
מסטצ'קין נולד בשנת 1908 בעיר ואסילקיב שבאוקראינה, ובשנת 1923 עלה עם משפחתו לארץ ישראל והתיישב בתל אביב, בה חי ופעל עד מותו בגיל 96, בבית שאותו תכנן בכיכר הבימה. את הכשרתו המקצועית כאדריכל רכש מסטצ'קין בבית הספר הידוע "באוהאוס" בדסאו שבגרמניה, שם למד בין השנים 1931–1933. מסטצ'קין אהב לספר על מבחן הקבלה לבית הספר שנערך לו: הוא נדרש להפוך יריעת בד גס למשהו שימושי. הוא קלע מהיריעה חבל עליו אמר שבו יתלה את עצמו אם לא יתקבל.
עם שובו ארצה עבד במשרדו של האדריכל יוסף נויפלד, ובשנת 1937 פתח את משרדו הפרטי. אחד המבנים הבולטים אותם תיכנן מסטצ'קין בתקופה זו הוא מבנה מגורים ברחוב רופין, הקרוי "בית קרייתי" (ע"ש מזמין הפרויקט: אחיו של מסטצ'קין - מרדכי קרייתי). מבנה זה מכיל את כל המרכיבים המאפיינים את סגנון הבנייה הבינלאומי: הטיח הלבן, האופקיות השלטת, הצורות הנקיות, חלונות זכוכית ורטיקלים המסמנים את חדרי המדרגות. החידוש שהכניס מסטצ'קין במבנה זה היה השימוש בסימטריה מוחלטת, דבר שנחשב עד לאותה העת כאלמנט שעבר זמנו.
היה ממובילי זרם "הסגנון הבינלאומי" בתל אביב של שנות ה-30. בשנות ה-50 התעדכן מסטצ'קין עם רוח הזמן, והשתלב עם הסגנון הברוטליסטי ששלט באותה העת בישראל.
השפעתו של מסטצ'קין על התכנון והעיצוב בישראל רבה, החל מהקמתם של עשרות מבנים שהפכו את תל אביב לעיר הלבנה - שזכתה להכרזה של אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. כמו כן תרם לתנועה הקיבוצית, שבה שימש כאדריכל ראשי של הקיבוץ הארצי תחת הנהלתו של ישראל פיינמסר: עשרות חדרי אוכל מונומנטלים, אולמות תרבות וספורט, מוסדות חינוך ובתי מגורים.
כמו כן השתתף בתכנון גדרות הגנה ומבני שמירה במטה הפלמ"ח. מגדל מחנאי שאותו תכנן במחנה הנוער העובד ביער בן שמן בשנת 1928, ומגדל מפותח יותר ומאוחר יותר ממחנה נוסף בשנת 1934. המגדל השני הרשים את ידידו שלמה גור, והיה להשראה למגדלי ה"חומה ומגדל" שגם בתכנונם היה שותף. בסוף שנות השישים החל לעבוד עם בנו, האדריכל יוסי מסטצ'קין על מספר פרויקטים משותפים ובראשם מבני ציבור בקיבוץ עין גדי ו"משכן ברנר וחבריו" (בית הנוער העובד והלומד) ברחוב קיבוץ גלויות בתל אביב.
נפטר ב-2 ביוני[1] 2004. מבקרת האדריכלות, אסתר זנדברג, הספידה את מסטצ'קין עם מותו: "מסטצ'קין התחנך על תנועת העבודה וערכיה והיה ממייסדי הנוער העובד. כאדריכלים רבים בני דורו, היה מעורב בפעילות ציבורית באגודת האדריכלים ועמד בראשה בין השנים 1963-1959. ב-1980 היה הראשון שקיבל את אות יקיר האדריכלים, וב-2001 קיבל תעודת הוקרה מטעם עמותת האדריכלים על מפעל חייו. עם זאת, נדמה שההערכה הפומבית שזכה לה בחייו פחותה בהרבה מהמורשת האדריכלית שהותיר".
בפעילותו בנוער העובד היה יוזם רעיון "חדרי המלאכה ע"ש מקס פיין" ללימוד מיקצועי לנוער עובד, בית הספר הראשון קרוי מכללת מקס פיין, שלימים צמח להיות רשת בתי ספר מקצועיים של ההסתדרות "עמל".
ארכיון מסטצ'קין נמצא בארכיון יד יערי (ארכיון השומר הצעיר) בגבעת חביבה.
פרויקטים נבחרים
- חדר אוכל בקיבוץ רוחמה, 1960, 1982 (הרחבה).
- מרכז תרבות בקיבוץ עין גדי (בשיתוף האדריכל יוסי מסטצ'קין), 1983.
- חדר אוכל בקיבוץ עין גדי, 1972.
- בניין ההנהגה הארצית של הנוער העובד (משכן ברנר וחבריו), תל אביב (דרך קיבוץ גלויות 120), 1968.
- בית הבראה של השומר הצעיר, נתניה (שנות ה-60)
- חדר אוכל, קיבוץ מרחביה, 1965-1969.
- מגורי סגל, מדרשת בן-גוריון, שדה בוקר, 1964-1966.
- מרכז הסטודנט, קמפוס גבעת רם, האוניברסיטה העברית ירושלים, 1960-1972.
- אולם התעמלות, סמינר הקיבוצים, שנות ה-60.
- ספרייה, גבעת חביבה, 1960-1965.
- מוזיאון בית היוצר, מוזיאון למפעלי ים המלח, נווה זוהר, ראשית שנות ה-60 (כיום נטוש).
- אכסניית נוער, נווה זוהר, ראשית שנות ה-60 (הרוסה בחלקה).
- אולם התעמלות, קיבוץ דפנה, 1960-1961.
- סככת חניה במכון לגאופיזיקה, אזור, 1958.
- לול תרנגולות בקומות, קיבוץ מזרע, 1955.
- בית תרבות, נירים, שנות ה-50.
- הרחבת חדר אוכל, שער העמקים (תכנון במקור: שמואל ביקלס), 1961.
- חדר אוכל קיבוץ שובל, שנות ה-50. עבר הרחבה בתכנון מסטצ'קין בשנת 1982.
- אמפיתיאטרון ע"ש מונה ברונפמן-שקמן, קמפוס גבעת רם, 1954-1957.
- חדר אוכל, קיבוץ מזרע, שנות ה-50.
- בית ספר לקציני ים (לא הושלם), שדות ים, תחילת שנות ה-50.
- בית הבראה ע"ש ברל כצנלסון, קיבוץ נען, 1945-1949.
- חדר אוכל במפעלי ים המלח בסדום, שנות ה-60–70
- בית הקיבוץ הארצי (כיום בית התנועה הקיבוצית) ברח' לאונרדו דה וינצ'י 13 בתל אביב
- שיכון פלמ"ח בגבעתיים. קבוצת מבני מגורי ליוצאי הפלמ"ח, נבנה בשנים 1960-1962 ברח' עמישב בגבעתיים
גלריית תמונות
ספריית סמינר גבעת חביבה בתכנון האדריכל בוגר ה'באוהאוס' שמואל מסטצ'קין
לול תרנגולות בקומות בקיבוץ מזרע (כיום מבנה מסוכן ולקראת הריסה), 2/10
נווה זוהר, שנות ה-60 (כיום נטוש)
מגדל בית הספר לקציני ים (לא הושלם), ראשית שנות ה-50, שדות ים, 7/09
חזית חדר האוכל בקיבוץ יקום, 11/09
מרכזית טלפונים בנוה זוהר
משכן ברנר וחבריו - מרכז הנוער העובד והלומד, רחוב קיבוץ גלויות 120, תל אביב (1968)
בית הקיבוץ הארצי
חזית חדר האוכל בקיבוץ שובל
חזית חדר האוכל בעין דור
חזית חדר האוכל בקיבוץ מגן
אמפיתאטרון גבעת רם בירושלים
חדר האוכל באדמית
קטע מחזית חדר האוכל בשער הגולן
חדר האוכל בקיבוץ דן
חדר האוכל בקיבוץ רבדים
לקריאה נוספת
- לבנות ולהיבנות בה, ספר שמואל מסטצ'קין – אדריכלות הקיבוץ בישראל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2008.
- פרדי כהנא: לא עיר לא כפר, האדריכליות של הקיבוץ 1990-1910, יד טבנקין, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2011.
- צבי אפרת: הפרויקט הישראלי - בנייה ואדריכלות 1973-1948, מוזיאון תל אביב לאמנות, 2004.
קישורים חיצוניים
- אסתר זנדברג, בקיבוץ לא בנו סתם בניינים, הארץ, 3 ביולי 2008
- מיכאל יעקובסון: הכי קרוב אליך, וילה: קיבוץ מעברות זורק את המורשת לטובת נדל"ן, 7 בספטמבר 2017, xnet
- רשימת מאמרים על מבנים בתכנונו של שמואל מסטצ'קין, באתר 'חלון אחורי' מאת מיכאל יעקובסון
הערות שוליים
