קנת' ארו
 |
קנת' ג'וזף ארו (באנגלית: Kenneth Joseph Arrow; 23 באוגוסט 1921 - 21 בפברואר 2017) היה כלכלן יהודי אמריקאי, פרופסור באוניברסיטת סטנפורד. ארו זכה בפרס נובל לכלכלה ב-1972, בשיתוף עם ג'ון היקס על תרומתם לתאוריית שיווי המשקל הכללי בכלכלה, ולתאוריה של כלכלת רווחה. בן 51 בעת הזכייה, היה צעיר הזוכים בפרס נובל לכלכלה[1]. בשנת 2004 זכה במדליה הלאומית למדעים, העיטור המדעי הנכבד ביותר שמחולק על ידי ארצות הברית, על מחקריו בנושאי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות ומחקרו על נטילת סיכונים.
יחד עם פול סמואלסון, הוא נחשב לאחד מהמייסדים של הכלכלה הנאו-קלאסית המודרנית (שלאחר מלחמת העולם השנייה). רבים מתלמידיו לשעבר זכו בפרס נובל בעצמם.
התרומות הבולטות שלו הן מתחום של תאוריית הבחירה הציבורית, בעיקר משפט אי האפשרות של ארו; וכן עבודתו על ניתוח של שיווי משקל כללי. הוא הציב יסודות לכמה ענפים נוספים בכלכלה, ביניהם תאוריית הצמיחה האנדוגנית, כלכלת בריאות וכלכלת מידע.
קורות חיים
קנת' ארו נולד בניו יורק למשפחה יהודית שהיגרה מרומניה. אמו, ליליאן, נולדה ביאשי ואביו, הרי, היה יליד פודו אילואיי. ארו קיבל תואר ראשון מהאוניברסיטה העירונית של ניו יורק ב-1940, ותואר שני ודוקטורט מאוניברסיטת קולומביה ב-1941 ו-1951. משנת 1946 עבד במקביל למחקרו באוניברסיטת קולומביה גם כחוקר באוניברסיטת שיקגו, שם כיהן כפרופסור חבר. ארו הקים יחד עם פרופ' מנחם יערי את בית הספר קיץ לכלכלה תאורטית במכון ללימודים מתקדמים אשר באוניברסיטה העברית בירושלים ועמד בראשו במשך 19 שנה עד שנת 2007.
ארו היה אחיה של הכלכלנית אניטה סאמרס, דודו של הכלכלן לארי סאמרס, וגיסו של הכלכלן פול סמואלסון (אחיו של הכלכלן רוברט סמואלסון).
מחקריו
משפט ארו
משפט ארו הוצג בתיזה שלו לדוקטורט. הוא קובע שכלל הבחירה החברתי היחיד אשר מקיים שני תנאים בסיסיים (יעילות פארטו ובחירה בלתי-תלויה), הוא כלל הדיקטטור, בו פרט יחיד קובע באופן בלעדי את ההעדפות החברתיות (כלומר: לא קיים כלל בחירה כזה שהוא גם דמוקרטי).
שיווי משקל כללי בשוק
ביחד עם ז'ראר דברה, סיפק ארו את ההוכחה המדוקדקת הראשונה לקיומו של שיווי משקל כללי המנחה את השוק, בהינתן כמה הנחות מגבילות. ארו הרחיב את המודל כך שיעסוק גם בנושאי אי-ודאות, יציבות שיווי המשקל, ויעילותו של שיווי משקל תחרותי.
תאוריית הצמיחה האנדוגנית
ארו מילא תפקיד חיוני בראשית המחקר בתאוריית הצמיחה האנדוגנית (או: תאוריית הצמיחה החדשה), שניסתה להסביר את מקורם של שינויים טכנולוגיים, שנחשבים לגורם העיקרי שמאפשר צמיחה כלכלית. עד לפיתוחה של תאוריה זאת, ההנחה הייתה כי שינויים טכנולוגיים מתרחשים מסיבות אקסוגניות (חיצוניות למערכת)- כלומר, קורים ללא הסבר לסיבת התרחשותם מתוך המערכת הכלכלית. תאוריית הצמיחה האנדוגנית סיפקה הסבר כלכלי לסיבות לחדשנות של חברות - כך ששינויים טכנולוגיים וחדשנות באים מבפנים - מתוך המודל הכלכלי (אנדוגני - פנימי למערכת - ומכאן השם). בהמשך לעבודתו החלוצית של ארו, התפתחה ספרות מחקרית ענפה בנושא.
כלכלת מידע
במחקר חלוצי נוסף, חקר ארו את הבעיות הנגרמות עקב מידע א-סימטרי בשווקים. בעסקאות רבות, לאחד הצדדים (לרוב המוכר) יש יותר מידע על המוצר הנמכר מאשר לצד האחר. אסימטריה של מידע יוצרת תמריץ לצד שלו מידע רב יותר לרמות את הצד בעל המידע המועט יותר, ודבר זה עלול לגרום מצב של כשל שוק. כתוצאה מכך, התפתחו מספר מנגנוני שוק, ביניהם ערבויות ואימות על ידי צד שלישי, המאפשרים לשווקים עם מידע א-סימטרי לתפקד. ארו ניתח סוגיה זו בתחום הטיפול הרפואי (במחקר מ-1963, שכותרתו "אי-ודאות וכלכלת הרווחה של טיפול רפואי"). מאוחר יותר, נחקרו שווקים נוספים - בעיקר נכסים יד שנייה, מכירות פומביות ברשת וביטוח.
קישורים חיצוניים
- (הקישור אינו פעיל, 30.10.2020)
- על קנת' ארו (באנגלית)
- אשר שכטר, לא נורא // זוכה פרס הנובל לכלכלה: "השלכות המשברים הפיננסיים נמשכים זמן רב - אבל קרו דברים גרועים יותר", באתר TheMarker, 27 ביולי 2012
- אייל וינטר, "כיצד קנת' ארו חולל מהפכה בהבנתנו את הבחירות והחלטות גדולות אחרות שאנחנו מבצעים"(הקישור אינו פעיל, 30.10.2020), פורבס, 24 בפברואר 2017 (באנגלית)
- ירון כהן צמח, מי קובע מה טוב לכולם, באתר TheMarker, 24 באפריל 2017
- קנת ארו, אנשי סגולה - יהודים זוכי פרס נובל, באתר בית התפוצות.
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ עד לשנת 2019 בה זכתה בפרס אסתר דופלו בגיל 46
| זוכי פרס נובל לכלכלה | ||
|---|---|---|
| 1969–1975 | פריש, טינברגן (1969) • סמואלסון (1970) • קוזנץ (1971) • היקס, ארו (1972) • לאונטיף (1973) • מירדאל, האייק (1974) • קנטורוביץ', קופמאנס (1975) | 
|
| 1976–2000 | פרידמן (1976) • אולין, מיד (1977) • סיימון (1978) • שולץ, לואיס (1979) • קליין (1980) • טובין (1981) • סטיגלר (1982) דברה (1983) • סטון (1984) • מודיליאני (1985) • ביוקנן (1986) • סולו (1987) • אלה (1988) • הוולמו (1989) • מרקוביץ, מילר, שארפ (1990) • קוז (1991) • בקר (1992) • פוגל, נורת' (1993) • הרסני, נאש, זלטן (1994) • לוקאס (1995) • מירליס, ויקרי (1996) • מרטון, שולס (1997) • סן (1998) • מנדל (1999) • הקמן, מקפאדן (2000) | |
| 2001 ואילך | אקרלוף, ספנס, שטיגליץ (2001) • כהנמן, סמית' (2002) • אנגל, גריינג'ר (2003) • קידלנד, פרסקוט (2004) • אומן, שלינג (2005) • פלפס (2006) • הורוביץ, מסקין, מאירסון (2007) • קרוגמן (2008) • אוסטרום, ויליאמסון (2009) • דיאמונד, מורטנסן, פיסרידס (2010) • סימס, סרג'נט (2011) • רות, שפלי (2012) • פאמה, הנסן, שילר (2013) • טירול (2014) • דיטון (2015) • הארט, הולמסטרום (2016) • ת'יילר (2017) • נורדהאוס, רומר (2018) • קרמר, באנרג'י, דופלו (2019) • מילגרום, וילסון (2020) • אימבנס, אנגריסט, קארד (2021) • ברננקי, דיימונד, דיבוויג (2022) | |
- ניו יורק: אישים
- זוכי פרס נובל לכלכלה
- זוכי פרס נובל אמריקאים
- זוכי פרס נובל יהודים
- כלכלנים יהודים אמריקאים
- חוקרי תורת המשחקים יהודים אמריקאים
- סגל אוניברסיטת סטנפורד
- עמיתים זרים של החברה המלכותית
- יהודים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
- יהודים חברי האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים
- זוכי מדליית ג'ון בייטס קלארק
- יהודים זוכי המדליה הלאומית למדעים
- נשיאי האגודה האקונומטרית
- נשיאי האגודה האמריקנית לכלכלה
- אמריקאים ממוצא יהודי-רומני
- מקבלי תואר דוקטור לשם כבוד מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- אמריקאים שנולדו ב-1921
- אמריקאים שנפטרו ב-2017