תוחלת החיים של הציבור החרדי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף פרדוקס בני ברק)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תוחלת החיים של הציבור החרדי בישראל דומה לתוחלת החיים הממוצעת בישראל, שהיא, נכון ל-2020, 82.5 שנה, מקום 6 בעולם.[1]

במרבית הפרמטרים שמנבאים בדרך כלל תוחלת חיים ההרגלים של האוכלוסייה החרדית בישראל דומים לאלו של האוכלוסייה היהודית הלא-חרדית. אף על פי כן, תוחלת החיים בערים בהן ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית גבוהה יותר לעומת ערים מקבילות בישראל במצב סוציו-אקונומי דומה.

אורח החיים הבריאותי של הציבור החרדי

בהשוואה של מספר פרמטרים של אורח חיים בריא שעשויים לנבא תוחלת חיים, נמצא שבין האוכלוסייה החרדית לאוכלוסייה יהודית לא-חרדית הנתונים דומים במספר פרמטרים הכוללים תזונה, שעות שינה ומסת גוף, אולם שונים בפעילות גופנית (לרעת החרדים שמתעמלים פחות, בממוצע) ובעישון (לטובת החרדים שמעשנים פחות, בממוצע).[2]

בסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ-2012, דיווחו 73.6% מהחרדים שבריאותם "טובה מאוד", לעומת כ-50% בקבוצות אוכלוסייה אחרות. ורק 18.7% אחוז מהחרדים דיווחו כי הם סובלים מבעיה בריאותית כלשהי, לעומת שיעור כפול ויותר בקבוצות אחרות.[3] האוכלוסייה החרדית צעירה יחסית, אולם גם לאחר ביצוע התאמות לפי גיל, נותרו פערים משמעותיים: 64.6% מהחרדים הגדירו את בריאותם כ"טובה מאוד", לעומת 55%–51 בקרב קבוצות אחרות בחברה היהודית.[4] עם זאת, מדד ההערכה העצמית של מצב הבריאות אינו אובייקטיבי כמו מדד תוחלת החיים, וכן ייתכן שהדיווח החיובי יחסית של מצב הבריאות בקרב חרדים נובע גם מנורמה חברתית שלפיה לא נהוג להתלונן.

הקשר בין תוחלת החיים למצב סוציו-אקונומי

בדרך כלל נמצאת התאמה בין המצב הסוציו-אקונומי של חברה מסוימת לבין תוחלת החיים באותה חברה, התאמה הידועה כבר שנים רבות ונבדקה במקומות רבים בעולם. התאמה זו נכונה הן בהשוואה בין מדינות שונות, והן בהשוואה בין ערים שונות. חוקרים הצביעו על כמה קשרים אפשריים בין התופעות, בין היתר: נגישות פחותה לשירותי בריאות, חוסר במשאבים המפריע לשמירה על בריאות תקינה, מתח, מגורים בשכונות צפופות, היגיינה ועוד.[5]

מחקר השוואתי של תוחלת חיים לפי ערים

במחקר השוואתי שערכו דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, השוו השניים את תוחלת החיים בערים בישראל הכוללות מעל 50,000 תושבים. בעוד שבכל הערים נמצא קשר ישיר בין המצב הסוציו-אקונומי לתוחלת החיים, שלוש ערים חרגו בהרבה מהמגמה – ונרשמה בהן תוחלת חיים ארוכה בצורה משמעותית מערים בעלות מצב סוציו-אקונומי דומה. שלוש הערים הן ערים בעלות ריכוז גבוה של אוכלוסייה חרדית: בני ברק (95%), בית שמש (46%) וירושלים (31%).[6] הממצאים במחקרים אלו מצטרפים למחקרים קודמים המראים קורלציה חיובית בין מידת הדתיות של יישוב לבין אריכות ימים.[7][8]

דו"ח של איתן ששינסקי, דניאל גוטליב ואחרים משנת 2017 העריך שישנה מובהקות סטטיסטית לאריכות ימים אצל חרדים, אך ציין זאת בהסתייגות כי המודל לפיו הם מודדים מי הוא חרדי עלול להיות בעייתי בגילאים מתקדמים.[9]

הסברים לתופעה

צ'רניחובסקי ושרוני הציעו להבין את התופעה בתוצאה של ה"הון החברתי" של החברה החרדית. לדבריהם, החברה החרדית בנויה על מעגלי תמיכה חברתיים המקהים את תחושת העוני, ומסייעים לפרט שנקלע למשבר. להון החברתי של הקהילה החרדית השלכות נוספות שעשויות להשפיע על תוחלת החיים, כגון: דיווח נמוך על תחושת בדידות, ושביעות רצון מהקשר עם המשפחה. בנוסף לכך למבוגר החרדי הממוצע יש תחושת משמעות רבה יותר לחייו בהיותו עוסק בפעילויות המשמרות את פעילותו הקוגניטיבית והחברתית כגון לימוד תורה ותפילה במניין.[10]

הסוציולוגית חיה שטייר הסבירה את התופעה באי-הדיוק של הגדרת עוני בהסתמך על מדדים כלכליים בלבד. לטענתה, למרות היות החברה החרדית ענייה על פי מבחנים כלכליים, היא איננה "תרבות עוני" מבחינות סוציולוגיות. להפך, התרבות החרדית מעודדת במידה רבה את העוני הכלכלי, וממילא תוחלת החיים שלה מתאימה לחברת רווחה.[11]

במחקר של ניצה קסיר ודמיטרי רומנוב מוסברים נתונים אלה גם בעובדה שהחרדים מועסקים בשיעור נמוך יותר מכלל האוכלוסייה במקצועות צווארון כחול כגון בינוי וחקלאות, ובכך נחשפים פחות לתחלואה מקצועית. גורם נוסף לדבריהם שעשוי להשפיע על תוחלת החיים הגבוהה במגזר היא היחשפות נמוכה יותר לגורמי סיכון אחרים, כגון שירות צבאי, עישון סיגריות וצריכת סמים ואלכוהול.[12] ממחקרם אף עולה שאיכות החיים הכוללת בתחום הבריאות בחברה החרדית גבוהה מזו שבאוכלוסיות האחרות במדינת ישראל. במחקר נוסף של ניצה קסיר נמצא שבחברה החרדית המצב הסוציו-אקונומי כפי שעולה מהמדדים הסטנדרטיים אינו מתאר את המצב האמיתי של החברה, ומצבם הסוציו-אקונומי של החרדים טוב בהרבה מזה שעולה מהמדדים המקובלים. אנשים החיים בעוני הם האוכלוסייה המּועדת ביותר לכניסה למצבי חוב, אך למרות שיעורי העוני הגבוהים בחברה החרדית, שיעור החרדים הנמצאים בחובות או אלה המשתמשים בחסכונות לכיסוי ההוצאות נמוך מהמצופה לנוכח רמת ההכנסות. כמו כן, בעוד שבחברה כולה נמצא מתאם גבוה ושלילי בין המצב החברתי-כלכלי לשיעור חייבי ההוצאה לפועל, כאשר מדובר בחברה החרדית קשר זה אינו קיים. הקהילה החרדית תומכת בחבריה הנזקקים באמצעות כלים שונים, כמו רכישות מרוכזות המביאות לניצול כוח הקנייה הקהילתי תוך צמצום רמת הרווח הקמעונאי על מוצרי יסוד, מתן תרומות, וסיוע של מתנדבים. לכן שיעור החייבים בציבור החרדי נמוך מהמצופה מרמת הכנסותיהם. לרוב הנזקקים להלוואות יכולים לקבלת הלוואות נוחות ללא ריבית.[13] לאור ממצאי המחקר, אין זה מפתיע שלא נמצאה התאמה בין המצב הסוציו-אקונומי של היישובים החרדים ותוחלת החיים שלהם.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר איתי גל, ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת, באתר ynet, 19 במאי 2016
  2. ^ גלעד מלאך, לי כהנר, שנתון החברה החרדית בישראל (עמ' 89), באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה
  3. ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בני 20 ומעלה, לפי הערכה עצמית של מצב הבריאות, בעיה בריאותית ולפי תכונות נבחרות, 2012
  4. ^ דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", מתוך "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2015", עמ' 387.
  5. ^ בנק ישראל -חטיבת המחקר, הקשר בין המצב החברתי-כלכלי למצב הבריאות
  6. ^ לפי נתוני 2006, מתוך דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים" (המחקר המלא), מתוך "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2015", עמ' 385.
  7. ^ מחקר: דתיים מאריכים חיים יותר מאשר חילונים, באתר nrg, ‏27/11/2005
  8. ^ Kark, Jeremy D., Galia Shemi, Yechiel Friedlander, Oz Martin, Orly Manor, and Solomon Hillel Blondheim, “Does Religious Observance PromoteHealth? Mortality in Secular vs. Religious Kibbutzim in Israel,ˮ, American Journal of Public Health, 86
  9. ^ איתן ששינסקי, דניאל גוטליב ואחרים, הקשר בין רמת ההכנסה ותוחלת החיים - המקרה הישראלי, עמ' 13
  10. ^ דב צ'רניחובסקי וחן שרוני, "הקשר בין הון חברתי לבריאות בקרב חרדים", מתוך "דוח מצב המדינה – חברה, כלכלה ומדיניות 2015", עמ' 394, 399
  11. ^ שטייר, חיה, עוני בין דיסציפלינות: תרומתה של הסוציולוגיה לחקר העוני, סוציולוגיה ישראלית ז׳(1), 2005
  12. ^ ניצה (קלינר) קסיר ודמיטרי רומנוב, איכות החיים של אוכלוסיות בחברה הישראלית - מבט השוואתי, המכון החרדי למחקרי מדיניות, אוגוסט 2018, עמוד 47
  13. ^ ניצה (קלינר) קסיר, מיהו עני? חובות בחברה החרדית היבטים שונים של עוני ודרכי התנהלות פיננסית בקרב הציבור החרדי, אסופת מאמרים, סיכום פעילות הרשות ומבט על אתגרי העתיד, אוניברסיטת תל-אביב ורשות האכיפה והגבייה, 2018, עמ' 57-76
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0