מלחמת העולם השנייה (ספר מאת אנטוני ביוור)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך שניתן לשפר את מקורותיו
בערך זה יש מקורות, אבל ניתן וכדאי לשפר את המקורות שכבר קיימים בו.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מלחמת העולם השנייה
כריכת הספר
כריכת הספר
הוצאה
מספר עמודים 974
הוצאה בעברית
הוצאה ידיעות אחרונות
תאריך 2014
תרגום עמנואל לוטם

מלחמת העולם השנייהאנגלית: The Second World War) הוא ספר המסקר את מאורעות מלחמת העולם השנייה מאת ההיסטוריון הבריטי אנטוני ביוור. הספר תורגם לעברית על ידי עמנואל לוטם.

תקציר

ההקדמה פותחת בסיפורו של יאנג קיונג-ג'ונג, חייל קוריאני המגויס בכוח על ידי צבא קוואנטונג, שנלקח בשבי על ידי הצבא האדום וע"י הוורמאכט, ובסופו של דבר נתפס על ידי חיילים אמריקאים. היא גם מפרטת את הרקע שהוביל למלחמה, החל מעליית הנאציזם בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה, ועד לכריתת ההסכם התלת-צדדי עם איטליה ויפן.[1]

הספר מתחיל עם הפלישה היפנית למנצ'וריה ב-1931, ומכסה את כל מלחמת העולם השנייה המסתיימת בכניעה הסופית של מדינות הציר. לאורך הספר, ביוור מדלג בכתיבתו בין החזיתות השונות. הוא מתחיל בפרקים על פלישת גרמניה לפולין,[2] ממשיך במלחמת החורף,[3] המערכה בנורווגיה[4] והמערכה על צרפת ועל ארצות השפלה.[5] ביוור גם משלב פרקים על מלחמת סין–יפן השנייה כדי לבנות יחד תיאור כלל עולמי של האירועים.[6] בהמשך נקודת המבט של הספר מתרחבת וכוללת את הקרב על בריטניה,[7] את המערכה בבלקנים,[8] את זירת הים תיכוני והמזרח התיכון ואת המערכה האוקיינוס האטלנטי.[9]

לאחר מכן מתוארים השתלשלות המאורעות בחזית המזרחית, ובכלל זה מתוארים מבצע ברברוסה,[10] קרב מוסקבה,[11] מבצע מקרה כחול[12] וקרב סטלינגרד;[13] על קרב זה כתב ביוור בהרחבה בעבר. במקביל מתוארים המערכה בצפון אפריקה, המתקפה על פרל הארבור,[14] והאירועים המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט, שהתרחשו כתוצאה מהמתקפה. הוא מקדיש גם פרק לגורל היהודים בשואה, וכותב על השמדתם בתאי הגזים.[15]

בהמשך, המלחמה מתחילה לנטות לטובתן של בנות הברית. ביוור סוקר לסירוגין את האירועים העיקריים, שגרמו לכך, ביניהם מבצע לפיד, ניצחונות אמריקאים באוקיינוס השקט, וההתקפות הסובייטיות בחזית המזרחית. לאחר מכן, הוא מתאר את פלישת בעלות הברית לסיציליה,[16] ומרחיב על מה שמכונה בפיו כ"אביב של ציפיות": בעלות הברית תוקפות בעוצמה את כוחות הציר בכל החזיתות: הסובייטים הודפים את הגרמנים מערבה בהצלחה,[17] בעוד שבנות הברית המערביות פותחות את מבצע "אוברלורד"[18] ומנחילות תבוסות נרחבות ליפנים.[19]

עם כניסתה של המלחמה לימיה האחרונים, מתאר ביוור את המירוץ המטורף לברלין בין בעלות הברית המערביות לבין הסובייטים, יחד עם נפילת המשטר הנאצי שלאחר נפילת ברלין,[20] נושא נוסף שעליו כתב ביוור בעבר. ביוור מסיים את ספרו בפרק שעוסק בהטלת פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי ובכניעת האימפריה היפנית.[21]

ביוור מסקר בהרחבה לא רק את מנהיגי המדינות החשובים (רוזוולט, צ'רצ'יל, סטלין, היטלר, מוסוליני, הידקי טוג'ו וצ'יאנג קאי-שק), אלא גם את בכירי הגנרלים (פון מנשטיין, רומל, ימאמוטו, ז'וקוב, מונטגומרי, אייזנהאור, מקארתור ואחרים) ודמויות פוליטיות ידועות פחות.[22]

ביוור מקדיש פרקים שלמים לחזיתות או לפעולות חשובות במיוחד, כגון קרב קורסק והקרב על ברלין.[23]

ביקורות

כאחת מיצירותיו של ביוור, הספר קיבל ביקורות חיוביות. ה"גרדיאן" שיבח את תיאורו על החזית המזרחית במלחמה, אך מתח ביקורת על תיאורו של מלחמת סין–יפן השנייה.[24] ביקורות אחרות שיבחו את הגלובליות של הספר, את צורת ההגשה המרתקת שלו, ואת תשומת הלב שהוא נותן לאזורים הידועים פחות של המלחמה.[25][26]

דעות

שמאל מול ימין

הנושא המרכזי של ביוור בספר "במלחמת העולם השנייה" הוא הסכסוך המתמשך בין השמאל לימין. גרמניה הנאצית ובעלות בריתה מייצגות את הימין הקיצוני, ואילו ברית המועצות וסין הקומוניסטית מייצגות את השמאל הקיצוני.[26] ביוור אינו לוקח צד בסכסוך הזה; הוא רואה בשני הצדדים כמי שביצעו פשעי מלחמה חמורים נגד מתנגדיהם.[26] במובנים מסוימים חרגה המלחמה מגבולות פוליטיים ואידאולוגיים, כגון הברית הסובייטית המוקדמת עם גרמניה הנאצית; אם כי במובנים אחרים, ההבדלים האידאולוגיים הפכו למניע מרכזי למלחמה.[26]

סין הקומוניסטית

ביוור כותב במבט ביקורתי מאוד על סין הקומוניסטית ועל מאו צה-טונג. הוא סבור, כי סין הלאומנית, תחת צ'יאנג קאי-שק, לקחה על עצמה את רוב המאמץ במלחמה ביפנים, אף שלא היו לה כוחות רציניים. הקומוניסטים, לעומתם, נמנעו מהלחימה, משום שמטרתם האמיתית הייתה לשמר את כוחם למלחמת האזרחים נגד הלאומנים.[24] למעשה, ביוור מרחיק לכת עד כדי כך, וטוען שהקומוניסטים למעשה חתמו על הסכמים חשאיים עם היפנים כדי להתעלם זה מזה.

ביקורת על גנרלים ידועים

ביוור גם חולק על כמה מן התפיסות על גנרלים מסוימים במלחמה; הוא כותב כי המוניטין שיצאו על ברנרד לו מונטגומרי ועל ארווין רומל מוגזם ורחוק מהמציאות.

הערות שוליים

  1. ^ ביוור, עמ' 25-15
  2. ^ ביוור, עמ' 56-38
  3. ^ ביוור, עמ' 68-57
  4. ^ ביוור, עמ' 96-87
  5. ^ ביוור, עמ' 117-97
  6. ^ ביוור, עמ' 86-69
  7. ^ ביוור, עמ' 159-141
  8. ^ ביוור, עמ' 194-175
  9. ^ ביוור, עמ' 207-195
  10. ^ ביוור, עמ' 229-208
  11. ^ ביוור, עמ' 270-254
  12. ^ ביוור, עמ' 383-369
  13. ^ ביוור, עמ' 400-382
  14. ^ ביוור, עמ' 292-271
  15. ^ ביוור, עמ' 561-550
  16. ^ ביוור, עמ' 539-520
  17. ^ ביוור, עמ' 586-580
  18. ^ ביוור, עמ' 640-624
  19. ^ ביוור, עמ' 673-657
  20. ^ ביוור, עמ' 803-781
  21. ^ ביוור, עמ' 830-817
  22. ^ כוורת, כריכה פנימית
  23. ^ ביוור, תוכן עניינים
  24. ^ 24.0 24.1 The Second World War by Antony Beevor – review, באתר הגרדיאן (באנגלית)
  25. ^ The Second World War by Antony Beevor - review, באתר "NewStatemanAmerica" (באנגלית)
  26. ^ 26.0 26.1 26.2 26.3 Many Wars in One, ניו יורק טיימס (באנגלית)
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0