מכת הארבה בארץ ישראל (1915)
בשנת 1915 אירעה מכת ארבה חסרת תקדים באזור ארץ ישראל אשר גרמה לנזקים חמורים לחקלאות המקומית וכתוצאה מכך נוצר רעב בארץ.
היסטוריה
בשנת 1915, בעיצומה של מלחמת העולם הראשונה, פשטו נחילים גדולים של להקות ארבה על אזורים גדולים מאד במזרח התיכון. הם פשטו על מצרים, טורקיה ומדינות אחרות והשאירו נזקים חמורים. לארץ ישראל הגיעו להקות הארבה בחודש מרץ וחיסלו כמויות גדולות של תבואה וחקלאות. הם הגיעו לכל הערים והיישובים בעיקר במרכז הארץ ובשפלה, אך גם בירושלים נצפו נחילי הארבה. החגבים הטילו ביצים ומהם בקעו עד מהרה פריטים נוספים של ארבה. ערביי הארץ ניסו לגרש את הארבה משדותיהם על ידי יצירת רעשים על ידי הקשה בכלים ובסירים ריקים[1]. החקלאים ניסו להילחם בהם על ידי הבערת אש וחפירת תעלות מים סביב הנטיעות. אולם כל הניסיונות עלו בתוהו.
בעקבות המחסור בתוצרת חקלאית האמירו מחירי המזון והדבר החריף את המחסור שכבר היה קיים בעקבות מלחמת העולם שניטשה אז עד שנוצר חשש להתפתחות רעב בארץ[2].
אהרון אהרונסון, שהיה מומחה באגרונומיה, מונה על ידי המושל הצבאי אחמד ג'מאל פאשה למפקח הכללי למלחמה בארבה, אולם התפטר בסופו של דבר אחרי שהשלטונות מצאו דרך להפיק כסף מהארבה, הם הטילו חובה על כל אדם שגילו עבר את 15 ללקט 20 ק"ג של ארבה או לשלם קנס בגובה לירה טורקית אחת. לצורך כך העמידו שוטר בכל היישובים שתפקידו היה לאסוף את שקי הארבה[3].
לאחר כחודש עזבו להקות הארבה את ארץ ישראל, אולם השאירו בה חותם שהשפיע על הצומח והחקלאות בארץ למשך זמן רב.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ על פי עדויות באתר הארכיון לתולדות פתח תקווה
- ^ מצוקה בירושלים, ניו יורק טיימס, 23 באפריל 1915 (באנגלית)
- ^ מתוך: סיפרי ארץ-ישראל - מצבות מדברות
