מבצע יום הולדת

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מהות המבצע:

מבצע יום הולדת הוא-אחד ממבצעיו הקדושים של כ''ק האדמו''ר מליובאוויטש ומטרתו-יצירת מודעות נכונה אודות יום הולדתו של כל אדם באשר הוא באמצעות מנהגים מיוחדים ליום זה כשבמרכזם עומד המנהג לערוך חשבון נפש מהשנה החולפת.

השתלשלות המבצע:

בכ"ה אדר תשמ"ח[1] -יום ההולדת של רעייתו של כ''ק האדמו''ר מליובאוויטש, יצא הרבי בקול קורא אשר כדאי ונכון ביותר לפרסם אשר ביום ההולדת יוסיפו בתורה תפלה צדקה והוספה - שכל אחד ואחד (הן אנשים הן נשים והן טף ועד לקטני קטנים) יעשה ביום ההולדת התוועדות של שמחה ביחד עם בני ביתו או חבריו וידידיו. בהקשר לכך עורר הרבי בשיחת אחרון של פסח תשמ"ח על יישום של מספר מנהגים מיוחדים ביום זה:

א. לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת, וכשיום -ההולדת חל ביום הקריאה - גם ביום-הולדת עצמו.

ב. להוסיף בנתינת צדקה לפני תפלת שחרית ומנחה, וכשיום ההולדת חל בשבת או יום טוב - ליתן בערב שבת או יום טוב (ומה טוב - גם לאחריו).

ג. להוסיף בתפילה - בכונת התפילה, התבוננות בגדולת הא-ל וכו', וכן באמירת (ספר) תהילים (על כל פנים ספר אחד).

ד. ללמוד המזמור תהילים החדש שמתחיל לומר ביום ההולדת - בהתאם למספר שנותיו.

ה. להוסיף שיעור נוסף בתורת הנגלה ובתורת החסידות - נוסף על השיעורים הקבועים, שלושת השיעורים בחומש תהילים ותניא השווים לכל נפש, ושיעור היומי ברמב"ם.

ו. ללמוד מאמר דא"ח (=דברי אלוקים חיים) בעל פה (כולו או חלקו), ולחזור אותו בחבורה (ברבים) ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו (בזמן סעודה שלישית).

ז. להוסיף בפעולה על הזולת - הפצת התורה והמעינות חוצה, מתוך אהבת ישראל.

ח. להתבודד ולעלות זכרונותיו ולהתבונן בהם והצריכים תיקון ותשובה ישוב ויתקנם, כלומר, להתבונן באופן הנהגתו בשנה שעברה, ולקבל החלטת טובות לשנה הבאה עלינו לטובה.

ט. לקבל על עצמו זהירות נוספת או הידור נוסף בענין פרטי (לפי ערכו, כמובן), כמו בראש השנה.

מנהגים אלו אף הוגהו ע''י הרבי בעצמו ונדפסו בתורת מנחם התוועדויות-תשמ''ח.

כמו כן הורה הרבי כי אצל ילדים ותינוקות חלה החובה על הוריהם לנהוג במנהגי היום עבור ילדיהם.

יצויין כי עד לתקנתו של הרבי בשנת תשמ''ח, היחס בציבור היהודי בכלל והחרדי בפרט לציון יום הולדת כיום מיוחד-כדבר ופסול ולא מתאים ליהודי שומר צומר ומצוות מאחר והמקור התורני ליום הולדת מופיע בתורה במקום אחד ויחיד-אצל פרעה--''יום הולדת את פרעה'' ומכאן הוכיחו כי ציון יום זה הינו משהו פסול ושלילי. למרות זאת, בקרב רבותינו נשיאנו צויין יום ההולדת בין השאר על ידי אמירת מאמר חסידות, אך לא ברבים ובפרסום, מיוסד על דברי חז"ל בירושלמי אשר ביום ההולדת מזלו של אדם גובר, וכן על יסוד לשון הכתוב "והימים אלה נזכרים ונעשים", שבכל שנה חוזרים הדברים לקדמותם.

הרבי  הסביר כי מהותו של יום ההולדת היא שבזמן זה נעשה האדם למציאות בפני עצמו, שהרי עובר בבטן אמו נחשב כחלק מגוף האם.

בנוגע לגר, כותב הרבי שיום הולדתו הוא היום בו נתגייר, היות וגר שנתגייר כקטן שנולד.

יום הולדת חסידי =

היום בו מגיע חסיד לראשונה לרבי נחשב בקרב חסידים כיום ההולדת החסידי. ענין זה מוזכר בספר היום יום. הרבי הורה מספר פעמים לחסידים שכתבו לו אודות תאריך הגעתם אליו בפעם הראשונה, אודות קיום מנהגי יום הולדת[2].

הרבי אף הסביר את הסיבה לכך, היות ו"כאשר חסיד בא אל רבו - נעשה אצלו תכלית הביטול דמציאותו הקודמת, ונעשה בזה מציאות חדשה"[3], ולכן נחשב יום זה אצלו כיום הולדת, ועד שבכמה ענינים הפעם הראשונה בה באים אל הרבי נעלית יותר מיום ההולדת עצמו, היות וביום ההולדת יש גם ענין של ירידה ששוכח את התורה שלמד במעי אמו, מה שאין כן כשמגיע אל הרבי.

ראו גם

קישורים חיצוניים

  1. יום הולדתה של הרבנית חיה מושקא שניאורסון
  2. אראנון נפלאות עמוד 49. ביחידות לר' בערל יוניק, עשרים שנה לאחר היחידות הראשונה שלו בז' אייר תש"י: "בוודאי תנהג במנהגי יום הולדת".
  3. משיחת שבת פרשת נשא תשמ"ח, מוגה. התוועדויות תשמ"ח חלק ג' עמוד 464.

קישורים חיצוניים

באדיבות חב"דפדיה,
קרדיט GFDL