יחסי ארצות הברית – בלגיה
| יחסי ארצות הברית – בלגיה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארצות הברית | בלגיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 9,833,517 | 30,528 |
| אוכלוסייה | |
| 341,362,543 | 11,708,439 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 25,462,700 | 578,604 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 74,591 | 49,418 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | מונרכיה חוקתית |
יחסי ארצות הברית-בלגיה הם היחסים הבילטרליים בין המדינות, ובשנת 2007 נחגגו 175 שנים לקיום היחסים. על פי דו"ח המנהיגות העולמית של ארצות הברית לשנת 2012, 26% מהבלגים מרוצים מההנהגה האמריקנית, כאשר 16% אינם מסכימים ו-58% אינם בטוחים.[1]
היסטוריה
בשנת 1914 פלשו הגרמנים לבלגיה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ובעקבות כך מהנדס הכרייה והנשיא לעתיד הרברט הובר הקים ארגוני סיוע: ועדת הסיוע בבלגיה (CRB) והוועד הלאומי לעזרה ומזון. עד סוף המלחמה, הצטבר בארגונים אלה עודף של 30 מיליון דולר, אשר שימש לשיפור מערכת החינוך הבלגית.[2]
במהלך מלחמת העולם השנייה פעל צבא ארצות הברית יחד עם הצבא הבריטי וכוחות בעלות הברית, ושחרר את בלגיה מהכיבוש הנאצי.[3] בדצמבר 1944 פתחו הגרמנים במתקפת הארדנים, אולם על אף הצלחות ראשוניות הצליחו הכוחות האמריקנים להדוף את המתקפה ולשחרר בחזרה את השטחים שנכבשו בידי הגרמנים.
לאחר המלחמה קיבלה בלגיה סיוע אמריקני באמצעות תוכנית מרשל, שמטרתה הייתה לשקם את הריסות המלחמה ואת כלכלת אירופה.[4] שתי המדינות היו בין המייסדים של נאט"ו, ובלגיה גם שלחה כוחות במסגרת האו"ם במהלך מלחמת קוריאה.
ארצות הברית מעריכה את האקטיביזם הבלגי בעניינים הבינלאומיים, ובכלל זה השתתפותה בכוח הסיוע הביטחוני הבינלאומי באפגניסטן, שיקום ופיתוח עיראק, משימות שלום בבלקן ובלבנון, התכוף שלה הפרשה של חילוץ אווירי בינלאומי של משברים, וכן האירוח של השיחות בין שרי חוץ מאירופה לבין מזכיר המדינה. ב-17 בינואר 2006 במהלך ביקורו של ראש ממשלת בלגיה גיא פרהופשטדט, הודה לו הנשיא ג'ורג' ווקר בוש הודה לו על "מנהיגותו" ועל התמיכה ב"תושבי קונגו לממש את מלוא הפוטנציאל שלהם."
בלגיה עובדת בשיתוף פעולה הדוק עם ארצות הברית וארגונים בינלאומיים ואזוריים, על מנת לעודד שיתוף פעולה וסיוע כלכלי ופוליטי למדינות מתפתחות. בלגיה קידמה בברכה מאות חברות אמריקניות לשטחה, שרבות מהן שיכנו בה את המטה האירופי שלהן.
יחסים דיפלומטיים
ארצות הברית מחזיקה בבלגיה שגרירות בבריסל. מאידך, בלגיה מחזיקה בארצות הברית שגרירות בוושינגטון די סי ו-29 קונסוליות באטלנטה, בולטימור, בוסטון, שיקגו, סינסינטי, דנוור, דטרויט, גריניץ', הונולולו, יוסטון, ג'קסונוויל, קנזס סיטי, לוס אנג'לס, לואיוויל, מיאמי, מילווקי, מולין, ניו אורלינס, ניו יורק, נורפוק, פילדלפיה, פיניקס, פיטסבורג, פורטלנד, סולט לייק סיטי, סן אנטוניו, סן פרנסיסקו, סיאטל, וסיינט פול[5].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ U.S. Global Leadership Project Report - 2012 Gallup
- ^ Piette, Alain (2007). David Leninson, Karen Christensen (ed.). Global Perspectives on the United States: A Nation by Nation Survey. Vol. 1. Great Barrington, MA: Berkshire frfrbeb5t Group. pp. 43–5. ISBN 978-1-933782-06-5.CS1 maint: Uses editors parameter (link)
- ^ "The Liberation of Belgium - September - November 1944". Adapted from an account by historian Terry Copp, published in Legion Magazine. אורכב מ-המקור ב-6 ביולי 2011. נבדק ב-23 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Ian Vasquez (9 במאי 2003). "A Marshall Plan for Iraq?". Cato Institute. אורכב מ-המקור ב-22 בינואר 2009. נבדק ב-23 באוקטובר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ אתר על יחסי מדינות
