טיוטה:שמיני עצרת (אגדה)

שמיני עצרת הוא יום טוב בסופו של חג סוכות. הרבה דברי אגדה וביאורים על דרך פרד"ס התורה נאמרו על שמיני עצרת, להלן תקציר של כמה מרעיונות אלו.

שמיני עצרת במקורות

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַה' עֲצֶרֶת הִוא כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

- ויקרא כג לו

בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי עֲצֶרֶת תִּהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ:

- במדבר כט לה

אמר רבי אלעזר הני שבעים פרים (פרי החג שבעים הם, חוץ משל שמיני, רש"י) כנגד מי, כנגד שבעים אומות (לכפר עליהם שירדו גשמים בכל העולם לפי שנידונין בחג על המים), פר יחידי (של שמיני) למה, כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך (אין לי הנייה וקורת רוח בשל אלו, אלא בשלך)

- סוכה נה ב

על פי הפשט

יום מיוחד לעבודת ה'

חג זה נקרא 'עצרת' שיהיה נעצר לפני ה' שיהיה בטל מכל עסקי העולם ולא רק שביתה ממלאכה אלא עמידה איזה זמן במקומות הקודש לעבוד במקומות ההם את הא-ל יתברך בתורה או בתפלה או בעבודה, שלאחר השמחה בימי הסוכות יעשו יום עצרת שיעצרו במקומות הקודש ותהיה שמחתו שמחה של תורה ומעשים טובים כאומרו ישמח ישראל בעושיו. ויש שפירשו עצרת מלשון 'מלכות' כמו יורש עצר שלאחר שסיימו לאסוף את תבואתם מן השדה, יוכלו להתעכב ולשבת בירושלים ולשמוח שם כל הימים מבלי טורח. והרי תכלית המועדים והעליה לרגל הוא כדי ללמוד חכמה ומוסר מן הכהנים שהרי ירושלים הוא מקור לכל דבר ה' ומשם למדו איך להתנהג בשובם אחר החג לביתם. ובימים הראשונים של החג היו כל ישראל טרודים בראיה ובחגיגה ובשלמי נדר, ורק ביום אחרון של חג שוב לא היה קרבנות ראיה וחגיגה היו כל ישראל פנויים אז לקבל מוסר והוכחה.

על פי הדרש

קרבן עצרת מיוחד לאהבת בני ישראל

אמרו חז"ל במדרש את מוצא בחג ישראל מקריבין לפניך שבעים פרים על שבעים אומות אמרו ישראל רבון העולמים הרי אנו מקריבים עליהם שבעים פרים והיו צריכים לאהוב אותנו והם שונאים אותנו שנאמר תחת אהבתי ישטנוני, לפיכך אמר להם הקב"ה עכשיו הקריבו על עצמכם, ביום השמיני עצרת תהיה לכם והקרבתם עולה אשה ריח ניחוח לה' פר בן בקר אחד איל אחד, משל למלך שעשה סעודה שבעת ימים וזימן כל בני אדם שבמדינה בשבעת ימי המשתה, כיון שעברו שבעת ימי המשתה אמר לאוהבו כבר יצאנו ידינו מכל בני המדינה נגלגל אני ואתה במה שתמצא ליטרא בשר או של דג או ירק, כך אמר הקב"ה לישראל ביום השמיני עצרת תהיה לכם גלגלו במה שאתם מוצאים בפר אחד ואיל אחד. ובגמרא אמרו פר יחידי (של שמיני) למה, כנגד אומה יחידה. משל למלך בשר ודם שאמר לעבדיו עשו לי סעודה גדולה, ליום אחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך.

יום נוסף לאחר החג משום שקשה עלי פרידתכם

עצרת היינו מלשון שעצרתי אתכם אצלי, כמלך שזימן את בניו לסעודה לכך וכך ימים, כיון שהגיע זמנן להיפטר אמר בני בבקשה מכם עכבו עמי עוד יום אחד, קשה עלי פרידתכם.

עצרת מיד אחר סוכות כדי שלא יטרחו בימי הגשמים לחזור אחר חמישים יום

אמר רבי יהושע בן לוי ראויה היתה העצרת של חג שתהא רחוקה חמשים יום כנגד העצרת של פסח, אלא עצרת של חג על ידי שהן יוצאים מן הקיץ לחורף לית ביומיהו דייזלון וייתון (אין בימים די כדי ללכתב ולחזור). משל למה הדבר דומה למלך שהיו לו בנות הרבה מהן נשואות במקום קרוב ומהן נשואות למקום רחוק, יום אחד באו כולם לשאול שלום המלך אביהם, אמר המלך אלו שנשואות במקום קרוב אית בעונתה למיזל ולמיתי (- יש בזמנם ללכת ולשוב) ואלין שנשואות במקום רחוק לית בעונתה ליזיל ולמיתי (- אין בזמנם ללכת ולשוב) אלא עד דאינון כלהון אצלי הכא נעבד כלן חד יום טב ונחדי עמן (- אלא בעוד שהם כולם אצלי נעשה כולם יום טוב אחד) כך עצרת של פסח עד דאינון נפקין (- שעוברים) מהחורף לקיץ אמר הקב"ה אית ביומא למיזל ולמיתי (יש ימים כדי ללכת ולשוב) אבל עצרת של חג על ידי שהן יוצאין מהקיץ לחורף ואבק דרכים קשה וידות דרכים קשות לפיכך אינה רחוקה חמישים יום, אמר הקב"ה לית ביומיא למיזל ולמיתי אלא עד דאינון הכא נעבד כלן חד יום טב ונחדי (אין בימים בכדי ללכת ולשוב אלא בעוד שהם כאן נעשה כולנו יום טוב אחד ונשמח). ועוד דרשו עצרת מלשון עצרו הכתוב מלצאת שאין עצירה אלא כניסה שנאמר (ירמיה לו) ואני עצור לא אוכל לבוא בית ה' וכן נאמר (שם לג) ויהי דבר ה' אל ירמיהו שנית והוא עודנו עצור.

יום הגשמים

אמרו חז"ל בחג על נידונים על המים וכתבו האחרונים שבשמיני עצרת גמר הדין על המים. ובמדרש אמרו: 'אמר הקב"ה לא בראתי פרקליט טוב לגשמים כיום שמיני עצרת', ולכן אין יושבים בסוכה בשמיני עצרת שמתפללים בו על הגשמים יוצאים מהסוכה כדי שיתפללו על הגשמים בלב שלם.

על פי הרמז

רמז ליום קיבוץ גלויות

היום הזה רומז על קיבוץ הגלויות, שאז יתחדש מלכות בית דוד, כמו שנאמר (יחזקאל לז, כה) 'ועבדי דוד נשיא להם לעולם' ולכן נקרא יום זה 'עצרת' שהוא לשון מלכות ואדנות כמו שנאמר 'זה יעצור בעמי' (שמואל-א ט יז). ולכן ביום זה מקריבים רק פר אחד רמז שיהיה מלכות אחד ומלך אחד, כי לא יהיה אז חילוק מלכויות. שפרים הם רומזים על מלכים, כמו שנאמר (תהלים כב, יג) סבבוני פרים רבים. ומה שצווה להקריב בו איל אחד הוא רמז לכהן גדול אחד מזרע אהרן, כמו שיהיה מלך אחד מזרע דוד. ומה שמקריבים 'שבעת כבשים' רמז לשבעת הרועים שייעדו השם שיהיו לישראל בזמן הגאולה, כמו שנאמר (מיכה ה, ד) 'והקמונו עליו שבעה רועים'.

קרבנות היום רומזים למלכות ה' האחד

יום זה הוא לזכרון מלכות ה' על ישראל בלבד, ולכן מקריבים פר אחד ואיל אחד לרמוז אל המנהיג האחד. ורמז הכבשים שבעה, או כנגד שבעת הצדיקים, או כנגד שבעת ימי הבריאה.

רמז לכחות הגלגלים ועל הבטחון בה'

הרמז בקרבנות היום, הפר האחד רומז לגלגל העליון המקיף הכל, ואיל האחד רומז לגלגל השמיני אשר בו הכוכבים הקיימים, ושבעת הכבשים, אל גלגלי שבעה כוכבי לכת. ונאמר 'תמימים' על כל הבהמות על הפר והאיל והכבשים. לרמז שעמו וחסידיו לא ישימו בטחונם במערכות השמים ומחברות הכוכבים ממסילותם, ומאותות השמים אל יחתו (ע"פ ירמיה י, ב). אבל ישימו באלוקים כסלם ואליו ייחסו הדברים כולם, כי הוא הפועל האמיתי ולא אחר. והגרמים השמימיים הם כולם כלים ואמצעיים להשלים רצונו וחפצו יתברך. ולכן מקריבים את הפר והאיל והכבשים ל'עולה אשה ריח נחוח לה<nowiki>", להורות שהוא הפועל בגלגל העליון ובשמיני ובשאר כוכבי לכת אשר תחתיהם.

עצרת לעצור את הקדושה שנקנה בנפשנו כל ימי החגים

'עצרת תהיה לכם' לרמז שנשתדל לעצור ולעכב אצלנו לאורך ימים את השלמות והניקיון מחטאים שקבלנו בראש השנה ויום הכיפורים ובסוכות ולבלתי שוב חלילה לאשר היינו בתחילה.

יום השמחה הנוסף כדי להראות שכל שמחתנו בימי החגים היא רוחנית

העד ששמחתנו בחג לשם שמים היא בזה שאין לנו אחריה שום התעצבות וחרטה ממה ששמחנו, וכדרך שיש לאחר שמחה של ריקנות והוללות, אלא אדרבא אנו עושים יום נוסף לשמחה שמיני עצרת, שבו אנו ששים ושמחים על אשר שמחנו וששנו בעבודתו יתברך.

על פי הסוד

שמיני סודו מלכות

על דרך האמת שמיני עצרת הוא והיינו המלכות כי שם נעצר הכל ולכן נאמר 'עצרת תהיה לכם' שמדת המלכות היא שלנו כי השכינה שורה בישראל ובזהר הקדוש (ח"ג רנו, ב) שעצרת סודו הוא המלכות כמו שנאמר, (שמואל א ט יז) זה יעצור בעמי, והמלכות רומז לבת שהיא צנועה בבית אביה ואמה ולכן אין ביום זה אושפיזין אחרים אלא סעודה קטנה. וסעודה גדולה היא מצד הבינה שהיא ה' גדולה, וסעודה קטנה היא מצד המלכות שהיא ה' קטנה, ולכן בעצרת אמרו רז"ל שאמר הקב"ה אני ואתם נעשה סעודה קטנה.

יום שלימות הזיווג

ובדברי האר"י ז"ל מבואר ששלימות היחוד שהתחיל בראש בשנה מסתיים בשמיעי עצרת ואז הוא יחוד פנים בפנים. וסוד שמיני עצרת ש'עצרת' מלשון כי עצר עצר ה'. כי זיווג ישראל ורחל הוא ביום זה, והיא מקבלת זרע העליון, ואינה מפלטת ח"ו, ונקרא עצרת וקולטת את הזרע, לכן נקרא עצרת.

התעוררות רצון מראשית הבריאה

ידוע אשר ביום שמיני עצרת הוא זמן להמשיך על ישראל רצון ראשית הבריאה שהוא רצון העתיקא אשר אין שם שום אחיזת החיצונים ושם רחמים פשוטים בלי תערובות דין כלל, ועל ידי זה מומתקים כל הגבורות והדינים מתבטלים ויורדין על ישראל רחמים גמורים. וידוע שכל העולמות יש בהם עשר קדושות. וזהו רומז במלת עצרת נוטריקון ע'שר צ'ורות ר'אשונות ת'מיד תהיה לכם, שהם העשר קדושות מרצון העתיקא.

על פי הפרד"ס

ביום זה בכוחנו למשול בכל העולמות

עצרת מלשון 'מלכות' ושהצדיק מתדבק ומתייחד עם השם יתברך יש בכוחו למשול בכל העולמות במדת מלכותו יתברך אשר בכל משלה, וביום שמיני 'עצרת' תהיה לכם שביום זה בכוחנו למשול ולצוות בכל העולמות בהיותנו מתייחדים עם הבורא ב"ה באחדות הגמור.

השפעת פרנסה

ביום השמיני עצרת תהיה לכם. לכם ולא לגויים, שביום זה יש בחינת 'עצרת' וצמצום משליטת הזרים, ורק לבני ישראל זרע קודש ירד השפע מאוצרו הטוב בשפע ברכה והצלחה, כמו שמסיים הפסוק 'כל מלאכת עבודה לא תעשו' שיהיה להם פרנסה בריווח בנקל ובהרחבה.