שמות הכיתות בבית הספר התיכון בישראל
חמישית, שישית, שביעית ושמינית הם כינויים לכיתות ט' עד י"ב בהתאמה, המשמשים כיום בבית הספר התיכון בישראל: בתיכונים, בישיבות תיכוניות ובאולפנות.
היסטוריה
מקור הכינויים בסולם הכיתות שהיה מקובל בגרמניה, באיטליה, בפולין וגם בארץ בתקופות מסוימות: הכיתה הראשונה הייתה מה שמכונה היום כיתה ה', ולכן הכיתה החמישית היא כיתה ט', השישית היא כיתה י' וכן הלאה. תרגומו הראשון לעברית של הספר "השד מהשביעית" העוסק בתלמיד כיתה י"א נקרא בטעות: "השד מכיתה ז'" עקב הבנה לקויה של המושג "שביעית".
הטיות
הטיות נפוצות של המושגים מתייחסות לתלמידים שלומדים בכיתות החמישית, השישית, השביעית והשמינית: 'חמשושים', 'שישיסטים', 'שביעיסטים' ו'שמיניסטים', בהתאמה.
אליפים
אליפים, בטיחים, ג'מילים ודלידים הם כינויים מיושנים לתלמידי כיתות ט' עד י"ב, בהתאמה, בבתי ספר בישראל.
מקור הכינוי בתקופה שבה החלוקה בין בתי הספר הייתה לשמונה שנים של בית ספר יסודי וארבע שנים של בית ספר תיכון (קודם הקמתן של חטיבות הביניים). תלמידי הכיתה הראשונה של בית הספר התיכון, כיתה ט', נקראו "אליפים" (מהאות א'), וכך הלאה.
הספר "אליפים" של הסופרת אסתר שטרייט-וורצל מספר על תלמידי כיתות ט', הלומדים בבית ספר חקלאי. בספר מוזכרים גם ה"דלידים", כתלמידי כיתות י"ב באותו בית ספר.
כינויים אלה נשמרים עד היום במוסדות שונים, בעיקר פנימיות, כגון: תיכון בית ירח, מבואות ים, בית הספר לקציני-ים עכו, ישיבות תיכוניות ובצופים. במספר בתי ספר תיכונים בישראל, ביניהם התיכון ליד האוניברסיטה בירושלים, מדרשיית נעם בכפר סבא או תיכון בית ירח שבעמק הירדן, קיימת שיטת כינוי מיוחדת לכיתות, בה כיתה א' היא כיתה ז', כיתה ב' היא כיתה ח' וכן הלאה. גם שם ישנו שימוש בכינויים "אליפים", "בטיחים" וכו'.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: חמשוש |
| ערך מילוני בוויקימילון: ששיסט |
| ערך מילוני בוויקימילון: שביעיסט |
| ערך מילוני בוויקימילון: שמיניסט |
