המכלול:ערכים מומלצים/2017/נובמבר

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערכים מומלצים
2017 אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
11 2017

1 בנובמבר 2017


י"ב בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/016

האומות המאוחדות הנו הארגון הדיפלומטי הבינלאומי החשוב בתבל. בתמונה: מטה הארגון בעיר ניו יורק.

דיפלומטיה היא אמנות ניהול משא ומתן בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות. המונח מתייחס על פי רוב לדיפלומטיה בינלאומית, ניהול היחסים הבינלאומיים על ידי דיפלומטים מקצועיים, בעיקר בענייני מסחר וביטחון לאומי. במובן זה הדיפלומטיה, בדומה לצבא, היא בבחינת אמצעי ביצוע, ולא מטרה, שדרכו מיישמת המדינה את מדיניות החוץ שלה. הדיפלומט אינו אלא שליח מטעמו של הדרג המדיני; הוא אינו רשאי להכתיב מדיניות, ואת המשא ומתן הוא מנהל בהתאם לתכתיבי שולחיו, המדינאים.

במובן בלתי-רשמי וחברתי, דיפלומטיה (או גינונים דיפלומטיים) הנה השימוש המושכל בטאקט לצורך השגת הישגים אסטרטגיים, כאשר אחד הכלים הבולטים לכך הוא ניסוח הצהרות באופן מדוד, שקול ובלתי פוגע.


עריכה - תבנית - שיחה

2 בנובמבר 2017


י"ג בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/017

שער מגזין "האטלנטיק" בגיליון שבו פורסם המאמר.

"האם גוגל עושה אותנו טיפשים? - מה האינטרנט עושה למוח שלנו" הוא מאמר ביקורת על השפעת האינטרנט על ההכרה האנושית, מאת הסופר לענייני טכנולוגיה ניקולאס קאר, שפורסם ככתבת שער באורך שישה עמודים בגיליון יולי–אוגוסט 2008 של כתב העת "האטלנטיק". הטיעון המרכזי במאמר הוא שלאינטרנט עלולות להיות השפעות מזיקות על ההכרה, המצמצמות את יכולת הריכוז וההתבוננות של המשתמשים בו.

מחקרים פסיכולוגיים ונוירולוגיים ארוכי טווח טרם הניבו תוצאות מוחלטות שיאששו את טענתו של קאר, אם כי מחקרים אחדים סיפקו הצצה להרגלי המודעות המשתנים של המשתמשים באינטרנט. מחקר שנערך ביוניברסיטי קולג' בלונדון טען שצעירים בני ימינו כבר לא קוראים טקסטים, אלא רק סורקים אותם. מחקר נוסף, שפרסם הקינגס קולג' שבלונדון, טען כי היכולת השכלית של הצעירים הידרדרה בעשור האחרון, וכי הם מתקשים להבין רעיונות מדעיים בסיסיים. לעומת זאת, ממצאי מחקר שנערך באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 2008, שבדק טווח מסוים של פעילויות מוחיות שהוצגו בסריקות fMRI כאשר משתמשים ביצעו חיפושים באינטרנט, עוררו תהיות האם הרשת משפרת את היכולת לסנן מידע ולקבל החלטות במהירות, או שמא פוגמת באיכות החשיבה.


עריכה - תבנית - שיחה

3 בנובמבר 2017


י"ד בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/018

הגזענות הוא ספר מאת האינטלקטואל היהודי-צרפתי-תוניסאי אלבר ממי, הדן בתופעת הגזענות, מפרש את מהות קיומה ובוחן סוגיות הקשורות אליה.

הגדרתו של אלבר ממי לגזענות כפי שבאה לידי ביטוי בספר זה שימשה ומשמשת חוקרים רבים בתחומי הדעת של מדעי החברה. ממי רואה את הגזענות כנקודת מפגש בין שתי תפיסות שפיתח ביצירותיו המוקדמות, "השליטה" ו"התלות". בספר זה ממשיך המחבר את תיאור החברה האנושית כמסווגת את בני האדם לשולטים ולנשלטים, למדכאים ולמדוכאים, לקבוצת ההתייחסות של האדם עצמו, מול "האחר". הוא תופס את הגזענות כתופעה אנושית שכיחה ביותר, אשר לכל היותר ניתן למתן את גילוייה, אך לא להדבירה. ככזו, הוא רואה בה עובדה חברתית ולא תופעה פסיכופתולוגית.


עריכה - תבנית - שיחה

4 בנובמבר 2017


ט"ו בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/031

אברהם ישעיהו קרליץ

רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו (תרל"ט - תשי"ד) היה תלמיד חכם, מגדולי הדור ומפוסקי ההלכה הבולטים בתחילת שנות ה-ת"ש. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל.

אף על פי שהחזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, נעשה שימוש רב ביצירתו התורנית, הן בפרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין.


עריכה - תבנית - שיחה

5 בנובמבר 2017


ט"ז בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/020

נקבת השילוח

אספקת המים לירושלים היוותה אתגר חשוב לשליטי ירושלים מיום היווסדה ועד ימינו, וזאת בשל קשיים גאוגרפיים, טופוגרפיים וגאולוגיים. מעיין הגיחון הסמוך לא הספיק לעיר המתפתחת במהירות, ולכן בתקופות קדומות נעשו ניסיונות לאגור מי גשמים, או לנצל את מי המעיינות שבקרבת העיר. החשמונאים לפני אלפיים שנה היו הראשונים שהשקו את ירושלים באמצעות אמת מים, והרומאים בנו אמה נוספת. האמה החשמונאית שימשה במשך דורות, אך אחזקתה דרשה משאבים רבים, והעיר נאלצה "לגַבּות" את עצמה בבורות ובבריכות אגירה. הבריטים היו הראשונים שביססו את מערכת המים בירושלים על משאבות וצינורות, אך קטיעת אספקת המים לירושלים בעת המצור על העיר במלחמת העצמאות הוכיחה עד כמה ירושלים פגיעה מבחינה זו, גם בעת המודרנית.


עריכה - תבנית - שיחה

6 בנובמבר 2017


י"ז בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/021

שטף דם אפידוראלי באישה צעירה. האזור האפור בצד שמאל למעלה הוא שטף דם אפידוראלי מתהווה, הגורם להזחה ימינה וללחץ על חדרי המוח.

דימום תוך-גולגולתי הוא סוג של שבץ הנגרם מדימום פנימי בתוך הגולגולת. דימום תוך-גולגולתי מתרחש כאשר כלי דם בראש נבקע או דולף. מצב זה יכול להיגרם כתוצאה מטראומה גופנית, כפי שקורה בפציעת ראש, או מסיבות נוירוטראומטיות כגון כלי דם שהתנפח והתבקע.

דימום תוך-גולגולתי הוא מצב חירום רפואי חמור ביותר כיוון שהעלייה בלחץ הדם בתוך הגולגולת עלולה לגרום לגדילת הלחץ התוך-גולגולתי, עלייה שיכולה למחוץ את רקמת המוח העדינה או להגביל את זרימת הדם אליה. סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) היא הכלי שבאמצעותו מבצעים אבחנה מדויקת של דימום תוך-גולגולתי.

אריאל שרון, ראש ממשלת ישראל לשעבר, שקע בתרדמת בעקבות דימום תוך-גולגולתי שעבר ב-4 בינואר 2006. שבץ בכלל ודימום תוך-גולגולתי בפרט נכללים ברשימת גורמי המוות העיקריים בעולם המערבי.


עריכה - תבנית - שיחה

7 בנובמבר 2017


י"ח בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/022

קרב שרטון דוגר

קרב שרטון דוגר היה קרב ימי שהתחולל במלחמת העולם הראשונה ב-24 בינואר 1915, בין יחידות צי הים הפתוח הגרמני ליחידות של הצי הגדול הבריטי. הקרב התחולל באזור שרטון דוגר שבים הצפוני.

שייטת של הצי הגרמני יצאה מנמליה לשרטון דוגר במטרה ללכוד ספינות דיג בריטיות שפעלו באזור. הבריטים ידעו מראש על התוכנית הגרמנית לאחר שפיצחו את צופן השידור שלהם, ושייטת אוניות בריטית יצאה למקום כדי ליירט את הגרמנים. היירוט הבריטי הצליח, והגרמנים סבו על עקבותיהם ונמלטו. במרדף שהתפתח הצליחו האוניות הבריטיות להגיע לטווח ירי, להטביע אונייה גרמנית אחת ולפגוע קשות בשנייה. אולם טעות בתיאום בין האוניות הבריטיות הביאה לכך שהגרמנים הצליחו לפגוע קשות באוניית הדגל הבריטית, ולהוציא אותה מכלל פעולה. טעות בתקשורת בין האוניות הבריטיות הביאה להפסקת המרדף, ושאר האוניות הגרמניות הצליחו לשוב לנמליהן.


עריכה - תבנית - שיחה

8 בנובמבר 2017


י"ט בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/023

Pythagoras1.svg

משפט פיתגורס הוא משפט גאומטרי, הנחשב לאחד המשפטים המתמטיים הנודעים ביותר. הוא קובע שסכום שטחי הריבועים, הבנויים על הניצבים במשולש ישר-זווית, שווה לשטח הריבוע הבנוי על היתר (הניצבים הם שתי צלעות הזווית הישרה, והיתר הוא הצלע הארוכה של המשולש). בניסוח פורמלי: אם אורכי הניצבים במשולש ישר-זווית הם ו-, ואורך היתר הוא , אז: . המשפט ההפוך, הקובע שמשולש שבו ריבוע צלע אחת שווה לסכום ריבועי הצלעות האחרות הוא ישר-זווית, נכון גם הוא.

המשפט נקרא על שם המתמטיקאי והפילוסוף היווני פיתגורס, שחי במאה ה-6 לפנה"ס על אף שאת המשפט עצמו הכירו בתרבויות עתיקות מאות שנים לפני זמנו.

בעיה מפורסמת מתורת המספרים היא מציאת משולשים ישרי זווית שאורכי הצלעות שלהם הינם מספרים שלמים, כלומר למצוא פתרונות שלמים למשוואה הדיופנטית: . שלשה של מספרים כאלה קרויה שלשה פיתגורית, וידוע שיש אינסוף שלשות מסוג זה. דוגמה לשלשה פיתגורית הם המספרים 3,4,5 שכן הם מקיימים את המשוואה: .


עריכה - תבנית - שיחה

9 בנובמבר 2017


כ' בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/024

בהלכה, ספק הוא מצב של אי ודאות. בספרות ההלכה לדורותיה דנו בשאלה כיצד יש להכריע במצבי ספק הנוגעים לפסיקת ההלכה. התחום ההלכתי העוסק בהתוויית כללים והוראות למצבים של ספק מכונה דיני ספקות.

מצב שבו האדם נדרש לעשות משהו כשהוא אינו יודע האם המעשה מותר או אסור על פי ההלכה הוא ספק. אף מצב בו האדם יודע מהי ההלכה אך חסרים לו נתונים משמעותיים על מה שהתרחש במציאות. גם כאשר מגיע לפני בית הדין דיון שבו לאף אחד מהצדדים אין הוכחה חותכת שהדין עמו - זהו ספק. מחלוקת בין פוסקים עלולה ליצור אצל הלומדים סוג של ספק, כיוון שאינם יודעים מי מביניהם צודק. ספק נוסף הוא בעיא דלא איפשטא - שהיא התרחשות שהועלתה בגמרא, והאמוראים לא ידעו מה דינה. ספקות אלו מכונים ספיקא דדינא (מארמית: סְפק של דין).

התייחסות ההלכה למצב של ספק כולל בתוכו שני חלקים: ההוראות כיצד להתנהג במצב של ספק שלא ניתן לברר אותו, בהתאם לחומרת העניין (כמו ספק נפשות להקל - במקרה שנפש אדם תלויה בספק יש להקל ולהותירו בחיים, או בספק מהתורה יש להחמיר אך בספק הלכה שנתקנה על ידי חכמים יש להקל) ולצדדי הספק (ספק ספיקא), וההוראות כיצד לפתור את הספק על ידי כללי חזקה, רוב או עדים ודומיהן.

קיימים גם מקרים קבועים בטבע ומציאות העולם שהינם ספק וגם אליהם מתייחסת ההלכה בפירוט רב, כמו זמן בין השמשות המוגדר בהלכה כספק יום ספק לילה ואף ספק מתי הוא חל, ספקות מיניים כמו טומטום ואנדרוגינוס, או ספקות בסוג בעל חיים כמו כוי.


עריכה - תבנית - שיחה

10 בנובמבר 2017


כ"א בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/025

תיאור התמונה

קפאת-עד (באנגלית "Permafrost") או קיפאון-עד הוא מונח בגאולוגיה המתייחס לקרקע הנמצאת בטמפרטורה של נקודת הקיפאון של המים (0°C), או בטמפרטורה נמוכה יותר, במשך שנתיים לפחות. מרבית הקרקעות במצב זה שוכנות בקווי רוחב גבוהים (בתוך אזורי החוג הארקטי והחוג האנטארקטי ובקרבתם), אבל קפאת-עד אלפינית יכולה להתקיים במקומות גבוהים בקווי רוחב נמוכים יותר. לא תמיד יש קרח בתוך הקרקע, כמו במצב של סלע אם אטוּם, אבל הוא מצטבר לעתים קרובות, ולפעמים בכמויות העולות על קיבול המים המרבי של הקרקע. החלק היחסי של קפאת-עד בסך כל המים על פני כדור הארץ הוא 0.022%, ו-24% מהקרקע החשופה של חצי הכדור הצפוני שרויה במצב של קפאת-עד. היא מתקיימת גם בקרקעית הים על מדף היבשת של היבשות שסביב אוקיינוס הקרח הצפוני, שחלקים ממנו נחשפו בעת האחרונה.

על פי טענה של קבוצת מדענים, מספיקה התחממות עולמית בגובה 1.5°C מעל ממוצע הטמפרטורות הנוכחי על מנת לגרום להפשרת קפאת-העד של סיביר.

עריכה - תבנית - שיחה

11 בנובמבר 2017


כ"ב בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/026

דגם בית המקדש השני

ירושלים בתקופת בית שני הייתה בירת היחידה המדינית שנקראה בשם יהודה, בתקופה של שש-מאות השנים שבין 538 לפנה"ס ועד 70 לספירה, תקופה המקבילה (בהבדלים קלים) לתקופה ההיסטורית בתולדות עם ישראל וארץ ישראל המכונה תקופת בית שני.

במשך כל תקופת בית שני הייתה ירושלים העיר הגדולה היחידה בארץ שהייתה בעלת אופי יהודי מובהק. המבנה החשוב ביותר בירושלים לאורך כל התקופה היה בית המקדש השני, והיהודים היוו את הקבוצה האתנית-דתית הדומיננטית בירושלים, ובכל פרובינקיית יהודה (על שמותיה השונים). ירושלים הייתה מרכז חיי הדת של כל היהודים, גם אלו ששהו בגולה, אשר נשאו עיניהם לירושלים ועלו לרגל אליה. היא היוותה כר פורה ליצירתיות דתית, ובתקופה זו עוצבה דמותה של הדת היהודית כפי שהיא מוכרת כיום. בה נחתם התנ"ך, ובה נוצרו ונאספו רוב המשניות. במהלך תקופה זו התגיירו נוכרים רבים, הן כפרטים והן באופן מרוכז כעמים שלמים. נוסף על כך, בתקופה זו נזרע הזרע לדת הנוצרית. אוכלוסיית העיר התאפיינה בפערים חברתיים, כלכליים ודתיים שהלכו והעמיקו לאורך התקופה עד למרד הגדול וחורבן הבית.


עריכה - תבנית - שיחה

12 בנובמבר 2017


כ"ג בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/027

צינור החרס העות'מאני בתוואי האמה הקדומה

האמה התחתונה היא אמת מים מהתקופה החשמונאית, שהובילה מים מאזור בית לחם לירושלים בתוואי מפותל של כ-23 קילומטרים. המים נועדו לשמש את אוכלוסיית ירושלים הגדולה, שהוכפלה ואף שולשה בימי העלייה לרגל לבית המקדש. ייחודה של האמה הוא בהיותה מפעל המים הראשון בתולדות ירושלים שמקורותיו שכנו הרחק ממנה. הקמת האמה הייתה מבצע הנדסי מורכב, שכן מקורות המים היו אמנם גבוהים יותר מירושלים, אך הדרך הייתה זרועה הרים ובקעות. הבונים השתמשו אפוא בכלי מדידה שהיו מקובלים בטכנולוגיה של עולם הבנייה הרומי, כמו כורובאטס - מתקן למדידת שיפועים, כך שהמים זרמו בשיפוע מתון ביותר של כפרומיל. האמה התחתונה שימשה את תושבי ירושלים באופן כמעט רציף במשך אלפיים שנה, ויצאה מכלל שימוש רק בתקופת המנדט הבריטי.


עריכה - תבנית - שיחה

13 בנובמבר 2017


כ"ד בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/028

פוטונים הנפלטים בקרן קוהרנטית מלייזר

הפוטון הוא החלקיק היסודי הנושא את הכוח האלקטרומגנטי. הוא אחראי לתופעות הקרינה האלקטרומגנטית השונות בכל אורכי הגל, ובכלל זה מגוון רחב של תופעות פיזיקליות הכוללות את הראייה והצבעים של האור הנראה, שידורי הרדיו, קרינת רנטגן וכו'. לפוטון, כמו לחלקיקים אחרים, ישנן תכונות הן של גל והן של חלקיק, תופעה הנקראת "דואליות גל-חלקיק".

פוטון שעובר אינטראקציה מלאה עם אטום או מולקולה נבלע ומוסר (או נפלט ומקבל) את כל האנרגיה שלו תוך כדי כך. בעקבות האינטראקציה, עוברים האטום או המולקולה עירור או יינון. עבור אור בתחום הנראה, האנרגיה הנישאת על ידי פוטון יחיד היא כ-‎4×10-19ג'אול, שהיא כמות האנרגיה שמספיקה לעורר מולקולה יחידה של תא קולט אור בעין, וליצור בכך אות עצבי שהוא הבסיס הפיזיולוגי לראייה. פוטונים יכולים להיפלט מגרעין אטום לא יציב בצורת קרינת גמא, וכמו כן הם יכולים להיפלט על ידי חלקיקים טעונים בתנאים מסוימים.

כל השדות החשמליים והמגנטיים ניתנים לתיאור באמצעות פוטונים. לפי המודל הסטנדרטי של פיזיקת החלקיקים, קיומו של הפוטון הוא תוצאה של הדרישה כי לחוקים הפיזיקליים תהיה סימטריה מסוימת בכל נקודה במרחב-זמן. תכונות הפוטונים, כגון מטען חשמלי, מסה וספין, נקבעות על ידי מאפייני סימטריה זו (סימטריית כיול).


עריכה - תבנית - שיחה

14 בנובמבר 2017


כ"ה בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/029

מימין לשמאל: רץ לבן, פרש שחור, רגלי לבן, מלכה וצריח שחורים ומלך לבן

שחמט הוא משחק לוח אסטרטגי, המשוחק על ידי שני שחקנים. זהו אחד מהמשחקים השכיחים והמורכבים ביותר הקיימים בתרבות האנושית; ההערכות למספר המצבים החוקיים בשחמט נעות בין ל-. המשחק מקובל ברחבי העולם כתחביב וכספורט תחרותי כאחד.

ככל הנראה, מוצאו של השחמט ממשחק הלוח ההודי צ'טורנגה, שנדד וזכה לווריאציות שונות במזרח כמו שיאנג-צ'י בסין, שוגי ביפן, ג'נגי בקוריאה ומקרוק בתאילנד ובקמבודיה. בימי הביניים, הגיע המשחק מפרס לאירופה, בצורת המשחק שאתראנג'. המשחק כפי שאנחנו מכירים אותו כיום הוא גרסה מהמאה ה־16. מקור השם בפרסית: "שאה מט", בתרגום חופשי, "מארב למלך" או "המלך חסר אונים" (בניגוד לטעות הנפוצה באטימולוגיה העממית, "המלך מת"). הניצחון במשחק מושג, כאשר אחד המלכים מאוים, במצב שבו הוא אינו יכול להינצל.


עריכה - תבנית - שיחה

15 בנובמבר 2017


כ"ו בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/030

רבי עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב השפעה, שחי ופעל במזרח אירופה מסוף המאה ה-18 עד פטירתו בשנת 1837. נחשב לגדול הדור ומגדולי התורה בתקופת האחרונים. הוא נעשה לסמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית של בית המדרש הישן.

רבי עקיבא איגר נחשב לגדול הלמדנים בעת החדשה, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית בתרבות היהודית-תורנית, ותורתו נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בנות זמננו אף שהן לומדות בדרך הלימוד שראשיתה בישיבת וולוז'ין, המושפעת משיטת בריסק. אף על פי שהלוגיקה של כתביו תואמת את סגנון תקופת האחרונים המוקדמת, למדנותו הטרימה את השיטה הבריסקאית, ובדרך כלל מסקנותיו עולות בקנה אחד עם תוצריה הלמדניים וההלכתיים של שיטת הלימוד הישיבתית הנחשבת לחדשה יותר. מה ששימר את הפופולריות של תורתו, בניגוד לתורתם של הוגים אחרים שדבקו בשיטת הפלפול.

לבד מהשפעתו העצומה על צורת ניתוח התלמוד ודברי הראשונים, הייתה לרבי עקיבא איגר השפעה מכריעה בתחום ההלכה, והגהותיו הנדפסות על גיליון השולחן ערוך כמו גם פסקיו בספרי השו"ת שלו, הם אבן יסוד בעולם הפסיקה היומיומית ובעולם הדיינות.

בראשית דרכו נמנע מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. בהמשך שימש 24 שנים כרבה של העיירה מרקיש-פרידלנד. עיקר פעילותו הציבורית באה כאשר לאחר פעילות של חתנו המפורסם, החת"ם סופר, נבחר לשמש כרבה של עיר המחוז הפולנית פוזנא, משרה בה החזיק 23 שנים, עד יום מותו.


עריכה - תבנית - שיחה

16 בנובמבר 2017


כ"ז בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/031

אברהם ישעיהו קרליץ

רבי אברהם ישעיהו קרליץ, המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו (תרל"ט - תשי"ד) היה תלמיד חכם, מגדולי הדור ומפוסקי ההלכה הבולטים בתחילת שנות ה-ת"ש. ממעצבי דרכה של היהדות החרדית בארץ ישראל.

אף על פי שהחזון איש לא שימש במשרה רבנית רשמית, נעשה שימוש רב ביצירתו התורנית, הן בפרשנות התלמוד והן בפסיקת הלכה ובפסיקת דין.


עריכה - תבנית - שיחה

17 בנובמבר 2017


כ"ח בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/032

דגם של בית המקדש השני

בית המקדש היה מרכז עבודת ה' של עם ישראל במשך כאלף שנה (מאה עשירית לפנה"ס - 70 לספירה). בית המקדש הראשון הוקם על ידי שלמה המלך, ונחרב על ידי הבבלים (586 לפנה"ס). בעקבות הצהרת כורש נבנה בית המקדש השני, שנחרב על ידי הרומאים, בשנת 70 לספירה. לעת עתה לא נמצאו שרידים ארכאולוגיים מבית המקדש הראשון, ומן הבית השני נמצאו שרידי חומות הר הבית ושעריו וממצאים נוספים הקשורים למקדש.

עיקרו של המקדש הוא קודש הקודשים, בו היה ארון הברית ובו לוחות הברית. בחלקיו החיצוניים יותר קיימים כלי קודש שונים: מנורה, מזבח לקטורת, ושולחן ללחם הפנים. בחצר המקדש עומד מזבח העולה, המשמש להקרבת הקורבנות. מבנה זה נשמר בשני בתי המקדש, ואף בגלגולו המוקדם יותר, המשכן שנדד עם בני ישראל במדבר סיני ובמקומות שונים בארץ.

לאחר החורבן נקבעו צומות ומנהגים שונים לזכר המקדש, שמבטאים את אמונת ישראל לפיה בית המקדש השלישי עתיד לעמוד על מכונו ביום מן הימים, כמרכז רוחני לאנושות כולה. בעת החדשה, ובפרט מאז מלחמת ששת הימים, קמו התארגנויות לשיקום המקדש, בצל מחלוקת הלכתית בנושא. מן ההיבט המדיני, הר הבית נחשב כיום לסלע מחלוקת מרכזי בסכסוך הישראלי-ערבי, ולנושא בעל רגישות רבה.


עריכה - תבנית - שיחה

18 בנובמבר 2017


כ"ט בחשוון ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/033

תיאור התמונה

גורדי שחקים מוקדמים נבנו בין השנים 18841939 בערים האמריקאיות בכלל ובניו יורק ובשיקגו בפרט, ושימשו לעסקים ולמסחר. ערים אלו החלו להתפתח לגובה הודות לצמיחה כלכלית משמעותית לאחר מלחמת האזרחים. ההתפתחות הטכנולוגית אפשרה את בנייתם של גורדי השחקים ולחצים כלכליים יצרו את האפשרות לבנות בניינים גבוהים דיים כדי לספק מענה לצורך החברתי והכלכלי.

העשור הראשון של המאה ה-20 חווה גל חדש בבניית גורדי שחקים בזכות הביקוש לבנייני משרדים חדשים, שיתמכו בכוח העבודה (צווארון לבן) האמריקאי המתעצם. הפיתוחים בתחום ההנדסה האזרחית הפכו את המשימה לפשוטה יותר. בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, צמחו גורדי השחקים ברוב הערים המרכזיות בארצות הברית בעוד שקומץ נבנה בשאר המדינות המערביות בעולם. הצמיחה הכלכלית של שנות העשרים ועליות בתחום הנדל"ן הביאו לגל שני בבניית גורדי שחקים בניו יורק ושיקגו. מהפכת תוכנית בניין עיר של שנת 1916 הביאה ליצירת גורדי שחקים בסגנון האר דקו הנסוג, והובילה לתכנון מבנים שהתמקדו בנפח הבניין והצל שהוא מותיר תחתיו.

עם תחילתו של השפל הגדול צנח שוויו של הנדל"ן ובנייתם של גורדי שחקים החלה לדשדש עד שנעצרה כמעט לחלוטין. התרבות הפופולרית והאקדמית אימצה לחיקה את גורדי השחקים והנציחה אותם בסרטים, צילומים, ספרות ובלט, המראים את הסמליות המודרנית והמדעית החיובית לצד הסמליות השלילית של תחלואות המודרניזם של החיים והחברה. גורדי השחקים שנבנו לאחר מלחמת העולם השנייה, דחו את הגישה התכנונית שהתפתחה לפני כן ואימצו את הסגנון הבינלאומי. רבים מגורדי השחקים הללו עברו שיפוצים נרחבים והותאמו מחדש לסגנון המאה ה-21, ששם דגש על התייעלות אנרגטית ובנייה ירוקה, וחלקם נהרסו לטובת מבנים מודרניים, כדוגמת בניין סינגר, שהיה הבניין הגבוה ביותר בעולם בין השנים 19081909.


עריכה - תבנית - שיחה

19 בנובמבר 2017


א' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/034

צמרת השלטון ביוון סוקרת מסדר צבאי יווני

החזית המקדונית במלחמת העולם הראשונה, או חזית סלוניקי, הייתה חזית לחימה במלחמת העולם הראשונה בין כוחות מדינות ההסכמה לבין כוחות מעצמות המרכז כחלק מהמערכה בבלקן. תחילתו של הסכסוך באוקטובר 1915 בניסיונות הכושלים של הבריטים והצרפתים להגן על ממלכת סרביה מכיבוש. הכרעת המערכה על סרביה לטובת מעצמות המרכז הובילה ליצירת גשר יבשתי ישיר מברלין לאיסטנבול. הכוחות האנגלו-צרפתיים התמקמו בגזרת סלוניקי במטרה להגן על עיר הנמל האסטרטגית והחלו להקים קווי ביצורים. למרות עמדתה הנייטרלית של ממלכת יוון תוך נקיטת עמדה פרו-גרמנית על ידי קונסטנטינוס הראשון, מלך יוון, פלשו כוחות מעצמות המרכז למזרח תראקיה ללא התנגדות מצד צבא יוון. כוחות מדינות ההסכמה נערכו לבלום את כוחות מעצמות המרכז ועד סיומה של 1916 התייצב קו החזית תוך מלחמת התשה בין הצדדים.

הצבא הסרבי, שנסוג לקורפו, הצליח לארגן מחדש חלק מכוחותיו והעביר לחזית כ-120,000 חיילים, שאומנו והפכו להיות כשירים ללחימה במהלך 1917. במקביל, התחולל ביוון הקרע הלאומי בין תומכי עמדתו של המלך קונסטנטינוס הראשון לבין תומכיו של אלפתריוס וניזלוס, שהגיע לסלוניקי והקים ממשלה זמנית אשר שלטה על חלק מיוון. ביוני 1917 ויתר קונסטנטינוס הראשון על כיסאו ווניזלוס חזר לשלטון. בראשית יולי הכריזה יוון מלחמה על מעצמות המרכז, צבאה הצטרף לכוחות הלוחמים ושינה את מאזן הכוחות בחזית. עיקר נטל המערכה מצד מעצמות המרכז נפל על הצבא הבולגרי אשר לא היה ערוך למלחמה ממושכת ובתוך יחידותיו התגלו בעיות משמעת קשות. בדצמבר 1917 הוחלף מפקד כוחות מדינות ההסכמה בחזית והפיקוד החדש החל בתכנון מתקפת הבקעה להכרעת החזית. ב-14 בספטמבר 1918 פתחו כוחות מדינות ההסכמה בפיקודו של לואי פראנשה ד'אספרה במתקפה כוללת לאורך החזית ועד מהרה הבקיעו ומוטטו את קווי הבולגרים, שנסוגו במהירות, תוך שאלמנטים מצבאם מורדים במלך פרדיננד הראשון. ההתקדמות המהירה של צבאות מדינות ההסכמה הובילה את הבולגרים לבקש הפסקת אש לשם כניעה, וב-29 בספטמבר 1918 נחתמה שביתת הנשק של סלוניקי אשר סיימה את הקרבות בחזית. עד מהרה הוביל הניצחון בחזית המקדונית להכרעת כל המערכה בבלקן לטובת מדינות ההסכמה.


עריכה - תבנית - שיחה

20 בנובמבר 2017


ב' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/035

תיאור התמונה

המכונית הנשיאותיתאנגלית: United States presidential state car), המכונה "החיה" (The Beast), "קאדילק 1" (Cadillac One) או "המכונית הראשונה" (First Car) ושם הקוד שלה הוא "המרכבה" (Stagecoach), היא רכב השרד של נשיא ארצות הברית.

הדגם הנוכחי של המכונית הנשיאותית הוא רכב ייחודי מתוצרת חברת קאדילק, המבוסס על שלדת משאית בינונית והוא נבנה על פי סטנדרטים שקבע השירות החשאי של ארצות הברית. הרכב מצויד באמצעים רבים ומתקדמים להגנה, התקפה והצלת חיים שמטרתם הגנה על נשיא ארצות הברית בעת נסיעתו במכונית. כאשר נוסע הנשיא ברכב הוא מנותק מהעולם החיצון, אך בהישג ידו מצויים אמצעי תקשורת מודרניים. הרכב הנוכחי נושא לוחית רישוי של וושינגטון די. סי..

נשיאי ארצות הברית החלו את השימוש במכוניות בראשית המאה ה-20, כאשר רכש הנשיא ויליאם הווארד טאפט ארבע מכוניות והסב את אורוות הבית הלבן למוסך. מאותה עת עשו הנשיאים שימוש בכלי רכב שנרכשו מהמלאי הרגיל של חברות הרכב, ללא התאמה לצרכיהם המיוחדים, עד אשר רכש ממשלו של פרנקלין דלאנו רוזוולט את ה-Sunshine Special, הרכב הנשיאותי הראשון שנבנה על פי דרישות השירות החשאי. עד לרצח קנדי, התאפשר לנשיאים לנסוע במכונית הנשיאותית כשגג המכונית פתוח וכשהם חשופים לעיני הציבור. לאחר הרצח חל שינוי מן הקצה אל הקצה ובהדרגה הפכו המכוניות להיות יותר ויותר משוריינות וחתומות עד למכונית הנשיאותית הנוכחית שאטומה הרמטית והמערכת הסביבתית הפנימית שלה נפרדת לחלוטין מזו החיצונית.

עריכה - תבנית - שיחה

21 בנובמבר 2017


ג' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/036

בניין הישיבה בעיר טלז

ישיבת טֶלְז היא ישיבה חשובה שפעלה בעיר טלז שבליטא, בסופה של המאה ה-19 ובחציה הראשון של המאה ה-20. הישיבה הוקמה במטרה ליצור מוסד חינוכי שיהווה אלטרנטיבה מסורתית לתנועת ההשכלה היהודית. רבי אליעזר גורדון הגיע לישיבה מעט לאחר הקמתה, אך הפך לראש הישיבה המשפיע ביותר. לצידו לימדו גם רבי שמעון שקופ, רבי יוסף בלוך ורבנים נוספים. בשנת 1940, כחלק ממלחמת העולם השנייה, חרבה הישיבה בעיר טלז והועברה על ידי שרידים מתלמידיה ורבניה לעיר קליבלנד, שם היא פועלת עד ימינו. הישיבה נודעה במאבקים שהיו בה סביב אידאולוגיית תנועת המוסר, וכן בחלוקה המקורית (בזמנו) לכיתות שאוכלסו בחתך תלמידים לפי רמתם הלימודית ולא לפי גילם. על בוגרי הישיבה נמנו תלמידי חכמים מפורסמים, אישי ציבור ורוח.


עריכה - תבנית - שיחה

22 בנובמבר 2017


ד' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/037

SR-71B "הציפור השחורה" של חיל האוויר האמריקני: דגם אימון עם תא טייס נוסף

לוקהיד SR-71 (הידוע גם בכינוי הציפור השחורה) הוא מטוס ריגול על־קולי מגביה טוס שהיה בשירות בין השנים 19641999. זהו המטוס הסדרתי המאויש מגביה הטוס ובעל מנוע סילון המהיר בהיסטוריה של התעופה. המטוס היה מסוגל לטוס במהירות של מעל 3,000 קמ"ש (מאך 3+) ובגובה של 24,000 מטרים. פיתוח המטוס החל עם הפיתוח של לוקהיד A-12 והוא חלק ממשפחת הציפור השחורה שפיתח לוקהיד קורפוריישן. לצורך פיתוחו נעשה שימוש בשלושה סוגי סגסוגות טיטניום ובחומרים מרוכבים ונדרשו מענים טכנולוגיים ייחודיים בתחומי היגוי, בקרת הטיסה, מערכות ההנעה, הניווט והלוחמה האלקטרונית כדי להתאימם למאפייני פעילותו. המטוס טס בשירות מבצעי פעיל במשך 21 שנים (19681989). לאורך שנות פעילותו של המטוס שוגרו לעברו מאות טילי נ"מ ונעשו עשרות ניסיונות ליירטו, אך לשווא.

בראשית 1990, הוצא המטוס משירות חיל האוויר האמריקאי בפעם הראשונה, וב־1998 הוא הוצא סופית משירות. מספר מטוסי "ציפור שחורה" הושאלו לנאס"א וטסו עד 1999. המטוס הפך לסמל של הטכנולוגיה המערבית ונחשב לאחד המטוסים הבולטים והמשמעותיים בהיסטוריה.

עריכה - תבנית - שיחה

23 בנובמבר 2017


ה' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/038

תיאור התמונה

חגורת המנינגיטיס האפריקנית היא אזור באפריקה שמדרום לסהרה שבו שכיחות מחלת דלקת קרום המוח היא מהגבוהות בעולם. חגורת המנינגיטיס האפריקנית מתאפיינת בתחלואת דלקת קרום המוח על רקע של זיהום בחיידקי Neisseria meningitidis, כשהזן הנפוץ ביותר שגורם למחלה הוא זן A (אחראי ל-80 - 85% מהתחלואה המקומית. מעל 90% לפי הערכות אחרות), אם כי הזנים W135, C ו-X של החיידק גורמים אף הם למנינגיטיס באזור זה.

המחלה, שפעמים רבות מגיעה לממדים מגפתיים ממושכים, פוגעת בעיקר בילדים ובצעירים מתחת לגיל 30 וגובה קורבנות רבים. התחלואה החוזרת יוצרת פעמים רבות בהלה המונית בקרב האוכלוסייה המקומית ופוגעת אנושות במרקם החיים, בכלכלת המדינות ובאוכלוסייה שבתחום החגורה.

עריכה - תבנית - שיחה

24 בנובמבר 2017


ו' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/039

מי שהיה נשוי (ל)שלוש נשים הוא משפט הפתיחה של משנה במסכת כתובות (י, ד), העוסקת בחלוקת רכוש בין מספר נושים, כאשר אף אחד מהנושים אינו יכול להוכיח שזיקתו לרכוש קדמה בזמן לזיקתם של הנושים האחרים. המשנה דנה בדוגמה של חלוקת עזבונו של אדם בין שלוש אלמנותיו, אולם מציינת שאותו הכלל תקף גם למקרים כגון פירוק שותפות. במשנה מוצג אופן החלוקה בשלושה מקרים שבהם העיזבון אינו גדול דיו כדי לכסות את הסכום שהובטח בכתובה לכל אחת מהנשים. פרשני המשנה התקשו למצוא את הכלל המנחה שעל פיו נקבעו מקרים אלו, והמשנה נותרה ללא פירוש משביע רצון. בשנת 1985 הציעו ישראל אומן ומיכאל משלר פתרון אפשרי לבעיה, שמבוסס על הכללת שיטת החלוקה שמתוארת במשנה שניים אוחזין, הפותחת את מסכת בבא מציעא. הפתרון הוא חדשני בכך שהוא התגלה באמצעות הפעלת כלים מתורת המשחקים המודרנית (תחום התמחותם של אומן ומשלר) על טקסט מן המשנה.


עריכה - תבנית - שיחה

25 בנובמבר 2017


ז' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/040

קבוצת הקוטב של סקוט בקוטב הדרומי, 18 בינואר 1912. משמאל לימין: (עומדים) אדוארד אדריאן וילסון, רוברט פלקון סקוט, לורנס אוטס; (יושבים) הנרי רוברטסון באוארס, אדגר אוונס

משלחת טרה נובה 1910-1912, או בשמה הרשמי המשלחת הבריטית לאנטארקטיקה 1910, יצאה למסעה בהנהגת רוברט פלקון סקוט במטרה להיות הראשונה להגיע לקוטב הדרומי. סקוט וארבעת חבריו הגיעו אל הקוטב ב-17 בינואר 1912, אך מצאו שם כי המשלחת הנורווגית בראשות רואלד אמונדסן הקדימה אותם ב-33 ימים. סקוט ואנשיו נספו כולם במסעם חזרה מן הקוטב. יומנים ותצלומים ממסעם וכן אחדות מגופותיהם התגלו על ידי משלחת חיפוש שמונה חודשים לאחר מכן.

סקוט היה מנוסה בפיקוד על משלחות לאזור, לאחר שהנהיג קודם את "משלחת דיסקברי" לאנטארקטיקה בשנים 1904-1901. משלחת טרה נובה, שנקראה על שם ספינת האספקה שלה טרה נובה, הייתה יוזמה פרטית שמומנה בתרומות ציבוריות בתוספת מענק ממשלתי. גיבוי נוסף קיבלה המשלחת מן האדמירליות הבריטית, שבחרה למסע ימאים מנוסים, ומן החברה הגאוגרפית המלכותית. לצד החתירה להגיע לקוטב, קיבלה עליה המשלחת תוכנית מדעית מקיפה וחקרה את אדמת ויקטוריה ואת ההרים המערביים. ניסיונה לנחות ולחקור את ארץ אדוארד השביעי נכשל. מסע אל כף קרוזייה ביוני וביולי 1911, היה מסע המזחלות הממושך הראשון שהתבצע בעיצומו של חורף הקוטב.

במשך שנים רבות לאחר מותו נותר על כנו מעמדו של סקוט כגיבור טראגי ללא עוררין, ומעטים עסקו בשאלת גורמי האסון שפקד את המשלחת לקוטב. ברבע האחרון של המאה ה-20 הועמדה המשלחת לבחינה מדוקדקת יותר, ודעות ביקורתיות יותר באו לידי ביטוי בנושאי ארגונה והתנהלותה. דרגת אשמתו האישית של סקוט עודנה שנויה במחלוקת בקרב החוקרים.

עריכה - תבנית - שיחה

26 בנובמבר 2017


ח' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/041

אסירי גולאג כורים את תעלת בלומורקנאל

גוּלאגרוסית : ГУЛАГ, ראשי תיבות של Главное Управление Исправительно— Трудовых Лагерей, "גלאבנויה אופרבלנייה איספרביטלנו-טרודוביך לגריי", ובתרגום לעברית : "ההנהלה הראשית של מחנות עבודה לתיקון") היה ענף של שירותי ביטחון הפנים של ברית המועצות אשר עסק בהפעלת מערכת עונשין באמצעות מחנות עבודת כפייה. מחנות אלו יועדו לפושעים מכל הסוגים, אך בפועל נודעה מערכת הגולאגים בעיקר כאמצעי של דיכוי יריבים פוליטיים ומתנגדי המשטר הסובייטי.


עריכה - תבנית - שיחה

27 בנובמבר 2017


ט' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/042

דה הבילנד מוסקיטו

דה הבילנד מוסקיטו היה מטוס קרב בריטי, שהצטיין במספר תפקידים במהלך מלחמת העולם השנייה. המוסקיטו היה מטוס דו-מנועי, שבו הטייס והנווט ישבו זה לצד זה. למטוס היה תכנון לא מקובל - הוא התבסס על עץ לבוד, שהורכב מעץ תרזה ובלזה, בתקופה שבה שימוש בעץ נחשב מיושן.

המוסקיטו היה מטוס רב-תכליתי להפליא. כך למשל, גרסת המפציץ שלו יכלה לשאת פצצות במשקל של עד 4000 ליברות, במהירות כזו שקשה היה ליירט אותו, ואילו גרסת הקרב ניחנה בכושר תמרון שאיפשר לה להילחם במטוס קרב חד מנועי. תפקידיו השונים של המוסקיטו כללו מפציץ טקטי, סייר, מטוס קרב ליום או ללילה, מפציץ-קרב, מטוס חדירה, מטוס תקיפה ימית ומטוס סיור וצילום. המטוס שירת בחיל האוויר הבריטי, ובחילות אוויר רבים אחרים, בזמן מלחמת העולם השנייה ולאחריה. טיסת הבכורה התקיימה ב-25 בנובמבר 1940, והמטוס היה בשירות מבצעי בין השנים 1941 עד 1956. עד שנת 1956 שירת המטוס גם בחיל האוויר הישראלי.


עריכה - תבנית - שיחה

28 בנובמבר 2017


י' בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/043

אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון בדיני ממונות, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט. הכלל קובע כי לא ניתן לסמוך על קיומו של רוב כדי להכריע בדין ו"להוציא" ממון מחזקתו של אדם.

העקרון שנוי במחלוקת בתלמוד בין האמוראים רב ושמואל, כאשר לדעתו של רב הולכים בממון אחר הרוב, אך ההלכה-למעשה נפסקה כדעת שמואל שאין הולכים בממון אחר הרוב.

כלל זה עורר מפרשים רבים לדון בתמיהה מה הסיבה שדווקא בדיני ממונות לא הולכים אחר הרוב למרות שהם אינם החמורים ביותר. כך לדוגמה בעלי התוספות מקשים על דברי התלמוד שאין הולכים בממון אחר הרוב, מהעובדה שבדיני נפשות החמורים פי כמה כן הולכין אחר הרוב. בקרב המפרשים והפוסקים קיימות גישות שונות באשר להגדרת הכלל, כשחלקם מסייגים אותו מהותית וקובעים כי מדובר רק במקרים מיוחדים בהם הרוב חלש יותר מהרוב הרגיל. בכל מקרה, הנימוק הבסיסי שביסוד הכלל הוא שבדיני ממונות קיימת מוחזקות משפטית של הנתבע בממון או ברכוש, ולכן הכלל הרגיל לפיו יש ללכת אחר הרוב, אינו גובר על הכלל של המוציא מחברו עליו הראיה העומד מולו.


עריכה - תבנית - שיחה

29 בנובמבר 2017


י"א בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/044

PikiWiki Israel 5346 archeological garden in jerusalem.jpg

הגן הארכאולוגי ירושלים (נקרא גם 'העופל' או 'חפירות הכותל') שוכן למרגלות הכותל הדרומי של הר הבית, וכולל ממצאים ארכאולוגיים עתיקים, שהקדומים בהם הם בני 5,000 שנה. חשיבותו העיקרית של הגן היא בשפע המבנים והממצאים שבו מימי בית המקדש השני, כמו קשת רובינסון, שערי חולדה, מקוואות טהרה, רחובות מרוצפים, כתובות ומטבעות. הגן כולל גם ממצאים מאוחרים יותר, כמו הארמונות האומיים, וכן מוזיאון מודרני בשם מרכז דוידסון.


עריכה - תבנית - שיחה

30 בנובמבר 2017


י"ב בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/045

היירם "הארי" בינגהאם הרביעי (17 ביולי 190312 בינואר 1988) היה דיפלומט אמריקאי ששירת כסגן הקונסול האמריקאי במרסיי שבצרפת, בשנותיה הראשונות של מלחמת העולם השנייה. בניגוד להוראת הממונים עליו במחלקת המדינה ובשירות החוץ, הוא סייע לרשת ההצלה בראשות חסיד אומות העולם וריאן פריי, בעיקר באמצעות הנפקת אשרות למספר רב של יהודים ואינטלקטואלים נרדפי המשטר הגרמני, כדי לעזור להם להימלט מצפורני הנאצים.

ההיקף המדויק של תפקידו של בינגהאם בהצלה שנוי במחלוקת, שהתעוררה בשנים האחרונות ביתר שאת. האם היה שותף של ממש לרשת ההצלה של פריי, או שרק אהד אותה וסייע לה מהצד? נוסף על עובדות מעשיו בצרפת, גלשה המחלוקת גם להיבטים מפוקפקים באישיותו של בינגהאם עצמו, דבר שמטבע הדברים הלהיט את הוויכוח הציבורי בעניינו.


עריכה - תבנית - שיחה

1 בדצמבר 2017


י"ג בכסלו ה'תשע"ח


ערכים מומלצים/046

הפוטש במרתף הבירה הוא כינויו של ניסיון הפיכה כושל נגד השלטון המרכזי בגרמניה בשנת 1923, שבו ניסה אדולף היטלר, יחד עם אריך לודנדורף וגורמים לאומניים נוספים, להשתלט על מינכן, מדינת בוואריה ולאחר מכן על גרמניה כולה. הפוטש אומנם נכשל, אך העלה את היטלר למעמד של דמות מרכזית בפוליטיקה הגרמנית.


עריכה - תבנית - שיחה
ערכים מומלצים
2017 אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
2018 ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר