רבי אהרן יחיאל הופשטיין
| לידה |
ה'תרנ"א קאז'ניץ | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
14 בספטמבר 1942 (בגיל 51 בערך) ג' בתשרי ה'תש"ג גטו זליחוב, פולין | ||
| מקום קבורה | זליחוב, פולין | ||
| מקום מגורים | אוטובוצק, פולין | ||
| מקום פעילות | אירופה | ||
| אב | ירחמיאל משה הופשטיין | ||
|
| |||
רבי אהרן יחיאל הופשטיין (ה'תרנ"א - ג' בתשרי ה'תש"ג) המכונה "רבי אהר'לע קאזניצער", היה האדמו"ר מקוז'ניץ.
ביוגרפיה
נולד בקוז'ניץ לרבי ירחמיאל משה מקוז'ניץ ולרבנית ברכה בת רבי מרדכי טברסקי מלויעב. נקרא בשם 'אהרן' על שם רבי אהרן הגדול מקרלין ובשם 'יחיאל' על שם זקנו, אבי אביו, רבי יחיאל יעקב מקאזניץ.
לאחר פטירת אביו רבי ירחמיאל משה בי"ג באלול ה'תרס"ט הכתירו רוב חסידי קוז'ניץ את רבי אהרן יחיאל כממשיך דרכו. חלק נוסף מתוך החסידים הכתירו את הבן השני רבי אשר אלימלך.
בימי מלחמת העולם הראשונה החליט לעקור מהעיירה קוז'ניץ בה התגורר ובה הקימו אבותיו את חצר החסידות ומשם נדד במשך כמה שנים באזורים שונים בכל רחבי פולין (התגורר בערים: ורשה, לובלין, ריקי, ראדום, פיוטרקוב, לודז' ובסוף קבע את מושבו באוטבוצק). בכל מקום בואו הירבה להשפיע על היהודים באזור, אך את עיקר תשומת הלב הקדיש לצעירים או לאנשים הפשוטים שביניהם, שנזקקו לתמיכה רוחנית.
קשריו עם גדולי דורו
גדולי דורו העריכו אותו, ולהלן רשימה חלקית של אדמו"רים ורבנים שהיו איתו בקשר מיוחד:
- רבי ישראל פרלוב מסטולין (הינוקא)[1]
- בנו, רבי אברהם אלימלך פרלוב מקרלין
- רבי אברהם מרדכי אלתר מגור, בעל ה'אמרי אמת'
- רבי יוסף יצחק שניאורסון מחב"ד (הריי"צ)
- רבי משה יחיאל אלימלך רבינוביץ מלברטוב
- רבי משה מרדכי בידרמן (לימים האדמו"ר מלעלוב)
- רבי שלמה דוד יהושע וינברג מסלונים
- רבי שימעל'ה זעליחובער, משגיח בישיבת חכמי לובלין
- רבי פנחס טברסקי מאוסטילה (ר' פיניע'לע אוסטילער)
- רבי יהושע העשיל מחענטשין – האדמו"ר מעלקוש
- רבי אברהם יהושע השיל מלויעב
- רבי שמואל שלמה ליינר מראדזין
הנהגותיו
זקינו המגיד מקוזניץ אמר פעם לחסידים: ”יהיה לי נכד בעתיד שהעולם לא יזכו להבינו”, והחסידים היו אומרים כי עליו הייתה כוונתו[דרוש מקור].
הנהגתו הייתה צנועה ונסתרת מאד, אך גם תקיפה מאד בעת הצורך. היה מקרב את הבחורים הצעירים לבל ירעו בשדות זרים, החזיר רבים בתשובה בדרכו הפלאית, התעסק בכל כוחו במצוות צדקה וחסד לסייע ולעזור לעניים, אולם עמד ללא חת מול עסקנים ופרנסים נכבדים, לא ירא לומר להם את האמת הצורבת אף כשידע שהדבר עלול לעלות לו ברדיפות והתנכלויות כפי שאכן קרה.
הוא שוטט וסייר במחוזות רבים בעולם לעיתים אף בשביל להציל נשמה אחת מרדת שחת, ובכל מסע היה חוזר עם "אוצר של נשמות" כהגדרתו, אותם אסף בכל מיני מקומות נידחים. מסעותיו חצו את יבשת אירופה, ואף נסע פעם ללונדון לבדו ללא שום ליווי רק כדי להציל בחור מרדת שחת. כן ביקר ברומה, אנטוורפן, צרפת, גרמניה ומדינות נוספות.
משפחתו
רבי אהר'לע היה נשוי לרבנית רחל בת-שבע, בת דודו רבי אברהם פנחס ספרד מקינעוו, שהיה חתן זקנו רבי מרדכי טברסקי מלויעב. לזוג לא נולדו ילדים.
לאחר מספר שנים התגרשו, בעקבות ויכוח שהתגלע ביניהם האם לרכוש מגרש בעיר אטוואצק לבניית דירה ובית מדרש או שמא מוטב לחלק את הכסף לצדקה. הרבנית שהגיעה ממשפחה אמידה ולא יכלה להסתגל לחייו הסגפניים של בעלה - שהקדיש את כולו למען הזולת עד שצרכיו האישיים כמעט לא באו לידי ביטוי - העדיפה להיפרד ממנו.
תקופת מלחמת העולם השנייה
בתחילת מלחמת העולם השנייה שהה רבי אהר'לע בוורשה, על העיר הוטלה מצור והיהודים רוכזו בגטו.
גם שם המשיך בעבודת הבורא כפי שהיה רגיל מימים ימימה, ותחת הפצצות הנאצים היה יוצא לרחוב כדי להשיג מזון ומים לעניים ומדוכאים, לחזק ולעודד את רוחם.
כמו שאר מנהיגי היהודים - גם הוא היה בין רשימת המבוקשים של הנאצים, ותמונתו הופצה בין השוטרים והחיילים, ובעקבות כך נאלץ לגנוז את כל ניסיונות הבריחה ולהסתתר בוורשה מאחורי מכונות אריגה בבית אריגה של אחד מחסידיו.
לאחר זמן הצליח להימלט מגטו ורשה ובסוף הקיץ של שנת ה'תש"א הגיע לעיר זליחוב. גטו זה היה קטן מאד אך היות שהופצה שמועה זדונית שבגטו זה יהיו תנאים משופרים נדחקו בו כ-13,500 איש, ותנאי המחיה בגטו זה היו קשים מאד.
בערב ראש השנה ה'תש"ב חלה במחלת הטיפוס ובג' בתשרי ה'תש"ב נפטר.
הלווייתו היתה ההלוויה המסודרת האחרונה בכל אדמת פולין בימי מלחמת העולם השנייה. בהלוויה השתתפו אלפי אנשים, אשר היווה דבר חריג לנוכח מצב המלחמה בכלל ותחת עיניהם הבולשות של החיילים הנאצים בפרט.
כיום שוחזר המצבה על מקום קבורתו, ואף בנו אוהל עראי על מקום קברו[2].
לקריאה נוספת
- משה גלויזיס, הארי במסתרים, לונדון, תשע"ט
- אברהם יהודה טיקוצקי, המופלא בדורו, ירושלים, תשמ"ז
- אברהם אפרים גאטהייל, קונטרס לחי רא"י, ניו יורק
הערות שוליים
