רצח אשר אהרן גרוס
| חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני | |
|---|---|
| תאריך | כ"ו בתמוז תשמ"ג, 7 ביולי 1983 |
| מקום | ליד השוק הערבי הישן, חברון |
| מטרה | אזרחים |
| קואורדינטות | 31°31′24″N 35°06′24″E / 31.523222°N 35.106698°E |
| סוג | פיגוע דקירה |
| נשק | סכינים |
| הרוגים | 1 |
| מבצע | איברהים מחמוד סרג'ל, עדנאן אסחאק סלימה, זיאד עומאר סנינה, תחסיר מחמוד שעלן, קעיד סרסור, מחמוד עשור ועזאת אל רג'בי |
| מספר מפגעים | 8 |
| מניע | לאומני |
|
(למפת הר חברון רגילה)   רצח אשר אהרן גרוס | |
רצח אשר אהרן גרוס היה פיגוע דקירה שבוצע על ידי מחבלים פלסטינים וערבים בסמוך לשוק הערבי הישן בחברון ב-7 ביולי 1983. בפיגוע נרצח אשר אהרן גרוס (י"א בניסן תשכ"ה, 13 באפריל 1965 - כ"ו בתמוז תשמ"ג, 7 ביולי 1983), תלמיד המחזור הראשון בישיבת שבי חברון שעלה לארץ מניו יורק.[1]
הרצח
בכ"ו בתמוז תשמ"ג (7 ביולי 1983) עמד אשר אהרן גרוס בכיכר התנועה מול השוק הסיטונאי בחברון, והמתין להסעה של תלמידים מהיישוב היהודי בחברון לקריית ארבע, שאותה היה אמור ללוות עקב המצב הביטחוני, בהסעה כבר היה מלווה, ועל כן היא חלפה על פניו מבלי לעצור, לאחר שרכב ההסעות עבר, ולא אסף אותו, הגיחו מתוך רכב סמוך שלושה ערבים עם פגיונות, דקרו אותו בבטן ובחזה, חטפו את תת מקלע העוזי שהיה ברשותו, ונמלטו עם הרכב שהמתין להם בסמוך. חבריו של אשר אהרן, שהיו ברכב סמוך, ראו את הרצח, ורדפו עם רכבם אחרי הרכב הנמלט, והתפתחו ביניהם חילופי יריות.[2]
בסמוך למקום הפיגוע הייתה עמדה של צה"ל, אך החיילים שאיישו אותה קיבלו הוראה לשמור על תושבי שכונת אברהם אבינו. אחד החיילים שיצא לראות את ההתרחשות נשפט אחר כך על הפרת משמעת, על שנטש את העמדה.[3]
אשר אהרן ברח לכיוון שכונת אברהם אבינו בעודו מדמם, אבל התמוטט בכביש. הוא נאסף על ידי פלסטיני שחשבו לערבי, לטענתו הוא חשב שזהו בנו,[3] והביא אותו לבית החולים הפלסטיני עאליה בחברון. כשראו צוות בית החולים את ציציותיו סירבו לקלוט אותו, והוא מת מפצעיו. גופתו נלקחה על ידי פלסטיני לביתו בכוונה להעלימה, אך הוא נתפס בידי כוחות הביטחון.[4]
ההכנות לרצח
על פי כתב האישום, מנהיג הרוצחים איברהים סרג'ל, היה חבר בהתאחדות בלתי מותרת מ-1980. בשהותו בעמאן התגייס לקבוצה מוסלמית דתית שמטרתה הייתה לבצע פיגועים כנגד יהודים. הוטל עליו לגייס אנשים נוספים לארגון, והוא אכן כתב והפיץ חוברות בחברון בשם הארגון, בהם גם הוראות להכנת חומרי נפץ והתנהגות בחקירה. רוצח אחר מהקבוצה הואשם גם ביצירת מטעני חבלה.[5] ב-7 ביולי 1983 נפגשו שלושה מהרוצחים ומנהיג החוליה הורה להם להרוג יהודי ולחטוף את נשקו בעזרת סכינים שיקנו, שניים נוספים היו אמורים להתריע כנגד הגעה של כוחות הביטחון ואחד נוסף לעזור במילוט מהמקום.[6]
העונשים על הרוצחים
משפטם של המרצחים התנהל בבית דין צבאי בשכם בהרכב של השופטים הצבאיים אל"ם אמנון סטרשנוב, סגן-אלוף שמואל פינקלמן וסגן-אלוף חיים שפירא, התביעה דרשה שיוטל מאסר עולם על שמונת הנאשמים.
- איברהים מחמוד סרג'ל מחברון, הואשם שהיה מנהיג הרוצחים ואף נטל חלק פעיל ברצח ונשפט למאסר עולם.
- עדנאן אסחאק סלימה וזיאד עומאר סנינה מירושלים הואשמו בדקירת אשר אהרן ונשפטו למאסר עולם.
- מוחמד האני אל-צבעאת מירושלים הואשם בחטיפת נשקו ונשפט למאסר עולם.
- תחסיר מחמוד שעלן מירושלים וקעיד סרסור מחברון הואשמו בחיפוי על החוליה באגפים ונשפטו ל 25 שנות מאסר.
- מחמוד עשור מחברון הואשם בנהיגה על רכב ההגעה והמילוט של המרצחים ונשפט ל20 שנות מאסר.
- עזאת אל רג'בי מחברון הואשם בכך שלאחר שהרוצחים נמלטו סיפק להם בגדים מזון ומים והזמין עבורם מונית ונגזרו עליו 10 שנות מאסר[7][6]
הארבעה עליהם הוטל מאסר עולם שוחררו מאוחר יותר בעסקת ג'יבריל.[8]
אחד המחבלים שגורש למצרים ביצע לאחר מכן את הפיגוע באוטובוס המטיילים במצרים בו נהרגו 9 ישראלים ונפצעו 17.[9] אחר, ששוחרר בעסקת ג'יבריל נצפה על ידי נעם ארנון דובר היישוב היהודי בחברון בעודו מדריך תיירים בכיכר גרוס ומתאר באזניהם את הרצח שביצע במקום.[10]
בעקבות הפיגוע
למחרת הרצח (שאירע לאחר שרשרת פיגועים) הדיח אלוף פיקוד המרכז את ראש עיריית חברון וחברי המועצה.[2]
בעקבות הרצח הוחלט על הקמת השכונה היהודית רמת ישי בג'בל רומידה ועל שיקום הרובע היהודי בחברון.[11]
הכיכר שבו נרצח גרוס נקראה "כיכר גרוס" ובאמצעה נמצאת אנדרטה לזכרו.
כנקמה על הפיגוע ביצעה המחתרת היהודית את הפיגוע במכללה האסלאמית בחברון בו נרצחו שלושה תלמידים ונפצעו נוספים.[3]
הערות שוליים
- ^ אשר אהרן הי"ד באתר ישיבת שבי חברון
- ^ 2.0 2.1 טלי זלינגר ודוד ארליך ראש עיריית חברון סולק בעקבות רצח תלמיד הישיבה גרוס, דבר, 8 ביולי 1983
- ^ 3.0 3.1 3.2 מאיר בן-גור, כך הותקפה המכללה האיסלאמית, מעריב, 25.05.84
- ^ אשר אהרן הי"ד באתר היישוב היהודי בחברון
- ^ צבי בראל, "בית הזכוכית", הארץ 23/5/1984
- ^ 6.0 6.1 צבי בראל, "בית המשפט הצבאי נמנע מהטלת עונש מוות על ארבעת רוצחי גרוס", הארץ 23/5/1984
- ^ שעיה סגל, מה עם עונש מוות? ככה אתם יוצרים מחתרות, מעריב, 22.5.84
- ^ איתן הבר ורוני שקד, "המחבלים ששוחררו: ידיים מגואלות בדם", ידיעות אחרונות 21.5.85
- ^ "משוחרר עסקת ג'יבריל ומגורש נוסף-מתכנני הפיגוע במצרים", הצופה 9.2.90
- ^ דוד בלומנקרנץ, "מחבל מרוצחי אהרן גרוס מדריך תיירים באתר הרצח", הצופה, 26.2.87
- ^ תולדות ההתיישבות החדשה בחברון באתר היישוב היהודי בחברון
