רבי מרדכי אריה הורוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מרדכי אריה הורוביץ
לידה י"א בכסלו תרמ"ב
סאסוב
פטירה כ"ב בשבט תשכ"ח (בגיל 86)
בני ברק
מקום קבורה בית הקברות שומרי שבת באוהל אדמו"רי ויז'ניץ
תאריך עלייה כסלו תש"ח
מקום פעילות באנילא, רומניה. תל אביב, ישראל
תפקידים נוספים חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
רבותיו רבי דוד משה מטשורטקוב, רבי ישראל מטשורטקוב, רבי אריה לייבוש הורוביץ
חיבוריו אור ישראל, בשם מרדכי, כתבי מאה
אב רבי אברהם יעקב הורוביץ מפרוביז'נה

רבי מרדכי אריה הלוי הורוביץ (י"א בכסלו תרמ"ב - כ"ב בשבט תשכ"ח) היה רבה של באנילא בבוקובינה, וראש הישיבה בעיר.

קורות חייו

נולד בסאסוב לרבי אברהם יעקב הורוביץ רב העיר פרוביז'נה וראש ישיבת חכמי לובלין, ולאמו בתו של רבי מרדכי אריה שליט מסאסוב. אביו שכר בשבילו מלמד פרטי ובגיל 12 התחיל ללמוד שולחן ערוך יורה דעה עם ה"פרי מגדים" וה"כרתי ופלתי". בבחרותו למד בישיבת אביו בפרוביז'נה. עוד בימי נעוריו החל לחדש חידושי תורה ולכותבם בפנקס חדושי תורה שכתב לעצמו, כן פירסם כמה פעמים מחידושיו בקובצים תורניים[1], אך חדל ממנהגו זה בשל העובדה שהפרסום היה כרוך בתשלום והוא לא יכל לעמוד בו[2]. נסמך להוראה מאת רבי אריה לייבוש הורוביץ, רבה של סטניסלב.

בשנת תרנ"ג נסע לראשונה עם אביו לרבי דוד משה מטשורטקוב, ונסע אליו עד לפטירתו בכ"א בתשרי תרס"ד והחשיבו לרבו המובהק. ליום הבר מצוה נסע עם אביו להוסיאטין. אחר פטירת רבי דוד משה מטשורטקוב, התקשר לבנו רבי ישראל מטשורטקוב ונסע אליו בכל שנה כשרבי ישראל היה מבקר בצ'רנוביץ הסמוכה לבאנילא. כן נסע שלש פעמים לרבי ישכר דוב מבעלזא.

בשנת תרס"ה נשא את שרה טרנא בת רבי חיים קצנלבוגן[3]. החתונה התקיימה בקוסוב בהשתתפות האדמו"ר רבי ישראל הגר מויז'ניץ. בשנה הראשונה לנישואיו התגוררו בקוסוב, ולימד קבוצת אברכים למדנים.

ברבנות באנילא

בשנת תרס"ו התמנה לרב העיר 'מאלד בנילה' שעל נהר סירט במחוז צ'רנוביץ שבבוקובינה, בהמלצת האהבת ישראל מויז'ניץ. רבי מרדכי אריה הנהיג את הקהילה בתקיפות ומנע השפעה משכילית על העיר. כן הוא חיזק את ענייני הכשרות ואסר להכניס לתחומי העיר בשר שנשחט מחוצה לה, עם זאת הרבה להשכין שלום, ומסופר שבכל שנותיו בבאנילא לא היה אפילו מקרה אחד של גירושין. הוא הקים ישיבה בעיר ומסר שם שיעורים, וכן היה בוחן את תלמידי התלמוד תורה העירונית.

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה כבשו הרוסים את כל האיזור ורוב בני העיר ברחו מפניהם, אך רבי מרדכי אריה לא רצה לעזוב את בני קהילתו שנשארו שם, ורק לאחר כשנה, כשהמצב בעיר הורע, הוא ברח ברכבת לכיוון הונגריה. כאשר הרכבת עברה בעיר ורפלט התקרבה השבת, והוא נשאר בעיר עד לסיום המלחמה. בני העיר רצו להכתירו לרבם אך הוא סירב ובסיום המלחמה חזר לבאנילא, ושיקם מחדש את היהדות בעיר ואת ישיבתו, בנו רבי משה הורוביץ היה המשגיח בישיבה.

בשנת תרצ"ג פתח בית ספר בית יעקב לבנות בעיר. לצורך כך הוא הביא מורות מגרמניה ושילם את משכורתן מכספו הפרטי, וכן ניהל באופן אישי את בית הספר. כשנוסד סמינר בית יעקב בצ'רנוביץ התמנה ליו"ר וכל השאלות הובאו להכרעתו.

רבי מרדכי אריה היה חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ברומניה, והשתתף בכנסייה הגדולה השלישית במארינבאד.

בשואה

בפרוץ מלחמת העולם השנייה הוגלו הרב ובני הקהילה לטרנסניסטריה, שם סבלו מרעב וממחלות ובנו רבי משה נפטר, בסיועו של רבי אליעזר הגר מויז'ניץ ששלח לו כספים הקים שם מקוה ותלמוד תורה, וכן שלח לו הדמשק אליעזר ארבעה מינים לחג הסוכות.

בסוף חודש אדר תש"ד שוחרר המחנה והוא נסע לרומניה, בחג הפסח שהה בשטפנשט ואחרי החג עבר לדורוהוי ושם אסף את הבחורים ולמד איתם, וכן נשא שם דרשות לחזק את ענייני היהדות, לקראת ראש השנה נסע לבקאו, ובחורף תש"ה עבר לגור בבוקרשט כדי לפעול לקבל אשרת כניסה לארץ ישראל, בבוקרשט הקים בית דין עם עוד כמה רבנים ששהו בעיר זו כדי לדון בענייני העגונות הרבות ולהתיר להן להינשא, בשנים שגר ברומניה היה מראשי הרבנים, ונסע ברחבי המדינה לשאת דרשות ולחזק את תנועת אגודת ישראל.

בארץ ישראל

בחודש כסלו תש"ח עלה לארץ והתיישב בתל אביב ומונה לרב בית הכנסת החסידי המרכזי "יבנה", הוזמן לשמש כדיין ברבנות תל אביב אך לאחר שהיה שם פעם אחת וסדרי המקום לא מצאו חן בעיניו סירב להמשיך לשמש שם ברבנות, ואף שמצבו הכלכלי היה דחוק ביותר ולא היו לו הכנסות, כשהגיע לגיל שמונים הפסיק לענות על שאלות בהלכה.

בארץ נהיה לחסידו של רבי אברהם יעקב מסדיגורא והיה מתפלל אצלו בשבתות ומשתתף בטישים, הרבי מסדיגורה ראה בו את הרב שלו והיה שולח אליו לשאול את כל השאלות שהתעוררו בביתו, כן היה הולך לפעמים אל רבי אהרן מבעלזא ולרבי חיים מאיר מויז'ניץ שכיבדו אותו מאד, הרבי מבעלזא היה שולח למכור אצלו את החמץ בערב פסח.

בזקנותו לקה פעמיים בשטף דם במח, ועל אף אזהרות הרופאים חזר ללמוד ושמר על סדר יומו, במלחמת ששת הימים עבר לבית האבות בשיכון ויז'ניץ, בי"ז בשבט תשכ"ח אושפז בבית החולים עקב דלקת ראות, ובליל כ"ב בשבט נפטר, הלוויתו יצאה מבית החולים בהשתתפות האדמו"ר האמרי חיים מויז'ניץ, אחר כך ליוו אותו מבית המדרש הגדול של חסידות ויז'ניץ לבית הקברות שומרי שבת, ונקבר על פי הוראת האמרי חיים בתוך אוהל אדמו"רי ויז'ניץ, באמרו שאביו אהב את הרב מבאנילא ועל כן יטמינוהו בקרבתו. בניו הלכו אחרי מיטתו, בניגוד למנהג ירושלים על פי הוראת האמרי חיים[4].

צאצאיו

  • רבי יהושע העשיל, (תרס"ו - כ"ו בתשרי תר"פ).
  • רבי שמואל, רבה של תל חנן.
  • רבי משה, ר"מ ומשגיח בישיבת אביו בבאנילא, נפטר ה' בניסן תש"א בטרנסניסטריה.
  • פנחס, מראשי אגודת ישראל בבני ברק.
  • נחמיה, נשא את לאה בת רבי ישכר דוב ליפשיץ מסטרופקוב.
  • בנותיו - רייזל בומבך, חנה גיטל פולק, סוסי פרגר.

ספריו

כתב הרבה חידושים בהלכה ובאגדה ודרשותיו, וכן שאלות ותשובות, והכל נאבד בשנות השואה, ונותרו רק החידושים שכתב בארץ.

הדפיס את ספרי אביו "צור יעקב"[5] ובסופם הדפיס גם מחידושיו, ערך גם את ספר דמשק אליעזר מהאדמו"ר מויז'ניץ על תהלים.

הערותיו נדפסו בשולי ספר התשבי מרבי אליהו בחור, נדפס בסיגט בשנת תר"ע, צולם מחדש בבני ברק תשל"ו על ידי נכדו הרב אברהם יעקב בומבך.

בשנת תרצ"ז הוציא לאור קונטרס "אור ישראל" מדברי תורתו של האדמו"ר מויז'ניץ רבי ישראל הגר ששמע מפיו, והספדים עליו.

בשנת תש"ו הוציא לאור קונטרס "זכרון אליעזר" - הספד על הדמשק אליעזר מויז'ניץ.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ קובץ "ועד חכמים" (תרנ"ט) סימן נד, קובץ "אוהל מועד" (תרנ"ט) סימן סו, (תר"ס) סימן נ.
  2. ^ הרב אברהם יעקב בומבך, "האיש מרדכי", בתוך: נפשות חסידיו, ירושלים תש"ס, עמ' ק, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  3. ^ בן רבי אברהם יהושע העשיל אב"ד טלוסט חתן רבי ישראל חתן רבי חיים הגר מקוסוב, ומצאצאי רבי מרדכי מנשכיז.
  4. ^ בומבך, נפשות חסידיו עמ' קנ"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים).
  5. ^ צור יעקב חלק ב', באתר אוצר החכמה.