מלחמות ה' (רמב"ן)
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרמב"ן |
| נושא | הגנה על הרי"ף ושאר ראשונים מהשגות הרז"ה |
| הוצאה | |
| הוצאה | דפוס וונציה |
| תאריך הוצאה | ה'שי"ב (1552) |
מלחמות ה' הוא חיבור שכתב הרמב"ן כתגובה להשגות הרז"ה על הרי"ף שקובצו לספר המאור. בחיבור, הרמב"ן מגן על הרי"ף ועל יתר הראשונים שהותקפו על ידי הרז"ה, לעיתים תוך שימוש בלשון חדה ותקיפה. החיבור הוא מיצירותיו הראשונות של הרמב"ן, והוא החל לכותבו בגיל 19.
מטרת הספר
בתוך יצירתו המגוונת של הרמב"ן, בולטת המגמה להגן על דברי הקדמונים. על מגמה זו עמד הרמב"ן בעצמו, בהקדמתו להשגותיו על ספר המצוות: ”מנעורי גדלני ומבטן אמי אנחנה... ללמד זכות על דברי הראשונים ולפרש דברי הגאונים”. הרמב"ן ראה בקדמונים נושאי המסורת ודוברי קבלת חז"ל. מנגד, הרז"ה כתב את ספרו במטרה לערער על סמכות הרי"ף והגאונים, וכנגד כך יצא הרמב"ן להגן על הרי"ף, שהתבסס על המסורת הספרדית הקדומה ששורשיה בקבלת הגאונים. יתכן שהרמב"ן חשש מהמגמה הכללית של שקיעת תורת ספרד, בין השאר כתוצאה מתמורות מדיניות שחלו בה, כמו הכיבוש הנוצרי, כאשר את מקומה תופסת תורת אשכנז וצרפת החדשנית מיסודם של רש"י ובעלי התוספות. ערעור סמכותו של הרי"ף היה שלב נוסף לתהליך שבסופו עלולה הייתה להשתכח תורת חכמי ספרד וצפון אפריקה, שאותה ראה הרמב"ן כחוליה חשובה בשלשלת הקבלה, ואכן בחיבור משיב הרמב"ן בחריפות גם כנגד השגות על דברי הגאונים[1].
תוכן ומבנה
ספר המאור, עליו נסוב ספר המלחמות, מחולק לשני חלקים: "המאור הגדול", על סדר נשים ונזיקין, ו"המאור הקטן", על סדר מועד ומסכת ברכות. בהתאמה, כינה הרמב"ן את ספרו "מלחמות ה'"[2] בריבוי.
לחיבור צירף הרמב"ן הקדמה מחורזת ופיוטית. הוא עומד על ההבדלים שבין מדעים מדויקים שניתנים להוכחה והפרכה אמפירית וחד משמעית, ובין לימוד התורה בה תיתכן יותר מהבנה אחת נכונה:
כי יודע כל לומד תלמודנו שאין במחלוקת מפרשיו ראיות גמורות, ולא ברוב קושיות חלוטות, שאין בחכמה הזאת מופת ברור, כגון חשבוני התשבורות ונסיוני התכונה...
הרמב"ן מחלק את יישוביו על הרי"ף לשני סוגים: מקומות בהם סבר כי השגותיו של הרז"ה אינן מוצדקות, והוא מיישב אותם באופן החלטי ותקיף, ומקומות בהם יישוביו אינם אלא "לימוד זכות" על דברי הרי"ף, ובהם עיקר הדין נפסק כרז"ה ויש לחוש לדעת הרי"ף רק לחומרא. את עיקר נפח הספר תופסות ההשגות בהן הרמב"ן החלטי בדבריו, ורק מיעוט ההשגות הן במטרה ליישב את דברי הרי"ף.
בעקבות הרז"ה, חילק אף הרמב"ן את ספרו לשניים: החלק הראשון עוסק בהשגות על סדרי נשים ונזיקין שקובצו ל"מאור הגדול", וחלקו השני מוסב על סדר מועד כשבראשו צורפה מסכת ברכות ובסופו מסכת חולין. החיבור מתאפיין בנימה החלטית ובלשון חריפה וסרקסטית. לעיתים הוא משיב לרז"ה במטבע שהשתמש בה; כך למשל, כאשר ציטט הרז"ה מתוך "מגילת הנחמה" שכתב אביו, הגיב הרמב"ן ”תנחומין של הבל ניחמו אביו”, וכאשר ציטט מספרו "דברי ריבות"[3], השיב הרמב"ן: ”וקראתי עליהם....כבוד לאיש שבת מריב”[4].
אף שעיקרו של הספר נכתב להגנת הרי"ף, הרמב"ן מרבה להעיר על הרז"ה גם כשדבריו מכוונים כלפי רש"י וחכמים אחרים, ואף על חידושיו הנייטרליים.
בחלקו השני של הספר ניכרת התמתנות בלשונו של הרמב"ן, ובמסכת ברכות לא נמצאו לשונות חריפים כלל. בחיבורו לסדר מועד שבה ומחריפה נימת הרמב"ן, אם כי במידה פחותה יותר מבחלקו הראשון של החיבור. בהקדמתו לחלק השני הוא תולה את סגנונו החריף ב"רתיחת ימי הנעורים":
וכבר השלמתי חבורי בחלק הראשון על תכונה אחרת, כי הרתיחוני ימי הנעורים והקדיחו הבחורים אש באפי, וקנאתי לרבנו הגדול רבי יצחק אלפאסי זכרונו לברכה קנאה גדולה... ואחרי שובי נחמתי ואחרי הודעי חזרתי בי מן הדרך, פן אהיה כמתגדר במלאכתי ואינה לפי כבוד הרב... לכן נמנעתי בכל הסדר הזה, והוא סדר מועד, מהשיב על הרב הנזכר זולתי לבקש את נרדף, רוצה לומר לתרץ דברי רבנו הגדול, ולפרש אותם...
מלבד שינוי הסגנון, ניכרת בחלק זה קו הגנה עקבי פחות, וישנם כמה מקומות בהם הרמב"ן מסכים עם בעל המאור, ברמות שונות של הסכמה. גם הנימה הכללית אינה כה החלטית.
בניגוד לרוב חיבוריו, ובפרט חידושיו לתלמוד, הרמב"ן ממעט כאן במובאות חיצוניות, וכמעט כל התוכן הוא מדברי עצמו; כך למשל, הובא הרמב"ם בחיבור רק במקום אחד[5]. אף סברותיו של הרמב"ן הן לרוב מקומיות, ולא נסמכות על סוגיות אחרות[6].
כתיבה ותפוצה
הספר הוא מחיבוריו המוקדמים של הרמב"ן, והוא כתב אותו בגיל 19[7]. קדם לו ספרו "תשלום הלכות", המהווה השלמה להלכות רב אלפס על המסכתות עליהן לא נכתב הספר. לדעת רוב החוקרים החיבור קדם לחידושי הרמב"ן לתלמוד[8], אך לדעת עזרא שבט, החידושים וספר המלחמות נכתבו במקביל[9]. החלק השני, על סדר מועד, נכתב זמן קצר לאחר סיום החלק הראשון. בניגוד לשאר חיבוריו, הספר לא זכה לתפוצה רבה בדור שאחרי הרמב"ן, והוא מצוטט בפי תלמידיו אך מעט. גם בדורות המאוחרים יותר השימוש במלחמות אינו כספר פולמוס אלא בעיקר כהשלמה לתורת הרמב"ן. הסיבה נעוצה בגויעתו של הפולמוס סביב ספר הרי"ף וביצור מעמדו כ"פוסק אחרון", דבר שגרם לירידת העניין בספרות זו כספרות פולמוסית.
הספר יצא לראשונה במהדורה מודפסת בשנת ה'שי"ב (1552) בדפוס וונציה, ושולב בכל המהדורות הבאות של הלכות הרי"ף. אין בידינו כתב יד של הספר, וההדפסות מבתבססות כולן על הדפוס הראשון.
לקריאה נוספת
- חיים דוב שעוועל, רבנו משה בן נחמן: תולדות חייו, זמנו וחיבוריו, פרק שמיני, עמ' פ"ז ואילך, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז
קישורים חיצוניים
- הרב יצחק אונא, רבי משה בן נחמן - הרמב"ן, חייו ופעולתו, פרק שמיני, עמ' 40 ואילך, ירושלים תשל"ז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- עודד ישראלי, בעקבות יצירתו התלמודית של רמב"ן: בחינה ביו-ביבליוגרפית
הערות שוליים
- ^ הרב יצחק אונא, הרמב"ן חייו ופעולתו, פרק שמיני; עודד ישראלי, בעקבות יצירתו התלמודית של רמב"ן: בחינה ביו-ביבליוגרפית, עמ' 5.
- ^ כינוי בו השתמש הרמב"ן עצמו, ראו למשל חידושי הרמב"ן על מסכת בבא מציעא, דף פ"ב עמוד ב'.
- ^ שרשרת חליפת מכתבים בין הרז"ה לראב"ד הכוללת מחלוקת קשה בהבנת סוגיית "שתי פרות", מסכת בבא מציעא, דף פ"ח .
- ^ ספר משלי, פרק כ', פסוק ג'.
- ^ מסכת יומא, תחילת פרק שלישי.
- ^ חיים דוד שעוועל, רבי משה בן נחמן - הרמב"ן, תולדות חייו, זמנו וחיבוריו, מוסד הרב קוק, ירושלים תשכ"ז, עמ' צ"ט.
- ^ ישראל מ' תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד, חלק ב' עמ' 34, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים תשס"ג.
- ^ תא שמע, עמ' 38.
- ^ עזרא שבט (עורך), מבוא לחידושי הרמב"ן - כתובות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 41, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום).
| רמב"ן | ||
|---|---|---|
| כתביו | פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן • מלחמות ה' • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת • דברי הרמב"ן בסוף פרשת בא | 
|
| אירועים בולטים | ויכוח ברצלונה • פולמוס הרמב"ם | |
| רבותיו | רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר | |
| חבריו | רבי עזרא ורבי עזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי | |
| מתלמידיו | רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר בן שמעון המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי | |
| אתרים על שמו | בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • מערת הרמב"ן • קבר הרמב"ן • רחוב רמב"ן (ירושלים) • רחוב רמב"ן (תל אביב) | |