מוסף ראש חודש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מוסף ראש חודש
(מקורות עיקריים)
מקרא ספר במדבר, פרק כ"ח, פסוק י"א
משנה משנה, מסכת שקלים, פרק ח'
ברייתא תוספתא שקלים פ' ג יג
תלמוד בבלי מסכת סוכה, דף נ"ד עמוד ב' מסכת זבחים, דף פ"ט ו-דף ק"ג עמוד ב'
תלמוד ירושלמי שגיאת לואה: (בקריאה לתבנית:ירושלמי) אין הלכה ז בפרק ח במסכת שקלים.מסכת שקלים, פרק ח', הלכה ז'
משנה תורה משנה תורה לרמב"ם, הלכות תמידים ומוספין, פרק ו'

קרבן מוסף ראש חודש היה קרבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בראש חודש, והוא הורכב משני פרים, איל אחד ושבעה כבשים, כולם קרבנות עולה, וכן שעיר אחד לחטאת.

הציווי בתורה

פרשת קרבנות ראש חודש מופיעה בפרשת פינחס (ספר במדבר, פרק כ"ח, פסוק י"א) ”וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם תַּקְרִיבוּ עֹלָה לַה' פָּרִים בְּנֵי בָקָר שְׁנַיִם וְאַיִל אֶחָד כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה שִׁבְעָה תְּמִימִם... וּשְׂעִיר עִזִּים אֶחָד לְחַטָּאת לַה' עַל עֹלַת הַתָּמִיד יֵעָשֶׂה וְנִסְכּוֹ”.

סדר שחיטתם והקרבתם

כאשר קיימים מספר קרבנות להקרבה בתורת קרבן מוסף, הכלל הוא כלשון המשנה[1] ש”מוספי שבת קודמין למוספי ראש חודש, מוספי ראש חודש קודמין למוספי ראש השנה”, ומקור הדברים הוא מהפסוק ”מלבד עולת הבקר אשר לעולת התמיד תעשו את אלה” פסוק שבא להקדים את קרבן התמיד לכל הקרבנות מפני שהוא תדיר וקבוע יותר. המילה "תעשו" מתייחסת לעשיית הדם, כלומר לשחיטה[2].

מקום הנחת איברי הקרבן

במשנה[3] מובא שבעוד שאיברי כל הקרבנות הונחו לפני ההקרבה בתחתית הכבש, הרי שאיברי המוסף של ראש חודש הונחו בטרם הקרבתם במקום מיוחד ושונה משאר הקרבנות - כנגד או על הכרכוב[4].

הגרסאות חלוקות

בהקשר למיקום המדויק, קיימות גרסאות חלוקות: ”אֵבָרֵי הַתָּמִיד, נִתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמִּזְרָח, וְשֶׁל מוּסָפִין נִתָּנִין מֵחֲצִי כֶּבֶשׁ וּלְמַטָּה בַּמַּעֲרָב, וְשֶׁל רָאשֵׁי חֳדָשִׁים נִתָּנִין מִתַּחַת/עַל כַּרְכֹּב הַמִּזְבֵּחַ מִלְּמַטָה/וּלְמַעֲלָה”.

המחלוקת בין הגרסאות גם משליכה על זהות אותו 'כרכוב' שעליו מדובר במשנה. לפי גרסת רש"י הכוונה היא לכרכוב המזבח שהיה באמצעו ושימש לנוי. אך לפי שיטת רוב הראשונים, וכפי שמפורש בברייתא[5], וכמובא ברמב"ם[6] הכוונה לכרכוב העליון, ששימש כמקום הליכת הכהנים, ולשיטתו איברי הכבש ניתנים על המזבח מלמעלה בין קרן לקרן במקום הילוך רגלי הכהנים. וכן מפורש בתלמוד ירושלמי[7]. כך גם שיטת התוספות וכן לפי רבי עובדיה מברטנורא. לפי שיטה זאת איברי הקרבן הונחו על הכרכוב לצד מערבו של מזבח, לשמאל העולה בכבש[8] בשטח שבין קרנות המזבח[9].

קיום מצוות זריקת איברי הקרבן ממקום הילוך הכהנים

הפרשנים[10] מתמודדים עם קביעת הירושלמי שמסדרים את איברי הקרבן על מקום הילוך רגלי הכהנים, דבר שלא מאפשר לכהנים לקיים את המצווה להעביר את איברי הקרבנות מהכבש למזבח דווקא בזריקה דרך האוויר הקיים בין הכבש למזבח[א], והם קובעים שדברי הירושלמי הם לפי שיטת רבי שמעון בר יוחאי שניתן לבצע את חובת הזריקה מהמזבח עצמו, ולא דווקא מהכבש[ב].

בכך פירש הערוך לנר את התמיהה מדוע שינה רש"י מדברי הירושלמי ופירש שמניחים את איברי קרבנות ראש חודש על הכבש כנגד הסובב התחתון, ולפי האמור שדברי הברייתא והירושלמי נאמרו רק לפי שיטת רשב"י, אך לפי רבנן החולקים שצריכים לזרוק את האיברים מהכבש - לא ניתן לשים את האיברים על גג המזבח, ולכן פירש רש"י שהכוונה לסובב התחתון.[12].

טעם ההנחה על מקום הכרכוב

בטעם ההנחה על מקום הכרכוב מפורש בתלמוד בבלי[13] ובתלמוד ירושלמי[14] שמכיון שחידוש הירח אינו נראה לכל אדם, שהרי העדים באים להעיד רק לפני בית הדין הגדול, עשויים בני אדם לפקפק ביום ראש החודש, לכן משנים את מקום ההנחה באופן שיהיה סימן בולט שיהא בלתי ניתן להתעלם ממנו, ובכך יתפרסם הדבר שהוקבע ראש חודש בזמנו[15].

שעיר ראש חודש

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שעיר ראש חודש

חלק מקרבן המוסף היה השעיר שהוקרב כקרבן חטאת, ונועד לכפר על חטאים של אדם שעבר בשוגג על דיני "טומאת מקדש וקדשיו".

שעיר זה הוא אחד מהקרבנות הראשונים שהוקרבו בבית המקדש, בראש חודש ניסן שהוא לפי דעה אחת הראשון מתוך שבעת ימי המילואים ולפי דעה אחרת - האחרון מתוכם[16], שעיר זה הוא השעיר שנשרף במצוותו של אהרן הכהן, ועליו נאמר במקרא כי משה רבינו קצף על שריפתו[17].

ביאורים

  1. ^ וכלשון הברייתא ”"ועשית עולותיך הבשר והדם", מה דם בזריקה אף בשר בזריקה”[11]
  2. ^ ראה תלמוד בבלי, מסכת זבחים, דף ק"ג עמוד ב': שאל רבי שמעון בן יוסי בן לקוניא את רבי יוסי אומר היה רבי שמעון בן יוחי, אויר יש בין כבש למזבח, אמר לו ואתה אי אתה אומר כן, והלא כבר נאמר "ועשית עולותיך הבשר והדם", מה דם בזריקה אף בשר בזריקה, אמר לו שאני אומר עומד בצד מערכה וזורק

הערות שוליים

  1. ^ זבחים פט א
  2. ^ תוספות ד"ה כל התדיר
  3. ^ משנה מסכת שקלים פרק ח
  4. ^ רש"י סוכה נד ב בסוף העמוד
  5. ^ תוספתא מסכת שקלים פרק ג יג: ושל ראשי חדשים ניתנין תחת כרכב המזבח ... איזה הוא כרכב המזבח בין קרן לקרן מקום הילוך רגלי הכהנים אילך
  6. ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר עבודה, הלכות תמידים ומוספין, פרק ו', וגם בפירוש המשניות, על משנה, מסכת תמיד, פרק ה', משנה ג'.
  7. ^ לשונו על שקלים שם: איזהו כרכוב המזבח? אמה בין קרן לקרן מקום הלוך רגלי הכהנים
  8. ^ מלאכת שלמה על מסכת שקלים פרק ח משנה ח, ומפרש ששם הוא השטח הנקרא "לפני ה'"
  9. ^ חמדת ימים יום טוב פרק ג'
  10. ^ משנה למלך על הרמב"ם שם
  11. ^ זבחים קג, ב
  12. ^ ערוך לנר על רש"י שם
  13. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף נ"ד עמוד ב'.
  14. ^ על מסכת שקלים פרק ח משנה ז
  15. ^ רש"י בסוכה
  16. ^ ראה שבעת ימי המילואים#תאריכי ימי המילואים
  17. ^ זבחים קא, ב. ספרא פרשת שמיני ב, ב