אורן שחור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אורן שחור
2 אורן שחור.png
לידה 25 במאי 1946
פטירה 28 בינואר 2022 (בגיל 75)
מקום קבורה בית הקברות הצבאי קריית שאול
השתייכות Badge of the Israeli Defense Forces 2022 version.svg צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 19641997 (כ־33 שנים)
דרגה אלוףאלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
תפקידים אזרחיים
יו"ר עמידר, נשיא קבוצת חברות קצא"א, נשיא לשכת המסחר הבינלאומית בישראל, מגיש רדיו וטלוויזיה

אורן שחור (25 במאי 194628 בינואר 2022) היה אלוף בצה"ל. כיהן כקצין מודיעין ראשי וכמתאם פעולות הממשלה בשטחים. היה יו"ר ומנכ"ל עמידר ויו"ר ונשיא קצא"א. עד מותו שימש כנשיא ICC ישראל (לשכת המסחר הבינלאומית), סגן-נשיא איגוד לשכות המסחר בישראל וסגן-יו"ר בלשכת המסחר דרך המשי בסין.

ביוגרפיה

שחור נולד בתל אביב. הוא היה בוגר המכללה לביטחון לאומי, בוגר פו"מ ארוך במכללה הבין זרועית לפיקוד ומטה, בעל תואר ראשון בהיסטוריה כללית מאוניברסיטת תל אביב ולימודי תואר שני ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת חיפה.

שירותו הצבאי

התגייס לצה"ל בשנת 1964, ומילא שורה ארוכה של תפקידים בצה"ל, במודיעין קרבי ובאגף המודיעין. בין השאר היה קצין המודיעין של פיקוד הדרום ואת רוב תפקידי השדה מילא בגזרה הדרומית וברמת הגולן. השתתף במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה בגזרת צפון בשנות השבעים, שם אף נפצע במהלך הקרבות. השתתף במלחמת יום הכיפורים, בתעלת סואץ וברמת הגולן, וכן השתתף במבצע שלום הגליל.

בין השנים 1982–1986 מילא תפקידים מרכזיים בחטיבת המחקר באמ"ן, שם היה, בין השאר, אחראי למחקר הצבאי והמדיני של סוריה, לבנון ועיראק, וכיהן כסגן ראש אמ"ן למבצעים.

במאי 1986 קיבל דרגת תת-אלוף, ומונה למפקד יחידת הקישור לכוחות זרים.[1] בתוקף תפקידו זה שימש גם כיו"ר הוועדה המשותפת לישראל ומצרים[2] וכן שימש כנציג מערכת הביטחון בכל הקשור למשא ומתן ולבוררות הבינלאומית בסוגיית טאבה, וסיכם וחתם על הנספח הביטחוני של הבוררות בטאבה.

באוגוסט 1988 התמנה לקצין מודיעין ראשי,[3] תפקיד בו שירת כשלוש וחצי שנים. במהלך תפקידו זה פיקד על החיל בזמן מעורבות ישראל במלחמת המפרץ, ארגן מחדש את חיל המודיעין, והפך אותו ל"משק סגור" עתיר משאבים, טכנולוגיות ואנשים, במתכונת של "מיני זרוע".

החל מאפריל 1992 שימש בתפקיד הסגן הצבאי למבקר מערכת הביטחון. בתפקיד זה היה אחראי על תיאום ועריכת הביקורת הצבאית במערכת הביטחון.

בפברואר 1995 הועלה לדרגת אלוף, ומונה על ידי שר הביטחון וראש הממשלה, יצחק רבין, והרמטכ"ל רא"ל אמנון ליפקין-שחק, למתאם פעולות הממשלה בשטחים במסגרת תפקידו זה ארגן מחדש את המנהל האזרחי ומינהלות התיאום ביהודה, שומרון וחבל עזה, במתכונת התייעלות וצמצום תקנים משמעותי.

במהלך תפקידו זה נתמנה לראש הוועדה האזרחית במשא-ומתן להסכם הביניים מול הפלסטינים. שחור היה אחראי במסגרת תהליך השלום הישראלי-פלסטיני לניהול ולסיכום המשא-ומתן, ולגיבוש ארבעה הסכמים הקשורים להסדר הביניים (הסכם להעברת "שמונה סמכויות אזרחיות", סיכום הנספח האזרחי של הסכם הביניים, ההסכם המקדים ביחס לשדה התעופה דהנייה וההסכם האזרחי במסגרת הסכם חברון). כל זאת בנוסף לשותפותו בצוות המצומצם והבכיר, שעסק במכלול המגעים מול הפלסטינים.

במסגרת תפקידו היה האלוף שחור אחראי גם על ניהול החיים הכלכליים השוטפים של הפלסטינים ביהודה שומרון וחבל עזה. הוא ניהל משא-ומתן מול הפלסטינים ומול גורמים בינלאומיים בכל הקשור לפרויקטים כלכליים רחבי היקף וארוכי טווח, כגון הכביש העילי המחבר בין עזה לאזור יהודה ושומרון, אזורי תעשייה, נמל ימי, שדה תעופה ועוד.

שחור סיים את שירותו הצבאי בעקבות פגישה עם שמעון פרס (ראש האופוזיציה דאז), כאשר ראש הממשלה המכהן היה בנימין נתניהו. נתניהו שחרר אותו מתפקידו בצוות ההידברות מול הפלסטינים, בטענה שנתפס כקצין צבא המתערב בעניינים פוליטיים. נוכח פגיעה זו בכוחו ובסמכויותיו, בחר שחור להשתחרר מצה"ל ביוני 1997, לאחר 33 שנות שרות.

אורן שחור, 2004

עסקים פרטיים ופעילות ציבורית

אורן שחור שימש מ-1999 ועד יוני 2000 כיו"ר מועצת המנהלים של קבוצת C.S.I אחזקות, קבוצת חברות פרטיות בתחומי הייעוץ הביטחוני. כמו כן, שימש עד אוקטובר 2000 כדירקטור ב"קואופ הריבוע הכחול" ובדצמבר 1999 אושר כיו"ר דירקטוריון של "הרבוע הכחול נכסים והשקעות", שם שימש כיו"ר עד אוקטובר 2000. במאי 2000 מונה כחבר במועצת המנהלים של "עמידר", החברה הלאומית לשיכון בישראל, ובאוגוסט 2000 מונה ליו"ר מועצת המנהלים של "עמידר". במאי 2003 סיים קדנציה של 3 שנים ב"עמידר", כאשר במהלך רוב התקופה שימש גם כמנכ"ל עמידר, לאחר שהשלים הסכם עם הממשלה, ראשון מסוגו מאז שנת 1958, אשר הפך את חברת "עמידר" מחברה גירעונית לחברה שמתפקדת על פי עקרונות "קוסט פלוס", עם היתר ליזום רכישה ובנייה סוציאלית ולהרחבת הדיור הציבורי. במהלך תקופתו שופרו יחסי העבודה עם העובדים, וזאת תוך הליכי התייעלות משמעותיים.

בדצמבר 2002 מונה כחבר במועצת המנהלים של "טמבור" ובפברואר 2003 מונה כחבר מועצת המנהלים ב"טמבור אקולוגיה". הוא סיים תפקידיו אלו על פי בקשתו במהלך 2004. בין השנים 2011–2017 היה בחבר המנהלים ויו"ר ועדת הביקורת של חברת "דור כימיקלים".

ביולי 2003 מונה על ידי שר האוצר בנימין נתניהו כנשיא ויו"ר קצא"א (קו צינור הנפט אילת אשקלון), תפקיד בו שימש עד יולי 2008. במהלך תקופה זו שימש גם כיו"ר דוראד, תחנת כוח המונעת על ידי גז, אשר הוא יזם את הקמתה.

בדצמבר 1999 נבחר על ידי האספה הכללית ה-41 של איגוד לשכות המסחר בישראל כחבר נשיאות ושימש עד למותו כסגן-נשיא האיגוד, כחבר נשיאות, כחבר ההנהלה המצומצמת ויו"ר ועדת העבודה של איגוד לשכות המסחר. שימש נשיא ICC ISRAEL, לשכת המסחר הבינלאומית, מספטמבר 2003 ועד למותו, וכיהן כחבר מועצת המנהלים העולמית של ICC במשך כשתי קדנציות. עד למותו כיהן כסגן יושב-ראש לשכת המסחר דרך המשי בסין, אשר הוקמה בהונג-קונג בשנת 2015 וחברות בה כ-60 מדינות מרחבי העולם.

יחד עם ד"ר חיים משגב הנחה שחור את תוכנית הטלוויזיה "באש צולבת" ואת תוכנית הרדיו "שחור ולבן". עיקר התוכניות היה עימות בין משגב, המוגדר כבעל דעות ימניות, לשחור, אשר ייצג בתוכנית את הצד השמאלי של המפה הפוליטית.

כיהן בחבר הנאמנים של אוניברסיטת אריאל בשומרון (משנת 2006 ועד למותו), בחבר הנאמנים הישראלי של הדסה אינטרנשיונל (משנת 2015 ועד למותו) וכחבר הוועד המנהל של המוסד לבוררות עסקית מייסודו של איגוד לשכות המסחר. בין השנים 2004–2014 כיהן כנציג ציבור בבית הדין הארצי לעבודה.

באוקטובר 2008, כחודש בלבד לפני מועד הבחירות לרשויות המקומיות בישראל (2008), החל שחור בהתמודדות על ראשות עיריית תל אביב-יפו. הוא זכה בכ-11% מקולות הבוחרים, המייצגים כ-20,000 מצביעים בקירוב. עם זאת לא השיג שחור כמות קולות שתספיק לו להיות חבר מועצת העיר.

לקריאה נוספת

  • חיים משגב, "אורן שחור - מחוץ לקופסה"; הוצאת קונטנטו נאו, 274 עמ', 2018.
  • אורן שחור וחיים משגב, באש צולבת, בהוצאת "הד ארצי"

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0